ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רחל זילבר נגד עו"ד מרגלית נח :

לפני כבוד השופטת אידית קליימן-בלק

התובעת:

רחל זילבר ת.ז. XXXXXX788

-נ ג ד-

הנתבעת:

עו"ד מרגלית נח ת.ז. XXXXXX164

פסק דין

לפניי תביעה קטנה על סך 18,000 ₪ אותה הגישה גב' רחל זילבר כנגד עו"ד מרגלית נח, הקשורה בטבורה להליך משפטי קודם שנוהל בין השתיים בבית המשפט לענייני משפחה ואשר הסתיים בפסק דין 26/10/2011 (להלן: " ההליך הקודם").

רקע כללי וטענות הצדדים
כבר בפתח הדיון אציין, כי חרף עיון חוזר ונשנה בכתב התביעה של התובעת, התקשיתי להבין את עילת התביעה לאשורה; קושי זה נעוץ במספר סיבות: ראשית, מדובר בהליך משפטי ישן נושן שהסתיים זה מכבר בפסק הדין חלוט מלפני קרוב לשמונ ה שנים. חרף האמור לעיל, התובעת לא טרחה לצרף את אותו פסק דין שמסתבר כי הינו המקור לתביעתה, ובית המשפט למד על קיומו בפרט ועל מה מדובר בכלל , רק מכתב ההגנה אליו צירפה הנתבעת את פסק הדין ופרוטוקול הדיון הרלוונטי כדי להבין את הרקע לדברים. שנית, סעיפים 9-14 לכתב התביעה מפרטים מידע בנוגע לתיקי משפחה ישנים משנת 2007 בקשר לחסויות/מנוחות שונות, אשר אין בינם לבין התובעת דנן ולא כלום. התובעת הגדילה לעשות וצירפה נסחי טאבו היסטוריים המעידים על מינוי אופוטרופוס ומינוי מנהל עיזבונות ביחס לחסויות אלו , כלל לא ברור על שום מה ולמה, וה כיצד סקירה זו, בדבר הערות אזהרה בטאבו תוך ציון מספרי השטרות והתאריכים בקשר ל הליכים משפטיים ישנים נושנים רלוונטים לענייננו.

רק למקרא סעיף 15 לכתב התביעה, בהצטרף ל אמור בכתב ההגנה, ניתן להבין כי עילת התביעה של התובעת מתמצית למעשה בטענה הבאה: בין הנתבעת לבין המותב שנתן את פסק הדין בהליך הקודם, התקיים קשר פסול על רקע היכרות מקצועית קודמת: הנתבעת במסגרת עבודתה כעו"ד בתחום דיני המשפחה, והמותב המכהן בעת עבודתו כעו"ד בטרם מינויו לשפיטה. לדידה של התובעת, בעטיו של "קשר פסול" זה, כביכול, כך לטענתה, ניהל השופט את ההליך הקודם בצורה מוטה לרעת התובעת דנן ובסופו של יום אף פסק לרעתה וחייב אותה בהוצאות משפט לטובת הנתבעת. מאחר והנתבעת נקטה בהליכי גביה באמצעות ההוצאה לפועל, לקבלת ההוצאות שנפסקו לטובתה, עותרת התובעת בתביעתה זו בבקשה לבטל את ההוצאות שנפסקו כנגדה שלא כדין לשיטתה באותו הליך קודם , ולהשיבן לידיה.

לשיטתה של התובעת, על "קשר פסול" זה נודע לה רק לאחרונה , ובשל כך לא פעלה בשעתו ולא הגישה ערעור על פסק הדין שניתן בהליך הקודם. חלף זאת, נקטה בדרך של הגשת תביעה קטנה לביטול והשבת הוצאות משפט בהן חוייבה ואשר נגבו מחשבונה על ידי הנתבעת. הוכחה לקיומו של קשר פסול זה מבססת התובעת על אותה מסכת עניינית שהיא מגוללת בסעיפים 8-14 לכתב התביעה, אשר בתמצית עוסקת בקשרי עבודה בין הנתבעת למותב בהליך הקודם בשנים עברו, ב טרם מינויו של המותב לשפיטה, עת הנתבעת שימשה כאופוטרופוס לרכוש חסויה ואילו המותב, בעת שעבד כעו"ד, מונה לשמש כמנהל העזבון של אותה חסויה לאחר פטירתה. במעמד הדיון טענה התובעת כי גם בעת שהתקיים ההליך הקודם שימש עדיין המותב שם כמנהל עזבון בעוד שהנתבעת דנן שימשה כאופוטרופוס לרכוש המנוחה בטרם מותה, וזאת למדה התובעת מהרישום של נסחי הטאבו. עוד מסרה התובעת במעמד הדיון כי לאחר שנודע לה על הקשר הפסול הגישה תביעה אישית נגד המותב בהליך הקודם ואולם הסבירו לה מטעם הפרקליטות "כי אסור לתבו ע שופט". (עמ' 2 לפרוטוקול). מכאן נולדה תביעה זו.

הנתבעת בכתב הגנתה מכחישה מכל וכל טענות התובעת כלפיה. במסגרת זו, מגוללת הנתבעת את מסכת הייסורים שהינה מנת חלקה בשל התנהגות התובעת כלפיה, אשר לטענתה הינה תובעת סדרתית המטרידה אותה ואת משפחתה שנים רבות, ו עוקבת אחריה בעת עבודתה כעו"ד מייצגת בבתי המשפט השונים (סעיפים 8-10 לכתב ההגנה) . בסעיף 7 לכתב ההגנה, מתארת הנתבעת את יחסה המזלזל והמבזה של התובעת, כך לטענת הנתבעת, כלפי מערכת בית המשפט תוך הפניה ל אינספור הליכים משפטיים, ב עיקר בבתי המשפט לענייני משפחה, בהם הייתה התובעת מעורבת. כתימוכין לטענה זו צוטטו אמירות קשות ובלתי ראויות לכל הדעות, של התובעת כלפי מערכת בתי המשפט בכלל ומותבים שונים בפרט, וזאת במסגרת כתבי בי-דין שהגישה התובעת או דברים שנרשמו מפיה בפרוטוקולי דיונים בהליכים שונים. כבר עתה אציין כי גם להשתלשלות עניינים זו אין ולא כלום עם עילת התביעה דנן, אלא היא מהווה רקע כללי למערכת היחסים העכורה ועתיקת היומין בין השתיים .

לגופה של התביעה, גורסת הנתבעת כי מדובר בטענות שווא וכי טענתה של התובעת לניגוד עניינים הינה מופרכת, דמיונית ודינה להידחות. הנתבעת השיבה כי אין בין התובעת דנן לבין החסויה עליה מונת ה לשמש כאופוטרופוס כל קשר וכי התובעת הגישה נגדה ונגד חברה שבבעלותה (שי אופוטרופסות) עד כה למעלה מ- 15 תביעות. לשאלת בית המשפט מה מקור הקשר בין השתיים, השיבה הנתבעת כי בין התובעת דנן לנתבעת דנן אין ומעולם לא התקיימו יחסי עורך דין-לקוח. ואולם הנתבעת מונתה כאופוטרופוס על דודתה של התובעת, כאשר זו האחרונה אינה מנויה על היורשים החוקיים של הדודה, מה שלא מנע מהתובעת להגיש תביעות הן כנגד הדודה והן כנגד הנתבעת. עוד טענה כי בניגוד לטענת התובעת, בטרם פתיחת הליך ההוצל"פ שלחה אל התובעת מכתב התרעה כמקובל, אליו לא טרחה התובעת להגיב. לפיכך גורסת הנתבעת כי היא פעלה בהתאם לזכותה כדין בעת שנקטה בהליכי גבייה ביחס להוצאות המשפט שנפסקו לטובתה בהליך הקודם.

ביום 4/8/19, לאחר שהסתיים הדיון שהתקיים ביום 24/7/19, הגישה התובעת "הודעה לבית המשפט" ובה היא מבהירה כי עילה התביעה הינה בעוולת נגישה שנקטה כלפיה הנתבעת בעת שפתחה תיק בהוצאה לפועל כנגדה. לטענתה, הנתבעת טרפדה כל אפשרות של התובעת להגיש ערעור על פסק הדין או על הליכי ההוצל"פ שנוהלו נגדה שלא כדין.

דיון והכרעה
אקדים את המאוחר ואציין כי דין התביעה להידחות על הסף משני טעמים: הן מטעמי חוסר סמכות והן מאחר ובענייננו, מדובר במעשה בית דין. די בכל אחד מטעמים אלו, לא כל שכן בשל משקלם המצטבר, כדי להורות על דחיית התביעה על הסף. להלן אנמק טעמיי בקצרה:

כנגד התובעת ניתן פסק דין בהליך הקודם מיום 26/10/11, לפני קרוב לשמונה שנים. על פסק דין זה לא הוגש כל ערעור ומשכך הינו חלוט. כך גם לא הוגשה בקשה או הליך כלשהו בקשר לפסילת מותב בשל טענה למשוא פנים וניגוד עניינים.

טענת התובעת בסעיף 8 לכתב תביעתה כי " לימים נחשפה לרשימת בקשות שהגישה ביתה של הנתבעת לרשם הירושות בתל אביב" וכך למדה על הקשר הפסול כביכול, אינה יכולה לעמוד לה ואין בכוחה לבטל מעשה בית דין, אשר הרציונל המעוגן מאחוריו הינו סופיות הדיון. מלבד העובדה כי כלל לא ברור מתי הובאו לידיעתה העובדות מושא עילת תביעה, שכן התובעת לא טרחה לציין זאת בכתב התביעה, אף אם נתעלם לצורך הדיון ממחדל זה, אין הדבר יכול לסייע לתובעת בתביעתה; הדרך לערער על החלטה, פסק דין או הכרעה שיפוטית כלשהי , קבועה בחוק ובסדרי הדין הקובעים הן את הפרוצדורה והן את פרק הזמן במסגרתו ניתן להגיש ערעור כאמור. משחלף המועד הפך ההליך הקודם לחלוט וסופי ואין בלתו.
גם אם נצא מתוך הנחה המפליגה לטובת התובעת כי המידע שהובא לידיעתה הינו כה אקוטי עד כדי כך שהוא מצדיק התערבות או פתיחת ההליך מחדש , הדרך לכך אינה באמצעות הגשת תביעה מקבילה בהליך נפרד. ודוק, מותב זה, אינו יושב כערכאת ערעור על מותבים אחרים בהליכים מקבילים, בוודאי לא בשבתו כבית משפט לתביעות קטנות ולא באף מסגרת אחרת. ככל שקיימת דרך דיונית לערער על הכרעה שיפוטית כלשהי, או למצער להגיש בקשת אורכה בעניינה, בכל מקרה היא צריכה להתקיים במסגרת ההליך כנגדו קובלים.

הוא הדין גם בכל הנוגע להליכי הגביה בהוצאה לפועל, אשר למותב זה אין כל סמכות להורות בעניין דבר וחצי דבר.

כפועל יוצא מן האמור לעיל ומאחר ומדובר בהליך חלוט שפסק לטובת הנתבעת , וזו האחרונה פעלה על פיו בעת שמימשה את זכאותה לה יפרע מהתובעת בגין הוצאות המשפט שנפסקו לטובתה , ואין חולק כי ההליך לא בוטל או שונה במסגרת שיפוטית כלשהי והינו עומד על כנו - לא יכולה לעמוד לתובעת עוולת הנגישה . וזו לשון סעיף 60 לפקודת הנזיקין (נוסח חדש) המגדיר את עוולת הנגישה:
"נגישה היא פתיחתו או המשכתו של הליך נפל – למעשה, ובזדון, ובלי סיבה סבירה ומסתברת – נגד אדם, בפלילים או בפשיטת רגל או בפירוק, וההליך חיבל באשראי שלו או בשמו הטוב או סיכן את חירותו, ונסתיים לטובתו, אם היה ההליך עשוי להסתיים כך; אך לא תוגש תובענה נגד אדם על נגישה רק משום שמסר ידיעות לרשות מוסמכת שפתחה בהליכים.

לנוכח השתלשלות העניינים כפי שפורטה לעיל, לא יכול להיות חולק כי אף תנאי מתנאי העוולה כהגדרתה בפקודת הנזיקין, לא התקיימו במקרה דנן ומשכך טענה זו הועלתה בעלמא ודינה להידחות מניה וביה.

למעלה מן הצורך אוסיף ואציין כי מדובר בתביעה שהוגשה 7 שנים פחות יומיים מיום הינתן פסק הדין בהליך הקודם, אותו פסק דין אשר כנגד תוצאותיו והשלכותיו קובלת התובעת בתובענה זו, וגם מהטעם הזה של שיהוי ניכר שאין לו כל הסבר- דין התביעה להידחות.

לאור התוצאה אליה הגעתי לעיל, אשר משמעותה דחיה על הסף, מתייתר ממילא הצורך לעסוק בטענות התובעת לגופן, בדבר קיומו, כביכול, של קשר פסול כזה או אחר ואין בדעתי לחוות כל עמדה בעניינן.

עם זאת, במאמר מוסגר וכאמירה כללית, ובהתעלם מהטענות המיוחסות על ידי התובעת לבעלי תפקידים קונקרטיים, אציין כי קשרי עבודה ושיתוף פעולה בין עורכי דין במסגרת עבודתם השוטפת, הינו דב ר שכיח, נהוג במחוזותינו ובבחינת עניין שבשגרה. עצם העובדה כי מאן דהוא מתו ך קהילת עורכי הדין מתמנה, ברבות הימים, לכהונת שיפוט, אינה פוסלת אותו אפריורית לשבת בדין כמותב מכהן בהליך משפטייצגים מי שהיו קולגות שלו בעבר בעת שעבד כעורך דין.
אדרבא, המסגרת הנורמטיבית לדיון בסוגיה זו של פסלות שופט מעוגנת בסעיף 77א לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד-1984 ובכללי האתיקה וצריכה להתברר במועד במס גרת ההליך עצמו, או אינסטנציה מתאימה כפי שנקבע בחוק ובכל מקרה לא על דרך של הגשת תביעה קטנה המוגשת על סף התיישנות, דוגמת תובענה זו.

סוף דבר
מן האמור עד כה ניתן להתרשם כי תובענה זו עוסקת בהלי ך משפטי קודם וחלוט אשר התנהל בין התובע ת לנתבעת. טרוניות שהעלתה התובעת כנגד אופן ניהול ההליך הקודם ותוצאתו, אינן יכולות לשמש כעילה לבירור חוזר או המשכי של טענות אלו במסגרת הליך נפרד בכלל, לא כל שכן במסגרת תביעה קטנה, בפרט.

ההליך של התביעה הקטנה אינו "החצר האחורית" במסגרתה ניתן לערוך מקצה שיפורים להליכים משפטיים קודמים, או אשר אליה ניתן "לזרוק" טענות וטרוניות, אשר היו צריכות להתברר עד תומן במסג רת הליכים ייעודיים הקבועים לכך. ויודגש, הליך התביעה הקטנה נועד להיות "הליך פשוט, מהיר וזול" וזאת לשם הגשמת התכלית המיוחדת של בית המשפט לתביעות קטנות שהינה, בין היתר, הנגשת מערכת המשפט לאדם הפשוט בצורה מהירה, יעילה וזולה ועבור כולם בתביעות לתשלום סכומי כסף קטנים, אשר לא כלכלי בעניינם לפנות לייצוג ולהגישם במסגרת תביעה רגילה. אפנה בעניין זה לספרם של טל חבקין ויגאל נמרודי, התביעה הקטנה, התשע"ז- 2017 עמ' 24-29.

לאור כל האמור, הריני מורה בזאת על דחיית התביעה.

לאור התוצאה אליה הגעתי לעיל, תישא התובעת בהוצאות משפט בסך 4,000 ₪ לטובת הנתבעת. לא בלי ספקות, ורק בשל טיבו וטבעו של הליך זה, איני עושה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה.

הסכום הנ"ל ישו לם על ידי התובע ת בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק, מהיום ועד יום התשלום בפועל.

בהתאם לתקנה 16 לתקנות שיפוט בתביעות קטנות (סדרי דין), התשל"ז- 1976 רשאים הצדדים או מי מהם להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין בתוך 15 יום מיום קבלת פסק הדין לבית המשפט המחוזי.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים בדואר רשום.

ניתן היום, ח' אב תשע"ט, 09 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.

Lost connection to MySQL server during query