ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עסאף גאנם נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת כרמית פאר גינת

מבקשים

עסאף גאנם

נגד

משיבים
מדינת ישראל

החלטה

בפניי בקשה להארכת מועד להישפט, באשר לדו"ח שמספרו 90152550165.

ב"כ המבקש ציין כי המדובר בדו"ח מיום 28.3.18 בגין שימוש בטלפון בעת שהרכב נע שלא באמצעות דיבורית. לדבריו, המבקש מכחיש את ביצוע העבירה המיוחסת לו וטוען כי לא ביצע אותה ואף זכר אותה רק לאחרונה כשהוציא תדפיס פירוט הנקודות והעבירות. עוד הוא ציין כי המבקש עובד כנהג והינו גם בעל חברה המחזיקה מספר רכבים ועל כן זקוק לרישיונו לשם פרנסתו וכי רישום הדו"ח על שמו יגרום לו לנזק בלתי הפיך בגין עבירה שמעולם לא בוצעה, לטענתו. לאור האמור, הוא ביקש להאריך למבקש את המועד להישפט בגין הדו"ח הנ"ל. לבקשה צורף תצהיר של המבקש ולאחר מכן צורף גם עותק קריא של הדו"ח ותדפיס הנקודות ממשרד הרישוי.

המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובתו מיום 31.7.19 ציין ב"כ המשיבה כי המדובר בדו"ח מיום 28.3.18 וכי ביום 13.6.18 שילם המבקש את הקנס והתשלום מהווה פסק דין, לאחר שהמבקש הודה ושילם. ב"כ המשיבה ציין כי לא ברורה הבקשה כיום, לאחר התשלום, קל וחומר שמדובר בתקופה של מעל שנה מיום התשלום.

לאחר שקראתי בעיון את האמור בבקשה, את תגובת המשיבה ועיינתי במסמכים המצורפים, החלטתי לדחות את הבקשה.

ראשית, ב"כ המבקש ציין, לגופו של עניין, כי המבקש אינו מודה בעבירה הנ"ל וכי לא ביצע את העבירה המיוחסת לו בדו"ח הנ"ל, ומלבד זאת הוא לא ציין טענות הגנה קונקרטיות בעניין ביצוע העבירה. המדובר בטענת כפירה כללית ולא מפורטת, אשר אינה מתיישבת עם האמור בפרק נסיבות המקרה בדו"ח, לפיו השוטר הבחין בבירור בעבירה, שמר על קשר עין רצוף עם המבקש והסביר לו, לאחר שעצר, את מהות עבירה.

כמו כן, מתגובת המשיבה עולה כי הדו"ח נשוא הבקשה שולם על ידי המבקש, טרם הגשת הבקשה להישפט. הלכת בית המשפט העליון היא שהארכת מועד להישפט לאחר התשלום אפשרית רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, בהן לא ידע אדם ולא יכול היה לדעת על ההליך נגדו [ראו, למשל, בעניין זה רע"פ 9540/08 מוסברג נ' מדינת ישראל (8.1.2009)]. במקרה הנדון, אין המדובר במבקש שלא ידע על ההליך נגדו, שכן מדובר בדו"ח בגין שימוש בטלפון נייד, אשר נמסר למבקש ביד במועד ביצוע העבירה.

מששילם המבקש את הקנס בו חויב, הוא מוחזק כמי שהודה בביצוע העבירה ונשא בעונש בגין ביצועה. בהינתן כך, היה עליו להראות שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את קבלת בקשתו, למרות ששילם את הקנס. המבקש בענייננו לא עמד בנטל המונח לפתחו ואף לא התייחס כלל בבקשתו לכך שהדו"ח שולם על-ידו. ראו בעניין זה דברי כבוד השופט ע' קוטון בעפ"ת (חי') 1720-02-19 בישר נ' מדינת ישראל (17.2.2019).

יתרה מכך, אין להתעלם מהשיהוי בהגשת בקשה זו לבית המשפט מצידו של המבקש. מדובר על דו"ח שניתן לפני זמן ממושך, ביום 28.3.18 (לפני למעלה מ-15 חודשים), ואילו הבקשה להישפט בנוגע לדו"ח הנדון הוגשה רק ביום 4.7.19. כאמור, המבקש ידע על קיומו של הדו"ח החל ממועד קבלתו על ידי השוטר ביום 28.3.18, כך שמדובר בענייננו על שיהוי בהגשת הבקשה, שלא ניתן לו הסבר המניח את הדעת מצד המבקש או בא-כוחו. בנוסף, מתגובת המאשימה עולה, כאמור, כי הדו"ח שולם ביום 13.6.18 והמבקש אף לא סיפק הסבר לכך שהבקשה הוגשה למעלה משנה ממועד זה, ולא בסמוך לכך.

אציין בעניין זה כי יש לדון בבקשה זו תוך בחינת שיקולים הדומים לשיקולים שיש לבחון בבקשה לביטול פסק דין, בהתאם לסעיף 130(ח) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, לפיו רשאי בית המשפט לבטל את פסק הדין, אם ניתן בהיעדרו של הנאשם, אם נוכח שהייתה סיבה מוצדקת לאי התייצבותו או אם ראה שהדבר דרוש כדי למנוע עיוות דין. אין המדובר, אומנם, בשיקולים מצטברים, כי אם חלופיים, אולם התרשמתי, כאמור, כי במקרה שבפנינו אף אחת מחלופות אלה אינה מתקיימת.

לאור כל האמור, אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ט, 04 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עסאף גאנם
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: