ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יעקב כהן נגד איילון חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת ענת זינגר

המבקש

יעקב כהן

נגד

המשיבה
איילון חברה לביטוח בע"מ

המבקש באמצעות ב"כ עו"ד ע' שגב

בית המשפט ( כבוד הרשמת הבכירה סמאח סאבר מסארווה) הורה ביום 14.5.19 על העברת הבקשה לפסילת חוות הדעת לתגובת המבקש ( התובע) בתוך 14 ימים. כמו כן, בהחלטה נפרדת באותו יום, וככל הנראה בשגגה, נתנה כבוד הרשמת גם החלטה נוספת אשר הורתה על הגשת תחשיבי נזק ( עסקינן בהחלטה אשר ברור על פניה כי היא שגויה, שכן כל עוד לא נודע אם חוות הדעת תיפסל, ממילא אין טעם בהגשת תחשיבי נזק המבוססים על אותה חוות הדעת).

החלטה

לפניי בקשה ליתן רשות ערעור על החלטת כבוד הרשמת הבכירה, סמאח סאבר מסארווה, מיום 19.6.19 אשר ניתנה בבית משפט השלום בירושלים בת"א 22680-02-18.
בהחלטה זו נקבע כי אין מקום לקבל לתיק את חוות הדעת של האורתופד, פרופ' גדעון מן, מיום 22.2.19. לאחר ששקלתי את המפורט בבקשה ועיינתי בתיק בית משפט קמא, מצאתי כי אין מקום לקבל את הבקשה וזאת אף ללא צורך בתגובה, והדברים ינומקו להלן.

ההליכים בבית משפט קמא:
ביום 11.2.18 הגיש המבקש תביעה לבית משפט השלום בירושלים וזאת בגין נזקים שנגרמו לו, לטענתו, מתאונת דרכים שארעה ביום 20.9.15. רכב המבקש עמד ברמזור אדום ואוטובוס פגע ברכבו מאחור. נטען כי עקב כך הוא נפגע בצוואר ובגב. לתביעה צורפה בקשה למינוי מומחה רפואי בתחום האורתופדיה וזאת לקביעת דרגת נכותו של המבקש.

מאחר שלא הוגש כתב הגנה עד ליום 21.9.18, הגיש המבקש בקשה למתן פסק דין חלקי בהעדר הגנה וזאת ביחס לנזק אשר לטענתו נגרם לו עד כה - בסך של 85,000 ₪. באותה בקשה הוסיף וביקש כי בית המשפט יורה על מינוי מומחה רפואי במעמד צד אחד וביקש למנות את פרופ' גדעון מן. לאחר שהמבקש הוסיף והגיש תחשיב באשר לנזקו המיוחד הנטען וכן אישורי מסירה מספקים, ניתן ביום 21.11.18 פסק דין חלקי הנוגע לנזק המיוחד בלבד. פסק הדין החלקי ניתן על ידי כבוד הרשמת הבכירה ( כתוארה אז) בלהה יהלום וזאת על הסכום שהתבקש.
בד בבד, נתנה כבוד הרשמת הנ"ל החלטה כדלקמן: "טרם מתן החלטה בבקשה למינוי אורתופד יצרף התובע בתוך 20 יום את מלוא התיעוד הרפואי המבסס את המינוי המבוקש".
המבקש לא השלים הצגת חומר כפי שהתבקש וממילא לא ניתנה גם החלטה המורה על מינוי המומחה, גובה שכר טרחה שישולם לו והצד אשר יישא באותו תשלום כמימון ביניים.

ביום 25.12.18 הוגשה בקשה מוסכמת מטעם המשיבה, הנתבעת באותו התיק, וזאת לביטול פסק הדין. בבקשה נכתב כי מבוקש, בהסכמת הצדדים, לבטל את פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ו"להותיר את מינוי האורתופד פרופ' גדעון מן על כנו". עוד נאמר כי הצדדים יפנו למומחה והמשיבה תעביר לו חומר רפואי בתוך 45 יום. בסמוך גם הוגש כתב ההגנה.
ביום 27.12.18 נמסרה הודעה על החלטה מטעם כבוד הרשם הבכיר טדי ארז ( ההודעה על ההחלטה חתומה על ידי עו"ד ליאת חרצ'ק). בגדר הנ"ל ניתנה הוראה לצדדים להשלים הליכים מקדמיים ובקשות הנוגעות אליהם עד ליום 10.2.19 ונקבע כי על המבקש להשלים טיעונים בבקשה למינוי מומחים בתוך 30 יום ועל המשיבה להשלים טיעוניה בתוך 30 יום לאחר מכן. ממילא עולה כי בית המשפט סבר באותו מועד, כי לא קיים מינוי בתוקף של מומחה רפואי וכי החלטה בעניין זה תושלם רק לאחר יום 27.2.19, לאחר השלמת טיעוני הצדדים.

ביום 15.1.19 מסר המבקש הודעה לתיק והפנה את תשומת לב בית המשפט לכך ש-"הצדדים כבר פנו לפרופ' מן וכי התובע כבר נבדק על ידי פרופ' מן ביום 14.1.19 ". המבקש ביקש כי בית המשפט ישלים ויוציא החלטת מינוי מסודרת על מנת שהמשיבה תוכל לשלם את שכרו של פרופ' מן. על הודעה זו לא ניתנה החלטה ולפיכך ביום 21.1.19 חזר המבקש וביקש ליתן החלטה ביחס לאותה הודעה קודמת. בבקשה זו ציין כי המומחה, פרופ' מן, מבקש לקבל העתק של החלטת המינוי כדי להוציא דרישת תשלום מסודרת למשיבה וכל עוד לא מוסדר שכרו, הוא לא משחרר את חוות דעתו. ביום 13.2.19 ניתנה החלטת כבוד הרשמת הבכירה סמאח סאבר מסארווה בה ציינה, כי לא ברור אופן ההתנהלות בתיק ובטרם מתן החלטה אופרטיבית על המבקש להגיש בקשה מוסכמת. צוין בהחלטה כי " מעיון בתיק נראה כי בית המשפט לא מינה את פרופ' מן". בהקשר זה הפנתה כבוד הרשמת הבכירה סמאח סאבר מסארווה, להחלטת כבוד הרשמת הבכירה ( כתוארה אז) בלהה יהלום מיום 21.11.18 - המלמדת על כך שטרם מונה מומחה.
כבוד הרשמת הוסיפה, כי אם קיימת הסכמה בין הצדדים לעניין המינוי, יש להגישה בתוך 14 יום, אך אם לא קיימת הסכמה, יש להשלים ולפעול בהתאם להחלטה מיום 27.12.18 ורק לאחר מכן ימונה מומחה מטעם בית המשפט.

המבקש לא הגיב להחלטה זו. בכלל זה - לא הוגשה הסכמה באשר למינוי ומנגד גם לא הגיש המבקש השלמת טיעון בסוגיית המינוי, כפי שהתבקש עוד מכוח ההחלטה מיום 27.12.18. ביום 4.3.19, הוגשה לתיק חוות דעת רפואית מטעם פרופ' גדעון מן ובשוליה גם דרישת תשלום ע"ס של 6,000 ₪, כאשר הסכום כולל מע"מ. דרישת התשלום הופנתה לב"כ המשיבה. ראוי לציין כי לא ברור מכוח מה סבר פרופ' מן כי זהו סכום שכר הטרחה וכי דווקא על המשיבה לשאת במימון הביניים. עוד לא ברור מכוח איזו הוראה מטעם בית המשפט, החל פרופ' מן לבצע את עבודתו. מעיון בחוות הדעת לגופה ראוי לציין כי בין המסמכים שפירט המומחה כאלו אשר היו בפניו, מצוין כי הועבר אליו מכתב בחתימת ב"כ המבקש מיום 29.11.18. על בסיס זה ניתן רק להניח כי לאחר שהתבקש פסק הדין החלקי, פנה ב"כ המבקש אל המומחה וזאת על אף שהיה ברור מההחלטה שניתנה ביום 21.11.18 כי אותו מומחה טרם מונה. אעיר, כי נראה שחוות הדעת הוגשה באופן משובש וחסרים בה עמ' 2 ו-4.

לאחר שהתקבלה חוות הדעת, ניתנה על גביה החלטה של כבוד הרשמת הבכירה, סמאח סאבר מסארווה, ביום 6.3.19 וזאת כדלקמן: "לעיוני בכב הגנה/הסכם פשרה ביום 30.4.19. בהעדר הנ"ל התביעה תימחק מחוסר מעש" (טעות הסופר במקור וככל הנראה הכוונה לכתב הגנה). נראה כי כבוד הרשמת שגתה בעת מתן ההחלטה וזאת בשים לב להחלטה הקודמת מיום 13.2.19 אשר ממנה עולה באופן ברור כי עדיין לא קיים כלל מינוי מטעם בית המשפט. תוך התעלמות מאי הבהירות העולה, הגיש ב"כ המבקש ביום 27.3.19 בקשה ליתן הוראות לקידום התיק בדרך של מתן הוראות להגשת תחשיבי נזק. בגדר בקשה זאת טען כי אף התקיים מו"מ בין הצדדים, אך נראה כי הפערים גדולים. על בקשה זו לא ניתנה החלטה במשך כחודש וחצי ולפיכך ביום 13.5.19 הגיש המבקש בקשה למתן החלטה.

בית המשפט ( כבוד הרשמת הבכירה סמאח סאבר מסארווה) הורה ביום 14.5.19 על העברת הבקשה לפסילת חוות הדעת לתגובת המבקש ( התובע) בתוך 14 ימים. כמו כן, בהחלטה נפרדת באותו יום, וככל הנראה בשגגה, נתנה כבוד הרשמת גם החלטה נוספת אשר הורתה על הגשת תחשיבי נזק ( עסקינן בהחלטה אשר ברור על פניה כי היא שגויה, שכן כל עוד לא נודע אם חוות הדעת תיפסל, ממילא אין טעם בהגשת תחשיבי נזק המבוססים על אותה חוות הדעת).

ביום 16.5.19 הגיב המבקש לבקשת המשיבה לפסילת חוות הדעת. בתגובה הדגיש כי הוא הסכים לביטול פסק הדין החלקי שניתן בהעדר הגנה וזאת על יסוד הסכמת המשיבה לכך שמינוי פרופ' מן יעמוד בעינו. רק על בסיס זה ויתר על הוצאות. נטען כי על רקע זה מדובר כעת בבקשה שהיא מבוססת על טעות ב"כדאיות" העסקה ובניסיון להתחכם ולהתחמק בדיעבד מהקביעות אשר בחוות הדעת. המבקש הפנה עוד למחדלים אלה ואחרים של המשיבה אשר הגישה את הבקשה לפסילת חוות הדעת במועד מאוחר מאוד. הודגש כי הבקשה הוגשה רק כארבעה חודשים לאחר שהמבקש כבר נבדק על ידי פרופ' מן ורק כחודשיים לאחר שחוות הדעת אף הוגשה לתיק בית המשפט. הודגש כי בקשה לפסילת חוות דעת של מומחה יש להגיש בהזדמנות הראשונה וללא שיהוי והמשיבה נכשלה מלעשות כן. המבקש מדגיש כי הוא צירף וס"ר חתום עוד לכתב התביעה והעתק מפנייתו למומחה מיום 29.11.18 נשלח ישירות גם למשיבה. היה על המשיבה לעשות שימוש בוס"ר ולהעביר תיעוד רפואי למומחה בתוך 45 יום, אך היא מטעמיה לא עשתה כן. המומחה לא היה צריך לרדוף אחר המשיבה, כאשר זו נכשלה מלהעביר אליו תיעוד רפואי במועד שנקבע בהחלטות, או בהתאם למועד המתחייב מהתקנות. נטען כי אפילו שגה המומחה בתום לב, ניתן לרפא את הפגם באמצעי יותר מידתי מאשר פסילה. בהקשר זה מפנה המבקש לאפשרות להעביר את החומר הרפואי למומחה בדיעבד, להפנות לו שאלות הבהרה או לזמנו לחקירה. המומחה הגיש את חוות הדעת רק לאחר שכבר חלף המועד להעברת התיעוד הרפואי. למשיבה ניתנה האפשרות להמציא את התיעוד והיא זו שלא טרחה לעשות כן. נטען כי אין חומר רפואי נוסף בידי המשיבה והטענה נטענת בעלמא. בכל מקרה פרופ' מן התחשב גם בעבר הרפואי של המבקש אשר עליו עמד מהמסמכים הרפואיים שקיבל מהמבקש. המומחה ניכה מחצית מהנכויות בגין מצב מהעבר.

המשיבה הגישה תשובה מטעמה ביום 27.5.19 והדגישה כי הוטעתה על ידי ב"כ המבקש אשר אמר לה שקיים כבר מינוי של מומחה מטעם בית משפט, בעוד לא זה היה מצב הדברים ביום 25.12.18. נטען כי אין לאפשר לצד לפנות למומחה על דעת עצמו, ללא ידיעת בית המשפט והצדדים וללא שניתנה החלטה פורמלית על המינוי. הדברים יפים במיוחד כאשר אותו צד גם העביר למומחה תיעוד רפואי, באופן חד צדדי. לא ברור גם כיצד המומחה מגיש חוות דעת רפואית לתיק בית המשפט, בלא שיהיה לו תיעוד רפואי מטעם המשיבה וללא שביקש לקבל חומר שכזה ממנה. נטען כי אם תיוותר חוות הדעת על כנה, תיגרם למשיבה פגיעה קשה וייגרם עיוות דין קיצוני שאינו ניתן לתיקון.

ההחלטה נשוא הבקשה:
בית משפט קמא נתן ביום 19.6.19 את החלטתו, היא ההחלטה נשוא בקשה זו. נקבע כי בהודעת המשיבה מיום 25.12.18 נכתב אומנם כי קיימת הסכמה להותיר את מינוי האורתופד, פרופ' מן, על כנו, אך עיון מלמד שלא היה מינוי שכזה עובר לאותו מועד. המשיבה ביקשה אפוא להותיר מינוי על כנו - " שעה שכלל לא היה מינוי". בנסיבות אלה מצא בית המשפט שלא לקבל את חוות הדעת ואפשר לצדדים להגיע להסדר, או לחלופין - הורה למבקש להשלים טיעונים בבקשת המינוי.

הטענות בבקשה:
המבקש מתאר את השתלשלות האירועים בבית משפט קמא ומבקש להותיר על כנה את חוות הדעת של פרופ' מן. נטען כי יש מקום לתת תוקף של החלטה להסכמות דיוניות שהיו בין הצדדים. תקנות פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ( מומחים) תשמ"ז-1986, מאפשרות לצדדים להגיע להסכמה על מינוי מומחה בכל שלב, אף עובר להגשת התביעה. הסכמה שהתקבלה ביניהם יש לכבד. המבקש טוען כי הנתבעת הסכימה למינוי פרופ' מן וההסכמה לא הותלתה בשאלה האם ניתנה החלטת מינוי פורמלית, אם לאו. נטען כי אין יסוד לטענה שאין מינוי בהעדר החלטת מינוי. כאשר הצדדים מסכימים על מינוי, ניתן ליתן החלטת מינוי גם במועד מאוחר יותר. המבקש מדגיש את הפנייה המאוחרת של המשיבה עם בקשתו לפסילת חוות הדעת וזאת בהתאמה למפורט בתגובתו לבקשה שנדונה בבית משפט קמא. נטען כי החלטת בית משפט קמא גם נומקה באופן חסר.

הכרעה:
לא מצאתי מקום לקבל את הבקשה וזאת אף מבלי לבקש תגובה. עיון מעמיק בתיק בית משפט קמא מלמד באופן ברור כי אכן לא ניתנה כל החלטה על מינוי פרופ' מן כמומחה בתיק;
הדבר עולה באופן ברור מהחלטת כבוד הרשמת ( כתוארה אז) בלהה יהלום מיום 21.11.18. לנוכח האמור באותה החלטה לא ברור כיצד נערכה פניה מטעם המבקש למומחה ביום 29.11.18 ( כך לפי האמור בחוו"ד של פרופ' מן) וייתכן ובכך נעוצה התקלה.
העובדה שאין החלטת מינוי שבה ואושרה בהודעה מיום 27.12.18.
על רקע ההחלטה מיום 21.11.18 וההודעה על החלטה מיום 27.12.18 - לא ברור מדוע בחר המבקש להתייצב ביום 14.1.19 לבדיקה אצל המומחה, ולהגיש הודעה לתיק רק לאחר מכן ( ביום 15.1.19).
זאת ועוד, גם ביום 13.2.19 שבה כבוד הרשמת הבכירה סמאח סאבר מסארווה והבהירה כי אין בתיק החלטת מינוי. ראוי היה אפוא כי מי שפנה אל המומחה יעדכנו בכך מידית.

לא ניתן להבין מכוח איזו החלטה סבר פרופ' מן כי יש מקום שיתחיל לבצע מלאכתו. לא ברור כיצד עשה כן בטרם נקבע מי ישלם שכר טרחתו ומה גובה שכר טרחתו.
כמו כן - לאחר שקיבל חומר רפואי רק מטעם צד אחד, לא ברור מדוע בחר לבדוק את המבקש וזאת ללא שפנה עובר לכך לצד שמנגד וביקשו להעביר חומר רפואי מטעמו, שאם לא כן ימשיך בפעולותיו. נראה מיותר להרחיב במילים באשר לזכות המשיבה להעביר חומר רפואי גם מטעמה וזאת עובר לבדיקת המבקש ועובר למתן חוות דעת באשר לפגיעתו, אם בכלל.

עולה אפוא כי לא נפלה שגגה בהחלטה נשוא הבקשה שכן אכן לא ניתנה כל החלטה על מינוי פרופ' מן.

אכן, נפלו ליקויים רבים בתיק זה - הן מצד המבקש אשר לא טרח לפעול לקבלת החלטת מינוי חרף החלטות המבהירות אחרת, הן מצד המשיבה - אשר השתהתה בתגובותיה, לרבות הגשת הבקשה להוצאת חוות הדעת מהתיק באיחור והן מצד בית משפט קמא - עת ניתנו החלטות שגויות לאורך הדרך ( ר' החלטה מיום 6.3.19, הוצאת שתי החלטות ביום 14.5.19 אף שברור כי אין הן מתיישבות זו עם זו) ועת הייתה השתהות לא מובנית בין מועדי פניות לבין מועדי מתן החלטות ( ר' לדוגמא העובדה שעל בקשה מיום 15.1.19 ניתנה לבסוף החלטה רק ביום 13.2.19). עם זאת, אין בליקויים אלה ליצור יש מאין ואין באלה להוות החלטת מינוי של פרופ' מן, אשר אינה בתיק ומעולם לא ניתנה. העובדה שלא ניתנה החלטת מינוי, בתוספת העובדה שהמומחה עשה דין לעצמו, ביצע בדיקה בהעדר חומר רפואי מטעם אחד מהצדדים ובהעדר החלטה באשר לשכרו והצד שיישא בו - תומכים כולם בדחיית בקשה זו.

מעבר לדרוש אוסיף ואציין כי לא מדובר בפסילת חוות דעת של מומחה שמונה מטעם בית משפט, שכן כמובהר פרופ' מן לא מונה על ידי בית משפט. ממילא ההלכות הנוגעות לפסילת חוות דעת של מומחה מטעם בית משפט, אינן נוגעות לענייננו. מדויקת יותר קביעת בית משפט קמא כי אין מקום לקבל את חוות הדעת ( להבדיל מקבלתה ואז פסילתה). חוות הדעת הוגשה לתיק שלא על פי דין ולפיכך בצדק הוצאה ממנו.

אין בידי כלים להכריע במחלוקות נוספות שנפלו בין הצדדים ( כך לדוגמא השאלה האם ב"כ המבקש הטעה את ב"כ המשיבה כי קיימת כבר החלטת מינוי בעת פנייתה ביום 25.12.18, או שהדברים היו ברורים לב"כ המשיבה, אלא שהיא הגישה הודעה לא מדויקת לתיק) - אך לטעמי הדבר גם אינו נדרש בגדר הטיפול בבקשה זו.

אני מוצאת להורות כי העתק מהחלטה זו יועבר גם לידי פרופ' מן לידיעתו.
ככל שיסבור פרופ' מן כי יש מקום שמי מהצדדים יישא בשכר טרחתו ( כולו ואו חלקו) וככל שיגיש בקשה בעניין זה לתיק המוסיף להתברר בבית משפט השלום - חזקה על המותב שיידרש לבקשה, כי יאפשר לשני הצדדים להעלות טענותיהם ויכריע בכל הנדרש בהתאם להבנתו.

סופם של הדברים הוא אפוא כי הבקשה נדחית.

מאחר ולא התבקשה תגובה, לא יעשה צו להוצאות.

העירבון שהופקד יוחזר למבקש באמצעות בא כוחו.

ההחלטה תשוגר לצדדים.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ט, 05 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יעקב כהן
נתבע: איילון חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: