ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ניצה עשור נגד סילביה אנגלנדר :

בפני כבוד הרשם שמעון רומי

משיבה / זוכה

סילביה אנגלנדר

נגד

מבקשת / חייבת
ניצה עשור

החלטה

הזוכה הגישה לביצוע כנגד החייבת שיק (תצלומו הסרוק בתיק נראה ככתם שחור ותו לאו) ע"ס 15,000 ₪, משוך על בנק דיסקונט.

עפ"י מלל המודפס על גבי "פלט של שיק ממוחשב" השיק הופקד ביום 21/10/2018 ולמחרת סורב בהיות החשבון ממנו נמשך "מוגבל".

בקשת הביצוע, בפרק "העובדות המשמשות עילה לבקשה" מציינת, כי הזוכה אוחזת בשיק בחתימת יד החייבת שלא כובד במועדו, כי לא שולם דבר על חשבון השיק וכי זה הוצג לפירעון ואף נשלחה הודעת חילול.

ההתנגדות נסמכת בתצהיר החייבת ובנספחים שאינם ניתנים לקריאה, שכן הם נראים ככתם שחור בלבד.

בתצהיר מוצהרות העובדות הבאות:

החייבת שכרה מן הזוכה דירה עפ"י הסכם שכירות בלא ערבויות.

תחת ערבויות מסרה החייבת לזוכה שיק בטחון ע"ס 15,000 ₪, כבטוחה לתשלום דמי השכירות.

כשתמה תקופת השכירות הוחזר המושכר לזוכה במצב בו התקבל על ידה ואף הותירה היא במושכר מנורות יקרות.

החייבת שילמה את כל החובות הנוגעות לדירה.

ללא כל התראה הופקד שטר הבטחון, הגם שהזוכה לא התלוננה על נזק כלשהו או חוסר כלשהו לתשלומים.

דבר ההפקדה נודע למבקשת מהבנק, לכן פנתה אל הזוכה באמצעות בא כוח שתסביר מדוע הפקידה השטר.

התובעת לא השיבה למכתב זה.

ביום 27/6/2019 עמדה החייבת לחקירה נגדית על תצהירה ואישרה, כי חודשיים שלושה לפני סיום החוזה נשאלה האם היא מעוניינת לחדשו והשיבה בחיוב.

היא אישרה כי שיק אחד חזר במהלך תקופת השכירות, היא יידעה את הזוכה על כך מבעוד מועד ושילמה את תמורתו במזומן, הגם שבאיחור.

תשלומי ארנונה וחשמל, כמו גם ועד בית, שולמו באיחור אך שולמו.

המבקשת העידה כי פינתה את המושכר בהתאם להוראות החוזה.

המבקשת העידה כי תנאי לחידוש הזוכה הציבה הזוכה בפני בדמות התקנת מזגן. המזגן הותקן אך המבקשת העידה, כי לא שילמה את התוספת שהייתה אמורה לשלם בגין ההסכם ונשאלה לאחר מכן, האם ביום 16/10/2018 השאירה את מפתחות הדירה בארון החשמל ולא מסרה אותה לידי הזוכה.
בשלב זה ביהמ"ש שאל את הזוכה והיא השיבה שאכן מצאה את המפתחות.
החייבת העידה כי לא קראה לזוכה לבדוק את הנכס בעת החזרתו והחייבת העידה, כי השאירה את הדירה במצב סביר מאוד כשהיא צבועה ועם מנורות שלא היו בה לכתחילה.
כשנשאלה אודות הסיבה מדוע לא הוארך הסכם השכירות אישרה, כי היה זה בשל כך שהזוכה לא הסכימה לקבל שקים של בנה כערובה לתשלום השכירות.
במהלך החקירה החוזרת אישרה החייבת, כי לא איחרה בהחזרת המושכר.

בתום הדיון ניתן צו סיכומים, לפיו, המבקשת אמורה הייתה להגיש סיכומיה ראשונה.
תחת זאת הגישה המשיבה את סיכומיה לראשונה ביום 9/7/2019 ואילו החייבת הגישה את סיכומיה ביום 15/7/2019. משכך היה, ניתנה על ידי החלטה ביום 14/7/2019, המציינת כי סדר הגשת הסיכומים התהפך ולכן אין מקום להגשת סיכומי תשובה.

סיכומי הזוכה הוגשו על גבי 23 עמודים, 20 הם נספחים:

ביום 10/9/2017 נחתם נספח המאריך את תוקפו של הסכם השכירות (מימוש אופציה עם סיום תקופת השכירות המקורי ביום 10/9/2017, עד ליום 10/9/2018). בפועל פונה המושכר ביום 16/10/2018, וזאת בניגוד לסעיף 19 לחוזה השכירות הקובע פיצוי מוסכם בן 200 ₪ בגין כל יום של איחור ובסה"כ 34 ימים (6,800 ₪).
בפועל שילמה החייבת עפ"י הסיכומים, 2,900 ₪ ונותר חוב עפ"י רכיב זה בן 4,100 ₪.
החייבת הודתה בחקירתה הנגדית כי הותירה את מפתחות הנכס ביום 16/10/2018 בארון חשמל של המושכר (עיון בפרוטוקול מלמד כי בעמוד 2 שורה 4 נשאלה החייבת האם ביום 16/10/2018 השאירה את מפתחות הדירה בארון החשמל ולא מסרה אותם לידי התובעת, אולם לא מצאתי שם כי החייבת השיבה בחיוב, מי שהשיב הוא, הזוכה בעצמה במענה לשאלת ביהמ"ש ציינה כי במועד זה מצאה את המפתחות בארון החשמל. עם זאת אישרה החייבת, שם בשורה 8, כי לא הזמינה את הזוכה לבדוק את הנכס בעת שהחזירה את המפתחות.
בהמשך מסכמת הזוכה וקובעת, כי ישנם חובות לרשויות, ועד בית, ארנונה וכו', בניגוד לעדות החייבת בתצהירה ובחקירתה הנגדית. עובדות אלו לא היו בנמצא במעמד הדיון וכך גם ביחס למצב הדירה בעת שהוחזרה לזוכה.

סיכומי החייבת מיום 15/7/2019 מציינים כי החייבת שכרה את דירת הזוכה מחודש אוקטובר 2018 ועד לחודש אוקטובר 2018 (כך כתוב בסעיף 1).
התנהל בין השניים דין ודברים ביחס להמשך חוזה השכירות אך בסופו של דבר: "...הוחלט שלא לממש את האופציה להמשיך את השכירות".
עוד מציינים הסיכומים, כי הנתבעת שילמה את חובותיה, חרף היות חשבונה מוגבל.
בחקירה הנגדית לא ציינה המבקשת תשלומים שלא שולמו. פינוי הנכס אירע בדיוק במועד המוסכם, היינו, 16/10/2019 ומסמכי הזוכה שצורפו לסיכומיה הוגשו בניגוד לדין.

בחנתי את מכלול הכתבים ודומני, כי יש ליתן למבקשת הרשות להתגונן מפני התובענה השטרית אשר רק לדיעבד ולראשונה בסיכומי הזוכה (אשר משום מה הקדימה את החייבת בהגשת הסיכומים) הסתבר, כי על חשבון השיק נשוא ההתנגדות שילמה החייבת 2,900 ₪ כאמור בסיכומי הזוכה, שעה שבבקשת הביצוע נטען כי לא שולם סכום כלשהו. די בכך לטעמי, כדי שתינתן הרשות להתגונן וכך יהא.

נתונה למבקשת הרשות להתגונן.

נוכח שווי התובענה (אינה עולה על 75,000.00 ₪) תתברר התובענה בסדר דין מהיר, בפני כבוד הרשמת הבכירה, טלי מירום.

החלטה זו תועבר אל כבוד הרשמת.

בהוצאות ההתדיינות עד כה, בסך 1,170.00 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד לפירעון בפועל – תישא הזוכה, בלא כל קשר להמשך ההתדיינות.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ט, 04 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ניצה עשור
נתבע: סילביה אנגלנדר
שופט :
עורכי דין: