ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורן רז נגד שירותי בריאות כללית :

05 אוגוסט 2019
לפני: כבוד השופטת שרה מאירי

התובע:
אורן רז
-
הנתבעת:
שירותי בריאות כללית

החלטה

1. בפניי בקשת התובע מ- 17/06/2019 כי אפסול עצמי מלשבת בדיון הוכחות בעניינו, משתלונה שהגיש כנגדי לנציב תלונות הציבור נמצאה מוצדקת ע"י הנציב.

טוען התובע כי בנסיבות אלה קיים חשש ממשי למשוא פנים בעניינו, לו יוסיף העניין להתברר בפניי וכי במידה ויש מקום לקבוע דיון בענין – ביקש לקובעו בטרם דיון ההוכחות.

2. הנתבעת בתגובתה מ- 17/07/2019 עתרה לדחיית הבקשה, תוך חיוב התובע בהוצאות.

הנתבעת מפנה להוראות החוק לסעיפים 77 א (א) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב) התשמ"ד – 1984; לסעיף 39 א' לחוק בתי הדין לעבודה התשכ"ט-1969 ולתקנה 112 לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) התשנ"ב-1991 ולפסיקת בית הדין הארצי בעפ"ס 72128-07-18 פלוני נ' המל"ל.

המבקש מנמק בקשתו בנימוק אחד בלבד – כי תלונתו לנציב נמצאה מוצדקת וכבר נקבע כי אין בהנמקה זו כדי להקים עילת פסלות (ע"א 941/06) רוזנצווייג נ' רהיטי צרעה בע"מ , פורסם בנבו), כדלקמן:

"יש לזכור כי הליך הפסלות והליכי התלונות על שופטים מכוח חוק הנציב הם הליכים נפרדים, שתכליתם שונה. דיני הפסלות באים לקדם אינטרס מרכזי אחד והוא אובייקטיות השיפוטית, בעוד שחוק נציב תלונות הציבור על שופטים, התשס"ב-2002 בא לקדם אינטרס מרכזי אחר, והוא התנהגות ראויה של שופטים (יגאל מרזל, דיני פסלות שופט 37 (תשס"ו-2006). לכן, גם אם הוגשה תלונה בעקבות החלטות דיוניות ושיפוטיות של שופט, ואפילו נמצאה התלונה מוצדקת, אין בכך כדי לחרוץ את הדין בדבר יכולתו של בית המשפט לדון עניין שלפניו באובייקטיביות הדרושה".

עוד מוסיפה הנתבעת כי תלונת התובע נגעה לדיון קדם משפט שהתקיים בפניי ביום 07/06/2018, כשהתלונה הוגשה ב- 31/03/2019 , כ- 9 חודשים לאחר מועד הדיון, מה גם שהובהר בראשיתו כי דיון ההוכחות יישמע בפניי ואעפ "כ , מיד עם סיום הדיון ,לא הגיש התובע בקשתו (הנתבעת מפנה ל- ע"ב 3439/02 הרב דוד א. חלמיש נ' שליט תקשורת ,פורסם בנבו):

"הפסיקה בעניין מועד הגשת בקשה לפסלות היא חד משמעית, כאשר אין להמתין ולעכב טענת פסלות וכי טענת פסלות אינה בגדר "נשק סודי", אשר אותו שומר באמתחתו מי שגורס דבר קיומה של עילת פסלות, עד שיבוא מועד נוח להעלאתה".

עוד הפנתה לקביעה לפיה :

"על פי הדין, אין להיתפס לכל התבטאות המועלית במהלך הדיון, כדי ללמוד ממנה קיומה כביכול של דעה קדומה וכעילה לפסילת השופט, אלא יש לבחון את מכלול הנסיבות {ע"ע (ארצי) 960014/98 עמיצור – בית הדין האזורי לעבודה ב"ש, 01/02/99 והפסיקה המוזכרת שם; דב"ע 96-12/98 בן עזרא – מדינת ישראל, פד"ע לב 241 (1999)}. לא כל התבטאות שצד חש סובייקטיבית כי היא פוגעת בו מהווה עילה לפסילת השופט מלדון {עפ"ס (ארצי) 1531502-12 העמותה למען המפגר בקרית שמונה והסביבה – בניטה, 05/03/2012}. מטעמים אלה, נפסק כי אין להיתפס לכל התבטאות המועלית במהלך הדיון, גם אם אינה מוצלחת, כדי ללמוד ממנה על קיומה כביכול של דעה קדומה (ע"א 5131/12 כהן נ' בקשי, 03/10/2012)". (סע"ש 28677-02-16 רם מוריה נ' מועצה דתית גבעת עדה, נבו).
3. בתגובתו מ- 25/07/2019 דחה התובע התנגדות הנתבעת וטען כי שאלת עיתויה של הבקשה אף היא רלוונטית, משהבקשה מוגשת לפני שהחלה שמיעת הראיות ולפיכך, לא ברורה התעקשות הנתבעת מיהו המותב שידון.

כל שופט מוחזק מקצועי משפטי, המסוגל לנתק עצמו מגורמים שונים העלולים להשפיע על שיקול דעתו המאוזן ואולם ציין כי גם נפסלו שופטים בשל טעמים שנמצאו מוצדקים לפסילה.

אי אפשר לומר כי תחושת התובע מנותקת ותלושה מהמציאות האפשרית בדבר חשש ממשי למשוא פנים ובמיוחד לאחר שפנה לנציב ולכן משום מראית פני הצדק , שורת הדין , הגב רת האימון של האזרח במערכת המשפט מבוקש לקבל בקשתו.

4. ולהכרעה

משההליך קבוע להוכחות מיד עם תחילת שנת השיפוט הקרובה, ניתנת החלטתי מיד עם שובי משבתון.

אזכיר ברקע הדברים כי עסקינן בבקשה לביטול פס"ד שניתן ביום 21/07/2016, בקשה שהגיש התובע ביום 04/11/2017 בהליך 11063-04-14, לביטול פס"ד שנתן תוקף להסכם פשרה בהליך גישור שהתקיים בפני כבוד השופטת (בדימוס) א. אגסי.

עוד ראוי להזכיר כי מדובר בדיון קד"מ בו נדרש בית הדין לבחון הטענות , לקדם ההליך לקראת שמיעתו, תוך ניסיון לצמצם מחלוקות.

בהקשר זה נכון מפנה הנתבעת להלכה בעניין "התבטאות" בימ"ש במהלך הליך קד"מ, כמו גם להבהרה שניתנה בנדון בראשית הדיון, מחד ומאידך, לעיתוי הבקשה, שהרי לטעמה ועפ"י ההלכה, ולו בהקשר זה ,ראויה הבקשה לדחייה.

ולגופא, ו על מנת שלא להאריך שלא לצורך ובהנתן מועד הדיון הקבוע:

התקיים בפניי דיון קד"מ, לאחריו כאמור, הגיש התובע תלונתו לנציב.

הבקשה דנא הוגשה כאמור חודשים רבים לאחר דיון הקד"מ, כשהתובע אינו נותן כל הסבר לעניין זה.

לכך אוסיף: אין בקבלת התלונה ע"י הנציב, ובכל הכבוד, כדי להצביע ולוּ על "חשש" כלשהו, ודאי לא "חשש ממשי" למשוא פנים כלפי התובע או לדעה נעולה כלפיו. לא הובעה כזו בדיון.

על מנת שלא להאריך אפנה רק לקביעות בהליכים הבאים , היפות אף לענייננו:
כבוד הנשיאה א. חיות ע"א 3041/19 פלונית נ' פלוני ואח' , פס"ד מיום 18/06/2019 סעיפים 5-6 ;מפי כבוד הנשיאה א. חיות ע"א 2761/19 פלוני נ' פלוני, פס"ד מיום 18/06/2019, מפי כבוד הנשיא א. ברק בע"א 941/06 רוזנצווייג נ' רהיטי צרעה בע"מ, פס"ד מיום 10/09/2006 סעיף 6; עפ"ס (ארצי) 33182-05-13 וינוגרד נ' יד יצחק בן צבי מפי כבוד הנשיאה נ. ארד, פס"ד מיום 09/06/2013, סעיף 24; עפ"ס (ארצי) 5299-10-16 גיא ויוסי ושות' בע"מ נ' אליהו משה, מפי כבו ד הנשיא י. פליטמן סעיפים 11-14 ; עפ"ס (ארצי) 72128-07-18 רוגובסקי נ' המל"ל מפי כבוד הנשיאה ו. וירט-ליבנה, סעיפים 29-34.

אוסיף ואבהיר כי אין בתלונה או בהחלטת כבוד הנציב כדי ראיות, ודאי לא משמעותיות או כדי טעם ממשי שיצדיק חשש כלשהו לניהול ההליך בפניי, ודאי שלא חשש ממשי למשוא פנים וממילא , הצדקה לפסילה.

הנה כי כן – אין לי אלא לדחות הבקשה , משלא נמצא כל טעם המצדיק קבלתה.

באשר לבקשה לפסיקת הוצאות – משמדובר בבקשה שהועלתה בפניי , בהנמקה המבוססת על מימוש הזכות הנתונה לתובע, כמתדיין, וחרף טענות הצדדים, וכמקובל בבית הדין, תשקל הבקשה במסגרת פסק הדין.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ט, (05 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים.

קלדנית: גלית דוד +


מעורבים
תובע: אורן רז
נתבע: שירותי בריאות כללית
שופט :
עורכי דין: