ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חברת החשמל נגד אליעזר מעוז נחמה :

בפני כבוד ה שופט אמיר לוקשינסקי-גל

תובעת

חברת החשמל

נגד

נתבעים

1.אליעזר מעוז נחמה
2.מיקה מרים נחמה

ב"כ התובעת: עו"ד אלון וינוגרד

ב"כ הנתבעים: עו"ד דוד בסידן

פסק דין

תביעה לתשלום בסך 45,235 ₪ בגין צריכת חשמל שלא כדין.

רקע

1. ביום 20.7.15 נערכה ביקורת למונה החשמל של דירת הנתבעים. עובדי התובעת מצאו כי החותמים (גושפנקות) של מכסה תיבת המונה מזויפים, וכן שריטות על נקודת חיבור הספרות לשלד המונה. חבל ות אלה מעיד ות על אפשרות להזזה מכאנית של ספרות המונה לאחור, כדי להקטין את היקף הצריכה הנרשמת מדי חודשיים. בנוסף נמצאו נתיכים של 63 אמפר, במקום 35 אמפר כפי שהיו אמורים להימצא, דבר המעיד על התערבות לא מורשית בלוח החשמל , שנועדה לאפשר צריכה גבוהה.

2. עובדי התובעת הסירו את מונה החשמל החבול בו ביום, והתקינו תחתיו מונה חדש, דיגיטאלי. המונה החבול נשלח למעבדה של התובעת, אשר אישרה את הממצאים שנצפו בשטח. המונה עצמו היה תקין וקרא נכונה את צריכת החשמל, אולם נמצאו "שריטה קטנה על גבי שלט מערכת הספירה סביב חלון הספרות באזור גלגל המאות [ו]שריטה על גבי גלגל האלפים בספרות 0 ו- 1 במערכת הספירה". בבדיקת המעבדה נקבע עוד כי "הממצאים שנמצאו במונה הנם מעשה ידי אדם שנועדו לשבש את פעילותו התקינה של המונה". בדיקת המעבדה אישרה גם, כי החותמים שנמצאו על גבי המונה , אינם חותמים של חברת החשמל.

3. יצוין כי מונה החשמל של הנתבעים, נמצא ב"פילר" נעול של חברת חשמל מחוץ לדירת הנתבעים, שבו מצויים מונים של דיירי הבית המשותף שבו הם גרים. במהלך בדיקת המונה בשטח, ביקשו עובדי חברת החשמל מהנתבע לכבות את מכשירי החשמל שבביתו כדי לבדוק תחילה את תקינות המונה.

ממצאי הבדיקה והחשד שעלה לצריכה בלתי חוקית, לא נמסרו במועד זה לנתבעים. יחד עם זאת, לדברי הנתבע, לנוכח האירוע הלא שגרתי, הוא הסתכל לאחר עזיבת העובדים על הפילר, והבחין, מבעד לחלונית השקופה שמאפשרת מבט על המונים מבלי לפתוח את הפילר הנעול, כי המונה הוחלף.

4. ביום 1.11.15 שלחה חברת החשמל לנתבעים התראה לפני ניתוק חשמל, ועמה דרישה לתשלום חוב החשמל בגין הצריכה שלא כדין, בסך של 45,056 ₪. בעקבות זאת הגישו הנתבעים בקשה לצו מניעה זמני וקבוע נגד הניתוק (ה"פ 13868-11-15). באותה תובענה הגיעו הצדדים להסדר פשרה, שלפיו יינתן צו מניעה קבוע, תוך שמירת זכות התובעת להגיש תביעה כספית - היא התביעה דנא.

5. לטענת התובעת, חובם הכספי של הנתבעים מגיע לסך של 45,056 ₪. הבסיס לתחשיב הינו צריכת החשמל שנעשתה בפרק הזמן של 11 ימים שחלפו בין מועד הקריאה האחרון של מונה דירת הנתבעים (9.7.15) לבין מועד גילוי החבלה והחלפת המונה (20.7.15).

לפי הטענה של חברת החשמל , הנתבעים נהגו להזיז את ספרות המונה בסמוך לפני כל מועד קריאת המונה על ידי חברת החשמל, המתבצעת אחת לחודשיים. לכן, ב- 11 הימים שחלפו מאז קריאת המונה האחרונה, לא היה כל צורך מבחינתם להזיז את הספרות (שכן לא היתה אמורה להיות קריאה נוספת של המונה כה סמוך לקריאה האחרונה) ולא נעשתה כל התערבות מצדם במונה. 11 הימים הללו, הינם אפוא ימים "נקיים" המשקפים את צריכת החשמל האמיתית מבלי שגורם כ לשהו הזיז את ספרות המונה לאחור.

בימים אלה נרשמה צריכה גבוהה במיוחד, של 81 קוט"ש בממוצע ליום, הגבוהה בהרבה מכל צריכה ממוצעת אחרת שנרשמה אצל הנתבעים בעבר. דבר זה מעיד לפי הטענה, על כך שאכן הנתבעים נהגו לחבל במונה מעת לעת כדי להקטין את קריאת הצריכה.

היקף הצריכה ב- 11 הימים האמורים, הוכנס לתוכנה של חברת חשמל המבצעת חישוב משוקלל של הצריכה, לפי מקדמי צריכה ממוצעים בכל חודש בהתאם לעונות השנה, והתוצאה שהתקבלה היא החוב שייוחס לנתבעים.

6. הנתבעים, בני זוג, הינם שוכרים של הנכס החל מיום 1.2.11. יוער כי בתחילה נרשמה הנתבעת כצרכן הרשום, ואילו ביום 21.9.15 החליף אותה הנתבע כצרכן רשום, ע קב הנחה שהיה זכאי לה ממשרד הביטחון בשל היותו נכה צה"ל.

הנתבעים מכחישים נגיעה כלשהי במונה החשמל, המצוי בפילר נעול מחוץ לבית המשותף. לטענתם ככל שהתבצעה פגיעה במונה, הדבר התרחש לפני מועד כניסתם לדירה, ולהם עצמם אין כל מעורבות בכך. לדבריהם, הצריכה הגבוהה שנרשמה מקורה בעובדה הפשוטה שדובר בימים חמים, וכי בסופו של דבר, בחישוב שנתי, הצריכה לאחר החלפת המונה דומה לצריכה שהייתה לפני כן, והדבר מעיד שלא בוצעה על ידם כל התערבות במונה.

גדר המחלוקת

7. טענה מרכזית של התובעת הייתה, כי אין זה משנה כביכול מי גרם את החבלה במונה, שכן בין אם היא נגרמה על ידי הנתבעים או מי מטעמם, ובין אם לאו, הרי שהם נהנו מצריכת חשמל שלא נרשמה, ולכן עליהם לשלם את הסכום שנתבע, מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט.

8. ברם, כפי שיוסבר להלן, במקרה דנא סוג החבלה הנטען אינו מוביל לעשיית עושר ולא במשפט לצרכן תמי ם, אלא רק לצרכן אשר מעורב באופן שגרתי ומתמשך בחבלה וגורם לה בעצמו או באמצעות מי מטעמו.

אכן, ישנם סוגי חבלות אחרים שמחזיקים עשויים לבצע, כגון מעקף קבוע של המונה, או ניתוק קבוע של אחת הפאזות הנכנסות ל מונה, אשר משפיעים באופן קבוע ומתמשך על קריאת צריכת החשמל במונה. חבלות כגון אלה, תגרומנה לכך שגם במקרה של חילוף מחזיקים בנכס, וגם אם המחזיק החדש תם לב לחלוטין ואינו מודע לחבלה, הוא ימשיך להפיק ממנה הנאה בכך שצריכת החשמל שלו לא תי מדד במלואה במונה.

טלו למשל מצב שבו בעלים של נכס ניתק את אחת הפאזות הנכנסות למונה (חבלה הגורמת לכך שצריכת החשמל בפועל, בפאזה שנותקה מהמונה, לא נרשמת במונה) וכעבור מספר שנים משכיר את הנכס לאדם אחר מבלי לתקן את החבלה . השוכר החדש ימשיך ליהנות מצריכת חשמל שאינה נרשמת במונה , אף אם אין לו כל ידיעה שבוצעה חבלה במונה, ובכך יתעשר על חשבון חברת החשמל והציבור. כך מתרחש גם כאשר הבעלים או המחזיק המקורי, התקין מעקף למונה, ולא הסיר אותו לאחר העברת ההחזקה לאדם אחר.

אולם, בסוג החבלה הנטען במקרה דנא, מצב הדברים שונה. החבלה הנטענת הינה סיבוב פיזי של גלגלי הספרות של המונה לאחור, מעת לעת, כאשר המונה עצמו הינו תקין, ומודד נכונה את צריכת החשמל בפועל . כלומר, כל עוד לא מבוצע סיבוב של ספרות המונה לאחור, המונה מודד את הצריכה האמיתית בנכס. עתה נשוב לדוגמה שניתנה קודם לכן, של בעלים של נכס שחיבל במונה , ולאחר מספר שנים משכיר את הנכס לאדם אחר. אם הבעלים הזיז בתקופת החזקתו בנכס את המונה לאחור, הוא ייהנה מקריאה מופחתת של צריכת החשמל שלו. אולם, לחבלה זו אין כל השפעה עתידית, שכן המונה ממשיך למדוד את צריכת החשמל באופן תקין. לכן שוכר שיחליף את הבעלים, לא ייהנה מקריאת חשמל מופחתת, אלא אם הוא יבצע בעצמו (או באמצעות מי מטעמו) מעת לעת, את החבלה הנטענת של הזזת הספרות לאחור .

בהנחה שאין זה סביר שאדם זר יבצע "עבור" דיירים, בלא ידיעתם ומעורבותם, חבלה במונה שתיטיב עם קריאת החשמל שלהם, המסקנה היא, כי כדי שהמחזיקים בנכס ייהנו מרישום צריכה מופחת בסוג החבלה המדובר , עליהם להיות מעורבים בעצמם, באופן שגרתי, בהסטה מעת לעת של ספרות המונה לאחור.

9. מהאמור עולה כי בענייננו, בניגוד לסוגי חבלות אחרים, לא עומדת לחברת החשמל טענה טובה של עשיית עושר ולא במשפט, אלא עליה להוכיח כי בני הזוג שהחזיקו בנכס, היו מעורבים בעצמם, בהזזה שגרתית, מעת לעת, של ספרות המונה לאחור (בין בעצמם ובין באמצעות אחר מטעמם) .

10. השאלה שבמחלוקת הינה אפוא, האם הוכיחה התובעת, שהנתבעים נהגו, בין בעצמם ובין באמצעות אחר, להסיט מעת לעת את ספרות מונה החשמל לאחור.

11. יש לשים לב כי מדובר בטענה לביצוע עבירה פלילית , ולעניין זה התובעת עצמה הפנתה לסעיף 400 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, המורה כי "מי שבמזיד או במרמה נוטל או צורך חשמל או מים או גז, שאינו זכאי להם, או משתמש בהם או גורם להטייתם או לבזבוזם, דינו מאסר שלוש שנים".

כידוע, המבחן הראייתי להוכחת טענה למעשה פלילי במסגרת משפט אזרחי , נותר מבחן מאזן הסתברויות, אולם יחד עם זאת, נדרשות ראיות רציניות אשר הולמות הוכחת טענה שיש בה כדי להטיל סטיגמה פלילית על הנתבע (ע"א 475/81 זיקרי נ' "כלל" חברה לביטוח בע"מ, פ"ד מ(1) 589).

בד בבד יש לזכור, כי קיימים נתונים המצויים בידיעתו הייחודית של הצרכן, אשר אינם נחלת חברת החשמל. לכן, כאשר חברת החשמל מוכיחה שמונה חובל, ומוכיחה בראיות רציניות שינוי משמעותי בצריכת החשמל אשר עשוי לקשור בין הצרכן לבין החבלה, לעיתים יהא די בכך כדי להעביר אל כתפי הנתבע את נטל הבאת הראיות, לספק הסבר חלופי לשינוי בצריכה (כגון שינוי במספר נפשות, יציאה לחופשה ועוד) (ראו למשל ע"א (ב"ש) 46099-05-15 אבו אלקעאן נ' חברת החשמל לישראל בע"מ (25.10.15)).

בסופו של דבר, סוגיית הנטל, הינה פרי של מכלול נסיבות העניין, ובכלל זאת אופי החבלה (חד-פעמית, מתמשכת, מתוחכמת, פשוטה וכיו"ב) עצמת הראיות בדבר שינוי משמעותי בצריכה והיקף השינוי, וכיו"ב.

12. מבלי לגרוע מהאמור לעיל יוער, כי טענות התובעת בדבר היפוך נטל הראיה כביכול במקרה שבו הוכחה חבלה במונה, אין להן יסוד בענייננו. התובעת הפנתה בהקשר זה לאמת מידה 10(ד) שלפיה "מצא ספק השירות החיוני כי בשל הנזק לציוד נותרה טובת הנאה כלשהי לצרכן, יראו את הצרכן כאחראי לנזק אלא אם כן הוכח אחרת".

ברם, ראשית, החזקה הינה בדבר אחריות הצרכן לנזק, וזאת לאחר שהוכח שנותרה לו טובת הנאה מהנזק. חזקה זו אינה מסייעת לתובעת בענייננו, שכן בסוג הנזק בו עסקינן, על מנת להוכיח שנותרה לצרכן הנאה מהנזק, על התובעת להוכיח שגרימתו התרחשה בתקופת החזקת הנתבעים בנכס - כלומר על ידם או על ידי מי מטעמם (בהנחה שלא סביר שאדם זר יגרום חבלה כזו).

שנית, אמות המידה הותקנו על ידי רשות החשמל מכוח סעיף 30(2) לחוק משק החשמל, תשנ"ו-1996. הסעיף מסמיך את הרשות לקבוע אמות מידה ל"רמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן בעל רישיון ספק שירות חיוני". לרשות החשמל לא הוקנתה הסמכות לשנות את נטלי ההוכחה בהליך משפטי בפני בית משפט או ליצור חזקות משפטיות לרעת הצרכן, ומשכך אף אין בכוחן של אמות המידה שהתקינה לעשות כן.

כמובן, בנסיבות מסוימות של חבלה במונה עשויה ל קום חזקה עובדתית (שאינה מעבירה את נטל השכנוע) הנלמדת מניסיון החיים ומהשכל הישר, שמי שהמונה היה בתחום חזקתו, או הצרכן הרשום, ה ם הגורמים לחבלה. אולם דבר זה הוא תלוי נסיבות בכל מקרה ומקרה. בענייננו, משאין כל ראיה שהחבלה במונה בוצעה במועד מסוים (דהיינו לאחר כניסת הנתבעים לנכס, ולא לפני כן) אין בעצם החבלה כדי להעביר את נטל הבאת הראיות לכתפי הנתבעים (ראו והשוו: ת"א 3951-02-13 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' כהן (8.4.19) בפסקאות 8, 12-13).

דיון והכרעה

13. לאחר שבחנתי את מכלול הראיות שהוגשו ואת טענות הצדדים, מצאתי כי התובעת לא עמדה בנטל השכנוע המוטל עליה, ולא הראתה כי גרסתה מסתברת יותר מגרסת הנתבעים.

14. הראיה המרכזית התומכת בטענות התובעת הינה כי במשך 11 הימים "הנקיים" כאמור לעיל, בין מועד הקריאה השגרתית האחרונה (9.7.15) לבין מועד בדיקת החשד לשימוש בלתי חוקי בחשמל (20.7.15) שבהם בוודאות לא בוצע גלגול של הספרות לאחור, צריכת החשמל היתה גבוהה במיוחד, כ- 81 קוט"ש בממוצע ליום.

15. לשם השוואה, הצביעה חברת החשמל על כך שמעולם לא נרשמה אצל הנתבעים, מאז מועד תחילת החזקתם בנכס, צריכה יומית ממוצעת כה גבוהה, וכל הצריכות היומיות הממוצעות היו נמוכות משמעותית. כך למשל, בחודשי יולי בשנים קודמות, נרשמה צריכה יומית ממוצעת של 8 קוט"ש בשנת 2014, 20 קוט"ש בשנת 2013, 19 קוט"ש בשנת 2012 ו- 37 קוט"ש בשנת 2011.

16. בנוסף, גם ב- 51 הימים שלאחר מועד בדיקת החשד (21.7.15 - 9.9.15) נרשמה קריאה ממוצעת גבוהה מאוד באופן יחסי, של 41 קוט"ש בממוצע ליום . כמפורט לעיל, צריכה זו אינה מאפיינת את היקפי הצריכה הנמוכים קודם לכן של הנתבעים.

17. התובעת גם עמדה על כך שמטעם הנתבעים העיד הנתבע בלבד. הנתבעת, אשתו, לא העידה (הנתבע טען כי היא מטפלת בהוריה המבוגרים) ואף לא העידו עדים נוספים. הנתבע גם לא מסר הסבר ברור לצריכה הגבוהה שנמדדה ב- 11 הימים שלפני החלפת השעון, ובימים שלאחר החלפת השעון, ולא הביא חוות דעת מומחה מטעמו, אלא רק שב וטען כי לא נגע במונה.

18. ברם, מנגד, הראיות הנסיבתיות שעליהן מבססת חברת החשמל את טיעונה, אינן חפות מקשיים, ומעבר לכך, מולן עומדת שורה של ראיות נסיבתיות נוגדות.

19. ראשית, יש ליטול עם קב חומטין את הניסיון לגזור מסקנות מרחיקות לכת מבדיקה של 11 ימים בלבד. מר הרשקוביץ, רכז שב"ח ("שימוש בלתי חוקי") של מחוז דרום בחברת החשמל, ציין בהגינותו בעדותו, כי ברישומי הצריכה הממוצעים של חברת החשמל, הנמדדים בפרקי זמן של כ- 60 ימים, אין חלוקה פנימית, ולא ניתן לדעת מה הצריכה הממוצעת בתקופות קצרות יותר, בתוך התקופות הנמדדות (עמ' 11, ש' 3-4). כך למשל, לא ניתן לדעת אם בחודשיים שנרשמה בהם צריכה יומית ממוצעת של 20 קוט"ש למשל, לא היו פרקי זמן קצרים יותר, למשל של כ- 10 ימים, שבהם הייתה צריכה גבוהה בהרבה. צריכת חשמל אצל מחזיקים עשויה להשתנות בשל גורמים שונים, גם בתוך פרק זמן של חודשיים, למשל עקב שינויים במזג אוויר, סופי שבוע או חופשות (בבית או מחוץ לבית) ביקורים ועוד (11 הימים המדוברים, הינם ימי קיץ שכללו 2 סופי שבוע).

אחד-עשר ימים, המהווים 17% בלבד מתוך התקופה השגרתית הנמדדת ושרק לגביה יש נתונים רשומים בחברת החשמל , הינם תקופה קצרה במיוחד, שטמון סיכון בהסקת מסקנות כלליות על בסיסה. התובעת לא הציגה לפניי כל ניתוח סטטיסטי (ומר הרשקוביץ לא התיימר להיות בעל מומחיות בסטטיסטיקה) בדבר היכולת ל הסיק מסקנה כללית בהתבסס על דגימת צריכה במשך תקופה כה קצרה בהשוואה לפרקי הזמן של כ- 60 ימים שרק לגביהם יש נתונים מוסמכים.

20. שנית, בבדיקת המעבדה נמצאו על גבי המונה 2 שריטות בלבד. אחת על ספרת המאות הוגדרה כשריטה קטנה, והשניה במקום ספציפי על גבי גלגל ספרת האלפים בספרות 0 ו- 1 (המונה בתקופה הרלבנטית עמד על ספירה של עשרות אלפים). אם אכן גורם כלשהו חיבל בספרות המונה באופן שגרתי, מדי חודשיים לערך (כלומר כ- 30 פעמים במשך התקופה) כיצד זה נמצאו שתי שריטות בלבד?

נניח שהגורם המחבל נהג להזיז את ספרת האלפים, או האלפים והמאות, לאחור, הרי בכל קריאה אמור היה להתרחש מגע עם ספרה אחרת על גבי הגלגלים (עיון בגיליון השימושים שצורף לתצהיר מר הרשקוביץ, המפרט את קריאת המונה בכל חודשיים, מראה כי ספרות המאות והאלפים במונה השתנו בכל חודש, במובחן מספרת עשרות האלפים שנותרה קבועה). כיצד זה שנמצאה שריטה אחת בלבד על גבי גלגל האלפים , במקום ספציפי, ושריטה קטנה אחת נוספת על גלגל המאות? כמובן, ניתן להעלות השערה תיאורטית שלפיה הספרות הוזזו באמצעי שלא מותיר סימן, וכי רק פעם או פעמיים מבין עשרות הפעמים שהמונה הוזז, הגורם שחיבל לא נזהר וגרם לשריטה. אולם, זוהי השערה, מרחיקת לכת במידה מסוימת יש לומר, שעדיין אינה מפיגה את סימן השאלה המרחף מעל לפער בין ממצאי בדיקת המעבדה, של 2 שריטות נקודתיות, לבין החבלה הנטענת של הזזת ספרות (שונות לפי רישומי המונה) במשך כ- 30 פעמים.

21. שלישית, התובעת לא צירפה את היקפי הצריכה בחודשים שלאחר החלפת המונה למונה דיגיטלי (אשר לכל הדעות מדד את הצריכה האמיתית ולא נגרמה לו כל חבלה) פרט לקריאה אחת נוספת. הנתבעים צירפו את קריאות המונה גם לשנת 2016, וניתן לראות, כי הצריכה הממוצעת אינה שונה בהרבה מהצריכה בשנים קודמות (אף אם נרשמה עליה מסוימת, שאינה גבוהה). נתון זה תומך בטענת הנתבעים שלפיה הם לא התערבו כלל בקריאת החשמל בחצרם, ולא חיבלו במונה. כך, ב- 51 הימים שלאחר החלפת המונה הצריכה עמדה על 41 קוט"ש, ולאחר מכן (במרווחים של כחודשיים): 24 קוט"ש, 18 קוט"ש, 10 קוט"ש ו- 12 קוט"ש.

לשם המחשה, צריכות אלה נמוכות לאין ערוך מהצריכות שחושבו על ידי חברת החשמל כא ומדן הצריכה בפועל של הנתבעים, בהתבסס על 11 הימים האמורים (תחשיב שנערך לצורך חיוב הנתבעים בצריכה שלא כדין הנטענת).
כך, עבור החודשים אוגוסט-ספטמבר הערכת הצריכה שחושבה על ידי חברת החשמל עמדה על כ- 77 קוט"ש בממוצע ליום, בהשוואה ל- 41 קוט"ש שנצרכו בפועל לאחר החלפת המונה;
עבור החודשים אוקטובר-נובמבר העריכה חברת החשמל צריכה של- 59 קוט"ש בממוצע ליום, ואילו בפועל נצרכו 24 קוט"ש ליום בלבד;
עבור החודשים דצמבר-ינואר העריכה חברת החשמל צריכה של 64 קוט"ש בממוצע ליום, לעומת 18 קוט"ש ליום שנצרכו בפועל.
עבור החודשים פברואר-מרץ העריכה חברת החשמל צריכה של 62 קוט"ש בממוצע ליום, ובפועל נצרכו 10 קוט"ש ליום.
עבור החודשים אפריל-מאי העריכה חברת החשמל צריכה של 48 קוט"ש ליום ובפועל נצרכו בחודשים אלה 12 קוט"ש ליום.

הנתונים האמורים, של היעדר שינוי מהותי בצריכה השוטפת לאורך זמן, לפני החלפת המונה ולאחר החלפת המונה, יכולים להיות מוסברים בשתי אפשרויות מרכזיות: או שהנתבעים לא חיבלו במונה החשמל שלהם, או שהם חיבלו בו אולם לאחר מכן "כבשו שימושים" כלשון חברת החשמל והורידו דרסטית את צריכת החשמל בחצרם.

מבין שתי האפשרויות הללו, האפשרות של "כבישת שימושים" נתקלת בקושי מסוים. הנתבע הבחין לדבריו בהחלפת המונה, מיד לאחר החלפתו והבדיקה הלא שגרתית שבוצעה על ידי חברת החשמל (אין סיבה להטיל ספק בטענה זו, שהועלתה אגב אורחא על ידי הנתבע, ולא כחלק מטיעון שנועד להיטיב עמו). ככל שהנתבע היה מעורב במעשה בלתי חוקי של חבלה במונה, הרי שכבר במועד זה, של בדיקה לא שגרתית והחלפת המונה, היה מתעורר בליבו החשד כי חברת החשמל גילתה את החבלה במונה ואת הצריכה שלא כדין. לכן, אילו היה מעוניין לכבוש שימושים, סביר שהיה עושה כן על אתר. אולם, ב- 51 הימים שלאחר החלפת המונה, הצריכה לא ירדה לערכים הנמוכים של 10-20 קוט"ש בממוצע ליום, אלא נותרה צריכה גבוהה יחסית של 41 קוט"ש ליום. כמובן, אין הכרח ש"כבישת שימושים" תיעשה באופן מיידי, אולם עדיין, מדובר בקושי מסוים שמקשה על סבירות קיומה של אפשרות זו.

22. בהקשר אחרון זה, יש לעמוד על הנתון הבא. צריכת החשמל הממוצעת בתקופת 51 הימים שלאחר החלפת המונה למונה דיגיטאלי שלכל הדעות מדד את הצריכה האמיתית (21.7.15 – 9.9.15) עמדה על כ- 41 קוט"ש בממוצע ליום. חברת החשמל ביקשה להסתמך על נתון זה, כמלמד על "קפיצה" כביכול בהיקף מדידת החשמל, המצביעה לכאורה על כך שקודם לכן, המדידה הייתה מדידת חסר. ברם, ניתן להעלות גם סברה אחרת, והיא שהצריכה הגבוהה באותם חודשיים שבין ה- 9.7.15 – 9.9.15, נבעה משימוש גבוה יותר בחשמל באותה תקופה - למשל כי ילדי הנתבע שהתגרשו, הגיעו אליו בתקופה זו כפי שטען הנתבע בעמ' 16, ש' 6-7. אם זו האפשרות הנכונה, הרי שצריכה של 81 קוט"ש ליום ברצועת זמן קצרה של 11 ימים, שבה שני סופי שבוע, כבר אינה כה חריגה, אף אם היינו אומרים שניתן להסיק מסקנות כלשהן ממדידה של 11 ימים.

כלומר, הצריכה הגבוהה יחסית של 41 קוט"ש בממוצע ליום, בחודשיים שבמהלכם בוצעה בדיקת השב"ח, עשויה דווקא להפחית את החריגות לכאורה של נתון הצריכה של 81 קוט"ש בממוצע ליום במשך רצועת זמן קצרה של 11 ימים, ולתמוך באפשרות שלפיה מדידה זו נבעה משימוש גבוה יותר בחשמל, ולא משיבוש הקריאה בתקופות שקדמו לכך.

23. לבסוף, כדי לקבל את טענת חברת החשמל, צריך להניח כי הנתבעים היו מעורבים במעשה עברייני מתמשך על פני שנים. לפי החשד, מדי חודשיים לערך בסמיכות למועד הצפוי של הגעת קורא המונים של חברת החשמל, הגיעו הנתבעים או מי מטעמם ל"פילר" הנעול של חברת החשמל המשמש לאחסון המונים של דירות הבית המשותף, פרצו אותו או שהשיגו במרמה מפתח מעובד של חברת חשמל, והסיטו את ספרות המונה לאחור.

אין מדובר במעשה חד פעמי, אלא בביצוע עבירות חוזרות ונשנות של גניבת חשמל, בכ- 30 מועדים שונים במהלך התקופה, במקום שאינו פרטי אלא יש אליו גישה לדיירים נוספים של הבית המשותף, ובפעולה פיזית המחייבת פריצת "פילר", חיתוך חותמים, סיבוב ספרות מונה לאחור וסגירה נוספת של המונה בחותמים חדשים.

הנתבעים יש להזכיר, הם בני זוג שאינם צעירים. הנתבע, נכה צה"ל, הינו כיום כבן 71. כמובן, המציאות מפתיעה לפעמים, ואפשר גם שהנתבעים הפעילו אדם שלישי מטעמם שיבצע עבורם את העבירה. אולם עד שתוכח התנהגות עבריינית כזו במאזן הסתברויות, יש להביא ראיות רציניות. הראיה הנסיבתית ה"סטטיסטית" כביכול, המבוססת בעיקרה על מדידה של 11 ימים בלבד (17% מפרקי הזמן שיש לגביהם נתונים מוסמכים אצל התובעת) אף אם מוסיפים לה את ייתר הראיות והטענות הראייתיות של חברת החשמל בסיכומיה שעיקריהן הובאו לעיל , אינן מספקות לשם כך. ודאי לא כאשר מנגד העמיד הנתבע שורה של ראיות נסיבתיות המצביעות על אפשרות סבירה אחרת, שלפיה בבחינה ארוכת טווח לא היה כל שינוי מהותי בצריכת החשמל בין התקופה של לפני החלפת המונה לבין התקופה שלאחריו.

למען הסר ספק אציין כי במסקנה זו הבאתי בחשבון גם את סוגיית אי הבאת עדים נוספים מטעם הנתבעים. אולם בשים לב למכלול הראיות, וכן למעורבותו האישית של הנתבע עצמו בפרשה (הנתבע הוא שנכח בבית בעת בדיקת חברת החשמל, והוא שמצא בסמוך לאחר מכן שהמונה הוחלף) ולהסבר שניתן ביחס לעדות אשתו, לא מצאתי כי משקלו של מחדל זה מגיע לכדי הטיית מאזן ההסתברויות לטובת התובעת.

עוד יצוין שלא נעלמה מעיניי סוגיה נוספת, שלא עלתה בסיכומי הצדדים, שעניינה שינוי רישום הצרכן על שם הנתבע כחודשיים לאחר החלפת המונה. הנתבע בכתב ההגנה ציין עובדה זו לזכותו, כמוכיחה כביכול שהגיע בתום לב למשרדי חברת החשמל, והוא אף פירט את נסיבות ביקורו בחברת החשמל – טענות שלא נחקר לגביהן. מנגד ניתן לתהות – והנתבע אכן נשאל על כך בחקירתו הנגדית – מדוע השינוי נערך דווקא לאחר החלפת המונה. הנתבע הסביר כי הדבר נבע מהודעה שנמסרה באותו החודש מארגון נכי צה"ל, וכן כי מדובר בהנחה של כ- 200 ₪ בלבד בחודש. טענה אחרונה זו זוכה לאישוש בעיון בפירוט חשבונות החשמל ששילם. בנסיבות אלה, סוגיה זו, שאף צד לא טען לגביה בסיכומים, אינה בעלת משקל לכאן או לכאן.

24. לכל האמור לעיל יש להוסיף את התרשמותי הבלתי אמצעית, החיובית, מעדות הנתבע. אכן הנתבע לא הרחיב בפרטים שמסר, כגון בנוגע לשאלות שנשאל ביחס להיקפי הצריכה. עם זאת, לא התרשמתי כי הדבר נבע מתוך רצון להסתיר פרטים, אלא מהדרך שבה הצליח העד למסור את עדותו. העד היה עקבי בעדותו, בכלל זאת ביחס לסוגיה המרכזית שבמחלוקת, ועמד לכל אורך הדרך, בנחרצות שיש בה כדי לבטא את אמיתות גרסתו, כי לא ביצע כל חבלה במונה החשמל.

סוף דבר

25. איזון בין מכלול הראיות ושיקולים מוביל למסקנה כי התובעת לא עמדה בנטל השכנוע המוטל על כתפיה להוכחת צריכת חשמל שלא כדין על ידי הנתבעים, ומשכך התביעה נדחית.

התובעת תישא בהוצאות הנתבע בסך של 3,000 ₪. סכום ההוצאות המתון הינו בשים לב בין הייתר להתרשמותי שחברת החשמל, למרות שלא הוכיחה תביעתה, הגישה וניהלה אותה בתום לב מתוך דאגה לאינטרס הציבורי החשוב של מניעת גניבות חשמל, וכן לכך שנראה כי הנתבע יכול היה לעשות מאמצים רבים יותר במישור הראייתי שאפשר שהיה בהם כדי לשנות מעמדת התובעת ולהקל על המלאכה, וכן בשים לב לסכום התביעה .

זכות ערעור כדין.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' אב תשע"ט, 05 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חברת החשמל
נתבע: אליעזר מעוז נחמה
שופט :
עורכי דין: