ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין טלמן ממדוב נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד הנשיא מירון שוורץ

המערער:
טלמן ממדוב
ע"י ב"כ: עו"ד יהושוע רובין

-

המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איילת ברעם

פסק דין

1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה) מיום 20.6.2018, בהליך החמרת מצב, אשר קבעה כי לא חל שינוי בדרגת נכותו היציבה של המערער (להלן: הוועדה).

2. המערער, יליד 1958, נפגע בתאונה ביום 20.8.2013 אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה (להלן: התאונה). מהות הפגיעה אשר הוכרה היתה: "שבר באף עם סטיית מחיצת האף. דממת מסביב לע" (כך במקור – מ.ש) . למערער נכות בשיעור 43% החל מיום 20.11.2013.
המערער הגיש ביום 3.9.2017 תביעה להחמרת מצב, בגין תלונות על כאבים בברך ימין לאחר התאונה (אישור לפי תקנה 36 מיום 20.7.2017).
ועדה מדרג ראשון אשר התכנסה ביום 2.3.2018 קבעה כי כאבי הברכיים אינם קשורים לחבלה הנדונה.
המערער הגיש ביום 11.5.2018 ערר על החלטת הוועדה מדרג ראשון.
הוועדה אשר דנה בערר ביום 20.6.2018, דחתה את הערר. כנגד החלטת הוועדה הנ"ל, הוגש הערעור אשר לפניי.

3. להלן עיקר טענות המערער –

א. ד"ר גאזי בחוות דעתו מפרט את הנימוקים מדוע יש קשר סיבתי בין הכאבים בברך לתאונה. טעתה הוועדה משלא התייחסה לנימוקים אלו ומשקבעה כי אין ממצאים בבדיקתו, בניגוד לאשר עולה מחוות הדעת.
ב. לעניין אחוזי הנכות, הוועדה לא התייחסה לעובדה כי מאז שניתנה חוות דעת ד"ר גאזי ביום 27.11.2015 חלה החמרה במצב בריאותו של המערער וכיום חוות הדעת אינה עדכנית מבחינה זו .
ג. לא ברור על סמך מה קבעה הוועדה כי אין קשר סיבתי בין הפגיעה בברך ובין התאונה. עיון בתיקו של המערער מעלה כי היו פניות ותלונות לעניין הברך.
ד. יש להחזיר את עניינו של המערער לוועדה על מנת שתדון בעניינו של המערער בהתאם להוראות בית הדין.

4. להלן עיקר טענות המשיב –

א. אין לקבל את טענת המערער כי חוות דעת ד"ר גאזי אינה עדכנית, משזו הוגשה על ידו. טענת המערער כי חוות הדעת אינה עדכנית אינה מובנת כאשר חוות הדעת נבחנה לעניין הקשר הסיבתי.
ב. ד"ר גאזי בחוות דעתו אינו מקיים דיון בשאלת הקשר הסיבתי והוא מתבסס במסקנתו רק על כך כי לא היו תלונות לפני התאונה.
ג. הוועדה נימקה היטב מדוע היא שוללת את הקשר הסיבתי בין התאונה ובין התלונות על הברך. הוועדה ציינה כי בתיקו הרפואי של המערער לא נמצאו רישומים כלשהם על תלונות, בדיקות או טיפולים לעניין הברך מאז התאונה מיום 20.8.2013 ועד הרישום הראשון מיום 27.10.2014, היינו שנה שלמה.
ד. ממצאי הבדיקה הקלינית בוועדה העידו על כך כי אין כל החמרה במצבו של המערער ו לאחר בדיקת המסמכים הרפואיים בתיקו הרפואי של המערער ובדיקתו, הגיעה הוועדה למסקנה כי אין קשר סיבתי בין תלונותיו לעניין הברך, ובין התאונה.
ה. החלטת הוועדה מבוססת על אדנים רפואיים ולא קיימים טעמים המצדיקים את התערבות בית הדין בקביעותיה.

5. בדיון אשר התקיים בערעור, הסכים המשיב לשקול את עמדתו ככל שטענת המערער כי יש לו תיעוד על פגיעה בברך סמוך לתאונה, תתברר כנכונה. לאחר הדיון הוגשו מטעם המערער מסמכים רפואיים. המערער טען כי היו תלונות על ברך ימין לאחר התאונה. כן נטען כי הוועדה התעלמה מהן, תוך הפנייה למסמך רפואי של מנהלת מחלקה ברפואה תעסוקתית מיום 20.7.2017 בו צוין כי אין לשלול קשר ס יבתי בין פגיעה בברך ימין ובין התאונה. המערער ביקש להשיב את עניינו לוועדה על מנת שתיתן את דעתה למסמכים אלו.

6. בתגובתו להודעת המערער, טען המשיב כי הוועדה התייחסה לאישור הרופא התעסוקתי מיום 20.7.2017 והיא התבססה על אשר נקבע שם כי המערער נבדק על ידי אורתופד בעניין הברך רק ביום 27.10.2014. כן נטען כי מרבית התיעוד הינו לאחר 27.10.2014 ועל כן אינו רלוונטי. כמו כן נטען כי התיעוד אשר קדם למועד זה, אינ ו מתייחס לחבלה בברך אלא הינו בגין כאבים ברגליים, מרמת הברך עד כף הרגל. לפיכך טען המשיב, כי יש לדחות את הערעור.

7. החלטת הוועדה מושא הערעור -

תלונות המערער בפני הוועדה:
"מאז התאונה יש לי כאבים בברך ימין, פניתי לרופאים, עברתי ניתוח ברגל ימין, עברתי טיפולי פיזיותרפיה, בלילה סובל מכאבים, קושי בעלית מדרגות.

מדברי בא כח המערער בפני הוועדה:
הוועדה לא התייחסה לחוות דעתו של ד"ר גאזי מיום 27.11.15, בחוות דעת של המומחה קובעת בצורה מפורטת כי יש קשר סיבתי לתאונה בברכיים, מבקש לקבל את חוות הדעת".

ממצאים בבדיקה:
"מתהלך בצליעה על רגל ימין שהוא אוחז קב קנדי באותו צד, דבר שאינו מתקבל על הדעת, עולה על ספת הבדיקה בכוחות עצמו, יישור ברכיים 0 מעלות דו צדדי, כיפוף 130 מעלות דו צדדי, אין נוזל תוך מפרקי, מגלה התנגדות פסיבסטית בכיפוף הברכיים, מבחן מגירה קדמי ואחורי שלילי".

אבחנות:
"מצב לאחר נפילה ושבר באף".

מסקנות:
"הוועדה עיינה בתיקו הרפואי של התובע כולל חוות דעתו של ד"ר חביבאללה גאזי מיום 27.11.15, המייחס את הקשר הסיבתי לעובדה כי התובע עבר ניתוח ארטרוסקופי ב 28.5.15, כמו כן כותב ד"ר חביב אללה גאזי כי אין רישומים שסובל ממחלות מסויימות (אין פירוט איזה מחלות) וכי הוא בריא בגופו.
גם מעיון במכתבו התעסוקתי על פיו הוגשה תביעה להחמרת מצב ביום 20.7.17 נרשם כי על פי רישומי רופא המשפחה נבדק על ידי אורתופד והתלונן על כאבים בברך ימין ביום 27.10.14 למרות שהתאונה היתה כמעט שנה קודם לכן ביום 20.8.13.
תלונות הברך יחסו לקרע מניסקאלי אשר אובחן בבדיקת US בלתי ספציפית לא בחון פתולוגי זו. וכן בתיקו הרפואי של התובע לא נמצאו רישומים כל שהם על תלונות, בדיקות או טיפולים לעניין הברך מאז התאונה ביום 20.8.13 ועד אותם רישומים מיום 27.10.14 ולפי כך אין כל קשר סיבתי בין אם קשר של החמרה ובין אם קשר של גרימה בין תלונותיו של התובע לעניין הברך ובין התאונה הנדונה.
אין החמרה".

8. דיון והכרעה – לאחר שבחנתי את טענות הצדדים, וכלל החומר אשר בתיק, הגעתי למסקנה לפיה דין הערעור ל התקבל.

9. בהתאם לסעיף 123 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה-1995, במסגרת ערעור על החלטות ועדות לעררים, מוסמך בית הדין לדון בשאלות משפטיות בלבד. לא אחת נפסק, כי על בית הדין לבחון אם הוועדה טעתה בשאלה שבחוק, חרגה מסמכותה, הסתמכה על שיקולים זרים או התעלמה מהוראה המחייבת אותה (ראו בין היתר עב"ל (ארצי) 1004/98 הוד – המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לד 213, 1999). עוד נפסק בהקשר זה, כי קביעת שיעור הנכות וסעיפי הליקוי הרלוונטיים הינן קביעות רפואיות מובהקות, הנמצאות בתחום סמכויות הבלעדי של הוועדה, וכי בית הדין אינו מוסמך להתערב בהן (עב"ל (ארצי) 217/06 בן צבי – המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 22.6.06), כשאחת החובות המוטלות על הוועדה לעררים, שהינה גוף מעין-שיפוטי, היא חובת ההנמקה שמטרתה לאפשר ביקורת שיפוטית של בית הדין על החלטותיה (דב"ע שם/01-X318 עטיה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טו(1) 60).
10. תחילה, יצוין, כי הצדדים לא העלו טענות בקשר לסמכות הוועדה לדון בשאלת הקשר הסיבתי בין ליקוי בברך ימין ובין התאונה ולא הובאו נתונים בפני בית הדין בנושא זה.

11. הוועדה ביצעה למערער בדיקה קלינית. במסגרת פירוט הבדיקה הקלינית בפרוטוקול צוינו ממצאי כל בדיקה. אולם, מהפרוטוקול לא עולה כי הוועדה סיכמה ממצאים אלו, לידי קביעתה של אבחנה רפואית . ב"אבחנה" אשר צוינה, ב מקום המיועד לכך כהמשך של הבדיקה קלינית בפרוטוקול, נרשם על ידי הוועדה באופן כללי: "מצב לאחר נפילה ושבר באף". הוועדה התכנסה לדון במצבו של המערער בברך ימין ועל כן היה עליה בשלב ראשון לדון בתלונות המערער על כאבים בברך ימין, הניתוח שעבר, הטיפולים והמגבלות אשר תוארו על ידו בפניה וכן היה עליה לפרט את מסקנותיה אשר למצב הברך, בין השאר על בסיס ממצאי הבדיקה הקלינית שערכה והמסמכים אשר עמדו בפניה. בפני הוועדה גם הונחה חוות דעת ד"ר גאזי מטעם המערער, אשר קבעה למערער נכות רפואית ב גין ברך ימין כמפורט בה. חרף האמור, הוועדה נתנה את דעתה לחוות דעת ד"ר גאזי רק בנושא הקשר הסיבתי, ומבלי לדון תחילה האם היא מקבלת את מסקנות חוות הדע ת לגבי מצבו של המערער בברך ימין.
בהקשר זה אוסיף, כי לא ברורה קביעת הוועדה "מתהלך על רגל ימין שהוא אוחז בקב קנאדי באותו צד, דבר שאינו מתקבל על הדעת" . כמו כן לא ברורה המשמעות של הרישום בפרוטוקול "התנגדות פסיבסטית בכיפוף הברכיים". ככל שהיתה לאלה משמעות לחובת המערער, אם לאו, היה על הוועדה לנמק זאת.

12. בנסיבות אלו, אני סבור כי גם הדיון אשר ערכה הוועדה בשאלת הקשר הסיבתי אינו שלם, כיוון שהוא לא מתקיים ביחס לממצא או מצב רפואי מסוים. הוועדה אמנם ציינה כי תלונות הברך יוחסו לקרע מניסקיאלי אשר אובחן בבדיקת US לא ספציפית לאבחון פתלוגיה זו, אולם לא ברור מה משמעות אמירה זו ל עניין טיבו של הליקוי הרפואי בברך ימין. הוועדה קבעה כי אין קשר של החמרה או גרימה בין תלונות התובע לעניין הברך ובין התאונה הנדונה בעיקר בהתבסס על פרק הזמן שחלף מאז התאונה ועד לרישומים על תלונות בברך לראשונה ביום 27.10.2014. דיון זה אינו ממצה. על הוועדה לבחון את שאלת הקשר הסיבתי ביחס לממצא אשר אובחן על ידה בבדיקתה וליתן הסבר רפואי מנומק, המובן גם למי שאינו רופא, מדוע אין מקום להכיר בקשר סיבתי בין מצב רפואי כזה או אחר ובין התאונה. במילים אחרות, היה על הוועדה לקבוע ראשית את ממצאיה ביחס לברך, בהתבסס על מכלול הנתונים שעמדו בפניה לרבות בדיקתה הקלינית את המערער ורק לאחר מכן, לדון בשאלת הקשר הסיבתי.

13. פגם נוסף שנפל בהחלטת הוועדה, נובע מקביעתה ולפיה: "בתיקו הרפואי של התובע לא נמצאו רישומים כל שהם על תלונות, בדיקות או טיפולים לעניין הברך מאז התאונה ביום 20.8.13 ועד אותו רישום מיום 27.10.14". מדובר בפגם משפטי הואיל וקביעת הוועדה לכאורה אינה עולה בקנה אחד עם רישומים רפואיים המלמדים אחרת: "תלונה על כאבים ברגליים מרמת הברך עד כף הרגל" ( רישום מיום 27.4.2014) וכן על "...כאבים ברגליים וידיים" (רישום מיום 8.7.2014), כפי העולה מהמסמכים אשר צורפו להודעת המערער לאחר הדיון שהתקיים בהליך .

14. סיכומו של דבר, יש להשיב את עניינו של המערער לוועדה, באותו הרכב, על מנת שתפעל כדלקמן:

א. הוועדה תסכם את ממצאי בדיקתה הקלינית ותקבע את האבחנה ואת מצבו הרפואי של המערער בברך ימין. החלטת הוועדה בנושא זה תהיה מנומקת וברורה גם למי שאינו רופא, ובמסגרתה תובהר הערתה בנושא השימוש בקב הקנדי והתנגדות פסיביטית של המערער בכיפוף הברכיים.
הוועדה תעיין בחוות דעת ד"ר גאזי ותתייחס אליה בהנמקתה.

ב. לאחר מכן ועל בסיס ממצאיה, הוועדה תדון ותשקול שנית את מסקנתה בנושא שאלת הקשר הסיבתי, בין מצבו הרפואי של המערער בברך ימין כפי שיקבע על ידה בהתאם לסעיף 14א' לעיל ובין התאונה. הוועדה תנמק את החלטתה בנושא זה בין השאר בשים לב למסמכים הרפואיים אשר צורפו להודעת המערער מיום 20.5.2019 ובמיוחד לרישומים ממועד שלפני 27.10.2014 אודות "תלונה על כאבים ברגליים מרמת הברך עד כף הרגל" (מיום 27.4.2014) וכן "...כאבים ברגליים וידיים" (מיום 8.7.2014) וכן בהתייחס לחוות דעת ד"ר גאזי.

15. הערעור אפוא מתקבל, ועל הוועדה לפעול בהתאם להוראות פסק דין זה בסעיף 14 לעיל.

16. המשיב ישלם למערער שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מקבלת פסק דין זה .

17. ככל ומי מהצדדים יבקש לערער על פסק דין זה, עליו להגיש בקשת רשות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים, וזאת תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ג' אב תשע"ט, (04 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: טלמן ממדוב
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: