ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טשלי שושנה נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני כבוד השופטת יעל אנגלברג שהם

התובעת:
טשלי שושנה
ע"י ב"כ עו"ד טל ביבר

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד נעמה נוה

החלטה

לאחר שעיינתי בבקשה להגשת שאלות הבהרה למומחה ובתגובת הנתבע, הנני נעתרת לבקשה כדלקמן-

המומחה ישיב לשאלות הבאות:

1. בחוות דעתך צויין כי לא ידוע בספרות אודות פגיעת עופרת בכבד. האם הינך מכיר את העבודה שפורסמה בשנת 2007 - Lead hepalotoxicity & potential health effects? (רצ"ב המאמר).

2. האם הינך מסכים כי מהסקירה שנעשתה בעבודה הנ"ל, חשיפה תעסוקתית לרמות משמעותיות של עופרת גורמת להגברה של פזה II ובו זמנית לדיכוי סימולטני של פעילות P450 cytochrome (1). כידוע, 450P cytochrome הוא פרמנט אחראי על תהליך דטוקסיקציה. כפי שניתן ללמוד מאותו המקור, הניסוים על חיות מעבדה הדגימו כי בחשיפה לעופרת יש פוטנציאל הפטוטוקסיטי מרמה ביוטוקסית פשוטה עד לנזק סטרוקטורלי, כולל פגיעה ברמה מולקולרית, כולל היפרפלזיה הפטית או פרולפרציה של תאים בכבד. האם ממצאים אלו מקובלים עליך? האם יש במאמר זה כדי לשנות את עמדתך?

3. א. כמה שנים סבל התובע מסכרת? נא הפנה לרישום רפואי.
ב. ממתי היתה הסכרת לא מאוזנת כדבריך?

4. בחוות דעתך ציינת כי ידוע שסכרת עלולה לגרום לכבד שומני. האם ברמות הסכרת כפי שהיו אצל המנוח היה כדי אפשרות לגרום לשחמת כבד סופנית? נא הפנה ל מאמר/מחקר/ספרות כלשהי התומכים בדעתך?

5. האם ייתכן שיכולה להיות השפעה סינרגיסטית של הסוכרת וחשיפה לעופרת?

6. האם הינך מכיר את העבודה שפורסמה בשנת 2017 ע"י Hualing Zhai וחב'? להלן משפט מסכם מהמאמר:
Elevated B-Pb was associated with an increased risk of NAFLD, especially in women.
(רצ"ב המאמר).

האם העבודה הנ"ל תומכת בטענה כי חשיפה לעופרת ורמות עופרת מוגברות בדם מעלה סיכון לפתח - (NAFLD) Nonalcoholic fatty Liver disease ?

7. ציינת בחוות דעתך כי כבד שומני ((fetty liver יכול בהמשך לה פוך לשחמת. האם NAFLD שיכול להיגרם גם מחשיפה לעופרת (כפי שהודגם בעבודה), יכול בהמשך להתפתח לשחמת? נא נמק תשובתך.

8. ציינת בחוות דעתך כי עופרת אינה מוכרת כגורם פגיעה בכבד. הינך מופנה לעבודה נוספת אשר פורסמה בשנת 2016 ובה נבדקה השפעת חשיפה תעסוקתית של עופרת על תפקודי כבד, ובה הודגם כי עופרת יכולה לגרום לפגיעה בתפקודי כבד (הממצא היה משמעותי סטטיסטית) (3). האם עבודה זו מוכרת לך והאם הממצאים שבמחקר מקובלים עלי ך? ( רצ"ב המאמר).

9. הינך מופנה לעבודה נוספת שפורסמה בשנת 2018, שבדקה את השפעת העופרת על תפקוד כבד. כפי שעולה מהעבודה, חשיפה לעופרת מעלה באופן משמעותי מרקרים הפטולובולריים וחשיפה משמעותית יותר מראה תוצאות חמורות יותר (עליה במרקרים הפטולובולרים). (רצ"ב המאמר).

משפט מסכם מאותו המקור אומר כי חשיפה לעופרת יכולה להיות גורם סיכון חשוב לתפקוד לקוי בכבד ושל כיס המרה באוכלוסיות חשופות:

Finally, occupational exposure may play a role in these outcomes. These findings add to the growing body of evidence that lead exposure may be an important risk factor for liver and gallbladder dysfunction in exposed populations .

האם העבודות הללו שפורסמו בשנים האחרונות - משנת 2016 ועד שנת 2018, משנות את דעתך באשר להשפעת עופרת על הכבד?

10. הנך מציין בחוות דעתך, כי ארסן יכול לגרום למחלת סרטן של כלי דם בכבד. האם הנך מכיר מכיר את הטקסטבוק לטוקסיקולוגיה של המתכות The Handbook on the Toxicology of Metals ? האם עולה מהספר, שאפילו חשיפה לרמות נמוכות של ארסן במי שתיה מעלה סיכון לפתח מחלות כבד שונות?

להלן ציטוט מהמקור:

Chronic exposure to arsenic in medicines and drinking water was reported to induce liver cirrhosis, portal hyper tension without cirrhosis, and fatty degeneration.
האם משפט זה מקובל עליך?

11. להלן מקור ספרותי נוסף, A Toxicological Profile for Arsenic. המציין כי חשיפה לארסן יכולה לגרום לשחמת כבד (רצ"ב המאמר):
Cirrhosis has also been reported at an increased frequency in arsenic-exposed individuals.
האם הנך מסכים עם האמור לעיל?

12. האם יש בתשובותיך לעיל כדי לשנות את מסקנתך בחוות דעתך?

13. האם קיימת סבירות ששילוב של הסוכרת ביחד עם חשיפה לחומרים טוקסיים, גרמו יחדיו להתפתחותה של המחלה אצל המנוח?

התובע יצרף עותק מלא של המאמרים השונים וזאת עד ליום 15.8.19.

תשובת המומחה תוגש תוך 10 ימים.

לעיוני ביום 10.9.19

ניתנה היום, ג' אב תשע"ט, (04 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: טשלי שושנה
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: