ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לוי - מפעלי מתכת ועץ בע"מ נגד אבו רחמה מוהיב ועוד 8 אחרים :

המבקשת/הנתבעת:
לוי - מפעלי מתכת ועץ בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד נורית שוב
-
המשיבים/התובעים:
אבו רחמה מוהיב ועוד 8 אחרים
ע"י ב"כ עו"ד פאדי ג'השאן

החלטה

1. לפני בקשת הנתבעת להעביר את הדיון בתביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
לטענת הנתבעת, מאחר והתובעים הינם תושב י יהודה ושומרון, מיריחו ומאחר ומקום עבודת ם, על פי כתב התביעה, הוא באזור התעשיה במישור אדומים, סמוך לירושלים והואיל ומדובר בתביעה בגין עבודתם, הרי שסמכות השיפוט המקומית היא של בית הדין האזורי לעבודה בירושלים.
הנתבעת הפנתה, בבקשתה, לתקנה 3(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין) תשנ"ב - 1991 (להלן:"התקנות") וכן הפנתה לתקנה 3(ב).
כן ציינה הנתבעת בבקשתה כי מקום מושבם של כל עדיה וכנראה גם של כל עדי התובעים קרובים יותר לירושלים ואף טענה כי משרדה הרשום הוא בירושלים.
בהתייחס לתקנה 5 לתקנות, אליה הפנו התובע ים בכתב תביעת ם, ציינה הנתבעת כי היא אינה רלוונטית שכן בעניינם של התובע ים לא מדובר בתובענ ות שאין מקום שיפוט המתאים לה ן.
הנתבעת הוסיפה וטענה כי מלבד מקום משרדו של ב"כ התובעים אין כל קשר בין התובענות לבין בית הדין האזורי לעבודה בנצרת וכן טענה כי מאזן הנוחות והיעילות נוטים באופן מובהק לכיוון העברת הדיון לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים וזאת לנוכח מרכז מפעלו של המעסיק בישראל, הסמיכות למקום מגורי התובעים ולמקום מגורי העדים הצפויים להעיד.
כן צירפה הנתבעת לבקשתה תצהיר של מר לוי מרדכי, מציג מטעמה.
2. בתאריך 9/7/19 הגישו התובע ים תגובה מפורטת לבקשה אשר ביחס אליה, ניתנה ההחלטה הבאה:" המבקשת תתייחס, עד ליום 23/7/19 ל"תגובה להעברת מקום דיון" תוך הפניית תשומת ליבה לכך שטוב תעשה אם לא תעמוד על בקשתה וזאת, בין היתר, לנוכח המפורט בסעיפים 5-18 לתגובה. למעקב ביום 24/7/19".

3. הנתבעת בחרה שכן לעמוד על בקשתה וביום 24/7/19 הגישה התייחסותה לתגובות התובעים.

4. להלן, בתמצית, הטענות שהעלה ב"כ התובעים בתגובתו לבקשה:
א. יש לדחות את הבקשה, על הסף, מאחר והוגשה בניגוד לתקנות ולפסיקה וללא תצהיר מפורט.
ב. לחילופין, יש לדחות את הבקשה לגופה, כאשר בעניינם של התובע ים חלה תקנה 5 לתקנות שכן מקום ביצוע עבודת ם ו/או מקום עבודת ם נמצאים מחוץ לתחום השיפוט של בתי הדין לעבודה.
ג. התובעים, תושבי יריחו, עבד ו במפעלה של הנתבעת במישור אדומים, כאשר גם עיון ברשם החברות מעלה כי כתובתה הרשומה של זו הינה "תלמי יוסף 21, א.ת. מעלה אדומים", קרי - מעבר לקו הירוק.
ד. במקרה דומה שנדון בביה"ד האזורי לעבודה בנצרת, נדחתה בקשה להעברת התביעה לירושלים (סע"ש 28048 -02-14).
ה. אין רלוונטיות לתקנה 3(א) לתקנות וגם לא לתקנה 3 (ב), שכן לנתבעת אין סניפים שנמצאים באזור המקנה סמכות לבית הדין לעבודה כאשר יש לזכור כי בפסיקה של בית הדין הארצי לעבודה נקבע כי תכליתן של התקנות היא להקל על העובד ולא לאלצו ללכת אל מקום מגוריו או מקום עסקו של מעסיקו.
ו. העובדה שהתובעים, אשר להם הזכות, מכח תקנה 5 לבחור את בית הדין אליו יגיש ו את תביעת ם, בחרו להגישה בנצרת, אינה פוגעת בנתבעת פגיעה אמיתית זאת חרף טענותיה בענין זה, אשר לא פורטו כלל, כאשר ממילא, בהתאם להלכה הפסוקה כפי שהיא עולה מרע"א 6920/94 "במדינה קטנה כמדינתנו ממילא אין לייחס משמעות מופרזת לשאלה אם תודענה פלונית מוגשת בתחום סמכותו המקומית של בית משפט זה או אחר ואין ענין זה ראוי, בנסיבות רגילות, לשמש נושא להעלאת טענות טרומיות".
ז. מבדיקה שנערכה עולה כי הנסיעה ממקום מושבם של התובע ים מהעיר יריחו אל בית הדין לעבודה בירושלים אורכת כשעה בעוד שהנסיעה ממקום מושב ם לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת אורכת כשעה וארבעים דקות, כך שהחלטת התובע ים להגיש תביעת ם בבית הדין האזורי לעבודה בנצרת היא בהחלט סבירה.

5. להלן, בתמצית, הטענות שהעלתה ב"כ הנתבעת בהתייחסותה לתגובת התובעים:
א. התצהיר שהוגש על ידי הנתבעת במצורף לבקשתה הינו של בעל תפקיד ניהולי ביצועי אצלה והוא הצהיר כי כל העובדות ידועות לו מידיעה אישית ומעיון בתיקי התובע ים.
ב. אין חולק כי מקום ביצוע עבודתם של התובע ים היתה במפעלה במישור אדומים ולכן תקנה 5 היא הרלוונטית אלא שבה נקבע כי " רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות העניין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין" ובשים לב לכך יש לבחון את המקרה כאן.
ג. בחינת הנסיבות כאן מגלה כי בית הדין האזורי לעבודה בירושלים הוא הנוח ביותר וזאת מבחינה גאוגרפית, אשר יש בה להנגיש את הבאת העדים שיידרשו וכן מאחר ויהיה בה חיסכון במשאבים רבים בן של זמן והן של ממון - שיקולים שבהתאם לפסיקה יש להביאם בחשבון.
ד. אין מקום לבחון את המרחקים ממקום מגורי התובעים לביה"ד בנצרת אלא יש לבחון את המרחק ממקום העבודה, כאשר המרחק בין מישור אדומים לביה"ד האזורי לעבודה בירושלים הינו 18 ק"מ בעוד שהמרחק ממישור אדומים לביה"ד בנצרת הינו 158 ק"מ - מדובר בפערי מרחק וזמן שיש להם השלכה כספית על עלויות העדים ועל המוטיבציה של הם לשיתוף פעולה.
ה. בפסיקה שיצאה תחת ידי ביה"ד כאן ואשר אותה איזכרו התובע ים בתגובת ם (סע"ש 28409-02-14) נבחנו שיקולי הנוחות, אלא ששם עמד פער המרחקים על 60 ק"מ בעוד שכאן מדובר בפער של 140 ק"מ ויותר, כאשר בפסק דין אחר (דמ. 91-07-17) צויין כי אילו היתה המבקשת מפרטת בבקשתה מדוע יקשה עליה לנהל את ההליכים בביה"ד ממנו ביקשה העברה, היו נשקלים שיקולים אלו.
ו. למרות שתקנה 5 אליה הפנו התובע ים בכתב י תביע ותיהם, אינה רלוונטית כאן הרי שגם לפי האמור בתקנה זו יש להעביר את התביעות לירושלים בשל נוחות הצדדים, שהרי אין כל זיקה בין בית הדין בנצרת לבין הצדדים ומקום העיסוק.
ז. במידה ובקשתה תידחה, קיים חשש שהיא לא תזכה לשיתוף פעולה מלא של עדים פוטנציאליים המתגוררים בירושלים.

6. דיון והכרעה
אקדים ואציין כי לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, החלטתי לדחות את הבקשה להעביר את הדיון בתביעה בשל חוסר סמכות מקומית ו/או מטעמים של נוחות בעלי הדין .
כידוע, ככלל, תכליתן של התקנות היא להקל על העובד התובע ו"לא לאלץ עובד ללכת אל מקום מגוריו או אל מקום עסקו של הנתבע". לפיכך, במקרה הרגיל תוגש התביעה במקום העבודה או במקום ביצועה ( דב"ע לג/3-24 קסלמן בע"מ - עטיאס, [פורסם בנבו] פד"ע ד 421, 423; דב"ע נא/3-128 פוקס - אלסינט בע"מ, [פורסם בנבו] פד"ע כג 300, 302). בכך, שונות התקנות מסדרי הדין האזרחיים לפיהם לעניין הסמכות המקומית " הולכים אחר הנתבע" (ראו: תקנה 3( א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן - תקסד"א)). עם זאת, ניתן להסתייע בפרשנות המונח " מקום עסקו" המופיע בתקנה 3( א)(1) לתקסד"א, לפיו כמקום העיסוק יחשבו סניפים של העסק, "אם החברה פועלת באותו הסניף באופן מתמיד ותקין" (א' גורן, "סוגיות בסדר דין אזרחי", מהדורה 12 (2015) 65; ראו גם - תקנה 3( א1) לתקסד"א), לרבות סניפים הפועלים מטעמו של סוכן עצמאי ( רע"א 11556/06 קמור רכב בע"מ נ' חימו [פורסם בנבו] (27.2.06)). בהערת אגב יוער, כי בפרשת נומיקוב נפסק כי אין להקיש מפסק דין קמור לעניין פרשנות המונח " מקום העבודה", אך בענייננו ההיקש מתבצע בין שני מונחים דומים).
כאשר בבר"ע 23699-06-16 אור-ברקן בע"מ - כמאל חדר (החלטה מיום 31/7/16 - להלן:" ענין אור ברקן בע"מ"), קבע כבוד השופט פוליאק כי:"מכל מקום, סניף בנק ומשרדי רשויות המס, כמו גם תיבת דואר, אינם " סניפים" של המבקשת ואין הם הופכים למקום ניהול העסקים של המבקשת. גם העובדה הנטענת שהלקוחות העיקריים של המבקשת יושבים באזור מסוים, אינה הופכת את המבקשת, בעלת מפעל יצרני, למי שמנהלת עסקיה במקום מושבם של לקוחותיה".

בכל הקשור לתקנה הרלוונטית הרי שבהינתן מקום העבודה ומקום ביצוע העבודה שבגינה הוגשה התביעה (מישור אדומים) וכן בשים לב למקום מגורי התובעים (יריחו), התקנה הרלוונטית היא תקנה 5 לתקנות, כפי שטען ב"כ התובעים.
וכך קובעת תקנה זו: "תובענה שאין מקום שיפוט המתאים לה לפי תקנות אלה או לפי כל דין אחר, יכול שתוגש לכל בית דין אזורי, אולם רשאי בית הדין להורות על העברת הדיון לבית דין אזורי אחר, אם ראה שלפי נסיבות העניין יהיה הדיון בבית דין אחר נוח יותר לבעלי הדין". ומכאן שהתובעים הי ו רשאי ם להגיש מכוחה את תביעתם " לכל בית דין אזורי", ומשאלו הוגשו לבית הדין האזורי לעבודה בנצרת, קנה בית דין זה את סמכותו המקומית לדון בה ן.

מכאן שיש לדון בשאלה, האם בנסיבות העניין, יהא הדיון בבית דין אחר, נח יותר לבעלי הדין.

אשר לתובעים - אין להניח כטענת הנתבעת, כי מקום הדיון הנח ביותר עבור ם הינו בית הדין האזורי לעבודה בירושלים. גם אם מגורי התובע ים סמוכים לעיר ירושלים, כטענת הנתבעת, הרי ש אם בחר להגיש תביע ותיהם לבית הדין כאן משיקוליהם ואין כל בסיס להנחה כי התביעה הוגשה כך שלא על דעת ם.

בהינתן כי בית דין זה הינו מקום הדיון הנוח ביותר עבור התובעים, לא מצאתי כל הצדקה להעביר את הדיון בתביעה לבית הדין לעבודה באזור אחר, ולהעדיף בכך את נוחות מנהליה של הנתבעת, עדיה ו/או באי כוחה, כאשר בהקשר זה ראוי לציין, כאמור ברישא של סעיף זה כי תכליתן של תקנות בית הדין להקל על העובד.

לא השתכנעתי אם כן, כי בנסיבות העניין, קיימים שיקולים כבדי משקל אשר מטים את הכף לטובת נוחות הנתבעת וזאת בשים לב לטעם שמצאתי בתגובות התובעים (כפי שאף יותר מרמז בהחלטתי מיום 8/7/19) ואשר מחייבים את העברת הדיון מבית דין זה, כאשר גם הפסיקה עליה ביקשה הנתבעת לבסס בקשתה לא שכנעו אותי כי הצדק עימה.

במאמר מוסגר יצויין כי בעניין אור-ברקן בע"מ, קבע גם כבוד השופט פוליאק כי במקרה של חילוקי דעות, בסוגיית בעברת הדיון מטעמי נוחות:" נכון כי בקשת ההעברה תוגש לנשיא בית הדין הארצי לעבודה בהתאם לסמכותו לפי סעיף 78 לחוק בתי המשפט [ נוסח משולב], התשמ"ד-1984 החל בבית הדין לעבודה מכוח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט-1969 (ד"ר י' לובוצקי, "סדר הדין במשפט העבודה", מהדורה חמישית (2016) פרק 3 ע' 14; ראו גם על דרך ההיקש מתקנה 6 לתקסד"א - פסק דין קמור, בסעיף 5) ".

7. סוף דבר - לנוכח האמור לעיל ובשים לב לטענות התובע ים וחרף טענות הנתבעת הריני מורה על דחיית הבקשה להעברת התביעות לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים .

8. הנתבעת תישא בשכ"ט עו"ד התובעים בגין בק שותיה בסכום כולל של 3,600 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 ימים מקבלת החלטה זו.

9. הנתבעת תגיש את כתב הגנתה בהתאם להחלטה מיום 8/7/19.

10. למעקב ביום 8/8/19.

ניתנה היום, ג' באב תשע"ט , 4 באוגוסט 2019 , בהעדר הצדדים.

יעקבס אורית,
שופטת בכירה


מעורבים
תובע: לוי - מפעלי מתכת ועץ בע"מ
נתבע: אבו רחמה מוהיב ועוד 8 אחרים
שופט :
עורכי דין: