ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף כהן נגד ימין אילן אלמליח :

בפני כבוד ה שופט רונן פיין

תובע

יוסף כהן

נגד

נתבעים
1.ימין אילן אלמליח
2.ידידיה מלכא
3.אירית מלכא

פסק דין

פתח דבר

1. ניתנה הלוואה ע"י אדם העוסק במתן הלוואות. לצורך קבלת הלוואה נמשך שיק להבטחת פירעונה והתובע התחייב לפירעון השיק . ההלוואה לא נפרעה במלואה , השיק הופקד לפירעון וחולל ועל כן הוגשה בקשה לביצועו בלשכת ההוצאה לפועל.

2. תיק ההוצאה לפועל נסגר. בחלוף השנים נותקה החברות בין הקשורים להלוואה ולשיק הביטחון הנ"ל . חבר אחד נקלע להליכי פשיטת רגל ואילו השני, הוא התובע כאן, הגיש תביעה כספית על סך 98,899 ₪ בטענה לנזקים ולביצוע תשלומים ב ייתר לנותן ההלוואה , כתוצאה מ ערבותו או התחייבותו כלפי נותן ההלוואה, לפירעון השיק.

3. הצדדים כאן לא פירטו מספיק את העובדות - בנוגע לנסיבות מתן ההלוואה, לנסיבות ערבותו של התובע לשיק הנ"ל וכן לא פירטו מספיק, נסיבות פתיחת וסגירת תיק ההוצאה לפועל נשוא השיק . על כן נאלצתי לברר העובדות על סמך העובדות שעלו מהראיות שהוגשו, העובדות אשר התבררו מן העדויות ועל מעט מן הטענות עליהן לא הייתה מחלוקת בין הצדדים .

העובדות

4. בחודש ינואר 2008, נתן הנתבע 2 (להלן: " ידידיה") הלוואה לחברו הטוב של התובע, יוסי אלמליח. מן העובדות עולה כי במעמד קבלת ההלוואה נכחו גם התובע והנתבע 1 (להלן: "אילן"), הוא אביו של יוסי אלמליח. ההלוואה ניתנה ככל הנראה במזומן.

5. יוסי (התובע) ויוסי אלמליח היו חברים טובים.

6. להבטחת החזר ההלוואה, משך אילן לפקודת התובע, ש יק על סך של 77,500 ₪. תאריך פירעון השיק נרשם ליום 10/6/2008. (לעיל ולהלן: " השיק/שיק הביטחון").

7. התובע הסב השטר והתחייב בחתימתו על גב השטר (להלן: "ההתחייבות") כדלקמן: "אני כהן יוסף ת"ז XXXXX619 אחראי על צ'ק זה בסך 77,500".

8. משלא הוחזרה ההלוואה במועדה או במלואה, הופקד השיק וחולל. בתאריך 11/1/09, הגישה הנתבעת 3 (להלן: "אירית") בקשה לביצוע השיק בלשכת ההוצל"פ בקריית שמונה בתיק הוצאה לפועל מס' 07-XX224-09-8 בו נ רשמו אילן והתובע כחייבים (ל עיל ולהלן: "תיק ההוצל"פ").

9. להשלמת התמונה העובדתית יצוין כי אירית היא אשתו של ידידיה ועל שמה רשום עסק של מתן שירותי מטבע/חלפנות ( ראו: עמ' 42 ש' 12).

10. תיק ההוצל"פ נפתח על סכום חוב (קרן) של 72,040 ₪ . סכום זה הנו נמוך מסכום השטר.

11. ביום 8/2/10 שילם אילן לידי ידידיה, ולא לתיק ההוצל"פ, סך של 30,000 ₪ . ידידיה חתם על אישור קבלת התשלום והתחייב להסיר העיקול על דירתו של אילן (להלן: " אישור ידידיה ").

12. בדומה לאילן, גם התובע בחר שלא לשלם בדרך המקובלת במסגרת הליך הוצל"פ ופנה ליד ידיה להסדר ת התשלום בעזרת מתווך בשם מוטי חטיאל (להלן: " מוטי").

13. ביום 11/5/2010 הועבר בפקס אל התובע, הסכם פשרה חתום על ידי ידידיה לפיו החוב שולם במלואו, השיק הוחזר לתובע ולידידיה לא יהיו עוד דרישות כלפי התובע (להלן: " הסכם הפשרה").

14. תיק ההוצל"פ נסגר ביום 14/9/2010.

15. בתאריך 18/1/15 הגיש התובע תביעה כנגד אילן, תביעה לפיצוי נזיקי בעילות תרמית ועשיית עושר ולא במשפט.

16. ביום 30/12/15 הגיש התובע כתב תביעה מתוקן אליו הוספו הנתבעים 2-3 (להלן: " בני הזוג מלכא"), בו הוא עותר לחיוב הנתבעים ביחד ולחוד, באותו פיצוי ובגין אותן עילות המפורטות בכתב התביעה המקורי.
טענות הצדדים בתמצית

17. התובע טען כי במועדים הרלוונטיים שירת בצ ה"ל בשירות קבע. לטענתו, פדה מלוא סכום ההמחאה (77,500 ₪) מידידיה בכסף מזומן אותו מסר ליוסי אלמליח, חברו הטוב , שהיה במצב כלכלי קשה. זאת לאחר שחתם כערב והתחייב לפירעון ה שיק כלפי ידידיה .

18. לטענת התובע, הוא שילם את כל הסכום שבגינו נפתח תיק ההוצל"פ, כמפורט בהסכם הפשרה. לטענת התובע, במסגרת הסכם הפשרה הוחזר לידיו השטר ועליו שרטוטים בכיתוב "מבוטל" ו"בוטל" וכיתוב ההתחייבות על גב השטר, מחוק (נספח ד' בכתב התביעה).

19. לטענת התובע בשל צורת השטר שהוחזר, נכשל ניסיונו לתבוע את אילן, מושך השטר, בהליך הוצל"פ.

20. לטענת התובע, ידידיה ואילן הם חברים קרובים אשר חברו יחדיו להשחתת השטר בכוונה להונות אותו, באופן שיאלץ לשאת בתשלום השיק, בעוד אילן מושך השיק יהיה פטור.

21. לטענת התובע הזוג מלכא הוליכוהו שולל ועשו לגביית ייתר כאשר גבו את סכום השיק גם ממנו וגם מאילן. בתצהירו פרט התובע סכומי כסף גבוהים של תשלומים אותם טען כי העביר לידידיה, באמצעות מוטי.

22. התובע טען לזכותו לפיצוי כספי בגין הנזקים שגרמו לו הנתבעים כולם בעשותם לפגום השטר בכוונת מרמה באופן שסיכל יכולתו להיפרע מאילן בהליכי הוצל"פ כמקובל, ולחילופין טען לזכותו לתבוע הנתבעים בעיל ה של עשיית עושר ולא במשפט.

התובע העריך את נזקיו בגובה סכום ההמחאה בתוספת הפרשי ריבית והצמדה ליום הגשת התביעה .

23. לטענת אילן, בנו והתובע היו שותפים בעסק שהיה רשום על שם בנו . לטענתו הם קיבלו מידידיה הלוואה על סך 50,000 ₪ עליה הוסף סכום בגין ריבית בסך של 27,000 ₪. לטענתו של אילן , משך את השיק לפקודת התובע שהתחייב לפירעון השיק בחתימתו , זאת להבטחת החזר ההלוואה.

24. בעדותו בדיון הסביר אילן כי משך השטר במטרה לעזור לתובע ולבנו בפתרון בעיה בשותפות העסקית ביניהם. אילן העיד בפניי כי לקח אחריות להחזר מחצית החוב , בהתאם לחלקו של בנו בהלוואה.

25. לטענת אילן, בעקבות פתיחת תיק ההוצל"פ , הוא נאלץ להחזיר לידידיה מלוא סכום ההלוואה. אילן צרף לתצהירו אישור ידידיה על תשלום מחצית החוב וטען כי נאלץ לשלם יתרת החוב בתשלומים שבועיים תחת לחץ, לצורך הסרת העיקול על דירתו אותה התחייב אותה עת למכור .

26. אילן טען כי לאחר שסיים כל תשלומי ההחזר, ידידיה מחק הפרטים שהיו רשומים על השיק, רשם עליו "מבוטל" וביטל את העיקולים שנקט כנגדו במסגרת תיק ההוצל"פ. ל טענתו, היות ושילם לידידיה כל סכום השיק, לתובע אין עילת תביעה כנגדו. כי אם נהפוך הוא.

27. אילן טוען כי עומדת לזכותו עילת תביעה כנגד התובע בגין מחצית סכום השיק.

28. לטענת בני הזוג מלכא, ההלוואה ניתנה בחודש ינואר 2008 לאילן על סמך ההמחאה אותה הסב התובע ולכן לשיטתם, יש לדחות התביעה כנגדם מטעמי התיישנות ובהיעדר יריבות עם התובע.

29. לטענתם, ההלוואה שימשה את אילן ואת התובע להקמת עסק משותף בשם "השניצליה" ולא מטעמי עזרה ליוסי אלמליח אשר נקלע לקשיים כלכליים. לטענתם, עת הגיע מועד הפירעון, הפקידו ההמחאה בחשבונם, זה חולל והם נאלצו לתבוע ביצוע ו בהוצל"פ.

30. לטענתם תיק ההוצל"פ נסגר על פי הסכם הפשרה. לטענתם עובר להחזרת השטר לידי התובע, דאגו לבטל השטר ולמחוק פרטים בו, בשל אחריותם כאוחזים ומתוקף ההסכמה לסילוק התביעות בקשר להלוואה נשוא השטר.

31. בתצהירו ובעדותו בפניי בדיון טען ידידיה כי לא קיבל כספים ממוטי בעניין כאן . לטענתו הועברו לידיו כספים מאת התובע, סך של 20,000 ₪ בלבד, באמצעות אדם אחר בשם "בוג'י".

עדויות / מוצגים

32. מטעם התביעה נחקרו בפניי על תצהיריהם התובע ואשתו מורן. כן נשמעה עדותו של מוטי מטעם התביעה והוא נחקר נגדית על עדותו . בנוסף נחקרו נגדית על תצהיריהם אילן וידידיה.

33. במסגרת דיוני ההוכחות הגיש התובע העתק הסכם הפשרה ועליו מופיעים רישומים בכתב יד (ת/1) ואילו ידידיה הגיש העתק הסכם הפשרה, ללא אותם רישומים (נ/1).

דיון והכרעה

34. כאמור בפתח הדברים, משימה מורכבת ניצבת בפניי בניסיון להגדיר מהן המחלוקות בין הצדדים, בתיק בו רב הנסתר על הגלוי.

35. ענייננו בתביעה המבוססת על שתי עילות חלופיות: עילה נזיקית ועילה של עשיית עושר ולא במשפט. ב גדרי העילה הנזיקית עותר התובע לחיוב הנתבעים יחד ולחוד בתשלום פיצויים בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, מביטול ההמחאה בתחכום ובכוונת מרמה בדרך שמנעה ממנו להיפרע ממושך השטר.

36. בגדרי העילה של עשיית עושר ולא במשפט, היא העילה החלופית, עותר התובע להשבת סכומי חיובים בייתר שלטענתו גבו ממנו הנתבעים 2-3.

37. אקדים מסקנה לדיון ואציין כי לאחר שחזרתי ועיינתי בכתבי הטענות, עיינתי בראיות שצורפו כנספחים לתצהירי עדויות הצדדים , שמעתי והתרשמתי באופן בלתי אמצעי מהעדים שהעידו בפניי ושקלתי טיעוני הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התביעה לה תקבל, כמפורט להלן.

המחלוקות

38. מהות התביעה, כפי שהוגדרה בכותר ת כתב התביעה, הינה: "חיובים". אין חולק כי היה "חוב". ה"חוב" הושב. הצדדים חלוקים באשר למקור החיוב , באשר לגובה "החוב" לתשלום ובאשר לסכומי ם אשר שולמו ע"י התובע ו הסכומים אשר שולמו ע"י אילן, לזוג מלכא.

39. אשר על כן, ראשית על י לברר מהו מקור החיוב ו מהו סכום החוב המהווה בסיס התביעה. שנית, אפנה לבירור הסכומים ששולמו בפועל ע"י התובע לזוג מלכא ואלה אשר שולמו בפועל ע"י אילן לזוג מלכא. המסקנות בשאלות אלו יוביל ו למסקנה המתבקשת האם זכאי התובע לסעדים אליהם הוא עותר מאת אילן ומאת הזוג מלכא .

חובת ונטל ההוכחה - המישור הנורמטיבי

40. כידוע, חובת ההוכחה מוטלת מתחילת ההליך ועד סופו על התובע, אך נטל ההוכחה יכול ויעבור אל הנתבע וחזרה לתובע , הכל בהתאם לנסיבות.

41. על התובע, בבחינת "המוציא מחברו עליו הראייה", מוטל נטל הראייה ונטל השכנוע להוכיח את העובדות העומדות ביסוד טענותיו. נטל ההוכחה נקבע במשפט האזרחי על פי "הטיית מאזן ההסתברות", לאחר שבית המשפט בוחן את מהימנותן של הראיות שבפניו, את דיותן ואת משקלן.
ראו: ע"א 745/81 זיקרי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589, 598.

42. כך, על התובע להוכיח לבית המשפט את גרסתו, באמצעות הבאת עדים וראיות, לכל הפחות בסבירות של 51% במאזן ההסתברויות. זהו נטל ההוכחה במשפט האזרחי ועליו מושתת פסק דינו של בית המשפט.

43. יובהר כי על בית המשפט להכריע בהסתמך על העובדות שהוכחו בפניו ולהתעלם מכל אותן הטענות בכתב ובעל פה, אשר הוזכרו או נטענו, אך לא הוכחו. לא כך כאשר בעל דין בוחר שלא להביא בפני בית המשפט ראיה הנמצאת ברשותו וביכולתה לתרום לבירור העובדות, תמיכה בהן והוכחתן.

44. או אז ינקוט בית המשפט בגישה מחמירה על ידי יישום הכלל המשפטי לפיו אם נמנע בעל דין מהצגת ראיה שבהישג ידו שהיא רלוונטית למחלוקת, ללא כל הסבר סביר, חזקה כי אילו הובאה הראיה, היתה זו פועלת לחובתו.
ראו למשל: ע"א 465/88 הבנק למימון ולסחר בע"מ נ' סלימה מתתיהו, פ"ד מח(4) 651, 660.

מהו מקור החוב?

45. כזכור התובע טען כי ערב לחברו יוסי אלמליח, להחזרת ההלוואה שקיבל מידידיה, הלוואה בגובה סכום השיק. כנגד טענה זו טען אילן כי התובע היה שותף של בנו ולכן הוא עצמו כמושך השיק, חייב רק בתשלום חלקו של בנו, מחצית מסכום השיק. בני הזוג מלכא טוענים כאמור כי התובע ואילן היו שותפים בעסק.

46. בפניי שיק שמשך אילן לפקודת התובע . התובע טוען כי ערב לשיק וכי המופיע על גב השיק תומך בטענותיו אלה. לטעמי התובע עמד בנטל ההוכחה לעניין עובדתי זה. אילן לא הביא כל ראייה או עדות נוספת לתמיכה בטענתו בדבר שותפות בין התובע לבין בנו. אילן נמנע מלהביא את בנו להעיד בעניין זה , ללא כל הסבר מניח את הדעת.

47. בחקירה נגדית בדיון מיום 15/2/18 העיד התובע (עמ' 13 ש' 23-26):
ש. ואז חתמת ערבות על 77,500 ₪.
ת. כן, קיבלנו 50,000 ₪.
ש. למה אתה אומר קיבלנו?
ת. אני ישבתי שם, יוסי קיבל את הכסף, זה כביכול ביחד כי אני חתמתי על השיק.

48. בעדותו בדיון 12/6/18 העיד אילן כי הוא, בנו וה תובע היו נוכחים יחדיו במעמד קבלת ההלוואה מידידיה (עמ' 40 ש' 5-6) וכן העיד (עמ' 35 ש' 28-29 ובעמ' 38 ש' 18-20 ):
ת. ... - השיק שניתן בסכום של 77,000 ₪ היה שלי. השיק הזה נתתי אותו על מנת לפתור ליוסי (התובע. ר"פ) ולבן שלי שהיה שותף איתו - נתן לו את ההלוואה והיה צריך לעזור להם ....
...
ש. למה טענת שאתה צריך לשלם חצי מהשיק ויוסי היה צריך לשלם חצי?
ת. כי היו הסכמים ביניהם. אני נכנסתי לתמונה ואמרתי אם רוצים לפתור את הבעיה אני מוכן לשלם עבור הבן שלי.

49. ראשית, אילן לא טרח לבסס טענת השותפות באמצעות עדות בנו אשר יכול היה להעיד בדבר ההסכמים הנטענים בינו ובין התובע ולשפוך אור על הקשר בינו ובין התובע. שנית, במסגרת חקירתו הנגדית חזר בו אילן מטענת "השותפות" וטען כי התובע לא היה שותף בעסק של בנו. (עמ' 38 ש' 23-26).

אילן לא היה מיוצג במסגרת ההליך. במסגרת חקירתו הנגדית עלה כי איננו מבין המשמעות המשפטית של משיכת שיק ועל כן טען כי עליו לשלם רק מחצית מסכום השיק שכן התובע חתם על גב השיק. (עמ' 38 ש' 29-32). טענה זו איננה יכולה לעמוד לו. ומשמשך אילן השיק לפקודת התובע, ומשחזר בו מטענת "השותפות", חייב אילן בתשלום מלוא סכום השיק. על כן מצאתי לנכון לדחות טענות אילן כי היה עליו לפרוע רק מחצית מסכום השיק.

50. יצוין כי בני הזוג מלכא לא הביאו כל עדות או ראייה אחרת התומכת ב גרסתם בדבר שותפות של התובע עם אילן או עם בנו יוסי. מכאן ובהתאם לכלל הנ"ל בדבר הימנעות מהבאת עדים וראיות, אני מקבל טענות התובע ודוחה טענות הנתבעים, בעניין מקור החוב.

מסקנות ביניים - מקור החוב - הלוואה אשר ניתנה ליוסי אלמליח בלבד. השיק נועד להבטיח החזר ההלוואה. התובע ערב כלפי נותן ההלוואה לפירעון השיק.

מהו גובה החוב?

51. כאמור, מטענות הצדדים ומעדויותיהם, עולות גרסאות שונות לעניין גובה "החוב".
לטעמי ומאחר והשיק הוגש לביצוע ונפתח תיק הוצל"פ בגינו, אין כל משקל לעדות התובע (סעיף 47 לעיל) בנוגע לעובדה כי הסכום אשר ניתן כהלוואה היה סך של 50,000 ₪ ולמעשה סכום השיק מבטא גם סכום בגין ריבית על סכום קרן ההלוואה .

52. בניגוד לסכום השיק קרן החוב בעת פתיחת התיק בהוצל"פ, נרשמה על סך של 72,040.73 ₪. ערב סגירתו של התיק עמד החוב בתיק ההוצל"פ על סך של 88,594.98 ₪. (נתוני תיק ההוצל"פ בנספח G, הוגש לתיק ע"י התובע ביום 8/10/17).

53. בעדותו בפניי בישיבת קדם משפט (עמ' 6 בפרוט'), העיד ידידיה כי החוב עמד על 80,000 ₪ כולל הוצאות עו"ד. בכתב הסיכומים מטעמו (ס' 17.1), טען ידידיה כי קרן החוב עמדה על סך של 75,000 ₪.

54. לטענת התובע בכתב התביעה, סכום השטר (77,500 ₪) הוא גובה החוב אותו שילם לידידיה במלואו. ל הוכחת טענתו זו, מסתמך התובע על הסכם הפשרה בו אישר ידידיה כדלקמן (הדגשות שלי, ר "פ.): "אני הח"מ, ידידיה מתחייב בזאת לסגור את התיק שדן בו בית המשפט בענינך ובענין חברך, ....כל החוב שולם במלואו והחזרתי לך את הצ'ק שהינך ערב עליו ועל כן אין לי שום תביעות או דרישות כלפ ייך...."

55. מלשון הסכם הפשרה אני מגיע למסקנה כי הוא מאשר תשלום מלוא החוב נשוא תיק ההוצל"פ. הסכם הפשרה אינו אומר כי שולם מלוא סכום השיק. הסכם הפשרה אינו מפרט כיצד וע"י מי שולם החוב נשוא תיק ההוצל"פ. כל שניתן ללמוד מהסכם הפשרה הוא כי מאחר ו"החוב" שולם, יוחזר הש יק, ייסגר התיק בהוצל"פ ולידידיה לא יהיו עוד טענות כנגד התובע כאן .

56. לכאורה ובהתאם לאישור בהסכם הפשרה בדבר תשלום מלוא החוב בתיק ההוצל"פ, יכול הייתי להגיע למסקנה כי גובה החוב הנו החוב המצוין בתיק ההוצל"פ ערב סגירתו כמפורט לעיל, סך של 88,595 ₪ (במעוגל).

57. אולם ניתוח הראיות ועדויות הצדדים, מקשה עלי להגיע למסקנה זו . ואבאר. " אישור ידידיה " עליו חתמו ידידיה ואילן ביום 8/2/10 (ראו נספח F, הוגש לתיק ע"י אילן ביום 1/10/17) מובא כלשונו (הדגשות שלי, ר"פ.):
"אני החתום מטה ידידיה מלכה ת.ז. מ"ס 61300232 מאשר בזאת קבלת סך של 30,000 ₪ (שלושים אלף ₪) מאת אלמליח אילן ת.ז. XXXXX652 מרחוב מנחם בגין מ"ס 33/1 קריית שמונה .
הסכום הנ"ל מהווה מחצית מסכום החוב, כולל ריבית, שרשום הצ'ק ערבון, החתום על ידי יוסי כהן מצפת, שהוא שותף בתשלום החוב. המחצית השנייה נמצאת בתביעה משפטית.
במידה ומר ידידיה מלכה יזכה בתביעה לקבלת כל הסכום במלואו, יוחזר אלי הסכום הנ"ל ששולם במעמד זה. פחות הוצאות עו"ד ובימ"ש וכן הפרשי הצמדה. ב מידה ובית משפט יזכה את יוסי כהן מצפת החלק 1/2 שני 30,000 ₪ אילן אלמליח ישלם."

58. מאישור ידידיה עולה לכאורה כי מדובר בחוב בסכום של 60,000 ₪ הכולל ריבית . לכאורה זהו הסכום הנתבע מאילן ומהתובע ביחד ולחוד בהיותם חייבים במשותף כלפי ידידיה.
מסמך זה נחתם כשנה לאחר שנפתח תיק ההוצאה לפועל וניתן להבין ממנו, לכאורה, כי כבר שולם סכום כלשהו על חשבון השיק או על חשבון תיק ההוצל"פ . לא הובאה כל ראייה בכתב בעניין זה, ע"י אף אחד מן הצדדים.

59. עדות ידידיה בחקירה נגדית בדיון ה 12/6/18 לעניין גובה החוב הייתה (עמ' 44 ש' 19, 27-28):
ת. .....התביעה הייתה על סך 50,000 ומשהו והקטנתי את החוב ורואים את זה בדפים של ההוצאה לפועל.
...
ת. ....הגיע אליהם הוצאה לפועל על 60,000 ₪ בהתחלה והם יכלו לסגור את זה מזמן.

60. גם כאן, לא הובאה כל ראייה בכתב לתמיכה בטענות אלה.
לא הוצגו התנועות הכספיות בתיק ההוצל"פ במלואם או בחלקם .
לא הוצגו קבלות בדבר ביצוע תשלומים.
לא הוצגו הקטנות חוב בתיק ההוצל"פ בגין ביצוע תשלומים .
לא הוצג העתק מן האזהרה אשר נמסרה לתובע.
לא הוצגה קבלה או אישור עו"ד המייצג בתיק ההוצל"פ בדבר תשלום שכ"ט - או כל מסמך אחר ממנו ניתן להגיע למסקנה בנוגע להשתלשלות העניינית הכספית בתיק ההוצל"פ.

הואיל ומסמכים אלו נדרשו לתמיכה בטענות בני הזוג מלכא, העדרם של אלה אומר דרשני ומחדל זה יש לזקוף לחובת ם.

61. לעניין "אישור ידידיה". זה מהווה לכל היותר אישור לקבלת סך של 30,000 ₪ מאת אילן. הא ותו לא. הוא איננו תומך בטענת אילן לשותפות שכן התובע איננו חתום עליו . מסמך זה אף איננו תומך בטענה כי התובע נדרש לשלם במסגרת תיק ההוצל"פ סך של 60,000 ₪ ולא הסכום המופיע בתיק ההוצל"פ , בהעדר כל תמיכה לטענה זו באמצעות ראייה נוספת בכתב (ראו אי הגשת המסמכים ע"י הנתבעים 2-3).
62. לאור זאת, לא מצאתי לייחס משקל לסתירה לכאורה בעדות התובע כי גילה כי נתבע על סך של 50,000 ₪ (עמ' 13 ש' 27-30, עמ' 14 ש' 19-21). בסופו של יום כל שקיבל התובע היה השיק חזרה לידיו והודעה מאת ידידיה כי תיק ההוצל"פ ייסגר שכן "החוב" שולם במלואו .

63. מסקנת ביניים - סכום החוב - למרות הקושי כמפורט לעיל, ולו מן הסיבה של העדר הגשת ראיות מטעם בני הזוג מלכא כמפורט לעיל, אני מגיע למסקנה כי סכום "החוב" הנו סכום תיק ההוצל"פ במועד סגירתו, (במעוגל) סך של 88,595 ₪.

התשלומים אשר שולמו ע"י אילן

64. להלן התשלומים אשר הוכח בפניי כי שולמו ע"י אילן לבני הזוג מלכא :
א) תשלומיו של אילן כוללים סכום של 30,000 ₪ (האישור, מיום 8/2/2010) ובנוסף תשלומים שבועיים, שלא הוכחשו, המסתכמים ב סך של 18,000 ₪ על פי עדותו העקבית של אילן:
במסגרת ישיבת קדם המשפט מיום 1/10/17 (עמ' 5 ):
"....אם ניקח בחשבון שאני שילמתי כ- 48,000 ₪ שידידיה חתום על כך, ...."

ובנוסף במסגרת חקירתו בדיון הוכחות ביום 12/6/18 העיד (עמ' 40 ש' 1-3):
ת. הוא קיבל כל שבוע 1500 ₪ ויש את האנשים שיכולים להגיד. סך הכל הוא קיבל 48,000 ₪.
ש. יש לך כרגע כאן הוכחה ששילמת לו?
ת. יש לי פתקים ששילמתי וכל שבוע רשמתי ואז חליתי והפסקתי לרשום והבן היה נותן לו. ....

ב) במסגרת סיכומיהם (סעיף 17.1) מאשרים בני הזוג מלכה טענות אילן הנ"ל. על יסוד אישור זה בלבד ובהעדר קבלות או אסמכתאות אחרות בכתב מטעם בני הזוג מלכא, אני מגיע למסקנה כי תשלומיו של אילן בגין השיק או בגין החזר ההלוואה בכלל - מסתכמים בסך של 48,000 ₪.

התשלומים אשר שולמו ע"י התובע

65. אין בידי התובע אישור ידידיה או מי מבני הזוג מלכא כי שילם לידם אחד מן הסכומים הנטענים על ידו. התובע טען בתצהירו, אשר נתמך בתצהירה ובעדותה של אשתו , כי העביר לידידיה כספים באמצעות מוטי. לטענת התובע שילם לידידיה סך של 120,000 ₪.
לטענתו מדובר בשלושה תשלומים - תשלום ראשון בסך של 30,000 ₪ שהועבר למוטי בהעברה בנקאית מחשבון אחותו של התובע לחשבון אשתו של מוטי ונמסר לטענתו על ידי מוטי , לידי ידידיה.
תשלום שני בסך של 62,000 ₪ בכסף מזומן בתוך מעטפה חומה, אותה מסר מוטי לידידיה כשנכנס לביתו של ידידיה.
תשלום השלישי בסך של 28,000 ₪ הוא סכום ש"גיהץ" מוטי בכרטיסי האשראי של התובע והעבירם לידידיה.

66. לתצהיר עדות אשתו של התובע צורפו אסמכתאות התומכות בטענה בדבר העברת כספים לחשבון בנק אשתו של מוטי, הסך של 30,000 ₪, התשלום הראשון לעיל. בעניין תשלום זה, עדות התובע ואשתו ועדות מוטי, היו תואמות ולא נסתרו בחקירה נגדית. מוטי העיד כי העביר כספים אלה לבנו של ידידיה, שכן ידידיה לא היה בבית. (עמ' 28 ש' 12- 20). לטעמי בכך עמד התובע בנטל ההוכחה הנדרש לצורך הוכחת ביצוע תשלום זה לידידיה ו בכך העביר נטל ההוכחה לבני הזוג מלכא.

67. ידידיה הכחיש טענת התובע ב מסגרת עדותו בדיון 12/6/18 בתשובה לשאלה האם מוטי היה בביתו (עמ' 41 ש' 25 – עמ' 42 ש' 1):
.... יכול להיות שהיה אצלי בבית אם היה - בא לבקש את השיק ואמרתי אין לי את השיק אני אשלם לעורך הדין אלי סגל את הכסף ותקבל את השיק חזרה . ....

ידידיה העיד לשאלת בית המשפט בעניין התשלום, במסגרת ישיבת קדם המשפט ביום 1/10/17 (עמ' 6 ):
"...... זה נכון ששילמו לי 20,000 ₪ - השלמה למה ששילם לי אלמליח. מה שקיבלתי מהתובע זה 20,000 ₪ בלבד, באמצעות השליחים של מוטי. ממוטי לא קיבלתי מעולם אגורה."

68. ידידיה חזר על גרסתו זו גם בעדותו בדיון בתאריך 12/6/18 (עמ' 41 ש' 24- 26) והודה כי קיבל השלמה לסכום אותו קיבל מאילן ובזה נסגר החוב מבחינתו . לטענתו אף הפסיד בתיק, לאחר ששילם לעו"ד שכרו. אינני יכול להסתפק בכך. שוב אציין כי בני הזוג מלכא לא טרחו להגיש דבר ולרבות לא אישור עו"ד בדבר תשלום שכרו, כנטען ע"י ידידיה.

ויודגש, לא הוגש כל מסמך ע"י הזוג מלכא בנוגע להלוואה - הסכם, קבלות או כל מסמך אחר היכול לתמוך בטענותיהם. זאת כאשר הם מודים כי שולמו להם כספים ע"י אילן, עובר להגשת התביעה.

69. ידידיה גם יכול היה לזמן את בנו להעיד ובכך להפריך טענות מוטי. הוא לא עשה זאת. ידידיה מודה שקיבל לידיו 20,000 ₪ באמצעות "שליחים". גם אלה לא זומנו להעיד מטעמו או מטעם הזוג מלכא .
ונוסף על הכל, ידידיה מודה כי קיבל לידיו כספים. ידידיה לא טרח להציג בפניי קבלה. אישור כי קיבל סכום זה או סכום אחר ולרבות אישור בדבר קבלת כספים מאילן .
או כפי שפרטתי לעיל, אישור על ביצוע פעולה כספית כלשהי במסגרת תיק ההוצאה לפועל. כל אלה פועלים לחובת בני הזוג מלכא.

70. אשר על כן אני דוחה טענות בני הזוג מלכא בעניין זה ו מקבל טענות התובע בנוגע לביצוע התשלום הראשון, סך של 30,000 ₪ כאמור.

71. בנוגע לתשלום השני, במעטפה, כזכור ידידיה הכחיש קבלת כספים כלשהם ממוטי. לטענת התובע, ההוכחה כי ידידיה קיבל התשלומים ממוטי היא כי שיק הביטחון הוחזר לו רק לאחר ביצוע התשלום השני. כך העיד התובע בדיון 15/2/18 בעמ' 15 ש' 7-9 (הדגשות שלי, ר.פ.):
... מסרנו לו מעטפה חומה שבתוכה היה 62,000 ₪ במזומן, הוא נכנס לבית של ידידיה, כשהוא יצא מהבית של ידידיה הגיע לידינו השיק. ...

72. עדות אשתו של התובע ועדות מוטי, תמכו בטענות התובע. בנוסף הוצגה ע"י התובע אסמכתא בכתב בנוגע למקור כספים אלה, בחלקם לכל הפחות. נספח א' לתצהיר אשתו של התובע פירט מקור הכספים, חשבונות הבנק של גיסותיה. טענות אלה לא הופרכו בחקירה נגדית. על כן ולעניות דעתי, משקלם המצטבר של עדותם של שלושה אלה יחד עם האסמכתאות א' ו- ב2 לתצהיר אשת התובע, מביאים לכך כי התובע עמד בנטל הראייה הנדרש במשפט האזרחי ל צורך הוכחת ביצוע התשלום השני לידי ידידיה ובכך הועבר הנטל אל הזוג מלכא.

73. בדומה לתשלום הראשון, גם תשלום זה הכחיש ידידיה כי קיבל מאת מוטי ובכלל. בדומה לעניין התשלום הראשון, אינני יכול להסתפק בהכחשה סתמית זו של ידיד יה. לא פחות משלושה עדים טוענים כי נכחו סמוך לביתו בצהרי יום ו' ה- 26/3/10. וכזכור ידידיה מאשר כי מוטי הגיע לביתו בנוגע לשיק, לכל הפחות פעם אחת (עמ' 41 ש' 23-26, עמ' 42 ש' 1). גרסה זו מחזקת ותומכת טענות הת ובע ועדיו כי מוטי היה בביתו של ידי דיה וניפגש עימו. לטעמי משקל עדותו היחידה של ידידיה איננו מספיק כדי לעמוד בנטל הרובץ לפתחו, נוכח משקל עדי התובע וראיותיו בדבר ביצוע התשלום השני.

74. אשר על כן אני מגיע למסקנה כי התובע הוכיח במאזן ההסתברות הנדרש במשפט האזרחי, התשלום השני לידי ידידיה, סך של 62,000 ₪ כאמור.

75. התשלום השלישי הנטען, התבצע במזומן לידי ידידיה, באמצעות מוטי.
כאמור התובע טוען כי מוטי "גיהץ" כרטיסי האשראי שלו בסכום של למעלה מ- 28,000 ₪ (נספחים ב-3 – ב-6 לתצהיר אשת התובע) ו כי מוטי שילם סכום זה במזומן לידי ידידיה. מוטי העיד (עמ' 28 ש' 23) כי התובע "גיהץ" את כרטיסי האשראי והוא השלים את הכסף המזומן.

76. לא הוצגה בפני כל אסמכתא לעניין "השלמת הכסף המזומן". במקרה זה לעניות דעתי, אין די בנספחי ב' הנ"ל להוכיח כי מוטי השלים כספים במזומן. אלה מבססים לכל היותר, שימוש בכרטיסי האשראי. כל שיש בפניי הנה גרסתו של מוטי כי "השלים למזומן" והעביר הכספים לידידיה. לאור גרסתו של ידידיה כי כספים אלה לא שולמו לו, הרי שבפניי "גרסה מול גרסה" בע"פ ותו לא. לעניות דעתי אין די בכך להוכיח במאזן ההסתברות הנדרש ביצוע התשלום לידי ידידיה.

77. אשר על כן אני מגיע למסקנה כי התובע לא הוכיח התשלום השלישי לידי הנתבעים 2-3.

78. סיכום ומסקנות פרק זה מעלה כי אילן נשא בתשלום סך של 48,000 ₪ ואילו התובע הוכיח כי שילם סך של 92,000 ₪. סה"כ שולם בגין "החוב" סך של 150,000 ₪. "החוב" כזכור הנו סך של 88,595 ₪ (סעיף 63 לעיל).

הכרעה בשאלות שבמחלוקת

79. כעת אשוב לשאלות שבמחלוקת כפי שהוגדרו על ידי בסעיפים 38-39 לעיל . מקור "החוב" הנו השיק, וכאמור לעיל הגעתי למסקנה כי אילן היה חייב בתשלום מלוא סכום השיק. התובע ערב כלפי הזוג מלכא לפירעונו של השיק. על כן יש לקבל טענותיו של התובע כנגד אילן, כי הוא רשאי "לחזור" אליו בדרישה לשלם לו הסכומים אותם שילם בגין השיק, במקומו. כאמור לא הוכח בפניי כי לתובע עצמו חלק כלשהו בחיוב אשר כביטחון לתשלומו, נמשך השיק.

80. לעניות דעתי "אישור ידידיה" הנ"ל תומך בטענות התובע למרמה מצדם של אילן וידידיה. עולה מן המסמך כי ידידיה מתחייב כלפי אילן להשיב לו כספים, במידה ויצליח לגבות כספים מהתובע ובמידה ולא, הסכמה כי אילן ישלפ מלוא סכום החוב בגין השיק. משהגעתי למסקנה כי על אילן לשלם מלוא סכום השיק אשר נועד להבטיח ההלוואה אותה קיבל בנו מידידיה ולא רק מחצית הסכום , יש בהסכמה זו משום ניסיון במשותף לגרום לתובע לשלם כספים במקום אילן.

81. בנוסף, במועד בו גבה ידידיה כספים מן התובע, שולמו כבר ע"י אילן, על חשבון "החוב", סך של 48,000 ₪. כאמור הזוג מלכא אישר תשלום סכום זה ע"י אילן במסגרת סיכומיהם. מכאן ולאור המסקנה אליה הגעתי בדבר סכום "החוב" - היה על בני הזוג מלכא לגבות מאת התובע, לכל היותר, סך של 40,595 ₪.

התובע הוכיח כי שילם לזוג מלכא 92,000 ₪. סה"כ שילם התובע בייתר סך של 51,405 ₪, בערכי שנת 2010 , עת שולמו הכספים. סכום זה משוערך ליום הגשת כתב התביעה המתוקן, הנו סך של 59,835 ₪ .

82. לעניות דעתי אילן והזוג מלכא פעלו במרמה כנגד התובע, אם בנ יסיון לגרום לו לשלם במקום אילן ואם ע"י גבייה בייתר ו על כן צודק התובע בטענותיו כלפיהם. ראוי לציין כי הנתבעת מס' 3 לא טרחה להגיש תצהיר עדות מטעמה או לנסות ולהדוף בעצמה טענות התובע כלפיה.

83. מכוח ערבותו לפירעון השיק ומשזה הוגש לביצוע כנגד שניהם , היה על התובע לשלם יחד ולחוד עם אילן, סכום "החוב" . לא יותר מסך של 88,595 ₪. על כן יש לקבל טענות התובע כנגד אילן בגין תשלום "החוב" במלואו ו בדבר זכותו לחזור אל אילן ולהיותו זכאי ממנו השבה .

סכום זה משוערך בערכי שנת 2010 ליום הגשת התביעה , עולה על סכום התביעה. על כן מתקבלת התביעה כנגד אילן, במלואה, כאשר הסכום אותו שילם התובע בייתר לזוג מלכא כמפורט בסעיף 81 לעיל , הנו יחד ולחוד עימם.

טענת ההתיישנות

84. בכתב הגנתם כמו גם בתצהיר ידידיה טענו הזוג מלכ א כי יש לדחות התביעה על הסף בשל התיישנות, בהתייחס לתקופת התיישנות שתחילתה עם מתן ההלוואה. בקצרה אפרט טעמיי לדחיית טענה זו.

85. התביעה כאן הינה להשבת סכומים ששילם התובע בייתר או במקום אילן, זאת לצורך סילוק החוב בגין השיק. על מועד התשלום מעיד הסכם הפשרה שהביא לסגירת תיק ההוצל"פ. במסגרת הסכם הפשרה גם הוחזר לתובע השיק ועליו שרטוטי הביטול.

86. מכך אני מגיע למסקנה כי תקופת ההתיישנות החלה במועד בו קמה עילת התביעה , המועד בו הועבר אל התובע הסכם הפשרה , לכל המוקדם. ביום 11/5/2010.
כתב התביעה המתוקן במסגרתו צורפו הזוג מלכא לתביעה, הוגש בתאריך 31/12/2015. מכאן שטרם חלפה תקופת ההתיישנות הקבוע בדין.

87. אשר על כן, אני קובע כי בנסיבות התביעה כאן, לא חלה התיישנות על התביעה כנגד הנתבעים 2-3 .

סוף דבר

88. לאור כל המפורט לעיל, התביעה מתקבלת , כמפורט להלן.

89. אני מחייב את הנתבעים, יחד ולחוד, לשלם לתובע סך של 59,835 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת כתב התביעה המתוקן ועד תשלומו המלא בפועל.

90. בנוסף אני מחייב את הנתבע מס' 1 לשלם לתובע סך של 39,064 ₪ כשסכום זה נושא הפרשי ריבית והצמדה כחוק מיום הגשת התביעה ועד תשלומו המלא בפועל.

91. בנוסף אני מחייב הנתבעים, יחד ולחוד, בתשלום הוצאות התובע בסך של 3,000 ₪ ובשכ"ט עו"ד בצירוף מע "מ בסך כולל של 15,000 ₪ , כאשר כל הסכומים יישאו הפרשי ריבית והצמדה כחוק מהיום ועד תשלומם המלא בפועל.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי, כדין.

המזכירות תמציא פסק הדין לצדדים, בדואר רשום.

ניתן היום, י"ז אב תשע"ט, 18 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יוסף כהן
נתבע: ימין אילן אלמליח
שופט :
עורכי דין: