ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין משה אלקלעי נגד ישראייר תעופה ותיירות בע"מ :

לפני כבוד השופטת שרון הינדה

התובעים:

1.משה אלקלעי
2.אפי ישראל

נגד

הנתבעת:
ישראייר תעופה ותיירות בע"מ

פסק דין

לפני תביעה כספית על סך 3,035 ₪ לפיצוי התובעים בגין עיכוב בטיסת ישראייר מורנה לתל אביב.
תמצית טענות הצדדים
התובעים רכשו חבילת נופש לורנה הכוללת טיסות שכר ולינה במשך 4 לילות במלון בורנה.
ביום 20.12.18 התייצבו התובעים לטיסה מס' 6H714 אשר הייתה אמורה להמריא מורנה לישראל בשעה 19:30. כאשר התייצבו התובעים בשדה התעופה נמסר להם כי הטיסה מתעכבת עקב תקלה. בפועל הטיסה המריאה בשעה 0:40, דהיינו לאחר ארבע שעות וחמישים דקות.
לטענת התובעים התקלה בגינה עוכבה הטיסה אינה בבחינת כוח עליון, הנתבעת ידעה עוד באותו יום על התקלה אך בחרה שלא ליידע את הנוסעים מבעוד מועד אלא רק בהגיעם לשדה התעופה ועל כן הם זכאים לפיצוי. התובעים הפנו בתביעתם לחוק האירופאי החל על חברות זרות כולל ישראליות הממריאות מנמלי תעופה באירופה המזכה בפיצוי בסך של 250 אירו לנוסע.
הנתבעת אשר אינה מכחישה כי הטיסה התעכבה, טענה כי התקלה נגרמה עקב פגיעת ברק במטוס שהיה בדרכו מתל אביב לאילת וכי מדובר ב"כוח עליון". הנתבעת חכרה מטוס חלופי מחברת אל על שהטיס את הנוסעים מורנה לתל אביב. בפועל הטיסה נחתה בארץ באיחור של ארבע שעות וחמישים דקות. הנתבעת הכחישה חלותו של החוק האירופי בעניין וטענה כי אין זה מחובתה לפצות את הנוסעים שכן האיחור היה מתחת ל-8 שעות כפי שקובע חוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012.

דיון והכרעה
התובעים ביססו דרישת הפיצוי על החוק האירופאי שחל לטענתם על חברות ישראליות הטסות מאירופה לישראל ולאירופה. הוסבר לתובעים בדיון כי ההפניה בסעיף 16 בחוק שירותי תעופה (פיצוי וסיוע בשל ביטול טיסה או שינוי בתנאיה), תשע"ב-2012 (להלן: "חוק שירותי תעופה") לדין אחר, אינה מתייחסת לדין זר ועל כן הדין הרלבנטי הוא הישראלי.
חוק שירותי תעופה מסדיר את מערכת היחסים בין מפעיל הטיסה או מארגנה לבין הנוסע. תכלית החוק היא להבטיח שמפעיל הטיסה או מארגנה לא יזנחו את הנוסע במקרה של עיכוב בטיסה או בביטולה. כמו כן, החוק מגדיר את חובות חברות התעופה כלפי הנוסע שטיסתו התעכבה או בוטלה, באופן שתדאג בעבורו לטיסה חלופית וכן למזון ולינה במקרה של המתנה ממושכת לטיסה. לזאת יש להוסיף, כי נטל השכנוע להוכחת תחולת הפטור מהאחריות מוטל על מפעיל הטיסה.
אין מחלוקת כי הטיסה יצאה באיחור משדה התעופה של ורנה. אין חולק בין הצדדים כי הטיסה יצאה באיחור של ארבע שעות וחמישים דקות.
סעיף 7 לחוק שירותי תעופה קובע את מנגנון הפיצוי במקרה של טיסה שהמריאה באיחור ולפיו אם איחרה בשעתיים הפיצוי הוא מזון, משקאות ושירותי תקשורת ומעל חמש שעות ופחות משמונה שעות השבת התמורה או כרטיס טיסה חלופי.
במקרה שלפני, כאמור הטיסה יצאה באיחור שאינו עולה על חמש שעות והתובעים טסו בטיסה שאיחרה ועל כן אינם זכאים לפיצוי מכוח הוראה זו .
השאלה הנשאלת היא האם זכאים התובעים במקרה זה לפיצוי שלא מכוח הוראה זו. כאמור ההפניה לדין זר אינה רלבנטית.
הנתבעת טענה כי העיכוב בטיסה נבע מתקלה טכנית בלתי צפויה אשר לא הייתה בשליטתה וכן כי עשתה את כל המאמצים האפשריים על מנת למצוא פתרונות חלופיים ולהקל על נוסעיה. על כן חכרה מטוס מחברת אל על שהטיס את הנוסעים מורנה לתל אביב.
לא שוכנעתי כי הנתבעת עשתה כל שביכולתה על מנת למצוא פתרונות חלופיים ולהקל על נוסעיה מהטעמים שיפורטו להלן:
מטעם הנתבעת העיד את מנהל הבטחת האיכות, שהוא טכנאי במקצועו. בהתאם לעדותו ברק פגע במטוס באופן שגרם לתקלה במערכת הנסיעה לאחור. נעשו מאמצים לתקן את מערכת הנסיעה לאחור. לשם כך ולאור אילוץ שנבע מרוחב המסלול, היה צורך להטיס את המטוס באופן מבוקר משדה התעופה באילת לשדה התעופה בין גוריון. בדין ודברים עם אדם אחר מהנתבעת הסתבר שהתקלה מסובכת והתגלו עוד תקלות. תיקון התקלה ארך שישה ימים. עוד עלה מעדותו כי פגיעת הברק במטוס הייתה בשעה 06:30 בבוקר. בסיכומיו טען נציג הנתבעת כי בשעה 16:55 אושר לבצע את הטיסה באמצעות מטוס אל על.
לא כל תקלה טכנית הוכרה בפסיקה כנסיבה יוצאת דופן אלא רק אם היא אינה בשליטתה של חברת התעופה. אירועי מזג אוויר קיצוניים יכול וייחשבו כנסיבה מיוחדת. אולם מכת ברק אינה בהכרח אירוע בלתי צפוי וניתן לצפותה כאשר תנאי מזג האוויר נחזו מראש.
במקרה שלפני המדובר בטיסה בחודש דצמבר, ימי חורף, ולא הובאה בפני כל ראיה המעידה כי בנסיבות אלה מכת ברק אינה צפויה. יותר מכך, העד מטעם הנתבעת אישר בעדותו כי מכות ברק אינן נדירות וכי מטוס נפגע לפחות פעם בשנה ממכת ברק.
בנסיבות אלה היה על הנתבעת להוכיח כי לא ניתן היה למנוע השבתת המטוס. כמובן שאין ציפייה כי הנתבעת תטיס מטוס שיש בו תקלה, אולם היה עליה להוכיח כי תחזקה את המטוס באופן מיטבי עובר לתקלה, מה הייתה יכולת הצפייה של הליקוי עקב מכת הברק בעונה הספציפית, היכולת לקצר את משך התיקון וכד'.
לא שוכנעתי מעדותו של העד מטעם הנתבעת כי הליקוי שנגרם כתוצאה ממכת הברק לא ניתן היה לצפייה. מעדותו של העד מטעם הנתבעת נראה כי אנשי הצוות נתקלו בקשיים לאבחון התקלה ומשך הטיפול התארך משמעותית. התברר גם כי היה צורך להעביר את המטוס משדה תעופה אחד לאחר על מנת לתקנו, באופן שסביר שהאריך את משך הטיפול אף הוא.
בנסיבות אלה, אני סבורה כי במהלך זמן אבחון התקלה והטיפול בה היה לנתבעת זמן די והותר לצפות את התארכות הטיפול ומציאת פתרון אשר ימנע את הצורך בעיכוב הנוסעים בטיסה.
הנתבעת הפנתה לנספח ט' לכתב ההגנה שבו מצויה התכתבות הנוגעת לתקלה. מההתכתבות בנספח ט' עולה כי האיחור הצפוי בטיסה כבר היה ידוע לנתבעת בשעות הבוקר סביב השעות 10:15-10:37, התייחסות לאיחור נמצאת גם בדואר האלקטרוני משעה 13:47 ולכל המאוחר בשעה 16:55 הייתה הנתבעת מודעת לכך כי קיים איחור משוער של שלוש שעות וארבעים דקות בטיסה שתבוצע על ידי מטוס אל על.
לפיכך, גם אם לא היה באפשרות הנתבעת לצפות את התקלה, הרי שאודות האיחור בטיסה ידעה גם ידעה ומצופה היה כי תעמוד בקשר עם הנוסעים ותדאג ליידע אותם בדבר האיחור בטיסה.
לא נטען כי הנתבעת עשתה דבר וחצי בדבר בכדי למנוע את הגעת הנוסעים לשדה התעופה במועד הטיסה המקורית , על אף שידעה כי תאחר. העובדה כי הנוסעים התייצבו במועד בהתאם לשעת הטיסה המקורית מלמדת כי לא נעשה דבר לחסוך מזמנם וליידעם אודות האיחור הצפוי.
טענת נציג הנתבעת בסיכומים כי לא אפשרו לנתבעת לפתוח את הדלפקים מאוחר יותר נטענה כלאחר יד וללא כל ביסוס ראייתי.
אמנם נחזה כי הנתבעת עשתה מאמץ על מנת להמציא מטוס חלופי על מנת לקיים את הטיסה אולם נראה כי עשתה זאת בידיעה שלא תוכל לעמוד בלוח הזמנים ומתוך הקרבת זמנם של נוסעיה שעה שמשיקוליה היא, לא טרחה ליידע אותם אודות האיחור הצפוי בטיסה.
בסופו של יום אני סבורה כי לא עלה בידי הנתבעת להוכיח כי נקטה בכל האמצעים הסבירים כדי להביאם ליעדם או למצער למנוע מהם את אי הנוחות הכרוכה בהמתנה ממושכת בשדה התעופה.
לפיכך ועל אף שהתובעים אינם זכאים לפיצוי בהתאם להוראת סעיף 7 לחוק שירותי תעופה, אני סבורה כי על הנתבעת לפצותם על מחדלה להודיע להם במועד אודות האיחור ואי הנוחות שנגרמה להם עקב כך.
סוף דבר
סיכומו של דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לכל אחד מהתובעים בנפרד פיצוי בסך של 500 ש"ח והוצאות משפט בסך 250 ש"ח (סה"כ 750 ש"ח לכל תובע) וכן אגרת בית משפט בסך 50 ש"ח.
הסכומים ישולמו תוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק דין זה ועד ליום התשלום המלא בפועל.
ערעור ברשות על פסק הדין בתוך 15 ימים מקבלתו.
המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.
ניתן היום, ד' אב תשע"ט, 05 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: משה אלקלעי
נתבע: ישראייר תעופה ותיירות בע"מ
שופט :
עורכי דין: