ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לנא זועבי נגד איילון חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד ה שופט איל באומגרט

המבקשת

לנא זועבי

נגד

המשיבה
איילון חברה לביטוח בע"מ

בית משפט קמא קיבל את בקשת המשיבה וקבע כי הוועדה הרפואית היתה מודעת באופן חלקי לעברה הרפואי של המבקשת (ולקרות תאונה קודמת שארעה למבקשת..

החלטה

לפני בקשה להארכת מועד להגשת בקשת רשות ערעור (להלן: "הבקשה").

המבקשת, לטענתה, נפגעה בתאונת דרכים. משכך, הגישה המבקשת לבית משפט השלום שבחיפה תביעה לפיצוי בגין נזקי גוף, מכוח חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים , תשל"ה – 1975 (להלן: " פלת"ד"). התביעה התבררה בת"א 419888-04-18.

בית משפט קמא קיבל את בקשת המשיבה וקבע כי הוועדה הרפואית היתה מודעת באופן חלקי לעברה הרפואי של המבקשת (ולקרות תאונה קודמת שארעה למבקשת..

המבקשת ממאנת להשלים עם ההחלטה והגישה את הבקשה דנא.

טענות המבקשת;
החלטת בית משפט קמא ניתנה ביום 14.6.19. לרשות המבקשת בתאם לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 (להלן: " התקנות"), 30 יום להגיש בקשת רשות ערעור.

ב"כ המבקשת, שהוא המטפל היחיד בתיק, נחבל בפניו בחודש 6/2019 ולפיכך, הוא שהה בחופשת מחלה מספר ימים. בהמשך, סבל ב"כ המבקשת מכאבים ואף קיבל הפניה לבית החולים. ב"כ המבקשת לא יכול היה להתייצב במשרדו וחזר לעבודתו רק ביום 15.7.19.
הבקשה הוגשה בחריגה של יומיים בלבד.

עוד טוען ב"כ המבקשת, כי הבקשה הייתה מונחת על שולחנו והייתה בשלביה האחרונים בטרם הגשתה, אך מחמת מצבו הרפואי לא עלה בידו להגישה במועד.

טענות המשיבה;
המשיבה מתנגדת לבקשה.

לטענתה, האיחור לא נבע בשל נסיבות חיצוניות שאינן בשליטת המבקשת ו/או ב"כ, שכן היה בידי ב"כ המבקשת להגיש הבקשה במועד, שכן הכנת הערעור נעשה "בדקה התשעים".
עוד טוענת המשיבה, כי אין לקבל את טענת ב"כ המבקשת לפיה, הוא עוה"ד היחיד המטפל בתיק, שכן במשרד ב"כ המבקשת לפחות שני עו"ד נוספים, אשר היו יכולים לטפל בנושא.

זאת ועוד, לטענת המשיבה, ההחלטה ניתנה ביום 14.6.19, תאונת ב"כ המבקשת אירעה ביום 9.6.19. עיון בדו"ח המיון מעלה כי עסקינן בפגיעה קלה, כאשר לב"כ המבקשת ניתן טיפול ושוחרר לביתו, ללא המלצה לימי מנוחה או אי כושר, כך שבמועד מתן ההחלטה, ב"כ המבקשת לא סבל מהפגיעה הנטענת.

ביום 28.6.19, כשבועיים לאחר מועד מתן ההחלטה, הוגשה על ידי המבקשת בקשה לעיכוב החלטות בטענה לפיה, המבקשת שוקלת להגיש בר"ע. ממועד זה ועד מועד הגשת הבקשה, לא הגיש ב"כ המבקשת כל תיעוד רפואי לפיו הוא באי כושר וגם במסמך ההפניה שהוגש ביום 12.7.19, יומיים לפני המועד האחרון, לא הוגשה כל בקשה.
לאור כל האמור, טוענת המשיבה, כי אין כל טעם המצדיק מתן הארכת מועד.

לא זו אף זו, לטענת המשיבה, המבקשת לא הצביעה על כל נימוק כפי הנדרש בפסיקה לצורך קבלת ארכה להגשת בר"ע. המבקשת לא פירטה דבר בכל הנוגע לסיכויי קבלת הערעור. יתירה מכך, לטענת המשיבה, עיון בהחלטה ובטענות המבקשת מעלה, כי סיכויי קבלת הבקשה נמוכים.

טענות המבקשת כפי העולות מתשובתה;

המבקשת חוזרת על האמור בבקשה.

ב"כ המבקשת מפרט את השתלשלות העניינים העובדתית בכל הנוגע למצבו הרפואי.

בכל הנוגע לטענה לפיה, במשרדו של ב"כ המבקשת עו"ד נוספים, טוען ב"כ המבקשת, כי שתי עורכות הדין אשר עובדות במשרדו, לא עוסקות בתחום זה ולפיכך, הוא עוה"ד היחיד המטפל בתיק זה.

בכל הנוגע לסיכויי הערעור טוענת המבקשת, כי בית משפט קמא התבסס בהחלטתו, על הנימוק לפיו, הוועדה הרפואית לא ציינה במפורש כי הייתה מודעת לתאונה שאירעה למבקשת בשנת 2012.

דיון והכרעה;

תקנה 528 לתקנות קובעת כי מועד שנקצב בחיקוק ניתן להאריך "מטעמים מיוחדים שיירשמו".

נקודת המוצא בנושא זה, צוינה בתיק בש"א 5636/06 נשר נ' גפן (להלן: " גפן") (פורסם במאגרים), הינה כי: "..על בעל דין לקיים את המועדים הקבועים בדין. כלל זה מושתת על עקרון סופיות הדיון והצורך בהצבת גבול להתמשכות ההליכים; הציפייה של הצד שכנגד שלא להיות מוטרד לאורך זמן רב בנוגע לפסק-דין בו זכה; האינטרס של בעלי הדין ושל הציבור בכללותו לחיזוק היציבות, היעילות והוודאות המשפטית; וכן השאיפה להימנע מקשיים הכרוכים בניהול דיון בערעור או בבקשת רשות ערעור שהוגשו באיחור."

ברע"א 1778/07 עופר נ' דיין (פורסם במאגרים), נקבע כי מטרת תקנה 528 לתקנות הינה;
"ד(2). הוראה זו נועדה לאזן בין שתי תכליות עיקריות. עניינה של התכלית האחת בחשיבות מרובה הקיימת בהקפדה על קיום הליכים במועדם. ביסוד תכלית זו עומדת זכותו של בעל הדין הזוכה לממש את פסק הדין וכן האינטרס של אותו בעל דין שלא להיות מוטרד לאורך זמן בלתי מוגבל. בנוסף, השהיית הליכי הערעור עלולה לפגוע בתפקודה של הרשות השופטת... מנגד, ניצב אינטרס המבקש 'שלא לנעול את שערי בית המשפט בפני קיום דיון לגופו של עניין (בייחוד כשהעניין ראוי להידון) וחרף מחדלו של בעל הדין למלא חובה שבסדר דין שהייתה מוטלת עליו'."

בקשה להארכת מועד נבחנת בשני שלבים: ראשית, נבחן קיומו של 'טעם מיוחד', המצדיק את קבלת הבקשה; שנית, נבחנים שיקולים לדחיית הבקשה חרף קיומו של טעם מיוחד. (ראו בש"א 1711/12 רוכמן נ' מענית (פורסם במאגרים); בש"מ 6299/12 דון יחיא נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה (פורסם במאגרים).

הפסיקה לא הגדירה מהו אותו "טעם מיוחד" שעל בעל הדין להראות כדי לקבל בקשתו.

עסקינן באיחור של יומיים שאף הוא מחייב הבאת טעם מיוחד , שכן בתום התקופה להגשת ערעור, הופך פסק הדין לסופי וצד זכאי לראות את עניינו כבא על סיומו. כך למשל בש"א 937/13 תשלוז בע"מ נ' עיריית אשקלון (פורסם במאגרים), שם נדחתה בקשה להארכת מועד ביום אחד; ע"א 694/01 מדינת ישראל נ' ויסמן (פורסם במאגרים) ובעניין גפן, שם נדחתה בקשה להארכה של יומיים;
"אין חולק כי במסגרת בחינת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד, מייחס בית-המשפט משקל למידת האיחור בהגשת ההליך. ככל שמתארך משך האיחור, כך תהא נטייתו של בית-המשפט לסרב לבקשה להארכת מועד; ומנגד, ככל שמשך האיחור קצר יותר, יתייחס בית-המשפט לבקשה ביתר חיוב. יחד עם זאת, אף כאשר מדובר באיחור קל בן ימים ספורים בלבד, לא תינתן הארכת המועד כדבר שבשגרה והנטל על המבקש להוכיח קיומם של טעמים מיוחדים המצדיקים מתן אורכה להגשת ההליך. (ראו: דבריו של השופט ש' לוין בע"א 796/79 מועלם נ' מטא ואח', פ"ד לה(1) 376, 377).
טעמים מיוחדים כאמור ייבחנו לפי נסיבותיו של כל מקרה לגופו. לצד משכו של האיחור יש ליתן את הדעת למכלול שיקולים ובהם: האם הבקשה להארכת מועד הוגשה בתוך המועד הקבוע בדין להגשת ההליך; מהות הטעם שהציג המבקש להגשתו של ההליך באיחור; מידת ההסתמכות של בעל הדין שכנגד על האיחור; וכן סיכוייו הלכאוריים של ההליך לגביו מוגשת הבקשה להארכת מועד. ככל שסיכויי ההליך לגופו חלשים או אף אפסיים, כך נחלשת ההצדקה מבחינת האינטרס של בעל הדין שכנגד ושל הציבור בכללותו למתן אורכה להגשתו. יודגש כי אין המדובר ברשימת שיקולים ממצה. שאלת קיומם של טעמים מיוחדים להארכת מועד תיבחן תמיד על-פי מכלול נסיבות העניין."

הסתמכות המשיבה על סופיות הדיון אינה במדרג גבוה, שכן ב"כ המשיבה ידע על הכוונה לשקול להגיש את הערעור, המשיבה טענה בתשובתה, כי ביום 28.6.19, הוגשה על ידי המבקשת בקשה לעיכוב החלטות בטענה שהמבקשת שוקלת להגיש בר"ע. עם זאת, לא די באמור.

בבוא בית המשפט להכריע אם להאריך את המועד להגשת ערעור, שומה על בית המשפט לשקול ולשקלל את הנסיבות של כל מקרה לגופו, תוך התחשבות בסיכויו הלכאוריים של ההליך.

בבש"א (י-ם) 7123/07 רחל כהן נ' יהודית קריתי , נאמר;
"בעיקרון, בתי המשפט נטו להיענות לבקשה להארכת מועד שעה שהנסיבות, בעטיין חל האיחור, לא היו בשליטתו של בעל הדין – המבקש. כדוגמא, הוכרה מחלת בעל הדין כטעם המצדיק הארכת מועד. מנגד, בצידה האחר של משוואה זו, לא הוכרו טעמים הנעוצים בבעל הדין עצמו כטעמים המצדיקים הארכת מועד (ר': בש"א 1038/85 בע"א 64/85 בנק צפון אמריקה בע"מ נ. עומר גלבוע חברה לבניין ועבודות עפר בע"מ (בפירוק). בלשון אחר, ככלל, נועדו "הטעמים המיוחדים" לסלול דרכו של בעל הדין ולפתוח לו שערי בית המשפט, מקום בו סוכלה כוונתו להגיש ערעור, בשל אירועים שמחוץ לשליטתו הרגילה או בשל תקלות שלא יכול היה להיערך אליהן מראש (ר': ע"א 6842/00 ידידיה נ. קסט, פ"ד נה (2) 904). ומנגד – אין בטעמים המיוחדים משום ראש גשר כדי לפרוץ דרך למי שבשקידה סבירה יכול היה לנקוט פעולה במועד מוקדם ולא עשה כן מתוך בחירתו שלו."

ומן הכלל אל הפרט:

במקרה דנן , לא מתקיימים התנאים הנדרשים להארכת מועד הקבוע בחיקוק, כפי שיבואר להלן;

טענות בא-כוח המבקש בדבר פציעתו ו/או מחלתו, אינן מהווה "טעם מיוחד".
ש לקבל את טענות המשיבה לפיהן, עיון באסמכתאות שצורפו מעלה, כי לב"כ המבקשת לא ניתנו ימי מחלה ולא נכתב כי הוא אינו מסוגל/כשיר לעבוד.

זאת ועוד, ב"כ המבקשת ציין כי במשרדו עובדות שתי עורכות דין נוספות אשר אינן אמונות על הטיפול בתיק ואינן עוסקות בתחום זה, ואולם בקשה להארכת מועד יכולה להיות מוגשת על ידי עו"ד אשר אינו מטפל בתיק באופן אישי ובלבד שהצורך בעמידה בזמנים, יעמוד בראש סדר העדיפויות. ניתן היה בנקל לפעול לצורך הגשת הבקשה במועד, ומכל מקום לא הוכח אחרת.
כך גם עולה מטיעוני המבקשת כי בא כוחה החל לטפל בהגשת בקשת רשות הערעור בסמוך לתום המועד להגשתה. אין כל סיבה וטעם אמיתי לחכות ל"דקה התשעים". לשם כך ניתנו על ידי מתקין התקנות 30 ימים.

באשר לסיכויי הערעור להתקבל, המבקשת לא התייחסה בצורה מעמיקה לשאלה זו, וכל שנטען הוא כי בית משפט קמא העניק למשיבה הבאת ראיות לסתור על סמך נימוק בודד. בזהירות הראויה ומבלי לקבוע מסמרות, נראה כי סיכויי הערעור אינם גבוהים ולפיכך, המבקשת לא הרימה את הנטל להוכיח אחד משני התנאים הנדרשים לקבלת הבקשה להארכת מועד.

אשר-על-כן, הבקשה נדחית.

ההחלטה ניתנה בסמכותי כרשם.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ט, 05 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לנא זועבי
נתבע: איילון חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: