ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שמעון מכלוף נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופט יוחנן כהן

התובע:
שמעון מכלוף, ( ת.ז.-XXXXXX024)
ע"י ב"כ: עו"ד אורית קרן-פולק

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי, ( גופים על פי דין-513436494)
ע"י ב"כ: עו"ד מיכל כהן

החלטה

1. הנני ממנה את ד"ר לייקלין יבגני , שכתובתו למשלוח דואר: רח' תמרי נחמיה 16/1, קריית מוצקין מיקוד 2623124, כמומחה יועץ רפואי מטעם בית הדין.

2. להלן העובדות:

התובע יליד 1952, מסגר במקצועו.

עיקר עבודתו של התובע היה כקבלן עבודות מסגרות בחברת החשמל, משנת 1978 ועד שנת 2013 (משך כ-35 שנה), עת נאלץ להפסיק לעבוד בשל מחלת הפרקינסון בה חלה.

מקום עבודתו העיקרי בחברת החשמל היה בתחנת הכוח רוטנברג באשקלון, אולם התובע עבד גם בתחנות כוח אחרות, כגון תחנת הכוח אשכול באשדוד, תחנת רידינג בתל אביב, מפעל נשר רמלה ונשר הר-טוב בבית שמש.

העבודה של התובע כקבלן בחברת החשמל כללה ביצוע עבודות קונסטרוקציה ומסגרות, אשר במהלכן ביצע עבודות ריתוך על בסיס קבוע. בעת ביצוע עבודות הריתוך והחיבור של צינורות, ביצע התובע גם עבודות שיוף, ליטוש והשחזה של מתכות/צינורות. בנוסף, ביצע התובע עבודות צביעה של הקונסטרוקציות שבנה.

במסגרת עבודתו בתחנת רוטנברג באשקלון, ביצע התובע עבודות להחלפת הגנה קטודית בתחתית צינור במי קירור ראשי הנמצא באדמה, ונחשף במהלך עבודות הריתוך לגזים – אדי בדיל ואבץ, כמו גם לחום רב וחומרי הריתוך. עבודה זו בוצעה במשך כ- 60 ימים, לתקופה של 15 שנה, כמעט כל שנה, כל יום כ-10 שעות .

כך, התובע ביצע עבודות בתוך משקע בתחנת הכוח באשקלון, שם הצטבר אפר מרחף בכמויות גדולות מאוד שנוצר משריפת פחם במשרפות לייצור חשמל. בעת העבודה שם, כוסה התובע באפר מכף רגל ועד ראש. על פי האנליזה שנעשתה לגזים בתאי השריפה, נמצאו ריכוזים גבוהים מאוד של כספית ודיאוקסינים. התובע ביצע עבודה זו במשך כ- 60 יום במשך 15 שנה וכל יום עבודה במשך כ- 16 שעות (שתי משמרות).

התובע ביצע עבודות ניקוי ושיפוץ משחנים בתחנת הכוח אשכול באשדוד ותחנת הכוח רידינג בתל אביב, במסגרתן נחשף לפיח ואדי מזוט ודלקים רעילים שהצטברו בכמויות גדולות וחסמו את המרווחים בין הסקציות בצנרת המשחן. עובר לתחילת העובדה במשחן, לא בוצעו עבודות ניקיון ושטיפה של המקום לפני כניסת התובע וצוותו. היה צורך לפורר את גושי הפיח ולנקות את המשחנים במסגרת עבודתו. כמויות הפיח שהוצאו היו כ-200 חביות בקיבולת של 200 ליטר לחבית – סך הכל כ-40,000 ליטר. התובע ביצע עבודה זו במשך כ- 60 יום לתקופה של 15 שנה, כל יום במשך כ-12-16 שעות (שתי משמרות) .

התובע ביצע גם עבודות הקמה ותחזוקה של תחנות שונות בחברת החשמל , במסגרתן עסק בהקמת קונסטרוקציות מתכת. בכלל זה, ביצע עבודות מסגרות בהיקף נרחב שכללו ריתוכים של צנרת הדוד שעשויה מפלדה מיוחדת העמידה בחום מאוד גבוה. כמו כן, ביצע עבודות ריתוכים בפלדה מגלוונת, נירוסטה ואלומיניום בכמויות גדולות מאוד, כל זאת כשגרת עבודה במשך שנים. הצינורות שריתך היו מפלדה (בעיקר ברזל) והכילו כמויות גדולות של מנגן, למניעת שחיקה ועמידה בחום גבוה. חלק גדול מהעבודה נעשה במקומות סגורים ואווררו במפוחים. במהלך העבודה נחשף התובע לאדי מתכות רעילות בעיקר ברזל המכיל מנגן בכמויות גדולות באופן שגרתי כמעט יומיומי בכל תקופת עבודתו עבור חברת חשמל.

בעת ביצוע עבודות הריתוך והחיבור של צינורות, ביצע התובע גם עבודות שיוף של קצוות הצינורות עם משחזות, פעולות שפיזרו אבק מתכות ושבבי מתכת רבים, אותם נשם. פעולות אלה נעשו על ידו באופן שגרתי במהלך עבודתו במשך שנים עד שחלה.

שגרת העבודה של התובע כללה באופן קבוע השחזות וליטוש צנרת הדוד וצנרת הקיטור הראשית בכל תחנות הכוח של חברת חשמל, על מנת להגיע למתכת נקיה ומבריקה. העבודה בוצעה במשחזות ליטוש וגרמה לפיזור שבבי מתכת ואבק בכמויות גדולות מאוד במשך שנים.

בנוסף על המתואר, ביצע התובע באותם מקומות עבודה, עבודות צביעה של הקונסטרוקציות שבנה, בהיקף גדול. בתהליך הצביעה והכנת הצבע נעשה שימוש בכמויות גדולות מאוד של מדללי צבע (טינרים). עבודות אלה בוצעו בעיקר במפעל אלקיים בבית שמש ובמפעל חברון משה באשדוד. נעשה שם שימוש בכמויות גדולות מאוד של מדללי צבע מסוג טינר 18 וטינר 21 (המכיל טולואן). התובע השתמש שם במיכלים של 18 ליטר בכמות של 4-5 פחים כאלה ליום, מידי יום, במשך 12 שנות עבודה: במפעל אלקיים ובחברת חברון משה בע"מ. במפעל אלקיים עבד בייצור והרכבה של מפעלי בטון, נפות למחצבות, מקסרים לזיקוק מתכות, ארובות למיכלים, ועוד. במפעל חברון משה עבד בייצור והרכבה של מכוני תערובת, ייצור והרכבה של תחנות טרנספורמציה עבור חברת חשמל, פילטרים למגדלים לחברת חשמל בחדרה ועוד. כל העבודות האלה היו עבודות מסגרות וריתוך במתכות, ברזל ונירוסטה, וכן בפחים נגד שחיקה שיש עליהם ציפוי מנגן נגד שחיקה.

התובע עבד במפעל נשר רמלה ונשר הר-טוב בבית שמש, כחודשיים בשנה, במסגרת עבודתו בחברת חברון משה בע"מ וחב' אלקיים בע"מ. במסגרת עבודתו שם עשה עבודות מסגרות, ריתוכים, צביעה, שיפוצים והחלפת פחים. כמו כן ביצע שם עבודות צביעה לאחר מכן, כשבתהליך זה השתמש במדללי צבע בכמויות של 1-2 פחים של 18 ליטר מידי יום.

כמו כן, עבד התובע עבור חברת החשמל בעיקר בתחנת רוטנברג ואורות רבין בחדרה. במסגרת עבודתו הכין פחים נגד שחיקה העשויים מקרוסבורו 8000 – ארדוקס 500 שהם חומרים המכילים מנגן. העבודה שם היתה בנוסף לעבודות השונות שביצע עבור חברת החשמל באתרים השונים.

אמצעי המיגון שקיבל התובע היה נשמיות, קרי מסכת פה העשויה מנייר או בד (ללא פילטר).
מצבו הרפואי כעולה מהחומר הרפואי המצ"ב.

3. כבוד המומחה מתבקש להשיב על השאלות הבאות:

א. האם לאור החומר הרפואי והחלטת העובדות, התקיימו בתובע התנאים להכיר במחלת הפרקינסון בה לקה כמחלת מקצוע, ולו על דרך של החמרה, בהתאם לתוספת השנייה לתקנות הביטוח הלאומי ( ביטוח מפני פגיעה בעבודה), התשי"ד – 1954, ואם כן לאיזו מחלת מקצוע מתאים מצבו.

ב. האם ניתן לקבוע, בסבירות של מעל 50%, קיומו של קשר סיבתי בין עבודת התובע לליקוי/מחלת הפרקינסון ממנה הוא סובל?
גם החמרת מצב הליקוי עקב העבודה משמעה קיום קשר סיבתי בין השניים.
ג. ככל שהתשובה לשאלה הקודמת הינה בחיוב, וקיים לדעת המומחה קשר סיבתי בין העבודה לליקוי, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר אופן קרות הליקוי, דהיינו:
האם בעיקרו של דבר ניתן לומר, כי ליקויו של התובע עקב עבודתו נגרם על דרך של פגיעות זעירות, כך שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה גרמה גם כן לליקויו ( כדוגמת טיפול מים המחוררות את האבן עליה הן נוטפות).
ד. ככל שהמומחה ישיב לשאלה הקודמת בחיוב, הוא מתבקש להשיב לשאלה הבאה בדבר השפעת העבודה על הליקוי ביחס לגורמיו האחרים, דהיינו – האם לעבודת התובע השפעה משמעותית על ליקויו של התובע? ("השפעה משמעותית" על פי הפסיקה הינה בשיעור של 20% ומעלה).

4. המומחה מתבקש לבסס את חוות דעתו על העובדות שנקבעו בהחלטה זו ועל המסמכים הרפואיים המצורפים, מהם ניתן ללמוד על מצב בריאותו של התובע.

5. המזכירות תעביר למומחה את כל החומר הרפואי שיוגש לבית הדין ע"י הצדדים תוך 21 יום.

6. המומחה מתבקש להכין את חוות דעתו ולהעבירה לבית הדין, במידת האפשר, תוך 30 יום.

7. שכר טרחתו של המומחה ישולם מתקציב המדינה באמצעות קופת בית הדין, כמקובל.

8. חל איסור על הצדדים לפנות במישרין למומחה שלא באמצעות בית הדין .

9. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים בדואר, טרם העברת החלטה זו והחומר הרפואי למומחה.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ט, (04 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: שמעון מכלוף
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: