ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין זאהר בשותי נגד מדינת ישראל :

בפני כבוד ה שופטת כרמית פאר גינת

מבקשים

זאהר בשותי

נגד

משיבים
מדינת ישראל

נ

החלטה

לפניי בקשה להארכת מועד להישפט באשר ל-4 דו"חות, שמספרם: 90118808949, 90118808956, 11151057632 ו- 90510684898.

ב"כ המבקש ציין כי רכבו של המבקש צולם באמצעות מצלמה אלקטרונית מסוג א'3 כשהוא מבצע לכאורה עבירה של נהיגה במהירות מעל המותר. הוא ציין כי הוטל על חשבונו של המבקש עיקול בסך 3,819 ש"ח מהמרכז לגביית קנסות (האישור לא צורף לבקשה או צורף בצורה בלתי קריאה). ב"כ המבקש ציין גם כי המבקש הינו נשוי ואב לילדים, מתפרנס מעבודתו כנהג משאית ורישיון הנהיגה מהווה עבורו מקור פרנסה. עוד הוא ציין שהמבקש לא עבר, לטענתו, את העבירה המיוחסת לו וכי אי קבלת הבקשה תביא לכך שהמבקש עלול לאבד את מקור פרנסתו היחיד. כמו כן, הוא הפנה לאופן האכיפה במצלמות א'3 ולתיק העקרוני אשר התנהל בבית המשפט לתעבורה בעכו, שם החליט כבוד השופט בכר לזכות את הנאשמים, לאחר שהמדינה לא הצליחה להרים את נטל השכנוע באשר לתקינות המצלמות. לאור האמור, הוא ביקש להיעתר לבקשה. לבקשה צורפו העתקי הדו"חות וכן תצהיר של המבקש, לפיו הגיש בקשה להישפט בתיקים דנן, אך משום מה לא קיבל כל הזמנה להתייצב בפני בית המשפט, וכן ציין שם כי מעולם לא שילם את הדו"חות.

בהחלטתי מיום 30.6.19 ציינתי כי דו"ח מס' 90510684898 התקבל באופן בלתי קריא וכי ב"כ המבקש יצרף דו"ח זה באופן קריא עד ליום 31.7.19, אולם הוא לא עשה כן עד למועד זה.

המשיבה מתנגדת לבקשה. בתגובתו מיום 15.7.19 ציין ב"כ המשיבה כי דו"ח 11151057632 הינו בסמכות בית המשפט לתעבורה בתל אביב, ואילו הדו"חות שמספרם 90118808949 ו- 90118808956 הינם בסמכות בית המשפט לתעבורה בנצרת, כך שהן הוגשו בחוסר סמכות. באשר לדו"ח 90510684898, ב"כ המשיבה ציין כי דו"ח זה שולם זה מכבר וכי קיים פסק דין חלוט לגביו.

קראתי בעיון את טענות המבקש ועיינתי במסמכים המצורפים. ראשית, מעיון בדו"חות שצורפו לבקשה עולה כי 3 הדו"חות שצורפו לבקשה ניתנו למבקש ביד ואינן מסוג מצלמת א'3, כפי שצוין בבקשה. דו"ח מס' 90510684898 התקבל, כאמור, באופן בלתי קריא וככל הנראה הוא היחיד מסוג א'3.

באשר לדו"חות שמספרם 11151057632, 90118808949 ו- 90118808956, יש לציין כי בקשה לפי סעיף 230 לחסד"פ יש להגיש בבית המשפט שבתחום סמכות שיפוטו בוצעה העבירה. כעולה מתגובת המשיבה, הדו"ח שמספרו 11151057632 הינו בסמכות בית המשפט לתעבורה בתל אביב, ואילו הדו"חות שמספרם 90118808949 ו- 90118808956 הינם בסמכות בית המשפט לתעבורה בנצרת. לאור האמור, אני מורה על מחיקת הבקשה באשר לתיקים אלו.

באשר לדו"ח שמספרו 90510684898, מתגובת המשיבה עולה כי הדו"ח שולם. הלכת בית המשפט העליון היא שהארכת מועד להישפט לאחר התשלום אפשרית רק בנסיבות חריגות ויוצאות דופן, בהן לא ידע אדם ולא יכול היה לדעת על ההליך נגדו [ראו, למשל, בעניין זה רע"פ 9540/08 מוסברג נ' מדינת ישראל (8.1.2009)]. מששילם המבקש את הקנס בו חויב, הוא מוחזק כמי שהודה בביצוע העבירה ונשא בעונש בגין ביצועה. בהינתן כך, עליו להראות שקיימים טעמים מיוחדים המצדיקים את קבלת בקשתו, למרות ששילם את הקנס.

במקרה הנדון, מדובר על דו"ח מסוג מצלמת א'3, שהמבקש לא קיבל לידיו. המבקש בענייננו טען אומנם בתצהירו כי לא שילם את הקנסות, אולם הסביר כי הוטל על חשבונו עיקול מהמרכז לגביית קנסות ובכך סיפק הסבר לביצוע התשלום, שכן המדובר בתשלום פאסיבי נוכח הטלת העיקול.

כמו כן, יש לציין כי מדובר בדו"ח שניתן עקב שימוש במכשיר אכיפה א'3, שסוגיית אמינותו מתבררת בימים אלה בבית המשפט, וגם מטעם זה אני סבורה כי יש להיעתר לבקשה.

מטעמים אלה, אני נעתרת חלקית לבקשה ומאריכה את המועד להישפט בגין הדו"ח שמספרו 90510684898.

העתק מהחלטה זו יועבר לצדדים ולמדור לפניות נהגים במשטרת ישראל.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ט, 05 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: זאהר בשותי
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: