ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רחל נכטיילר נגד מגדל חברה לביטוח בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת יפעת אונגר ביטון

התובעת

רחל נכטיילר
ע"י ב"כ עו"ד רוני שמעון

נגד

הנתבעות

1.מגדל חברה לביטוח בע"מ
2.פמי פרימיום בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד אורלי בר-און

פסק דין

תביעה מכוח פוליסת ביטוח מבנה, לשיפוי בסך 35,000 ₪ בגין נזקים, שנגרמו כתוצאה מפריצת מים , מצנרת בדירתה של התובעת.
לאחר בחינת טענות הצדדים, ראיותיהם וסיכומיהם, באתי לידי מסקנה שדין התביעה להתקבל בחלקה.

העובדות שאינן שנויות במחלוקת:

התובעת היא בעלת דירה בה נתגלו נזקי רטיבות. מדובר בדירת דופלקס, בעלת שתי קומות, הממוקמת תחת גג בית משותף. התובעת רכשה מהנתבעת 1 פוליסת ביטוח מבנה, שתוקפה מיום 1.2.2014 ועד יום 31.1.2015 (להלן: "הפוליסה"). בפרק א' לפוליסה מוגדרים נזקי מים ונוזלים שמקורם בנזקי צנרת – כמקרה ביטוח. אין חולק שהתובעת שילמה את מלוא הפרמיה תמורת הפוליסה.

הנתבעת 2 היא שלוחתה של הנתבעת 1 לאיתור מקור נזקי צנרת ותיקונם, ותיקון נזקי מים אצל מבוטחי הנתבעת 1. אין חולק כי התובעת פנתה לנתבעת 2, בסוף שנת 2014, בעקבות סימני רטיבות שהופיעו בתקרת הסלון ובתקרת אחד החדרים בקומה התחתונה של הדירה. אין חולק כי הנתבעת 2 שלחה את נציגיה לדירה עלמנת לבחון את נסיבות האירוע. אין חולק שהתובעת דיווחה על הרטיבות לסוכן הביטוח, שפנה בעניין לנתבעת 1 (לפחות מאפריל 2015).

טענות הצדדים

אליבא התביעה, תחילה נשלח לדירה שרברב בשם אלי שפירק את האינטרפוץ בקיר המקלחת בקומה העליונה, והורה לא להשתמש בה. לא זו בלבד שהרטיבות לא פסקה, היא החמירה. הנתבעת 2 שלחה נציג נוסף, שבדק את הדירה (לאחר תקופה ארוכה במהלכה שבה התובעת שבה ופנתה אליה) והודיע כי בעיית הרטיבות, שהלכה והחמירה מאז פנתה התובעת לנתבעת 2 לראשונה, נובעת מאיטום לקוי של גג הבניין המשותף. התובעת טוענת כי פנתה לוועד הבית, נעשו בגג עבודות לאיטום הגג, אולם בעיית הרטיבות בדירתה לא נפתרה.

מוסיפה התובעת וטוענת, שרק כאשר נואשה מהנתבעת 2 והזמינה קבלן פרטי (להלן: "שתיוי"), בראשית שנת 2017, נתגלה המקור האמיתי לבעיית הנזילה והרטיבות: דליפה מצינור דלוחין העובר ברצפת הקומה העליונה של הדירה. שתיוי תיקן את הצינור והנזילה פסקה.

נטען, כי בשל הרטיבות הנמשכת, נגרם לדירה נזק רב. כתמי רטיבות והתנפחות הטיח בתקרות הקומה התחתונה, נזק לקירות הקומה התחתונה, נזק לארון צמוד קיר שנפגע בדופן האחורית, התנפחות משקוף וכד'. נוסף לכך, איבדה התובעת מס' ימי עבודה בהמתנה לבעלי מקצוע מטעם הנתבעת 2, שלעיתים כלל לא הגיעו.

התובעת טוענת כי התרחש מקרה הביטוח בהתאם למוגדר בפוליסה וחרף זאת הנתבעת מסרבת לשלם לה את תגמולי הביטוח.

הנתבעות ציינו במכתב הדחייה: "ע ל פי תנאי הפוליסה, טיפול נזקי המים יתבצע באמצעות שרברב המבטח פמי פרימיום. כמו כן מדובר במספר מוקדי נזק מתמשכים ולא מאירוע אחד. חלק מהנזקים הנם כתוצאה מחדירת מי גשמים ואיטום לקוי שאינם נכללים בכיסוי הביטוחי על פי פרק 1 מבנה הדירה. כאמור, הנזקים תוקנו לפני ביקור השמאי. ההודעה על הנזקים הנוספים נמסרה באיחור ניכר לאחר כשנתיים...כמו כן, לא הוצג לנציג חברתנו הנזקים שנגרמו ובכך נמנע מאיתנו לבדוק את הנזקים ולעמוד על טיבם והיקפם. ומשלא נתאפשר לשמאי לבדוק הנזק לפני התיקון, הדבר מצביע על גרימת נזק ראייתי בגינו היא זכאית לפטור מחבות. אי דיווח במועד על קרות הנזק מהווה הפרה של הוראות הפוליסה, הפרה המקנה למבטח פטור מחבות".

הנתבעת 1 טענה, שעל-פי הפוליסה היא מחויבת אך ורק לתיקון הנזק וקימומו ע"י חברה שתקבע על ידה. לשיטת הנתבעות , נציג הנתבעת 2 שביקר בדירה (בנובמבר 2014) מצא קילופי צבע ישנים בחדר המדרגות הנובעים מחדירת מי גשמים – אירוע שאינו מכוסה בפוליסה. הנתבעות אישרו שנציג מטעמן קבע שהנזק נובע מבעיית איטום של גג הבית המשותף, כפי שבא לידי ביטוי בבדיקה טרמית מטעם התובעת.

הנתבעות טענו עוד, מבלי לפגוע או לגרוע מהאמור לעיל, כי לפי בדיקת שמאי, גובה הנזק הוא 25,405 ₪ (בערכי שיפוי וכינון). הסכום שתבעה התובעת אינו מפורט ואינו מבוסס, ונקבע ללא חוו"ד, אלא על סמך חלקי הצעות מחיר וחשבוניות.

כן טענו הנתבעות לשיהוי בהגשת התביעה, שהוגשה ימים ספורים טרם ההתיישנות ולנזק ראייתי. לא זו אף זו: התובעת הפסיקה לשתף פעולה עם הנתבעות מאז מרץ 2015, לא השיבה למכתבי הנתבעת 1 ולא המציאה לשמאי מטעמן אסמכתאות שדרש.

התשתית הראייתית

התובעת פירטה בתצהירה את הנזקים שנתגלו בדירה בשל הרטיבות הן בקומה העליונה והן בקומה התחתונה. כמו כן פירטה את ניסיונות בעלי המקצוע מטעם הנתבעות לפתור בדרכים שונות את בעיית הנזילות והרטיבות, ללא הצלחה. התובעת חזרה על האמור בתביעה לעניין איבוד שעות עבודה בהמתנה לבעלי המקצוע. לשיטתה, רק כאשר הזמינה את שתיוי, הלה איתר את מקור הדליפה (פיצוץ בצנרת ביוב שעברה ברצפת הקומה העליונה), החליף את הצנרת הפגועה, החליף את החול ואת הריצוף ותיקן את קירות הקומה העליונה. לאחר מכן פסקה הנזילה. התובעת הוסיפה, כי לא סיימה לתקן את הנזקים שנגרמו בעקבות הרטיבות בקומה התחתונה.

לפי תצהירו של שתיוי, הבחין ברטיבות מאסיבית בתקרת הסלון ובתקרת חדר הבן בקומה התחתונה ובעליית מים קפילארית (בגובה 80 ס"מ) בקירות הקומה העליונה. לדבריו, התובעת החזירה בדו"ח בדיקה טרמית, שהצביעה על קיום מים תחת הריצוף. פירוק הריצוף העיד על חול ספוג מים, ובלשונו: "כמו מרק". לאחר פירוק הריצוף הבחין בפיצוץ בצנרת הביוב ובכמות מים גדולה בחיבור בין הצינורות. בנוסף, חיבורי הצנרת העולה מהקומה התחתונה היו מפוצצים והקומה העליונה הייתה ספוגת מים. שתיוי מתאר בתצהירו את פעולות התיקון וההחלפה של הצנרת, החול והריצוף ותיקון הקירות הפגועים.

החקירה הנגדית של שתיוי לא הובילה לשינוי בעדותו, והוא תמך וחיזק את האמור בתצהיר, לרבות אופי הנזקים ומיקומם. לדבריו, לא תיעד את המקום בתמונות ולא שמר את הצנרת הפגועה, משום שלא ידע כי יצטרך להעיד בבית המשפט. הוא שמע מהתובעת כי בעלי מקצוע שבדקו את הדירה לפניו לא הביאו לפתרון הבעיה, ולא ידע כי לתובעת חברת ביטוח.

לעומת זאת, שתיוי נדרש לדו"ח הטרמי ולא זיהה בו את האינדיקציה לקיום מים תחת הריצוף. הוא ציין: "הדו"ח הזה מה שאני רואה כאן כרגע זה דו"ח של נזילה מהתקרה אבל כנראה יש עוד דו"ח שממש יש צילום של החדר שרואים את המקור של המים ולשם הלכתי, פתחתי ושם הייתה בעיה. לא הלכתי והפכתי את כל החדר. פתחתי נקודתי איפה שהייתה הבעיה" (עמ' 6 ש' 7-13 לפרוט').

משמע, לפי שתיוי, כפי שחזר מס' פעמים בעדותו, הדו"ח הטרמי הוביל אותו לנקודת הכשל בצנרת (עמ' 6 ש' 15-18 לפרוט').

אשר להיקף העבודה הנדרשת, טען שתיוי כי היה צורך להחליף את כל הצנרת, הגם שהיו שתי נקודות כשל בלבד: האחת - בחיבור בין הצינורות של הביוב, והשנייה – בפינת החדר בצנרת כניסת המים מהקומה התחתונה לעליונה.

שתיוי אישר שעבודתו הסתיימה בפברואר 2017 ואז קיבל תשלום (חלקו במזומן וחלקו בצ'ק). הצעת המחיר שנתן באוגוסט 2017 מתייחסת לקומה התחתונה שבה לא תיקן דבר: "לגבי התקרה למטה אי אפשר לצבוע ולעבוד כשזה רטוב ולוקח בערך חודשיים עד שזה מתייבש. צריך לגרד את הטיח, לעשות חדש ולצבוע. היא עברה את החגים והכל ואז היא קראה לי לתת לה הצעת מחיר לתקרה של הקומה התחתונה" (עמ' 8 ש' 17-19).

התובעת בעדותה הסבירה כי אינה תובעת בגין תשלום ששילמה לוועד הבית המשותף לצורך איטום הגג המשותף. לטענתה, הזמינה את הנתבעת 2 בשל רטיבות בקומה התחתונה של הדירה, הגיע מאתר נזילות בשם צעירי (להלן: "צעירי") וקבע שמקור הרטיבות בבעיית איטום בגג זה. הוא שכנע אותה, שאינה מבינה דבר בצנרת, והיא שכנעה את וועד הבית המשותף לערוך עבודת איטום בגג. התובעת אישרה כי הנזילה מהגג גרמה לנזק (לא נזילה פעילה) בקירות הפנימיים של דירתה, אולם אינה תובעת נזק זה: "זה גרם נזק של 10 ס"מ מהגג בערך".

לדברי התובעת, גם לאחר איטום גג הבניין נמשכו הנזילות והרטיבות בקומה התחתונה בדירתה. היא הזמנה שוב את צעירי, הפעם באופן פרטי. היא הסבירה: "כי הוא המליץ ואני שיגעתי את כל וועד הבית לעשות את האיטום ואחרי זה המשיכה הנזילה למטה והייתי חסרת אונים. אמרתי לו שזה מה שהוא אמר לעשות, למה עכשיו יש לי נזילה? דרור צעירי אמר לי שקבלן האיטום עשה עבודה מאד גרועה והמצב נשאר אותו דבר כ מו שהוא היה"
(עמ' 10 ש' 25-30).

צעירי ערך שתי בדיקות לאיתור מקור הרטיבות בדירת התובעת. הראשונה, ביום 6.5.15 מטעם "מדיטסט", כאשר הדו"ח הוכן ע"י שי הרוש (נ/2); והשנייה בדיקה שנערכה ביום 25.10.16 מטעם "גילוי נאות" (נ/1).

עפ"י נ/2 בוצעו בדיקת לחץ לצנרת המים וסריקה תרמית. הרוש הגיע לידי מסקנה כי הממצאים מלמדים על חדירת מים מגג המבנה וכי לא קיימת הימלטות מים מצנרת הדירה. הרוש לא זומן להעיד על הדו"ח שהכין. עפ"י נ/1 נערכו צילומים תרמיים וסיור על גג המבנה. לשיטתו של צעירי הצילומים מראים בבירור רטיבות בתקרת הקומה התחתונה ובתקרת הקומה העליונה של הדירה. בנוסף, תקרת החדר בקומה העליונה רוויה במים, כאשר צעירי קובע כי מעל תקרת אותו חדר מותקנים הדודים והקולטים של הבית המשותף. לדבריו, בעת העלייה לגג נמצאו דודים נוזלים. עוד מצא כי צינור ניקוז הגג, עובר בפינת קיר חדר, שנמצא בצילום התרמי רטוב לגמרי. בעת העלייה לגג ובדיקת צינור הניקוז התברר כי הנקז סתום כמעט לחלוטין וקיימים חורים המחדירים מי גשם או מי נזילות הדודים. מסקנתו של צעירי הייתה שיש לטפל בנקז הגג, לרבות איטומו, וכן בנזילות מהדודים.

ניתן להיווכח שאין בדו"חות אלה התייחסות כלשהי לרצפת הקומה העליונה (שהיא תקרת הקומה התחתונה). בהתאם למועדי הבדיקות, הרי הראשונה בוצעה קודם לביצוע עבודות האיטום בגג המשותף (בספטמבר 2015) והשנייה לאחריהן. התובעת העידה, כזכור, שהזמינה את צעירי לאחר ביצוע העבודה הנ"ל, משום שלא נפתרה בעיית הרטיבות בדירתה. כן העידה, כי צעירי מסר לה שעבודת האיטום לא בוצעה כהלכה ולכן בעיית הרטיבות בדירתה לא נפתרה. עדותה זו של התובעת עולה בקנה אחד עם מסקנותיו בדו"ח נ/1.

בעדותו, לא היה בפיו של צעירי הסבר לכך שלא צילם את הדירות מלמטה למעלה. לאחר שלא עלה בידו אחר מס' שאלות להשיב עניינית, ענה: "כי אין לי צורך לצלם כי די ברור שיש שם מים. הרי מתחת לרצפה הזאת יש סימני מים" (עמ' 13 ש' 13-18 לפרוט'). כלומר, לפי עדותו של צעירי עצמו, קיימת היקוות מים תחת הריצוף. למרות זאת לא מסר מידע ישיר לנתבעת בעניין זה, אלא הניח כי הנתבעת תדע זאת: "דיווחתי לחברת הביטוח שיש חדירת מים ברורה מהגג העליון והמים מטבע הדברים ברור לכולנו שהם יורדים. ברגע שמגיעים למשטח התחתון של הרצפה המים יגיעו לשם. יקוו שם".

צעירי הופנה לתמונה השמאלית במרכז העמ' השני לנ/1. בתמונה זו רואים חלק עליון סגול כהה, מעליו ומתחתיו חלקים בוורוד. מתחת לצבע הוורוד, ניתן לראות פס כתום ומתחתיו שוב צבע סגול. לדברי צעירי, מדובר במראה המלמד על נזילת מים מלמעלה למטה, לרבות עד לחלק הסגול הנמוך. הדבר אינו מתיישב עם עדותו לפיה הצבע הכתום מלמד על מידה פחותה של מים בקיר. יותר מסתבר כי החלק הסגול הנמוך של הקיר מעיד על עלייה קפילארית של מים מכיוון הרצפה כלפי מעלה, מאשר רטיבות שמקורה מלמעלה ויורדת לאורך הקיר עד למטה, תוך שהיא נעצרת בפס הכתום (הספוג פחות) עוברת אותו ושוב ממשיכה תחתיו. סופו של דבר צעירי הודה כי לא צילם את הרטיבות הקפילארית.

הנתבעות העידו את השמאי מטעמן, אורן פרץ. הלה ערך דו"ח ביום 22.7.17 לפיו הפסיק הטיפול בבירור התביעה, נוכח אי שיתוף פעולה של ב"כ התובעת ואי מסירת מסמכים שנדרשו. השמאי ציין בדו"ח כי בוצעו עבודות לתיקון צינור דלוחין ברצפת הקומה העליונה בטרם הגיע לבדוק את הדירה. עם זאת העיר: "הוצגו בפנינו מספר מוקדים של התנפחות צבע יבשים בתקרת מטבח, סלון, גרם מדרגות וחדר שינה".

בחקירתו הנגדית אישר כי לא ראה מה העבודות הנדרשות לטיפול ברטיבות, אולם לאחר שיחה עם שתיוי שגולל בפניו את תהליך העבודה שביצע, תמחר את עלותה בדיוק בסכום ששלמה התובעת לשתיוי. אם כך, עפ"י שמאי הנתבעת, עלות עבודתו של שתיוי, תואמת את המחיר שדרש ואת מה ששילמה לו התובעת בפועל. השמאי שמע מפיו את פרטי העבודה ומצא כי המחיר תואם אותה.

הנתבעת 2 הגישה תצהיר של הגב' נורית פרנקו, המשמשת בתפקיד מנהלת מחלקת שמאות וקשרי לקוחות של הנתבעת 2. הנ"ל העידה כי העובדות המופיעות בתצהיר אינן פרי ידיעתה האישית אלא שאובות מדיווח במערכות הנתבעת 2. עוד עלה כי ניתן היה לערוך בירור על מנת להביא לעדות את מי שטיפלו בדירת התובעת, אך הדבר לא נעשה. לבקשת ב"כ התובעת למחוק התצהיר בשל עדות שמועה, קבעתי כי אתעלם מכל עדות בלתי קבילה.

דיון ומסקנה

לטעמי התובעת צלחה את מבחן מאזן ההסתברות להוכיח כי הרטיבות בדירה נבעה, בין היתר, מפיצוץ בצנרת המצויה תחת רצפת הקומה העליונה . אין חולק כי נגרמה רטיבות לקומה התחתונה בדירה, כי שתואר ע"י התובעת, שתיוי וצעירי בעדויותיהם ובאופן חלקי גם מרישומי הנתבעת 2 שהובאו בחוו"ד השמאי. רטיבות זו שררה בדירה תקופה ארוכה, עת התובעת הלינה עליה בפני הנתבעות כבר בסוף 2014, החריפה משמעותית עם חלוף הזמן, עד אשר חדלה לאחר התיקון שביצע שתיוי.

מכאן יש להסיק, כי הרטיבות ברצפת הקומה העליונה, חדרה וחלחלה את תקרת הקומה התחתונה ואל הקירות בקומה התחתונה. במקביל, בשל הצפת הקומה העליונה (לדברי שתיוי שלא נסתרו, כל החול תחת הריצוף היה ספוג מים "כמו מרק") נגרמה עליית מים קפילארית בקירות הקומה העליונה.

כאמור, אין חולק שתקרת הקומה העליונה וקירותיה (בחלק העליון) נפגעו אף הם מרטיבות. התובעת הודתה כי חלחלו מים מתקרת גג הבנין המשותף וגרמו לנזקים אלה, אותם איננה תובעת בתביעה זו.

אני סבורה שנציגי הנתבעות אשר נשלחו לדירת התובעת לא דאגו לביצוע בדיקות ראויות על מנת לאתר את מקור הרטיבות בקומה התחתונה. ראשית, בסוף שנת 2014, לפי רישומי הנתבעת 2, נקבע (לא ברור על ידי מי ועל סמך מה) שקילופי הצבע בקירות חדר המדרגות מקורם בחדירת מי גשמים שאינה מכוסה בפוליסה. בנוסף, בוצעה עבודה של תיקון צנרת הזנה במקלחת, כאשר לא ברור מי ערך את העבודה וכיצד הגיע למסקנה כי תיקון זה אמור לפתור את בעיית הרטיבות. שנית, עפ"י חוו"ד שי הרוש נ/2, ניתן להיווכח כי נבדקה רק התקרה בקומה העליונה, בוצעו שני צילומים תרמיים בסך הכל וארבעה צילומים על הגג. בדרך זו נקבע שמקור הרטיבות בגג המשותף ואין שום בעיה של הימלטות מים מצנרת הדירה. ובכן, קביעה זו נמצאה שגויה, אף לשיטתו של צעירי, שהודה כי הבחין בעת ביקוריו ברטיבות משמעותית בקומה התחתונה של הדירה. לא ברור כיצד הגיע הרוש למסקנה שאין הימלטות מים מצנרת הדירה, שעה שבפועל לא בוצעה פתיחה של הריצוף על מנת לאשש מסקנה זו בממצא של ממש (ולו בדיקת רמת הרטיבות של החול) ולא בוצעו צילומים תרמיים של הקירות ושל הרצפה (שהיא למעשה גם תקרת הקומה התחתונה). בשלב השלישי, נקרא צעירי למקום לאחר שבוצעה עבודת תיקון של הגג המשותף. להבדיל מביקורו הקודם, שאז עלה לגג המשותף וצילם את מקור הנזילות (לשיטתו), בדו"ח שערך לאחר בקורו השני נ/1, לא מופיעות תמונות של הגג המשותף, על מנת לבסס מסקנה כי התקלות שם עודן קיימות ולא תוקנו כראוי. ודוק, ראוי היה שצעירי יבחן לעומק, ואף יתייחס בדו"ח, לשאלה כיצד נמשכת הרטיבות בקומה התחתונה חרף תיקון הגג.

צעירי העיד, שמסר לחברה הביטוח על הנזילה, אולם תחת לבדוק בעצמו ולאשש את ממצאיו, יצא מנקודת ההנחה שכל נזילה יורדת כלפי מטה ולכן ברור מאליו כי נזילה מהגג יורדת בקירות הדירה עד לקומה התחתונה. משכך לא ראה צורך לבחון אפשרות נוספת, משמע – האם הרטיבות נוצרת גם מהימלטות מים בצנרת הדירה עצמה. מיותר לציין כי הנחה זו מוטעית ובלתי מקצועית. כך גם ייחוס כל הרטיבות בקירות הקומה העליונה לנזילה המגיעה מהגג, כאשר לפחות באחת התמונות עולה שקיים אזור בקיר שאינו רטוב, ולאחריו, כלפי מטה, שוב קיימת רטיבות רבה, מלמד על ניתוח בלתי מקצועי של התמונות התרמיות.

כל הנ"ל הם כשלים באופן בו ביצעה הנתבעת 2, מטעם הנתבעת 1, את פעולות הבדיקה לאיתור מקור הנזילות והרטיבות, העולים כדי הפרת הסכם ורשלנות, שהרי ברי, כי אף מבחינתה של התובעת ואף מבחינתה של הנתבעת 1, מחויבת הנתבעת 2, להחזיר מצב לקדמותו – כלומר להביא לתיקון הנזק. תלונות חוזרות ביחס לאותם מיקומי רטיבות, שלא נפתרו בעבודות קודמות, ולא מצאו פתרון לאחר עבודה שנעשתה עפ"י חוו"ד נציגי הנתבעות, בפרט עבודות תיקון הגג המשותף שנעשו לפי חוו"ד צעירי, חייבו את הנתבעות לבדיקות יסודיות ומעמיקות יותר. קל וחומר לאחר שהנתבעת קיבלה פנייה לא שגרתית מסוכן הביטוח, המעיד על טיפול מזלזל ולא מקצועי של הנתבעת 2.

העובדה, שלא נסתרה, כי עבודתו של שתיוי הביאה לפתרון הבעיה, היא הנותנת כי מקור הרטיבות בקומה התחתונה והרטיבות בקומה העליונה של הקירות כתוצאה מעליית מים קפילארית, היה מהימלטות מים מצנרת הדירה. זאת ועוד, התובעת טוענת כי התלוננה על ריח של ביוב. היה מקום לבחון תופעה זו, שהרי אין לצפות כי ריח כזה יגיע כתוצאה מחדירת מי גשם דרך הגג או המרזב.

אני מוצאת לדחות הטענה לשיהוי בהגשת התביעה ולגרימת נזק ראייתי, ככל הנוגע להיקף הנזק טרם עבודתו של שתיוי. ניתן להיווכח שהתובעת פנתה לא פעם לנתבעת 2 בקשר לרטיבות. לא ברור אם מלוא פניותיה קיבלו ביטוי במרשמי הנתבעת 2, אולם מכל מקום אין חולק שצעירי ביקר אצלה בשנת 2015 ובשנת 2016, אין חולק כי נציגים אחרים ביקרו בשנת 2014, ודבר לא הוביל לפתרון. כל אל יכולים היו בנקל לתעד את מצבה של הדירה במלואה ולהביא הנתונים בפני הנתבעות, כך שאם נגרם נזק ראייתי כלשהו, ילינו הנתבעות על נציגיהן.

במקרה של נזקי מים, ובפרט כאשר נטען כי מקור הרטיבות במי גשם, לא ניתן לפעול באופן רציף, שכן לעיתים יש להמתין לתקופת הגשמים על מנת לבחון אם הרטיבות נמשכת, לעיתים יש להמתין עד לייבוש לאחר תיקון. איני מוצאת פסול בכך שהתובעת לא פנתה לחברת הביטוח, כאשר חוות דעתו של צעירי, גם כשהוזמן על ידה באופן פרטי, הייתה שמקור הבעיה בגג וכאשר התובעת ידעה כבר אז כי חדירת מים מהגג אינה נתמכת בפוליסה. עם זאת, בסמוך לגילוי המקור המשמעותי לרטיבות ככשל בצנרת פנימית, התובעת פנתה לנתבעת 1 באמצעות בא-כוחה.

אמת היא כי אין תיעוד מטעם התובעת לגילוי הפיצוצים בצנרת ולעבודתו של שתיוי. ניתן להבין כי התובעת "הרימה ידיים" מהנתבעות, ולא סברה כלל כי עליה לתעד עבורן. שתיוי עצמו העיד כי לא תיאר לעצמו שיאלץ להעיד בבית המשפט ולכן לא חשב על תיעוד. אלה הם הסברים סבירים לכך שמקור הנזק לא תועד. אולם, אני מוצאת את עדותם של התובעת ושל שתיוי מהימנה בכל הנוגע למה שנתגלה עם פירוק הריצוף ולפעולות שביצע לצורך התיקון. לא סביר בעיני כי מבוטח יממן מכיסו עבודה בהיקף זה, כאשר הוא סובל מחיסרון כיס וכלל לא מבוטח לו שיזכה לקבל כספו חזרה. לכן, איני מקבלת כלל את טענת הנתבעות שהתובעת ביכרה לבצע שיפוץ נרחב בדירתה והיא מנסה בתביעתה זו לממנה על חשבון הנתבעות. ודוק, שמאי הנתבעת 1 בדק עם שתיוי בשיחה טלפונית את שעשה (ומול החשבונית) והגיע למסקנה כי העבודה המתוארת תואמת את הממצאים, גם מבחינת מהות העבודות, גם מבחינת שווין. הדבר מחזק את מהימנותו של שתיוי.

יתר על כן, אין חולק כי יש להחזיר אף את הקומה התחתונה למצבה הקודם. התובעת ושתיוי העידו כי לא ניתן היה לבצע עבודות אלה עד גמר בשלב הראשון, בשל הצורך להמתין מס' חודשים לייבוש. הצעת המחיר שנתן שתיוי לביצוע אותן עבודות (שהתובעת לא ביצעה עד כה בשל חיסרון כיס), ניתן היה לבדוק ולבחון אף לאחר הגשת התביעה. מכל מקום, הנתבעות לא ראו מקום לשלוח איש לדירה על מנת לבחון את התיקונים הנדרשים ועלותם. בנוסף, הצעת המחיר של שתיוי לביצוע אותן עבודות לא נסתרה. היא מפורטת, ניתן היה לבחון אותה מול השמאי ואף לאמת אותה במקום.

בסופו של דבר שוכנעתי שהורם הנטל להוכיח כי הרטיבות שטופלה ע"י שתיוי בדירת התובעת מקורה בהימלטות מים מצנרת דלוחין ברצפת הקומה העליונה של הדירה, אירוע שאין חולק כי הוא מקרה ביטוח לפי הפוליסה.

אשר לנזקי התובעת, אני סבורה שהוכח, הן באמצעות החשבוניות/קבלות של שתיוי והן בעדות השמאי כי מדובר בשיעור הנזק לאשורו. התובעת, בהגינותה, לא תבעה את הכספים ששילמה לוועד הבית לצורך תיקון הגג. היא אף לא תבעה את עלות המרצפות שרכשה (שתיוי העיד כי התובעת היא שהביאה את הריצוף החדש).

על כן, אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת, יחד ולחוד, 25,155 ₪ (בהתאם לתיעוד שהוצג) בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 13.2.17 ועד לתשלום המלא בפועל. לא מצאתי לחייב את הנתבעות לשלם לתובעת בגין החלפת מנעול שלא הוכחה בראיה בכתב.

בנוסף, אני מחייבת את הנתבעת 2 לשלם לתובעת החזר של כל תשלום ששילמה התובעת לנתבעת 2, במסגרת קריאות השירות החל מ- 4.11.14 (עפ"י תיעוד הקיים במערכות הנתבעת 2, או תיעוד שתציג התובעת לנתבעת 2 תוך 30 יום), ואף אלה ישאו הפרשי הצמדה וריבית כדין, ממועד התשלום ועד השבתו בפועל.

עוד אני מחייבת את הנתבעות, יחד ולחוד, לערוך בדירת התובעת את כל עבודות התיקון הנדרשות להשבת הקומה התחתונה לקדמותה, בהתאם לפירוט העבודות בהצעת המחיר של שתיוי (נספח ה' לתביעה) וזאת בתוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין. לחילופין, ישלמו לתובעת את סכום הצעת המחיר, בסך 7,900 ₪ +מע"מ.

נוסף לאלה, אני מחליטה לחייב את הנתבעות לשלם לתובעת, יחד ולחוד, בגין טרחה, עגמת נפש ואבדן הנאה מהדירה, 2,500 ₪.

אני מחייבת את הנתבעות לשלם לתובעת, יחד ולחוד, הוצאות משפט וכן שכר טרחת עורך-דין בסך 7,000 ₪.

כל הסכומים הנ"ל ישולמו בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין.

זכות ערעור כדין

ניתן היום, ב' אב תשע"ט, 03 אוגוסט 2019, בהעדר.


מעורבים
תובע: רחל נכטיילר
נתבע: מגדל חברה לביטוח בע"מ
שופט :
עורכי דין: