ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שי עשהאל נגד המטבח בע"מ :

לפני:

כבוד השופט עמיצור איתם
נציג ציבור (עובדים) מר יוסי קשי
נציג ציבור (מעסיקים) מר דוד כהן
התובעים
שי עשהאל

ע"י ב"כ: עו"ד רפי סגל
-
הנתבעים
המטבח (ר.נ.) בע"מ

ע"י ב"כ: עו"ד עומר נירהוד

פסק דין

עניינה של התביעה נסיבות פיטורי התובע והזכויות הנגזרות מכך, כפי שיפורט. התביעה נדונה בדיון מהיר וכמצוות המחוקק ההכרעה בה תהיה על דרך הקיצור והשמטת מה שאינו נחוץ. אמנם לבקשת התובע ובהסכמה, הר איות בתיק הוגשו בדרך של תצהירים כמו כן נדחה דיון ההוכחות מספר פעמים לבקשת הצדדים ובאחריותם , אולם אין בכך כדי לאיין את העובדה הבסיסית שלפנינו הליך של דיון מהיר על כל המשתמע מכך לרבות כפיפות בית הדין לדיני הראיות.
ברקע, התובע הועסק בנתבעת מיום 1.9.14 כפועל ייצור. אין חולק כי כספי פנסיה של עובדים בנתבעת ובכללם התובע, לא הופקדו בחשבונותיהם בקרן הפנסיה במועד. התובע קיבל מספר התראות לפיהם ההפקדות לחשבונו הופסקו וייתכן כי תהיה לכך השפעה על הכיסוי הביטוחי שלו.
התובע פנה לגורמים שונים ובהם סוכן הביטוח אולם לטענתו חש כי הנושא אינו מטופל כראוי. התובע הודיע לאור זאת, ביום 31.7.17 כי ככל שהעניין לא יוסדר הוא ייאלץ להתפטר. בעקבות זאת התובע זומן לשיחה אצל מנהל הנתבעת מר מתניה קאופמן. דבר קיומה של שיחה זו הוכחש תחילה אולם לאחר שהוצג תמליל הקלטתה אין חולק עוד שאכן התקיימה. שיחה זו התקיימה בטונים מעט גבוהים ככל הנראה ונאמרו בה ביטויים מספר לא ראויים מצדו של מר קאופמן. עם זאת, עיקר התוכן של השיחה הוא טענת הנתבעת כי האשם באי ביצוע ההפקדות אינו בה וכי היא פועלת על מנת לפתור את הבעיה. השיחה הסתיימה בכך שהתובע עמד על "אולטימטום" שהציב, לפיו ככל שלא תוצג לו אסמכתא מתאימה למחרת הוא ישקול האם הוא מגיע לעבוד.
התובע הודה (סעיף 7 לתצהירו) כי ביום 2.8.17, בעקבות פציעת עובד אחר בעבודה כעס והרים את קולו על מנהלו וכן התבטא באופן אשר הוא מגדיר כלא מכובד. בעקבות זאת, זומן ככל הנראה לשיחה נוספת אצל המנכ"ל והוחלט להשעותו לשבוע ימים.
ביום 8.8.2017 הוזמן התובע לשימוע. במכתב השימוע נאמר: "במהלך שיחות שקיימת לאחרונה עם מנהלך הישיר הוא התריע בפניך על עבירות משמעת... ובכללן: אי ציות להוראות מנהליך, הפגשנה של חוסר אכפתיות ואדישות כללית, התנהגות מזלזלת כלפי מנהלך הישיר, אמירות מתלהמות, צעקות וניבולי פה.." מועד השימוע נקבע ליום המחרת 9.8.17.
בפרוטוקול השימוע נכתב כי "...הועלו טענות לגבי עבודתו של העובד. העובד לא הגיב לטענות . אמר כי 'את מה שהיה לי להגיש אמרתי בפגישתנו האחרונה'. תגובתו היחידה לטענות...הייתה שרודפים אותו עקב כך שהוא דורש את זכויותיו. כשנתבקש למנות את הזכויות שנשללות ממנו למעט עניין הפנסיה לא העלה דבר. כשנשאל האם הוא מעוניין להמשיך את עבודתו בחברה סירב לענות על השאלה. הוסבר לעובד במהלך השימוע כי זה המקום להגיב על הטענות שהופנו כלפיו אך הוא בחר שלא להגיב ובסיכומו של דבר אמר 'ההחלטה שלכם מה שתחליטו לי אין מה להוסיף'..."
ביום 10.8.19 נשלח לתובע מכתב פיטורים. התובע נדרש להמשיך ולעבוד עד יום 6.9.17. אולם בשל טענות שונות של הנתבעת לגבי טיב עבודתו בתקופת ההודעה המוקדמת הופסקה למעשה עבודתו ביום 28.8.17 והוא נדרש שלא להתייצב יותר לעבודה. בגין שארית התקופה לא שולם לו שכר.
מכאן לדיון ברכיבי התביעה:
פיטורים שלא כדין ושימוע לא תקין: עילת הזמנתו של התובע לשימוע הייתה כאמור "עבירות משמעת... ובכללן: אי ציות להוראות מנהליך, הפגשנה של חוסר אכפתיות ואדישות כללית, התנהגות מזלזלת כלפי מנהלך הישיר, אמירות מתלהמות, צעקות וניבולי פה..". בתצהיר הנתבעת הוצגה טבלה אשר הוכנה ונחתמה על ידי מנהלו הישיר של התובע ביום 2.8.17 ובה מתוארים שורה של אירועים חריגים מיום 14.6.17 ואילך. אין חולק כי הטבלה לא הוצגה בפני התובע והוא לא עומת עם האמור בה במהלך השימוע. התובע הודה בתצהירו ובחקירתו בהתקיימותו של אירוע אחד מאלו המתוארים בטבלה, הוא האירוע מיום 2.8.17. לשאר האירועים המתוארים בטבלה התייחס התובע בסעיף 9 לתצהירו. את חלקם הוא מכחיש ולחלקם סיפק בתצהירו הסברים שונים. גם בחקירתו טען כי "לא היה ולא נברא" (עמ' 5 שורה 20).
מנהלו הישיר מר רשף התצהיר כי האירועים תועדו על ידו בטבלה בזמן אמת ולא נחקר כלל לגבי עצם התרחשותם.
בנסיבות אלו אנו בדעה כי אין פגם בעצם העילה לפיטורי התובע. אמנם הזרז העיקרי לסיום ההעסקה נבע מאי הפקדה של תשלומי פנסיה (במאמר מוסגר, נראית לנו כסבירה גרסת הנתבעת לפיה המחדל היה של חברת הביטוח ולא שלה). אולם מן העדויות והראיות ניכר כי התובע עשה דין לעצמו והתנהג באופן לא מצופה מעובד.
התובע עצמו הודה כי דיבר באופן לא מכובד למנהלו לכל הפחות באירוע אחד. כמו כן מצאנו להעדיף את גרסתו של מר רשף כי האירועים המתועדים בטבלה אכן תועדו על ידו בזמן אמת וכאמור הצהרתו בעניין זה לא נבחנה בחקירה נגדית. נראה אפוא כי נושא הפנסיה אשר בער בעצמותיו של התובע, גרם לו למראית של עובד מרדן ולשורה של התנהגויות אשר אין לצפות ממעסיק להשלים עמם. מכל מקום גם אם לא ניתן לקבוע כך בוודאות הרי שהתובע לא הוכיח כי פיטוריו היו ממניע זר או בלתי חוקי.
על אף זאת יש להצר על כך שהנתבעת לא טיפלה בעניין ביתר בהירות ושקיפות אל מול העובדים , דבר אשר יכול היה לפתור את תחושות אי האמון שנוצרו אצל התובע והיוו כאמור זרז להתנהגות שהצריכה את פיטוריו.
שונים הדברים באשר לשימוע. אכן התובע לא הכחיש כי בחר שלא להתעמת עם הטענות שהופנו כלפיו ולמעשה בחר שלא להשמיע את עמדתו. בנסיבות אלו לא הותיר ברירות רבות אלא לפטרו. עם זאת, ההזמנה לשימוע מהיום למחר ובעיקר העובדה שלא הוצגו בפניו ביתר פירוט שלל האירועים והמקרים עליהם מסתמכת הנתבעת ולא התאפשר לו להגיב עליהם, יוצרים פגם בהליך השימוע. אין מדובר לטעמינו בפגם מן החמורים שכן התובע יכול היה לפרוס את גרסתו, לשאול ולבקש דוגמאות וכד' אולם הוא עצמו בחר שלא להגיב ואף לא התנגד לכאורה לפיטוריו- כך שבסופו של יום יש לזקוף גם לחובתו את העובדה שדעתו לא נשמעה כראוי.
עם זאת, ייתכן בהחלט שיתר פירוט כאמור ושיח פרטני לגבי מקרה זה או אחר היו מבאים בסופו של יום להידברות ולתוצאה שונה. בנסיבות אלו ולאחר שקלול העניינים שיש לשקול במקרים כגון זה, החלטנו כי התובע זכאי לפיצוי בשל הפגמים בהליך שמיעת טענותיו טרם הפיטורים בסך 5000 ₪.
תשלום בגין השעיה והודעה מוקדמת: התובע נדרש לעבוד בתקופת ההודעה המוקדמת אולם עבודתו הופסקה כבר ביום 28.8.19. גם הפעם צירפה הנתבעת טבלה של אירועים, בחתימת מר רשף, אשר עיקריה שוב- דיבור מזלזל של התובע איחורים, הפסקות לא מאושרות וכד'. כמו כן טענה כי התובע לא הגיש אישורי מחלה בגין מספר ימי היעדרות.
התובע טוען כי האמור בטבלה הוא מעוות מוגזם ומנופח באופן מגמתי כדי להצדיק את קיצור תקופת ההודעה המוקדמת וכי דווקא התנהלות מנהלו היא שהייתה פרובוקטיבית ונועדה לייצר עילה לקיצור ההודעה המוקדמת.
לאחר שקילת הראיות אנו בדעה כי הצדק במקרה זה עם התובע. גם אם נניח שהטבלה כולה אותנטית, הרי שמתוארים בה אירועים דומים לאלו שהביאו לפיטורי התובע לכתחילה. היינו , משעה שהנתבעת בחרה שלא לוותר על שירותיו בתקופת ההודעה המוקדמת היה עליה להביא בחשבון סוג כזה של התנהגות מצדו. לא ניתן לצפות מעובד שפוטר על רקע של אי ציות, חו סר אכפתיות והתנהלות מזלזלת, להפוך דווקא בתקופת ההודעה המוקדמת לעובד צייתן אכפתי ויעיל. מכאן שהנתבעת הייתה רשאית לוותר על התייצבותו לעבודה אולם חייבת בתשלום על שארית התקופה וכן על ימי מחלה המגובים באישורים בהתאם להוראות החוק.
כמו כן, בהעדר הוראה הסכמית או חוקית אחרת, הנתבעת חייבת בתשלום עבור ימים בהם הושעה התובע מעבודתו טרם השימוע.
תחשיבי התובע לעניין זה (ת 49 ו- ת 50) מדויקים ואף לא הוגש תחשיב נגדי ועל כן הם מקובלים עלינו. הנתבעת תשלם אפוא ברכיב זה סך 3662 ₪.
הפרשי ניכויים לגמל והשלמת פיצוי פיטורים: לעניין זה תחשיבי התובע מקובלים עלינו. הם נערכו בפירוט ובדקדקנות והנתבעת לא הציגה תחשיבים לסתור. הפער נובע בעיקר מכך שלא הופרשו לתובע סכומים לגמל או נחשבו לפיצוים בגין רכיבים שונים כגון חגים, מילואים וימי חופשה. הנתבעת תשלם אפוא ברכיבים אלו את הסך הנתבע של 3281 ₪.
פיצוי בגין אי מתן הודעה על תנאי העבודה : התובע טען שלא קיבל הודעה כאמור. הנתבעת הציגה הודעה מתיקו האישי של התובע מיום 16.9.14. לא נמצאו ראיות כי מדובר בזיוף או במסמך שהוכן לצורך ההליך. אמת שמדובר במסמך קצר שבקצרים אשר חסרים בו פרטים. למשל, חסר תיאור עיקרי התפקיד, מועד תשלום השכר, ציון יום המנוחה השבועי וציון התנאים הסוציאליים. עם זאת מדובר בהודעה הכוללת את הפרטים המשמעותיים יותר לעובד. במצב דברים זה ו כן לאור העובדה שהתובע טען כי כלל לא קיבל הודעה אולם לא טען לפגמים או חסרים בה, לא מצאנו לנכון לפסוק פיצוי ברכיב זה. להבא- מומלץ לנתבעת לעדכן את אופן ההודעות על תנאי ההעסקה כך שיתאמו את דרישות החוק.
לסיכום: הנתבעת תשלם לתובע בתוך 30 יום סך 11,943 וכן סך 2000 ₪ שכר טרחת עו"ד וסך 150 ₪ הוצאות משפט.
בקשת רשות ערעור ניתן להגיש בתוך 15 יום לבית הדין הארצי לעבודה ירושלים.

ניתן היום, ‏04 אוגוסט 2019 בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .
"ההחלטה נחתמה בידי נציגי הציבור ועותק נמצא בתיק בבית הדין. לצדדים מופץ עותק בחתימה אלקטרונית של השופט לבדו".

נציג ציבור

נציג ציבור

עמיצור איתם, שופט


מעורבים
תובע: שי עשהאל
נתבע: המטבח בע"מ
שופט :
עורכי דין: