ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סאמי עליאן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד הנשיא אלכס קוגן

המערער
סאמי עליאן

-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד יעקובי

פסק דין

זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (ביטוח נכות) מיום 28.11.18, אשר בפניה עמדה חוות דעת יועץ בתחום הפסיכיאטריה מיום 5.10.18 וחוות דעת יועץ בתחום הרפואה הפנימית מיום 25.11.18 (להלן: "הוועדה"). הוועדה קבעה, כי למערער דרגת נכות יציבה משוקללת בשיעור 48%, בתחולה מיום 1.8.18 (להלן: "ההחלטה").
העובדות הצריכות לערעור כפי שהן עולות מהחומר שבפני המערער יליד 1966.
ביום 31.5.00 הגיש המערער תביעה ראשונה לגמלת נכות כללית. ועדה רפואית לעררים מיום 2.10.02 קבעה, כי למערער נכויות זמניות בשיעור משתנה, בין היתר, בגין אשפוז לצורך גמילה, ונכות צמיתה בשיעור 30% מיום 1.1.01, לפי פריט ליקוי 34(ד), בגין אישיות אנטי סוציאלית עם שימוש מזדמן בסמים (ראו הודעת המשיב מיום 20.6.19 ופרוטוקול הוועדה שצורף לה).
ביום 16.7.03 הגיש המערער תביעה נוספת לגמלת נכות כללית. במסגרת החלטת הרופא המוסמך מיום 3.9.03 נקבעו למערער 40% נכות רפואית זמנית לתקופה מיום 1.1.03 ועד ליום 31.8.04, בגין שימוש בסמים. בסמוך לתום זמניות רופא מוסמך מיום 9.6.04 קבע למערער נכות בשיעור 30% מיום 1.9.04, בגין שימוש בסמים (ראו פרוטוקולי הוועדות, צורפו להודעת המשיב מיום 20.6.19).
ביום 22.4.05 הגיש המערער תביעה נוספת לגמלת נכות כללית. במסגרת החלטת הרופא המוסמך מיום 17.8.05 נקבעו למערער 40% נכות רפואית זמנית מיום 1.3.05 ועד ליום 31.7.06, בגין התמכרות לסמים. בסמוך לתום זמניות, רופא מוסמך מיום 11.5.06 קבע למערער 40% נכות, החל מיום 1.8.06 בגין התמכרות לסמים (פרוטוקול הוועדות צורפו להודעת המשיב).
ביום 18.6.15 הגיש המערער תביעה לקצבת שירותים מיוחדים. רופא מוסמך מיום 16.7.15 קבע, כי למערער 60% נכות רפואית זמנית לתקופה מיום 1.7.15 ועד ליום 31.1.16, בגין מצב אחרי שבר טיביה שמאל וקיבוע פנימי והפרעת אישיות (20% לפי פריט ליקוי 34(ב)(3)). בתום זמניות, ועדה רפואית לעררים מיום 5.9.16 קבעה למערער נכות יציבה בשיעור 28% מיום 1.2.16, בגין מצב אחרי שבר בשוק (10% לפי פריט ליקוי 35(1)(ב) והפרעת אישיות (20% לפי פריט ליקוי 34(ב)(3)) (פרוטוקולי הוועדות צורפו להודעת המשיב).
ביום 12.12.17 הגיש המערער תביעה נוספת לגמלת נכות כללית. ביום 23.1.18 קבע רופא מוסמך, כי למערער נכות רפואית יציבה בשיעור 42%, בתחולה מיום 1.1.17, בגין ליקויים אלה:
20% בגין הפרעת התנהגות עקב שימוש בחומרים פסיכוטים, לפי פריט ליקוי 34(ב)(3);
10% בגין מצב אחרי שבר שוק שמאל, לפי פריט ליקוי 35(1)(ב);
10% בגין הגבלה קלה בע"ש מותני לפי פריט ליקוי 37(7)(א);
10% בגין הגבלה קלה בע"ש צווארי לפי פריט ליקוי 37(5)(א).
על החלטה זו הגיש המערער ערר.
ביום 5.10.18 נבדק המערער על ידי יועץ לוועדה בתחום הפסיכיאטרי, ד"ר רומוב. היועץ הפסיכיאטרי שמע את תלונות המערער ורשם אותן כדלקמן:
"חוזר על הבקשה שהוגשה בערר, בוועדה הראשונה עת קבעת לעורר 42% כלל לא התיחסה למוגבליות נכויות אחרות אומר שבתתי תקנות שבחרה בניהם על דרך המקלה ועל הדרך המינימום, לא התיחסה שהוא מכור לסם, מערררים על עוד תחומים. לא רק על הנפשי.
מגיש מסמכים רפואיים, עצם הקביעה הועתק אותו סעיף ואותם אחוזי נכות מוועדה ראשונה ולשניה, כמו כן חוק המוסד לביטוח לאומי בא לטובת התובע, הייתה אמורה לקבוע הוועדה מעל 40% פסיכיאטרית.
המערר: לא מתפקד בבית, כל הזמן נמצא תחת מתדון, מטושטש, חי על ביטוח לאומי כל השנים תם לקחו לי את הנכות. נפלתי בבית שברתי את הרגל,"
היועץ הפסיכיאטרי ערך למערער בדיקה קלינית וסיכם החלטתו כדלקמן (סעיף 6 לפרוטוקול):
"בעת הוועדה הוגש אישור מטעם עירית שפרעם, סיכום ביקור ממסגרת בית חם (שירותי שיקום ורווחה), סיכום ביקור פסיכיאטר בקופה מ08.05.18, סיכום ביקור ממרפאה המנולוגית מ16.08.18 נכנס בעזרת קב קנדי, מוסר תלונות שנשמעות כביטוי להפרעות התנהגות בעקבות שימוש בסמים, ניתן להתרשם מסף גירוי ותסכול ירודים, אין עדות לדיכאזון מג'ורי ו/או לפסיכוזה.
ניתן להתרשם ממצוקה קיומית אך ללא עדות לפסיכופתולוגיה מג'ורית הקשורה לציר אחד רומי של הפרעה פסיכיאטרית.
בוחן המציאות תקין, לדעת היועץ הנכות הקיימת תואמת את מצבו."

ביום 25.11.18 נבדק המערער על ידי יועץ לוועדה בתחום הרפואה הפנימית, פרופ' ברוך. היועץ הפנימאי שמע את תלונות המערער, כי הוא "מוסר שסובל מהתמכרות לסמים. מוסר שסובל מנכות במשך 18 שנים".
וכך סיכם היועץ את חוות דעתו (בסעיף 6 לפרוטוקול):
"על סמך מכתב של ד"ר חסון ג'מאל-רופא המשפחה, לנ"ל יש יתר לחץ דם המאוזן על ידי טיפול באקפורג' והיועץ קובע בגין כך נכות בשיעור 10% בגין יתר לחץ דם, לפי סעיף 9(3)(ב)(I) החל מיום 01.11.17.
מקבל טיפול בסכרת על ידי גלוקמין. עקב כך היועץ קובע נכות בשיעור 10% בגין סכרת מטופלת בתרופות, לפי סעיף 4(ב) החל מיום 01.08.18.
החולה מקבל טיפול ליתר שומנים בדם. אין עקב כך נכות."
ביום 28.11.18 התכנסה הוועדה מושא הערעור לדון בערר. הוועדה שמעה את תלונות המערער, כי הוא "מתלונן כי כל הגוף כואב. סובל מבעיות ברגל שמאל. ישנה פלטינה ברגל. סובל מלחץ דם גבוה, סכרת. נוטל ריטלין, קלונקס."
עוד הקשיבה הוועדה לדברי ב"כ המערער ולפיהם:
"מציג מסמך המעיד על סכרת. סובל מדיסקים וכאבי צוואר. מציג מסמך הקשור לכך. סובל מבעיות ריכוז."
הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית וסיכמה החלטתה בזו הלשון (בסעיף 7 לפרוטוקול):
"הוועדה עיינה בחוו"ד פסיכיאטר ופנימאי ומאמצת את מסקנותיהם.
מבחינה אורתופדית: מתהלך בעזרת קביים, עם צליעה מודגמת. בבדקיה על המיטה-בעש צווארי-היישור 30 מעלות, כיפוף לפנים 60 מעלות, סיבוב הראש לימין 70 לשמאל 60 מעלות. ללא עווית שרירי עורף. תנועות הכתפיים האקטיביות עד 140 מעלות דו"צ. בעש מותני-מבחן הרמת רגל ישרה 80 מעלות מימין. 70 מעלות משמאל. החזרים גידיים-שמורים ותקינים בשתי הרגליים. יושב זקוף בברכיים ישרות אך עם עווית שרירי מותן וכאבים בקצה טווח התנועה. תנועות הברכיים-שתיהן מ0-130 מעלות עם יציבות מלאה לכל הכיוונים. תנועות הקרסוליים - מימין 10 מעלות כיפוף גבי ו- 40 כיפוף כפי. משמאל-5 מעלות כיפוף גבי ו-30 מעלות כיפוף כפי. מבחינה אורתופדית הוועדה מסתפקת בדחיית הערר."
על החלטה זו הוגש הערעור דנן.
טענות הצדדים והשתלשלות העניינים בהליך
במעמד הדיון בערעור, טען המערער כי במשך 17 שנים קיבל קצבת נכות שנשללה ממנו ללא כל הסבר. המערער ציין, כי הוא נפגע סמים, סובל מדיסקים בגב, מקבל מתדון, סובל מלחץ דם ומצבו רק הולך ומחמיר ולא מקבלים אותו לעבודה. המערער הציג תעודת נכה בתוקף עד לשנת 2021. לדידי המערער, היתה לו נכות צמיתה בשיעור 75% שהופסקה וכתוצאה מכך אין לו ממה לחיות ויש לו הרבה חובות.
מנגד, טען המשיב כי אין בערעור טענה משפטית כלשהי. למערער נקבעו בעבר נכויות זמניות ונכות צמיתה בשיעור 28%. בהתאם להחלטת בית הדין, הגיש המשיב ביום 20.6.19 הודעה המפרטת את החלטות הרופא המוסמך והוועדות הרפואיות השונות שנדרשו לעניינו של המערער עובר לתביעתו הנוכחית לקצבת נכות כללית, בצירוף הפרוטוקולים הרלוונטיים.
ביום 7.7.19 הגיש המערער לתיק אישור מהמוסד לביטוח לאומי בדבר זכאות לגמלת נכות כללית, לפיו המערער זכאי לקצבת נכות כללית מיום 30.5.2000. החל מיום 19.4.15 נקבעה דרגת אי כושר זמנית בשיעור 100% והחל מיום 1.8.06 נקבעה דרגת אי כושר יציבה בשיעור 75%.
דיון והכרעה
הלכה פסוקה היא, כי בית הדין מוסמך לדון במסגרת ערעור על החלטות ועדות רפואיות לעררים רק בשאלות משפטיות. כבר נקבע, כי במסגרת סמכותו בוחן בית הדין אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (עב"ל (ארצי) 10014/98 יצחק הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 231 (1999)).
לאחר שעיינתי בפרוטוקול הוועדה מושא הערעור, בחוות דעת היועצים לוועדה וכן במכלול החומר שבתיק ונתתי דעתי לטענות הצדדים, בכתב ובעל פה, מצאתי, כי דין הערעור להתקבל.
למקרא חוות דעת היועץ לוועדה בתחום הפסיכיאטרי (ד"ר רומוב מיום 5.10.18) ופרוטוקול הוועדה מושא הערעור עולה, כי למערער נקבעה נכות נפשית בשיעור 20%, בגין הפרעת התנהגות עקב שימוש בחומרים פסיכוטים, לפי פריט ליקוי 34(ב)(3) הקובע כדלקמן:
הפרעות במצב הרוח (הפרעות אפקטיביות), הפרעות חרדה, הפרעות תלויות דחק, הפרעות סומטופורמיות והפרעות אכילה

34. (א) ...

(ב) בהפרעות של חרדה בעתית (פוביה); הפרעות חרדה אחרות; הפרעה טורדנית-כפייתית (הפרעה אובססיבית קומפולסיבית); תגובה לדחק חריג; הפרעת דחק בתר–חבלתית (פוסט טראומטית) ptsd ; הפרעות הסתגלות לסוגיהן; הפרעות דיסוציאטיביות (קונברסיביות); הפרעות סומטופורמיות; הפרעות אכילה: אנורקסיה נרבוזה, בולימיה נרבוזה והפרעות אכילה לא מסווגות, ייקבעו אחוזי הנכות כלהלן:
(1) רמיסיה מלאה, בלא הפרעה בתפקוד ובלא הגבלה של כושר העבודה - 0%;
(2) רמיסיה מלאה או קיום סימנים קליניים שארתיים, הפרעה קלה בתפקוד הנפשי או החברתי, הגבלה קלה עד בינונית בכושר העבודה - 10%;
(3) רמיסיה, סימנים קליניים קלים, קיים צורך בטיפול תרופתי, קיימת הפרעה בינונית בתפקוד הנפשי או החברתי וכן הגבלה בינונית של כושר העבודה - 20%;
(4) רמיסיה חלקית, עם סימנים קליניים בחומרה בינונית, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה ניכרת בתפקוד הנפשי והחברתי, קיימת הגבלה ניכרת של כושר העבודה - 30%;
(5) רמיסיה חלקית עם סימנים קליניים ברורים, קיים צורך בטיפול תרופתי קבוע, קיימת הפרעה קשה בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה של כושר העבודה - 50%;
(6) מחלה פעילה עם הפרעה קשה מאוד בתפקוד הנפשי והחברתי, ישנה הגבלה קשה מאוד של כושר העבודה או שקיים צורך באשפוז יום פסיכיאטרי ממושך - 70%;
(7) מחלה פעילה, קיים צורך בהשגחה מתמדת או אשפוז פסיכיאטרי מלא - 100%; הערה: לצורך קביעת אחוזי הנכות בגין פרט זה ייבחנו גם הקריטריונים המפורטים להלן, כולם או חלקם, לפי העניין: עוצמה, תדירות ומשך ההפרעה; מספר ההתקפים בשנתיים האחרונות; מספר אשפוזים, משכם וסיבתם בשנתיים האחרונות; אורך תקופת הרמיסיה; היענות ותגובה לטיפול תרופתי/אחר; התפקוד הנפשי והחברתי; כושר העבודה."

מעיון בטענות המערער בפני היועץ לוועדה בתחום הנפשי עולה, כי המערער הלין, בין היתר, על היעדר התייחסות הוועדה הרפואית הקודמת להתמכרותו לסם, כאשר אף בהחלטת היועץ לוועדה, ד"ר רומוב, ובהחלטת הוועדה מושא הערעור לא מצאתי התייחסות מפורטת ומנומקת להתמכרות המערער לסמים מזה שנים רבות, כאשר מכלל החומר המונח בפני עולה, שבעבר נקבעו למערער על ידי הוועדות הרפואיות השונות נכויות בשיעור גבוה יותר בגין ההתמכרות לסמים ולא ניתן להבין מהחלטת היועץ או הוועדה מדוע יושם פריט ליקוי 34(ב)(3) בעניינו של המערער. מלשון פריט הליקוי המצוטט לעיל עולה, כי פריט הליקוי כולל פרמטרים שונים ובכלל זה הגבלה בינונית בכושר ההשתכרות ובהיעדר התייחסות מפורטת לפרמטרים המצוינים בפריט הליקוי או לשינוי שארע, אם בכלל, במצבו של המערער על פני ציר הזמן המכור לסמים מזה שנים רבות – הרי שלא ניתן לעקוב אחר הלך מחשבת היועץ והוועדה בעניין הנכות הנפשית שנקבעה.
בנסיבות אלה, הערעור מתקבל.
עניינו של המערער יוחזר לוועדה הרפואית לעררים, בהרכבה מיום 28.11.18, על מנת שתשוב ותיוועץ עם היועץ לוועדה בתחום הנפשי ותשקול קביעתה בעניין הנכות הנפשית בשנית, תוך התייחסות מפורטת ומנומקת להתמכרות המערער לסמים מזה שנים רבות ולפרמטרים הקבועים בפריט הליקוי שיושם. על הוועדה להתייחס גם לקביעת הרופא המוסמך מיום 11.5.06, שקבע אז למערער נכות יציבה בשיעור 40% בגין השימוש בסמים. המערער יוזמן להופיע בפני הוועדה ויתאפשר לו לטעון בפניה. החלטת הוועדה תהא מפורטת ומנומקת.
סוף דבר
על יסוד האמור, הערעור מתקבל כמפורט בסעיף 19 לעיל.
המשיב ישלם למערער הוצאות משפט בסך 1,000 ₪ בתוך 30 ימים מהיום.
כל צד רשאי להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, בתוך 30 ימים מקבלת פסק הדין.

ניתן היום, ד' אב תשע"ט, (05 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: סאמי עליאן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: