ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נתן אסרף ו ־29 אח' נגד מועצה אזורית גוש עציון :

בפני כבוד ה שופט אמיר דהאן

התובעים

נתן אסרף ו ־29 אח'

נגד

הנתבעים

  1. מועצה אזורית גוש עציון
  2. ההסתדרות הציונית העולמית
  3. הממונה ביהודה והשומרון משרד הפנים

פסק דין

זוהי תביעת התובעים העוסקת בהשבת היטלים (ביוב ומבני ציבור) שהוטלו על־ידי מועצה אזורית גוש עציון.

א. המחלוקות בין הצדדים
הנתבעת 1 טוענת בכתב הגנתה כי יש לדחות את התובענה מחמת חוסר סמכות עניינית.
הנתבעת 2 משאירה את נושא הסמכות העניינית לשיקול־דעת בית־המשפט.
הנתבע 3 טוען כי יש לסלק את התביעה נגדו על הסף בהעדר מקור נורמטיבי המחייב אותו להשיב היטלים שלא גבה כלל.

ב. הליכים בשאלת הסמכות העניינית
ביום 31/10/17 עורר בית־המשפט את שאלת סמכותו העניינית להיזקק לתובענה, ומשנראה כי הגישור ביניהם איננו מתקדם –אפשר לצדדים לסכם בשאלה זו.
מאז ועד היום הזה עתרו הצדדים והמגשר לדחיית מועד הסי כומים בשאלת הסמכות העניינית וקיבלו את הדחיות בשל הליכי גישור המתנהלים ביניהם, כך שלמעשה לא הוכרעה שאל ת הסמכות העניינית עד היום (כארבע שנים לאחר פתיחת התיק).
בית־המשפט הודיע בהחלטה כי צד אשר לא יסכם יראו אותו כמי שאינו מעוניין להביע את עמדתו בשאלה זו, והאריך מפעם לפעם את מועד הסיכומים עד אשר הוגשו סיכומי התובעים . ארכה אחרונה חלפה וגם סיכומי התובעים בעניין סמכותו של בית־המשפט הוגשו.
בסיכומיהם טענו התובעים את הטענות הבאות: אין לתאר מצב שבו בית־משפט ישראלי לא יוכל ליתן סעד, ואין לתאר מצב שבו סכסוך משפטי נשאר ללא פורום משפטי ישראלי המוסמך לדון בו, ואילו בתי־המשפט באיו"ש אינם בגדר "פורום משפטי ישראלי"; ההתדיינות החלה בפני בג"ץ (בג"ץ 9496/10), שם העיר בג"ץ כי יש להחליף את העתירה בתביעה כספית בבית־משפט אזרחי ומחק את העתירה ללא צו להוצאות. מכיוון שבג"ץ לא הפנה לבית־משפט באיו"ש ניתן ללמוד כי לא התכוון לכך, ובית־משפט שהועבר אליו דיון לא יעבירנו עוד; לכל היותר, ניתן לייחס לבית־המשפט באיו"ש סמכות מקבילה, שכן אין בכוחה של חקיקת המפקד הצבאי להגביל את סמכותם של בתי־משפט בישראל (ת"צ (מחוזי י-ם) 3225-01-11 ארלבוים נ' קרית ספר (דיור מודיעין) בע"מ (פורסם בנבו, 20.9.2015)); הפורום הנוכחי הוא הפורום הנוח ביותר בשל קרבתו ל יישוב ובשל בקיאותו של המותב הספציפי בדיני איו"ש; בית־משפט באיו"ש איננו מוסמך בסמכות פרסונלית כלפי הנתבעת 2 והגשת התביעה שם תחייב פיצול הדיון.

ג. דיון והכרעה
שאלת הסמכות באשר למעשיה המנהליים של רשות מרשויות איו"ש , לרבות החזרת היטלים שנגבו שלא כדין, קבועה בתקנון המועצות המקומיות (יהודה והשומרון), התשמ"א–1981, והוכרעה זה מכבר בפסקי־דין רבים מאוד של בית־המשפט העליון, בית־המשפט המחוזי ובתי־המשפט באיו"ש.
על־פי התקנון, החל על מעשיה של הנתבעת 1 בשטחה, נתונה סמכות ייחודית לבתי ־המשפט לעניינים מקומיים באיו"ש לדון בכל עניין הנובע מן התקנון ומן הנספחים לו (בג"ץ 6355/16 חב' כלל גלגלי פרסום בע"מ נ' עיריית מודיעין עילית (פורסם בנבו, 1.9.2016)).
בכך יש כדי לדחות את הטענות שהעלו התובעים: אין המדובר בתביעה שהועברה לבית־משפט זה, אלא בעתירה שנמחקה על מנת שתוגש תביעה כספית בבית־משפט מוסמך, אשר בית־המשפט העליון לא ציין – ולא התבקש לציין – מיהו אותו בית־משפט; בתי ־המשפט באיו"ש הם בגדר "פורום ישראלי", שכן הדין הישראלי העניק למפקד האזור סמכות להתקין חקיקה, שבראייתו של הדין הישראלי היא חקיקת־משנה; בית־משפט זה אינו "מעביר" את התביעה, אלא מוחק אותה, וזאת בשל היעדר תחולה לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984, באזור. כשם שתביעה זו לא הועברה לו על־ידי בג"ץ, כך איננו מעביר אותה לאחרים, ולפיכך איננו קונה ואיננו מקנה סמכות מכוח סעיף 78(ג) לחוק בתי המשפט; הסמכות בבית־משפט באיו"ש נקבעת על־פי מבחני סמכות מורכבים ומצטברים (ראו ת"ק (מ"א) 20/19 מור נ' אופיר טורס בע"מ (פורסם בנבו, 29.7.2019)). הראשון הוא מבחן הע ילה, אשר מוסכם על הכול כי עילת התביעה נובעת מן התקנון ומן הנספחים. השני קשור בזהות בעלי הדין, כאשר הנתבעות כולן אחוזות בכללי הסמכות הפרסונלית האמורה בסעיף 136(א) לתקנון, אם בשל ציון מסוים, אם בשל פעילותן באזור ואם בשל הסכמתן.
ואכן, דבר יום ביומו מפנים בית ־המשפט העליון ובית־המשפט המחוזי הליכים הנובעים מן התקנון ומנספחיו – אל בתי ־המשפט לעניינים מקומיים (בג"ץ 2919/16 כץ נ' המועצה האזורית מטה בנימין (פורסם בנבו, 4.9.2016) ; בג"ץ 76 53/12 שער נ' המנהל האזרחי לאזור יהודה ושומרון (פורסם בנבו, 23.10.2012); עת"ם ( מינהליים י-ם) 31396-01-15 מזרחי נ' מועצה אזורית שומרון (פורסם בנבו, 16.4.2015) ; עת"ם ( מינהליים י-ם) 1529/09 יחזקאל נ' מינהל מקרקעי ישראל – המינהל האזרחי – אזור יהודה והשומרון – הממונה על הרכוש הנטוש ( פורסם בנבו, 26.1.2010); עת"ם ( מינהליים י-ם) 1870/09 מיחשוב מערכות מידע בע"מ נ' עיר יית מעלה אדומים ( פורסם בנבו, 22.11.2009); עת" ם ( מינהליים י-ם) 719/07 חכמון נ' המועצה המקומית מעלה אפרים ( פורסם בנבו, 22.10.2008)).
בתי־המשפט לעניינים מקומיים באזור דנים כדבר שבשגרה בתביעות להשבת ה יטלי בניית מבני ציבור וביוב (ראו למשל ת"א (מ"א) 98/36 שיכון עובדים בע"מ נ' עיריית מעלה אדומים; ת"א (מ"א) 21/09 דונה חברה להנדסה בע"מ נ' עיריית ביתר עילית; ת"א(מ"א) 44/12 חפציבה חברה לבניין בע"מ נ' עיריית ביתר עילית ; ת"א (מ"א) 45/12 אחוזת עדי – חברה לבניה נ' עיריית ביתר עילית ועוד).

ד. סוף דבר
בהעדר תחולה מתאימה לחוק בתי המשפט, לא ניתן להעביר את התובענה לבית ־המשפט המוסמך, הוא בית ־המשפט לעניינים מקומיים בקריית ארבע בשבתו בעניינים אזרחיים.
משכך מוחק בית־המשפט את התובענה מחוסר סמכות עניינית.
ב"כ הנתבעים יוכלו להגיש בקשה להוצאותיהם בלווית שומת הוצאות מתאימה.
הואיל ומדובר בעניין של סמכות עניינית, מתבקשים הצ דדים שלא לפנות בבקשה לביטול פסק־דין זה בנימוקים של הליכי גישור, שכן בהינתן חוסר סמכות עניינית לא יוכל בית ־משפט זה לתת גם תוקף של פסק־דין להסדר הגישור ביניהם.
זכות ערעור – כחוק .
המזכירות תעביר העתק מפסק־הדין למגשר, ד"ר עופר שפיר, ובית־המשפט מוסיף כי המעט שהוגש לו בעניין הגישור מעורר כבוד, הן נוכח היקף הסכסוך והן נוכח מורכבותו.
מובן כי הצדדים יוכלו לאשר כול הסדר גישור בפני בית־המשפט המוסמך.
ניתן היום, ג' אב תשע"ט, 04 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נתן אסרף ו ־29 אח'
נתבע: מועצה אזורית גוש עציון
שופט :
עורכי דין: