ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין דוד דביר נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני כבוד השופטת יעל אנגלברג שהם

התובע:
דוד דביר
ע"י ב"כ עו"ד בן ארד

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ עו"ד נעמה נוה

החלטה

החלטה זו עניינה להכיר בפגיעה בכפות ידיו של התובע כ"פגיעה בעבודה" על פי עילת המיקרוטראומה.

רקע עובדתי

1. התובע יליד 1961, עבד כמסגר במסגריית לוי (להלן: המסגרייה) באשדוד, החל משנת 1984. וזאת במשרה מלאה 6 ימים בשבוע 8 שעות ביום.

2. התובע החל לסבול מכאבים ותחושת נימול בכפות ידיו ואובחן כסובל מ-C.T.S. (תסמונת התעלה הקרפאלית) דו צדדי.

3. ביום 16.2.16 הגיש התובע למוסד תביעה להכיר בפגיעה בכפות ידיו כ"פגיעה בעבודה" מכוח עילת המיקרוטראומה. ביום 16.6.16 דחה הנתבע את תביעת התובע בנימוק:

"על פי המסמכים שבידינו, לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך, ואשר הביאו לפגיעה בידיים CTS. מחלתך התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה, לפיכך, אין לראות במחלתך כתאונת עבודה".

כנגד החלטה זו עותר התובע בתביעה שבפני.

4. מטעם התובע העיד הוא בעצמו ואילו מטעם הנתבע העיד מר נשאת לוי בעלים ומנהל המסגריה (להלן: מר לוי).

טענות הצדדים

5. לטענת התובע, עבד במשך כ- 35 שנים כמסגר לעבודות ברזל. כאשר במסגרת עבודתו הוא מפעיל מכשירים רבים אשר מצריכים הפעלת כח ולחץ בכפות ידיו ואשר מפעילים רטט על כפות הידיים. לטענת התובע, השימוש במכשירים אלה דורש עבודה בשתי ידיו. לטענתו, הרטט והכח שאותו הפעיל בשתי כפות ידיו הובילו לפגיעה בהן.

6. לטענת הנתבע, התובע אמנם עבד לאורך שנים בעבודה פיזית אך במהלכה ביצע תנועות מגוונות תוך שימוש במכשירים שונים וכי מהעדויות עולה כי לא ניתן לחלץ תנועה בודדת חוזרת ונשנית הדרושה עורת המיקרוטראומה.

המצע המשפטי

7. הוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 קובעות:

"'תאונת עבודה - תאונה שארעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו...".

הלכה פסוקה היא, כי תאונה מורכבת משני יסודות חיוניים: גורם או מחולל מחד גיסא ונזק או פגיעה מאידך גיסא. ברור הוא, כי באין חבלה אין תאונת עבודה וכי החבלה היא אחת העובדות הצריכות לעילת התביעה וככל עובדה ממערכת המהווה עילת תביעה צריך שהתובע יוכיח אותה (ראו לעניין זה: דב"ע נ"ג/0-153 עוואד ג'אבר פראג' - המוסד פד"ע כ"ז 50; דב"ע נ"ב/0-88 כאמל קופטי - המוסד פד"ע כ"ט 169; דב"ע שם/0-96 המוסד - אמנון וייל פד"ע יב 225; דב"ע נ"ו/0-251 בצלאל ישינובסקי - המוסד פד"ע ל"א 241).

8. על פי תורת המיקרוטראומה ניתן להכיר ב"תאונה", המקנה זכות לגמלאות, לא רק כאשר מדובר במקרה חד פעמי שמתלווים אליו סימנים מובהקים של מכה, חבלה או הפעלת כח חיצוני כלשהו, אלא גם בצירוף של מקרים (פגיעות) שכל אחד מהם הוא בעל אופי "תאונתי", שניתן לאיתור בזמן ובשטח ואשר הצטברותם גורמת לפגיעה ולנזק - מיקרוטראומה.

9. לתורת המיקרוטראומה מספר יסודות ובהם:
(1) קביעה עובדתית שהיו תנועות זעירות, חוזרות ומצטברות בעבודתו של המבוטח;
(2) חוות דעת רפואית המעידה על קיומו של קשר סיבתי בין התנועות הזעירות המצטברות לבין הופעת המחלה (ראו עבל 338/96 המוסד - יוסף עובדיה פד"ע ל"ו 213, 221; דיון נ"א/0-116 המוסד - כמיליה חורי פד"ע כ"ה 25).

כאמור, היסוד הראשון מצריך כי התובע יוכיח שבמהלך עבודתו נגרמו לו אין ספור פגיעות זעירות, שכל אחת מהן הסבה לו נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו, זה על גבי זה, מביאים בשלב מסוים לנזק של ממש הפוגע בכושר עבודתו של התובע (ראו דב"ע מ"ח/0-77 מזרחי - המוסד פד"ע י"ט 538, 549; דב"ע מ"ו/0-64 מיכאלי - המוסד (לא פורסם); בג"ץ 4690/97 המוסד נ' בית הדין הארצי לעבודה ועובדיה כרם, פ"ד נ"ג(2), 529. זיהוי כל אירוע בנפרד משול לדימוי של נזק, המתהווה בגוף על דרך של טפטוף מים על סלע עד להיווצרות חור, ולא כתוצאה מזרם מים שוטף (ראו ש. קובובי רמ"ח ושס"ה - סוגיות בתאונות עבודה בעמ' 99 (1994)).

10. דרך המלך להוכחת הפגיעה על פי תורת המיקרוטראומה היא שכאשר מביא מבוטח ראיות שמהן עולה כי יתכן שהיו פגיעות זעירות, על בית הדין למנות מומחה - יועץ רפואי (דיון מח/0-11 המוסד - אשר חליוא פד"ע י"ט, 379).

בשלב האמור, הטרום-רפואי, די בכך שהתובע יראה כי הייתה סדרה של אירועים קטנים בני הפרדה והבדלה זה מזה, אשר לכל אחד מהם אופי תאונתי במובן "תאונת עבודה". פעולות שכל אחת מהן הייתה יכולה להביא לנזק זעיר כנדרש במיקרוטראומה ולו לכאורה.

11. לגבי אותן פגיעות זעירות שהן תוצאה של תנועות חוזרות ונשנות, נפסק כי התנועות אינן חייבות להיות זהות אלא "זהות במהותן" כהגדרת הפסיקה, דהיינו, דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר. תדירותן אינה חייבת להיות קבועה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע (ראו עב"ל 313/97 המוסד - אשר יניב, פד"ע ל"ה 529; עב"ל 364/97 המוסד - שמואל אסרף פד"ע ל"ה 463; דב"ע תשן/0-232 המוסד - רבוס חסאן, פד"ע כ"ג 31). השאלה, אם הוכחה תשתית עובדתית המחייבת יישום הילכת המיקרוטראומה, היא שאלה שבעובדה.

הכרעה

12. עיקר המחלוקת בין הצדדים נסובה בשאלה - האם הפעיל התובע מכשירים רוטטים בשתי ידיו בשיעור המספיק לזה הדרוש לפי תורת המיקרוטראומה כדברי התובע, או שמא ביצע התובע פעולות רבות ומגוונות כך שאין אפשרות לחלץ מתוכן פעולה אחת חוזרת ונשנית המספיקה לפי תורת המיקרוטראומה למינוי מומחה כטענת הנתבע.

13. בתצהירו טען התובע כי הוא משתמש בכלים רוטטים במשך לא פחות משש שעות ביום (סעיף 6 לתצהיר התובע).

בעדותו טען התובע , כי ה וא עובד עם משחזת רוטטת כ -3 שעות במשך היום (עמ' 4 ש' 9-10 לפרוטוקול). התובע אישר בחקירתו הנגדית את דברי המעסיק שלפיהם במחצית מיום עבודתו ה וא עובד על גבי מחרטה (עמ' 7 ש' 3-5 לפרוטוקול) כלומר במשך כארבע שעות.

14. בהודעתו לחוקר הנתבע (נ/6), מסר מר לוי כי מחצית מזמן עבודתו של התובע ובמשך כארבע שעות הוא עובד על מחרטה, והוסיף כי " זה רק להוריד ידית זה כלום" (עמ' 2 ש' 9-12 לפרוטוקול ).

בתחילת עדותו טען מר ל וי כי בזמן שהמחרטה עובדת התובע רק משגיח ולא נוגע בה (עמ' 15 ש' 26-29 לפרוטוקול), אולם , בחקיר תו הנגדית , משהוצגו בפניו סרטוני עבודת התובע על גבי המחרטה , הודה מר לוי כי בהפעלת המחרטה עובד התובע בשתי ידיו (עמ' 19 ש' 6-13 לפרוטוקול). כמו כן העיד מר לוי, כי התובע עובד עם משחזת ומקדחה רוטטת במשך כשעה וחצי עד שעתיים ביום (ע מ' 2 ש' 15-17 לפרוטוקול ; נ/6). עוד עולה מהעדויות כי התובע משתמש גם בפטיש במשך זמן יומי לא מוגדר , כלי המפעיל רטט על היד. התובע הציג סרטוני ם שמהם ניתן לראות את הפעולות המבוצעות על ידו בהפעלת המכשירים השונים.

15. מהעדויות עולה כי עבודת התובע נעשתה בעיקר במשחזת ובמחרטה כאשר בהפעלת המחרטה עובד התובע בשתי ידיו תוך שהוא אוחז בידית המחרטה ואילו בעבודתו במשחזת אוחז התובע ביד אחת כתפסנית ובידו השניה בידית הדיסק. לעיתים נדרש התובע גם לעבוד בכלים ידניים כדוגמת פטיש או מקדחה רוטטת. אכן, כעולה גם מהסרטונים התובע עבד במכשירים שונים אך בכולם נדרש להשתמש בידיו תוך הפעלת מכשירים בעלי רטט.

אין להתעלם מכך שהתובע מבצע עבודות הכנה לעבודות המבוצעות במשחזה ובמחרטה ולעתים גם עבודות גימור (צביעה) וכן משתמש בכלים ידניים כפטיש ואיזמל או מברגה, אך עולה מעדויות כי התובע עבד עם מכשירים רוטטים במשך כארבע - חמש שעות לפחות בכל יום וזאת לאורך כל תקופת עבודתו הארוכה למעלה משלושים שנה.

16. כאמור, על מנת לבסס תשתית עובדתית לעילת המיקרוטראומה על המבוטח להוכיח קיומן של תנועות חוזרות, זהות או דומות במהותן, הפועלות על מקום מוגדר בגוף, וכי על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע.

משמצאתי שהתובע עבד עם מכשירים רוטטים במשך ארבע - חמש שעות לפחות בכל יום וזאת לאורך תקופת עבודה ארוכה העולה על שלושים שנה, הרים התובע את הנטל המוטל עליו לצורך מינוי מומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין עבודתו לבין הפגיעה בידיו.

17. החלטה על מינוי מומחה תשלח לצדדים.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ט, (04 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: דוד דביר
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: