ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הפניקס חברה לביטוח בע"מ נגד ראשתי יהודה :

התובעת:
הפניקס חברה לביטוח בע"מ

נגד

הנתבע:
ראשתי יהודה

החלטה

רקע וטענות הצדדים
בפני תביעת שיבוב שהוגשה בהליך של סדר דין מהיר ע"ס 12,712.75 ₪, עקב פגיעה בחלקו האחורי שמאלי של רכב מס' רישוי 4178575 (להלן: "הרכב המבוטח") . התובעת היא חברת ביטוח אשר טוענת כלפי הנתבע , ראשתי יהודה , כי הוא האחראי לנזקי רכב המבוטח . התובעת טוענת כי על הנתבע לשפותה בגין הסכומים ששילמה למבוטח , מכח זכות השיבוב האמורה בסעיף 62(א) לחוק חוזה ביטוח התשמ"א - 1981.
לטענת התביעה ביום 20.11.17 בשעה 07:15 ב רחוב חנקין בהוד השרון עצרה הגב' אלכסנדרה מוסקוביץ נוה (אשתו של המבוטח) עצירה מוחלטת בצד הכביש , ואז רכב הנתבע, משאית מס' רישוי 7387500, פגעה בחלק השמאלי אחורי של הרכב המבוטח . עוד מוסיפה התביעה כי הנתבע נהג ללא ביטוח צד ג' והסכים לשלם בחלופות שלא היו מקובלות, עקב זאת נאלץ המבוטח לממש את הפוליסה ולתקן את מכוניתו .
לטענת ההגנה, עת נסע הנתבע באיטיות (עקב עומס תנועה) בנתיב נסיעתו, לפתע יצא רכב ה מבוטח מחניה, בנסיעה לאחור בחוסר זהירות ופגע ברכב הנתבע. מאחר והפגיעה ברכב הנתבע מינורית – בשל היותו משאית (וולבו), החליט הנתבע לא להגיש תביעה נזיקית. בנוסף טענה ההגנה ש התביעה הוגשה ללא תצהיר אימות כדין, כנדרש בתקנות סדר הדין האזרחי המתייחסות להליך סדר דין מהיר.
בדיון שנערך ביום 26.6.19, טענה ב"כ הנתבע המלומדת כי בהתאם לדין אי צירוף תצהיר בסדר דין מהיר מצדיק סילוק התביעה על הסף, וביקשה לדון בטענה זו תחילה.
בנוסף, לטענת הנתבע, כתב התביעה לא מגלה עילת תביעה. נטענות בו טענות עובדתיות חלופיות ובהתאם לפסיקה כתב תביעה שמנוסח כך מהווה כתב תביעה טרדני שיש לדחות על הסף.
מנגד, טען ב"כ התובע, כי צורף תצהיר לכתב התביעה מטעם נציגת בעל הדין – הפניקס. בהתייחסו לנסיבות התאונה, צורף טופס ההודעה של המבוטח, שם נרשמו תאריך, שעה, ומקום התאונה. בתום הדיון, התיק נותר בלשכתי לצורך מתן החלטה.

ביום 24.7.19 הגיש ב"כ התובעת המלומד הודעה ובקשה לצירוף תצהיר אימות לתביעה. לטענתו הסתבר לו כי תצהיר האימות לא נסרק לתיק בעת ההגשה עקב טעות משרדית. התצהיר נחתם ע"י עובדת מחלקת התביעות של התובעת, סמוך למועד הגשת התביעה, והיה מצוי פיזית בתיק שהיה ברשות ב"כ התובעת בעת הדיון, ואף הוצג לב"כ הנתבע אשר ישבה לידו.
בתגובה לבקשה שהוגשה ביום 25.7.19 ציינה ב"כ הנתבע שבניגוד לטענת התביעה, התצהיר מעולם לא הוצג במהלך הדיון, לא בפני ב"כ הנתבע ולא בפני בית המשפט. היא הוסיפה שהטענה העובדתית בדבר אחריות פקיד התביעות לאי צירוף התצהיר, אינה נתמכת בתצהיר פקיד התביעות ודינה להידחות על הסף.
עוד טוענת ב"כ הנתבע כי תצהירו של ב"כ התובעת ב תיק אינו אלא עדות מפי השמועה ואינו ממלא את דרישות תקנה 214ג לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: " התקנות"). התצהיר שהוגש אינו ערוך בהתאם לטופס 17א ואינו מתייחס לתביעה דנן, כאשר לא צוינו בו הצדדים לתביעה, לא צוין בית המשפט אליו הוגשה התובענה, אין חלוקה להצהרה על פי ידיעה אישית או למיטב הידיעה והאמונה ואת המקור לידיעה, כך שעסקינן בתצהיר כללי שככל הנראה מוגש בכל התיקים שהמבקשת מנהלת במשרדו של ב"כ המבקשת.
עוד הוסיפה ב"כ הנתבע, כי מעיון במסמכי התביעה עולה כי המסמכים אשר צורפו לתביעה הופקו בתאריך 3.5.18 בעוד שהתצהיר שצורף כעת נחתם ביום 25.4.18. בנוסף ציינה ב"כ הנתבע ש טענת המבקשת בסעיף 7 לבקשה, על כי טופס הודעת נהג יוכל להוות תצהיר התומך בכתב תביעה בסדר דין מהיר – מופרכת ומשוללת יסוד בדין.
בתשובה לתגובה שהוגשה ביום 30.7.19, הגיב ב"כ התובעת לטענות ההגנה, חזר וטען כי התצהיר המבוקש הוצג בפני ב"כ הנתבע במהלך טיעוניה בפני בית המשפט. אמנם הוא לא הוצג בפני בית המשפט, זאת משום שב"כ התובע סבר בתום לב כי התצהיר המונח בפני בית המשפט וצורף כדבר שבשגרה לכתב התביעה. הוא הוסיף וטען כי : "מדובר בתצהיר בג"צי שוודאי בתיקי רכוש רכב אין לו כל משקל ובעצם טופס ההודעה שמהווה את הגרסה הראשונית, האותנטית בדבר נסיבות קרות התאונה, הוא תחליף ראוי לתצהיר, מקום בו בתיקים מסוג אלה , נהוג שלא להגיש תצהירי עדות ראשית."

דיון והכרעה

תכליתן של תקנות סדר הדין האזרחי הינן ליצור סדר בניהול ההליך, וודאות דיונית, ולהגשים את העקרונות החוקתיים בדרך לחקר האמת ע"י הליך שיפוטי ראוי והוגן.
בספר שכתבתי יחד עם ד"ר אביעד איגרא "סדר דין מהיר בבית משפט השלום", שיצא בשנה שעברה במהדורה שלישית מורחבת ומעודכנת בהוצאת נבו (להלן: "הספר"), סקרנו את קורות ההליך הקרוי "סדר דין מהיר" שהחל את דרכו בשנת 2001, והתגלה כהליך טוב ויעיל, עד שהשפיע על כלל החשיבה המשפטית בתקנות סדר הדין החדשות שאמורות להיכנס לתוקף בחודש פברואר 2020 .
תקנות סדר דין מהיר הותקנו בעקבות דו"ח הלורד וולף מאנגליה ( Access To Justice,1996) והתקנות האנגליות בעקבותיו (Civil Procedures Rules – PART 28 ). מאחורי הדו"ח מסתמנת התובנה לפיה מערכת המשפט צריכה לחלק נכון את משאביה (ובין היתר המשאב של זמן שיפוטי) לפי גובה התביעה ומורכבות העניין המובא בפניה.
מטרת תקנות אלו להעניק כלים לבית המשפט לדון בתביעות באופן צודק עד כמה שאפשר, להבטיח שמעמד הצדדים יהיה שווה, לחסוך בהוצאות, לדון בתיק באופן פרופורציונלי לסכום הכספי שבמחלוקת, למורכבות הסוגיה, תוך הבטחת טיפול מהיר והוגן במסגרת המשפט המתנהל בפני השופט (הספר, עמ' 16-19).
משכך, בוטל העיקרון ולפיו "דין פרוטה כדין מאה" (מסכת סנהדרין, דף ח' עמ' א') והתקבלה התובנה ולפיה כפי שתקציב הבריאות הוא מוגבל ולא ניתן להוסיף תרופות אין סוף לסל הבריאות וכפי שתקציב החינוך הוא מוגבל ולא ניתן ליתן מענה לכל הצרכים של כל ילד בביה"ס, וכפי שתקציב הביטחון הוא מוגבל, ולא ניתן לממן אימונים לחיילים ללא סוף, כך גם תקציב מערכת המשפט מוגבל וביהמ"ש אינו יכול לאפשר את אותן זכויות הדיוניות ואותו זמן שיפוטי שמושקע בתיקים של מליוני שקלים לתיקים של עשרות אלפי שקלים.
כך נחסך עינוי דין וסחבת לצדדים לדיון וכן למתדיינים אחרים הממתינים לתורם בבית המשפט. הדבר אף אמור לשנות את המגמה המדאיגה של ירידה באמון הציבור בבתי המשפט המושפע ישירות מבעיית הסחבת (וראו לעניין זה מאמרי בעניין: " אמון הציבור במערכת המשפט ותופעת 'השפיטה המתגוננת'").
בדברי הסבר לתקנות סדר הדין האזרחי (תיקון מס' 5 ) התשס"א-2001, צויין:
"סדר הדין המהיר מיועד לקצר את משך ההתדיינות בתובענות בסכומים נמוכים, ולהוזיל את העלות הכרוכה בניהולן, מתוך תפיסה שבתובענות אלה יש חשיבות יתרה למשך ההתדיינות ולעלויות הכרוכות בה, לצורך השגת המטרה של עשיית צדק עם בעלי הדין (תפיסה זו אומצה גם ע"י הועדה לבדיקת מבנה בתי המשפט הרגילים בישראל בראשות שופט בית המשפט העליון, תיאודור אור, בעמ' 73 לדו"ח הוועדה). קביעת סדר דין מהיר לתובענות בסכומים נמוכים, הינה ישום של עקרונות הניהול השיפוטי, לצד נסיון ליצור כללים פשוטים, ברורים ואחידים, שלא יחייבו הפעלה נרחבת ומורכבת של שיקול דעת ולא יהוו כשלעצמם מקור לשאלות משפטיות ולבירור משפטי. הניהול המשפטי ( ( Case Management הינו שיטה לניהול הליכים משפטיים מיום הגשתם לבית המשפט ועד לסיום ההתדיינות, באופן שנועד להביא לחסכון בזמן ובמשאבים של ציבור המתדיינים ופרקליטיהם ושל מערכת בתי המשפט."

עילתה של תביעת שיבוב בסדר דין מהיר מבוססת על הוראות סעיף 62(א) לחוק חוזה הביטוח, התשמ"א - 1981 שבו נקבע כי:
"אם הייתה למבוטח בשל מקרה הביטוח גם זכות פיצוי או שיפוי כלפי אדם שלישי, שלא מכוח חוזה ביטוח, עוברת זכות זו למבטח מששילם למוטב תגמולי ביטוח וכשיעור התגמולים ששילם".

ברע"א 7817/99 אבנר איגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נ' קופת חולים מכבי, נז(3) 49 (2003)) צוין:
"עקרון התחלוף הוא עיקרון נזיקי, שמקורותיו מצויים בדיני עשיית עושר ולא במשפט. תכליתו היא למנוע התעשרות שלא כדין מחייב אשר צד שלישי פרע את חובו. תחלוף הינו החלפתו של אדם על-ידי אחר בהקשר של טענה, תביעה או זכות משפטית, כך שהמחליף יורש את זכותו של המעביר על כל מרכיביה. מעמדה של הזכות – כתחלוף או כעצמאית – מושפע ממידת הקירבה של זכותו של הצד השלישי לזכותו של הניזוק. ככל שלזכותו של הניזוק ולזכותו של הצד השלישי מרכיבים משותפים רבים יותר, כך מתחזק היסוד הסוברוגטיבי, ואילו ככל שהזכות מתרחקת מזכותו של הניזוק ומאופיינת בסממנים עצמאיים, כך נוטים יותר לראותה כזכות עצמאית.
.....
ככלל, אין הסכם בין שני צדדים יכול לחייב צד שלישי. פשרה, ככל הסכם, מחייבת אך ורק את הצדדים הנוטלים בה חלק, והיא בבחינת res inter alios acta. זכויותיו של צד שלישי שלא נטל חלק בפשרה אינן נגרעות ואינן משתנות כתוצאה ממנה. לא כך הוא כאשר הצד השלישי בא בנעליו של הצד המתפשר, שאז אין בידיו יותר ממה שיש בידי הניזוק."

למבטחת קמה זכות שיבוב פיצוי כלפי אדם שלישי, בתנאי ששילמה את תגמולי הביטוח למבוטח, ועליה להוכיח שני יסודות:
את האחריות המיוחסת לצד השלישי, לנזק שנגרם.
את תשלום תגמולי הביטוח למבוטח.
בענייננו, גם אם אקבל את הסברי ב"כ התובעת המלומד על נסיבות קרות המחדל הדיוני ואאפשר הגשת התצהיר באיחור, האם ניתן לראות בתצהיר שהוגש ככזה שיכול לתמוך, בהתאם לתקנות, ל תביעת המבטחת להחזר תשלומים מצד שלישי, שבאה בנעליו של המבוטח עצמו? לדעתי התשובה לכך שלילית, כפי שאפרט להלן.
בהתאם לתקנות, בעל דין נדרש לצרף לכתב טענותיו תצהיר מטעמו לפי טופס 17 א, כפי שנקבע בתקנה 214 ג':
עריכ
עריכ
214 ג. "בכתב טענות בתובענה בסדר דין מהיר יפרט בעל דין את טיעוניו, ויצרף לו תצהיר מטעמו ערוך לפי טופס 17א, לשם אימות העובדות שבכתב הטענות וכן חוות דעת מומחה, ואסמכתאות משפטיות, אם ישנן; תצהיר בעל דין שלא צורף לכתב הטענות בעת הגשתו, לא יוגש, אלא ברשות בית המשפט; בעל דין רשאי לצרף תצהיר של אדם אחר, מטעמים מיוחדים שיפורטו בתצהיר."

בדברי ההסבר לתקנה זו נכתב כך :

"תקנה 214 ג – עריכת כתבי טענות
כתבי הטענות בתובענה בסדר דין מהיר ערוכים בצירוף תצהירים ואסמכתאות משפטיות (אם ישנן). פרוצדורה זו מועילה מכמה היבטים: 1. עבודת הכנה יעילה של הצדדים בטרם הגשת כתבי הטענות; 2. טענות הצדדים ממוקדות ומבוססות יותר; 3. חיסכון בזמן כתוצאה מכך שעיקר הראיות מצויות בפני בית המשפט כבר במועד הגשת כתבי הטענות; 4. יכולת של בית המשפט למקד את המחלוקות לאור העובדה שהנתבע נדרש להציג גרסה פוזיטיבית ואינו יכול להסתפק בהכחשה. 5. סינון מראש של תובענות בלתי מבוססות, אשר כלל לא יוגשו לבית המשפט. 6. הפחתת מידת מעורבות בית המשפט בהכנת הראיות והטענות, שיש בה כדי לחסוך זמן שיפוטי יקר (ראו המלצת דו"ח ועדת רביבי בעמ' 41).
.....
ככלל, התצהיר המצורף לכתב הטענות צריך להיות תצהירו של בעל הדין, אשר טענותיו מועלות בכתב הטענות. ואולם, לעתים בעל הדין אינו האדם היודע את העובדות מידיעה אישית או שישנם טעמים טובים אחרים שבגינם נבצר ממנו לתת תצהיר בתמיכה לעובדות כתב הטענות.
במקרים אלה ניתן לצרף תצהיר של אדם אחר, אך יש לציין את הטעמים המיוחדים המצדיקים זאת."

אם כן, תצהיר בסדר דין מהיר, צריך להיות מוגש על גבי טופס 17א, תכליתו של תצהיר בנוסח מסוג זה עולה בקנה אחד עם דרישות ההליך בסדר דין מהיר - להיות יעיל ומזורז, כפי שהובהר להלן בדברי ההסבר:

"טופס 17 א
לפי השיטה הרגילה הנהוגה היום, כשבעל דין נדרש לצרף תצהיר לכתב טענות, הוא מצרף תצהיר מפורט המנוסח באופן זהה כמעט לחלוטין לכתב הטענות עצמו. שיטה זו הינה מסורבלת, מייצרת ניירת מרובה בבית המשפט ואצל הצדדים, גורמת לטרחה רבה ומיותרת,ואינה מוסיפה, מבחינה מהותית, על תצהיר קצר המפנה אל הסעיפים הכוללים עובדות בכתב הטענות. התצהיר לפי טופס 17 מפנה לסעיפי כתבי הטענות בלבד, בדומה לתצהיר הנהוג בבג"צ וכפי שנקבע לאחרונה גם לגבי בית המשפט לעניינים מנהליים. נוסח התצהיר מבוסס על נוסח התצהיר שבתוספת לתקנות בתי משפט לענינים מינהליים (סדרי דין), התשס"א 2000."

על כן, כאשר נבצר מאדם להגיש תצהיר באופן אישי, ובכפוף להצגת טעמים מיוחדים שיירשמו, רשאי בית המשפט, להרשות לאדם אחר לתת תצהיר במקומו.
יחד עם זאת, ראוי לציין כי על פי לשון התקנה אין חובה כי התצהיר יהיה של בעל הדין עצמו, שהרי בעל הדין מתבקש להגיש "תצהיר מטעמו", ואז יש לפרט את זהותו, זיקתו לעובדות שבכתב הטענות, והטעמים לכך שהוא נותן את התצהיר במקום בעל הדין.
ההיגיון שבדרישת הצגת תצהיר קצר וממוקד עפ"י טופס קבוע מראש – מתכתב עם מהותם ותכליתם של הוראות סדר דין מהיר, שהרי חיוב המבטח להגיש תצהיר חתום על ידי בעל דין טרם הישיבה המקדמית תביא להגשמת התכלית העיקרית של תביעה בסדר דין – יעילות וחיסכון בזמן שיפוטי יקר .
ובנוסף ראוי להפנות לאמור ב ספר (עמודים 82-83):
"54. אחת השאלות שעלו בנושא תצהירי עדות ראשית היא אם תצהיר האימות של בעל דין על פי תקנה 214 ג הוא גם תצהיר עדות ראשית מטעמו, או שמא גם בעל הדין חייב בהגשת תצהיר עדות ראשית על פי תקנה 214 ט. מחד, בעל הדין כבר נתן תצהיר המאמת את גרסתו כפי שהיא עולה מכתב הטענות. מאידך, תצהיר האימות הוא "תצהיר בגצ"י", ללא הפירוט הנדרש בתצהיר עדות ראשית.
לשון התקנה ברורה ומתייחסת לתצהירי העדים בלבד ועל כן בעל הדין אינו חייב להגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו מעבר לתצהיר האימות שצירף לכתב טענותיו. עם זאת, בעלי הדין רשאים להגיש תצהיר עדות ראשית כשיש צורך להתייחס לטענות שהועלו בכתבי טענות מאוחרים יותר.
.55 יצוין שבעוד שאי-הגשתו של תצהיר אימות יכולה להביא לסילוק התביעה על הסף, פני הדברים שונים כשמדובר באי-הגשת תצהירי עדות ראשית. אי-הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם עדיו של התובע אינה מביאה לסילוק תביעתו על הסף. כך גם אי-הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם הנתבע אינה מביאה לכשעצמה למתן פסק דין נגדו על אתר. משמעותה של תקנה 214 ט(ג) אינה הרשאה לסילוק תביעה על הסף או לקבלת התביעה במקרים לעיל, אלא סנקציה אשר פועלת ראייתית לחובתו של התובע או של הנתבע שנמנע מהגשת תצהיריו. אמנם, ייתכן שבשל הימנעות זו תידחה בסופו של דבר התביעה או תתקבל במלואה, אך למסקנה זו יש להגיע רק בסופו של ההליך. "

יצויין שבשנת 2017 תוקנו תקנות סדר דין מהיר בכדי להתאימם למה שמקובל בניהול "תיקי פח-פח" שבהם לא מגישים תצהירי עדות ראשית (ראו תקנה 214 ט (א1) לתקנות ) אך מ"כלל הן אתה שומע לאו" שכן הסדרי התקנות בקשר לחובת הגשת תצהיר אימות כדבעי ב"תיקי פח" לא שונו.

ומן הכלל אל הפרט, כאמור בתקנות, בעל דין יאמת הכתוב בכתב התביעה ע"י תצהיר מטעמו, ורק במקרה שהעובדות אינן ידועות לו, יכול הוא להסתמך על תצהירו של "אדם אחר" בפירוט הטעמים המיוחדים לצירוף תצהירו של האחר. עם הגשת התביעה ואף לאחריה - לא צורף תצהיר מטעם התובע, וזאת על אף העובדה כי טענה זו הועלתה בכתב ההגנה, ושוב במהלך הדיון שנערך בפני בתאריך 26.6.2019 . ב"כ התובע טען בדיון כי התצהיר אשר נערך ע"י נציגת הפניקס (כבעלת הדין) צורף כדין לכתב התביעה. טענה זו הסתברה כלא נכונה עובדתית. גם אם אקבל את טענות התביעה בקשר לסיבות שהביאו לכך , אי אפשר להשתחרר מהתחושה שטענת ההגנה לפיה מדובר בתצהיר "סטנסיל" שמוגש בעשרות, אם לא מאות, תביעות, מבלי שהמצהיר בכלל עיין בכתב התביעה, בנספחיו ובירר את העובדות הידועות לו ושאינן ידועות לו ומקור הידיעה, בדין יסודה. גם הטענה לפיה לא ניתן לראות בהעתק הודעת המבוטח על קרות התאונה כתצהיר תמיכה בעובדות כתב התביעה מקובלת עלי.

מיום 1.9.2001
תק' (מס' 5) תשס"א-2001
ק"ת תשס"א מס' 6107 מיום 5.6.2001 עמ' 820
הוספת תקנה 214ג

מיום 5.7.2002
תק' תשס"ב-2002
ק"ת תשס"ב מס' 6172 מיום 5.6.2002 עמ' 780

מיום 28.9.1991
תק' (מס' 2) תשנ"א-1991
ק"ת תשנ"א מס' 5380 מיום 29.8.1991 עמ' 1228 הוספת תקנה 114א

מיום 19.3.2017
תק' תשע"ז-2017
ק"ת תשע"ז מס' 7778 מיום 16.2.2017 עמ' 717 114א. בעל דין שאינו מגלה מסמך שיש לגלותו לפי תקנה 112 או 113 או שאינו נענה לדרישה לפי תקנה 114, לא יהא רשאי להגיש את המסמך כראיה מטעמו באותה תובענה, אלא ברשות שנתן בית המשפט לאחר שנוכח כי היה לבעל הדין הצדק סביר למחדלו; הרשה בית המשפט את הגשת המסמך, רשאי הוא להורות בכל הנוגע להוצאות או לענינים אחרים.

סבורני כי בדרך כלל לא ראוי לסלק תביעה בשל מחדלים דיוניים, זו סנקציה חריפה שיש לעשות בה שימוש במשורה ורק במקרים נדירים (ראו אורי גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 173 (מהדורה שביעית,2003) אולם, בענייננו לא ניתן להתעלם מהתנהלות התובעת אשר לא מילאה את חובתה ואת הדרישות הבסיסיות להגשת תביעה בסדר דין מהיר.
אי לכך ולאור כל האמור לעיל, הריני מורה על מחיקת התביעה ומחייב את התובעת לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪.

המזכירות תמציא החלטה זו בדואר רשום לצדדים


מעורבים
תובע: הפניקס חברה לביטוח בע"מ
נתבע: ראשתי יהודה
שופט :
עורכי דין: