ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אילנית אלון נגד ביו - גאיה בע"מ :

בפני כבוד השופט י. גריל, שופט עמית

המבקשת:

אילנית אלון

ע"י ב"כ עו"ד הגר ביין

נגד

המשיבה:

ביו - גאיה בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד עמירם טפירו

פסק דין

א. בפניי בקשה לאישור הסדר פשרה לפי סעיף 18 של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו-2006.

לבקשה, שהוגשה ביום 4.6.19, צורפו תצהיריהם של המבקשת , ב"כ המבקשת, וב"כ המשיבה.

ב. ביום 2.1.19 הגישה המבקשת תובענה כנגד המשיבה, ובקשה לאישורה כייצוגית.

נטען בבקשה האישור, שהקבוצה המיוצגת היא:

"(1) "כלל לקוחות המשיבה, אשר רכשו מהמשיבה מוצרים, באמצעות אתר הסחר המקוון שלה בכתובת https://www.biogaya.co.il שלגביהם לא קוימה החובה להציג את המחיר ליחידת מידה בצמוד למחיר המוצרים, בהתאם לתקנו ת הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס"ח-2008, וכתוצאה מכך נגרם להם נזק ממוני ו/או נזק בלתי ממוני, החל משבע שנים עובר למועד הגשת התובענה ועד למועד בו תאושר התובענה בפסק דין חלוט". (להלן: "תת הקבוצה הראשונה").
ו/או
(2) "כלל לקוחות המשיבה, אשר רכשו מהמשיבה תוספי תזונה ו/או ויטמינים באמצעות אתר הסחר המקוון שלה בכתובת : https://www.biogaya.co.il אשר יוחסו להם באתר סגולות רפואיות בניגוד לדין – וכתוצאה מכך נגרם להם נזק ממוני ו/או נזק בלתי ממוני, החל משבע שנים עובר למועד הגשת התובענה ועד למועד בו תאושר התובענה בפסק דין חלוט". (להלן: "תת הקבוצה השניה)".

ג. בבסיס בקשת האישור שתי עילות וטענות מרכזיות בהן נטען להפרת חובה חקוקה, הטעיה וכיוצ"ב.

הטענה האחת היא, שהמשיבה הפרה את תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס"ח -2008 (להלן: "תקנות מחיר ליחידת מידה"), אשר נכנסו לתוקפן ביום 1.1.2009, והקובעות, כי עוסק המציג או מוכר טובין מסוימים לצרכן, יציג את מחירם ביחידת מידה לרבות, כאשר הטובין נמכרים ב"עסקת מכר מרחוק", דהיינו, דרך אתר אינטרנט.

הטענה השנייה נוגעת לאיסור לייחס סגולות ריפוי לתוספי תזונה. נטען, שהמשיבה הפרה את הוראות סעיף 13 לחוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), התשע"ו -2015 (להלן: "חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) "), ואת תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור יחוס סגולות ריפוי למצרך מזון ), התשל"ח -1978 (להלן: "תקנות איסור ייחוס סגולות ריפוי").

ביחס לעילת הפרת תקנות מחיר ליחידת מידה טענה המבקשת, כי המשיבה הפרה את תקנות הוראות תקנות מחיר ליח ידת מידה, הואיל ולא הציגה כלל באתר הסחר האלקטרוני שלה "ביו גאיה" https://www.biogaya.co.il (להלן: "האתר": ו/או "ביו גאיה") את מחירי המוצרים ליחידת מידה. נטען, כי בכך מנעה מצרכניה את האפשרות לבצע השוואה בין מחירי מוצרים דומים/חליפיים על-מנת לבחון מהי הרכישה הכדאית והחסכונית ביותר, ולקבל החלטת קנייה מושכלת.

ד. המבקשת ביקשה, כי התובענה תאושר כייצוגית לגבי חברי הקבוצה המיוצגת, וכי בית המשפט ייתן סעד הצהרתי, לפיו המשיבה הפרה את הוראות הדין, ובפרט תקנות מחיר ליחידת מידה, ויורה למשיבה לתקן את האתר בהתאם לדרישות תקנות מחיר ליחידת מידה, ויורה על פיצוי חברי הקבוצה המיוצגת.

ה. לטענת המבקשת, סעיף(א) של תקנות מחיר ליחידת מידה קובע, שחובת הצגת מחיר ליחידת מידה חלה גם על טובין הנמכרים ב"עסקת מכר מרחוק", וכי העסקאות המתבצעות באתר הסחר האלקטרוני של המשיבה הן מסוג "מכר מרחוק", ולכן התקנות חלות על המשיבה.

לטענת המבקשת, התנהלות המשיבה גרמה לה ולחברי הקבוצה לנזקים ממוניים הבאים לידי ביטוי בהפרש בין מחיר המוצר החסכוני ביותר לבין מחיר המוצר הדומה לו, אשר המבקשת רכשה בפועל.

נטען, כי בשל כך שהמשיבה לא הציגה באתר הסחר את מחירי המוצרים ליחידת מידה, לא הובא לידיעת המבקשת המידע, לפיו רכישת המוצר הדומה משתלמת יותר מבחינה כלכלית, ולפיכך לא רכשה את המוצר החסכוני והכדאי ביותר מבחינתה, ובכך נגרם לה נזק ממוני.

המבקשת טענה בתביעתה, כי נגרם לה ולחברי הקבוצה גם נזק שא ינו ממוני, המשתקף בעוגמת נפש, פגיעה באוטונומיה, ואי-נוחות משום שהמשיבה מנעה ממנה לקבל בזמן אמת מידע שהיה מסייע בידה לחשב ולהשוות בין מחיר מוצרים דומים, ולהחליט מהו המחיר הכדאי ביותר מבחינה כלכלית, ולבצע רכישה מושכלת, חסכונית, ומיטיבה עבורה.

ו. באשר לעילת התביעה השנייה טענה המבקשת, בין היתר, כי הפרסומים המופיעים באתר ביו גאיה ביחס לתוספי התזונה, המבטיחים, כי תוספי התזונה יכולים לסייע, לשפר, לרפא, להקל, למנוע ולטפל במחלות ובמצבים בריאותיים רבים ומגוונים, עולים כדי ייחוס סגולות ריפוי ומניעה, והינם אסורים על-פי החקיקה.

בין היתר טענה המבקשת, כי על-פי הדין והפסיקה, האיסור על פרסום המייחס סגולות ריפוי למוצרי מזון, לרבות תוספי תזונה, הוא מוחלט, אף ללא קשר לשאלה אם הפרסום נכון, לכן, גם אם הייתה המשיבה מציגה ראיות מדעיות לתכונות ריפוי או מניעת מחלות של תוספי התזונה, לא היה באפשרותה לפרסם תכונות אלה באתר הסחר שלה, כל עוד שיווק המוצרים מתבצע כתוספי תזונה ולא כתרופה.

עוד טענה המבקשת, כי בהתאם לתקנה 2 א לתקנות בריאות הציבור די באזכור איבר בגוף האדם בפרסומת למצרך מזון, לרבות תוספי תזונה, כדי להוות ייחוס סגולות ריפוי המפר את התקנות.

ז. המבקשת הוסיפה, שהתנהלות המשיבה, אשר לטעמה של המבקשת מנוגדת לדין , הובילה להטעייתה ולהטעי ית חברי הקבוצה וגרמה לחברי הקבוצה הן לנזקים ממוניים והן לנזקים בלתי ממוניים, כמפורט בהרחבה בבקשת האישור.

ח. לטענת המבקשת, קיימות שאלות מהותיות של עובדה ומשפט המשותפות לכלל חברי הקבוצה, ובעיקר השאלות האם המשיבה הפרה את החובות אשר בתקנות מחיר ליחידת מידה, בתקנות אסור ייחוס סגולות ריפוי, ובסעיף 13 לחוק ההגנה על בריאות הציבור (מזון), והאם בכך נגרם נזק לחברי הקבוצה.
עתירת המבקשת הייתה שבית המשפט יפסוק לטובת הקבוצה בגין כל עילות התביעה שפורטו לעיל פיצוי כספי, סעדים הצהרתיים, וצווים שונים, כמפורט בפרק י' לבקשת האישור.

ט. המשיבה חולקת על האמור בבקשת האישור. לטעמה של המשיבה, בקשה זו אינה מתאימה להתברר במסלול של תביעה ייצוגית, לנוכח העובדה שהמשיבה היא עסק קטן במהותו , שהיקף הרווח שלו במהלך כלל פעילות החברה (ובלא שמי מבעלי החברה משך לעצמו אי פעם שכר או דומה לו) מסתכמת בפחות מ-250,000 ₪.

צוין, כי המשיבה היא חברה קטנה הפועלת מתוך חנות בשטח של 73 מ"ר בכפר סבא.

י. גם לגופם של דברים טענת המשיבה, שאין לקבל את עמדת המבקשת, בפרט לנוכח העובדה, שתקנות מחיר ליחידת מידה אינן חלות על עסקים ששטח הרצפה שלהם נמוך מ-100 מ"ר, ובכל מקרה היקף המוצרים "המפרים" שנמכרו במהלך שש שנות פעילות המשיבה מסתכם בעשרות אלפי ₪ בודדים. המשיבה אף חולקת על אופן הפרשנות המרחיבה של התקנות כמתואר בבקשת האישור.

י"א. באשר לטענתה השנייה של המבקשת טוענת המשיבה, בין היתר, כי חוק ההגנה על בריאות הציבור איננו חל על תוספי תזונה. החוק קובע ומבחין, בין "מזון" לבין "תוספי תזונה" ולבין ויטמינים. החוק מטיל את האיסור על ייחוס סגולות מרפא תוך שהוא מבחין בין תוספי מזון, לבין מזון.
מכאן טענת המשיבה, שגם א ימוץ החוק מלמד, שאין להחיל את המגבלות הללו, על תוספי תזונה, כטענת המבקשת.

המשיבה טוענת, שאין באופן סימון המוצרים באתרה משום הפרה של הדין, הואיל ואין מדובר בייחוס סגולות ריפוי, אלא בתיאור של המוצרים בשפה יומיומית – באופן התואם את החלטת בית המשפט העליון בע"א 1975/18 חורש נגד פרמה גורי בע"מ (21.2.19 ), שם נדון ערעור על דחיית בקשה לאישור תובענה ייצוגית בנוגע לתכשיר "רסקיו" ודומיו, והערעור נדחה.

י"ב על רקע זה, ולנוכח היקף פעילותה הקטן של המשיבה, באו באי-כוח הצדדים בדברים ביניהם, עוד בטרם המועד להגשת תשובת המשיבה, והחליטו לפנות להליך גישור בפני עו"ד קרן ויינברג אייל (להלן: "המגשרת"), אשר בסיועה הגיעו הצדדים להסכמה, אשר בכפוף לאישורה על-ידי בית המשפט, ולהוצאתה אל הפועל, תביא לסיום סופי ומוחלט של ההליכים המשפטיים בגדרה של בקשת האישור.

מציינים הצדדים, כי הם העדיפו לגבש ביניהם את הסדר הפשרה, כמפורט להלן, הכולל פיצוי ביחס לעבר והסדרה לעתיד, וזאת מבלי להודות באיזו מבין הטענות של הצד שכנגד או באיזו מן ההפרות הנטענות כלפי המשיבה, והכל מתוך שקלול הסיכויים והסיכונים הכרוכים בניהול ההליך, משני הצדדים, וכן על-מנת לחסוך בזמן שיפוטי ובהוצאות הנלוות לניהול ההליך.

הסדר הפשרה נועד למצות באופן סופי ומוחלט את מלוא זכויותיהם וטענותיהם של חברי הקבוצה בקשר עם הטענות ו/או העובדות נשוא בקשת האישור ו/או התובענה שצורפה לה.

יג. לצורך הסדר הפשרה, לפנים משורת הדין, ומבלי להודות באיזו מבין טענות המבקשת, או באיזו מן ההפרות הנטענות על-ידי המשיבה הסכימו הצדדים, כי הקבוצה המיוצגת עליה חל הסדר הפשרה היא: כלל לקוחות המשיבה, אשר רכשו מהמשיבה מוצרים, באמצעות אתר הסחר המקוון שלה בכתובת https://www.biogaya.co.il שלגביהם לא קוימה החובה להציג את המחיר ליחידת מידה בצמוד למחיר המוצרים, בהתאם לתקנו ת הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), התשס"ח - 2008, וכתוצאה מכך נגרם להם נזק ממוני ו/או נזק בלתי ממוני, וזאת החל משבע שנים עובר למועד הגשת הבקשה לאישור ועד למועד בו יאושר הסדר הפשרה ויינתן לו תוקף של פסק דין ו/או כלל לקוחות המשיבה, אשר רכשו מהמשיבה תוספי תזונה ו/או ויטמינים באמצעות אתר הסחר המקוון שלה בכתובת : https://www.biogaya.co.il אשר יוחסו להם באתר סגולות רפואיות בניגוד לדין – וכתוצאה מכך נגרם להם נזק ממוני ו/או נזק בלתי ממוני, החל משבע שנים עובר למועד הגשת הבקשה לאישור ועד למועד בו יאושר הסדר הפשרה, ויינתן לו תוקף של פסק דין.

"המועד הקובע" הוא: המועד בו אושר הסדר הפשרה על-ידי בית המשפט הנכבד, וניתן לו תוקף של פסק דין.

יד. במסגרת הסדר הפשרה, ומבלי להודות בכל טענה מטענות המבקשת, מתחייבת המשיבה לפעול באופן הבא:

(1) המשיבה תפעל לתיקון אתר האינטרנט שלה, באופן שיעמוד בתקנות מחיר ליחידות מידה. התיקון יתבצע ביחס לסוגי המוצרים הנקובים בתקנות. התיקון יבוצע באופן כזה שלצד המחיר יתווסף מצג של מחיר ליחידת מידה של 100 מ"ל/100 גר' באופן הבא: "המחיר ל-100 מ"ל הינו ____ ₪".

(2) המשיבה לא תייחס באתר שלה בתיאור המוצרים, ובכלל, סגולות ריפוי לתוספי התזונה, ולא תפרסם, כי צריכתם על-ידי בני אדם עשויה לרפא מחלה כלשהיא או למנעה. בנוסף, המשיבה לא תאזכר במסגרת פרסום ותיאור תוספי התזונה באתר, איבר או חלק של גוף האדם באופן שירמוז על סגולת ריפוי שלהם, או על יכולתם לרפא או למנוע מחלות.

ככל שיהא שינוי בדין אשר חל תפעל המשיבה בהתאם לדין החדש המחייב.

לנוכח העובדה, כי ביצוע השינויים המפורטים לעיל מצריך הטמעת מערכת חדשה לחלוטין (שכן המערכת הקיימת, לא מאפשרת ביצוע השינויים הללו), הוסכם, כי התיקונים באתר כמפורט לעיל יבוצעו בתוך תקופה בת 12 חודשים החל מהמועד הקובע.
המשיבה אומדת את עלות ביצוע התיקונים באתר בסכום מוערך של כ-200,000 ₪.

טו. כימות הנזק- במסגרת הליך הגישור שהתקיים בין הצדדים, לאחר שהציגה המשיבה בפני המגשרת נתונים שונים לרבות נתונים לגבי רווחיות האתר, התברר, כי המשיבה היא עסק קטן. היקף הרווח של החברה במהלך כלל פעילותה, מסתכם בסכום נמוך של כ-242,000 ₪. לאחר כימות הנתונים שהתקבלו, ולאור נתוני רווחיות האתר, בהתאם להמלצתה של המגשרת, הסכימו הצדדים, כי המשיבה תפצה את הציבור בסכום סופי של 180,000 ₪ בערכים ריאליים, כמפורט להלן:

המשיבה תעניק הטבה בדמות הנחה על מוצרים רלבנטיים הנמכרים באתר בגובה של 40% ומעלה מהמחיר הקטלוגי (לפי שיקול דעת, ומתוך רצון שכמה שיותר לקוחות ייהנו מן ההטבה), וזאת עד לשווי מצטבר של 180,000 ₪. רשימת המוצרים הנמכרים באתר, שעליהם תינתן ההנחה צורפה כנספח ה ' (להלן: " ההטבה").

ההטבה, כאמור לעיל, תינתן החל מן המועד הקובע ועד להשלמת מכסת ההטבה (שווי מצטבר של 180,000 ₪), ולא יותר מ-365 יום מן המועד הקובע (להלן: " תקופת ההטבה").

במידה ולא יושלם מימוש מכסת ההטבה בסך של 180,000 ₪, תוך תקופת ההטבה כאמור, מתחייבת המשיבה לתרום את יתרת הפיצוי (להלן: "התרומה").

ככל שהתרומה תהיה תרומה בעין (תרומת מוצרים) היא תיתרם למי מן הגופים הבאים (או לשילוב של מי מהם): צבא ההגנה לישראל, ויצ"ו, נעמ"ת, "חיים" למען ילדים חולי סרטן בישראל (עמותה רשומה מס' 580073955). המשיבה מתחייבת, כי אין לה זיקה אישית למי מן הגופים המצוינים לעיל, אשר להם מיועדת התרומה.

ככל שהתרומה (כולה או חלקה) תהיה תרומה כספית, הרי שהסכום הכספי יועבר לקרן לניהול וחלוקת כספים שנפסקו כסעד בתובענות ייצוגיות, אשר הוקמה מכוח סעיף 27 לחוק תובענות ייצוגיות.

המשיבה מצהירה, כי ההטבה לציבור תוצג באתר (תחת עמוד המבצעים) כפיצוי לטובת הציבור הניתן במסגרת הסכם פשרה הניתן בתובענה ייצוגית.

מבצעי מכירות או הוזלה אחרים, שיחולו על המוצרים הרלוונטיים בתקופת ההטבה, לא ימנעו את ההטבה אלא יתווספו לה.

בחלוף 21 ימים מתום תקופת ההטבות, תגיש המשיבה הודעה הכוללת דו"ח לבית המשפט (עם העתק לב"כ המבקשת) הנתמכת בתצהיר של גורם מוסמך במשיבה, ומטעם רו"ח בדבר השלמת מתן ההטבה ו/או התרומה ובדבר ביצוע והשלמת כל התחייבויותיה לפי הסדר פשרה זה, לרבות בנוגע לתיקון האתר.

טז. בהתאם להוראות סעיף 18 (ז)(2) לחוק תובענות ייצוגיות, ובהתאם להמלצתה של המגשרת הסכימו הצדדים, בכפוף לאישורו של בית המשפט הנכבד, כי המשיבה תישא בתשלום שכ"ט עו"ד וגמול לתובעת הייצוגית (המבקשת) כדלקמן:

(1) המשיבה תישא בסכום של 66,000 ₪ בתוספת מע"מ כדין, בגין שכ"ט עו"ד לב"כ המבקשת.

(2) המשיבה תישא בסכום של 10,000 ₪ בגין גמול למבקשת.

הוסכם, כי הגמול למבקשת ושכ"ט עו"ד לב"כ המבקשת כמפורט לעיל, ישולמו על-ידי המשיבה לא יאוחר מ-21 ימים מן המועד הקובע. שכ"ט עו"ד המגיע לב"כ המבקשת ישולם בשלושה תשלומים שווים חודשיים עוקבים.

תשלום שכ"ט הראשון ישולם בהמחאה לפקודת ב"כ המבקשת שזמן פירעונה לא יאוחר מחלוף 21 ימים מהמועד הקובע. תשלום שכ"ט השני ישולם בהמחאה לפקודת ב"כ המבקשת שזמן פירעונה לא יאוחר מחלוף 51 ימים מהמועד הקובע. תשלום שכ"ט השלישי ישולם בהמחאה לפקודת ב"כ המבקשת שזמן פירעונה לא יאוחר מחלוף 81 ימים מהמועד הקובע.

הוסכם, בכפוף לאישורו של בית המשפט, כי להקלת הגבייה כל ההמחאות עבור שכ"ט עו"ד יימסרו לב"כ המבקשת עד למועד פירעון התשלום הראשון.

סכומי שכר הטרחה המומלצים ישולמו על-ידי המשיבה בהמחאה ערוכה לפקודת ב"כ המבקשת כנגד חשבונית מס כדין, ואילו סכומי הגמול ישולמו בהמחאה לפקודתה של המבקשת.

כמו-כן הוסכם, כי המשיבה תישא בעלויות הגישור בגין חלקם של שני הצדדים.

למען הסר ספק, מובהר בזאת, כי תשלום הגמול האמור, תשלום שכר הטרחה, ועלות הגישור ישולמו במלואם על-ידי המשיבה, כך שקבוצת התובעים לא תישא ולא תשתתף בתשלומים אלה.

י"ז. באשר לשיקולים המצדיקים את התשלומים המומלצים של גמול למבקשת ושכר הטרחה לב"כ המבקשת, מפרטים הצדדים היבטים אלה:

התועלת שהביאה התביעה לחברי הקבוצה המיוצגת, לרבות התועלת הנובעת במישרין מהתשלומים בהם תישא המשיבה (הטבה בסך של 180,000 ש"ח כפיצוי לציבור ביחס לעבר), והתועלת העתידית לקבוצה, כמו גם לציבור, שתנבע מתיקון ההפרות באתר ביו גאיה ומשינוי התנהלותה העתידית של המשיבה.

מהיבט זה יש בהסדר הפשרה אשר הושג כדי להגשים את תכליתו של חוק תובענות ייצוגיות, ולקדם, בין היתר "אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו". דהיינו, הסדר הפשרה הצמיח תרומה ציבורית, אשר עניינה באכיפה "אזרחית" של דיני הגנת הצרכן.

כמו-כן, הובאו בחשבון הסיכון שלקחו על עצמם המבקשת ובאת-כוחה בניהול ההליך ואת ההוצאות לשם כך, והטרחה שטרחו בעבור חברי הקבוצה המיוצגת.

בנוסף, נלקח בחשבון החיסכון בזמן השיפוטי היקר, אשר הושג בזכות הגעת הצדדים להסדר פשרה בטרם התקיים דיון מקדמי ראשון בתיק.

כמו-כן הסדר הפשרה על כל סעיפיו, הוא פרי הליך גישור שנוהל לפני עו"ד קרן ויינברג אייל, אשר המליצה לצדדים להסכים על גובה שכר הטרחה והגמול האמורים.

עוד יצוין, כי התובענה היא בעלת חשיבות ציבורית גבוהה והיא מכווינה התנהגות מול הצרכן. המבקשת ובאת-כוחה, תרמו להסדרת עניין חשוב לציבור, וכן הביאו לתועלת רבה לחברי הקבוצה, ובכלל זה לעתיד הצרכנים.

נטען, שכל אלה מצדיקים לאשר את המלצת הצדדים לעניין הגמול ושכר הטרחה.

י"ח. הצדדים סבורים, כי סיום ההליך בהסדר פשרה הוא הדרך היעילה והמוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין.
החלופה לסיום ההליך על דרך של הסדר פשרה, היא המשך ניהול הליכים משפטיים ארוכים ויקרים שתוצאתם אינה ידועה למי מהצדדים.

הצדדים סבורים אפוא, כי הסדר הפשרה ראוי גם במובן שהוא יחסוך הליכים משפטיים סבוכים , ארוכים וממושכים, לרבות הליכי ערעור, וכך ייחסך גם זמן שיפוטי יקר והוצאות נכבדות נוספות.

בנסיבות אלו, ותוך שמירה על כל טענות הצדדים, הצדדים סבורים, כי הסדר הפשרה הינו ראוי, הוגן וסביר, וזאת בשים לב, בין היתר, במהות בקשת האישור והתובענה, היקפה, התשתית הראייתית שנפרסה, העלויות הכרוכות בהמשך ניהול הבקשה לאישור והתובענה הייצוגית, הזמן והמשאבים אשר יצריך בירורן של סוגיות אלו, וכן בסיכונים ולסיכויים של כל אחד מהצדדים.

בנוסף, הסדר הפשרה הוא פרי הליך גישור אשר התנהל בפני המגשרת עו"ד קרן ויינברג אייל, אשר בחתימתה, חיוותה המגשרת את דעתה כי הסדר הפשרה אכן ראוי והוגן.

י"ט. כמו-כן סבורים הצדדים, כי נוכח סבירותו והגינותו של הסדר הפשרה וההסכמות המעוגנות בו, לא נדרש מינוי מומחה בודק לבחינתו, וטעמיהם הם אלה:

(1) בחינת סבירותו והגינותו של הסכם הפשרה היא בעיקרה עניין משפטי הכרוך בבחינת הסיכויים והסיכונים של התובענה, עניין שאין בו כל יתרון לבודק על-פני בית המשפט הנכבד. לצורך אישור הסדר הפשרה לא נדרשת מומחיות מלבד מומחיות משפטית המצויה בבית המשפט הנכבד.

(2) בעניין זה פסקו בתי המשפט לא אחת, כי במקרים בהם אין המדובר במומחיות טכנית מיוחדת, אין מקום למנות בודק, מהלך שעלול לעכב את ביצוע הסדר הפשרה, ולייצר עלויות נוספות שלא ת היה בהן תועלת.

(3) הסדר הפשרה וההטבה לציבור מקימים תועלת לחברי הקבוצה, וביצועו בפועל, קרי, קיום התחייבויות הצדדים על-פי הסדר הפשרה, ניתן לפיקוח ובקרה בנקל.

(4) מינוי בודק בנסיבות העניין יסב עלויות מיותרות ויעכב את ביצועו מבלי שת היה בכך תועלת.

(5) הסדר פשרה זה נערך במתווה דומה לזה שאושר בהליכים העוסקים בסוגיה דומה.

(6) לפיכך, מתבקש בית המשפט הנכבד לעשות שימוש בסמכותו לפי סעיף 19 (ב) לחוק תובענות ייצוגיות ולהורות, כי בנסיבות העניין לא נדרשת חוות דעתו של בודק לאישור הסדר הפשרה.

כ. מוסיפים הצדדים, כי בכפוף לאישורו של הסדר הפשרה על ידי בית המשפט ובכפוף לביצועו על ידי המשיבה, מוותרים המבקשת, וחברי הקבוצה המיוצגת, כלפי המשיבה ו/או נושאי המשרה בה, ו/או כל תאגיד המחזיק בה ו/או כל תאגיד המוחזק על ידיה, לרבות נושאי המשרה בהם ועובדיהם, באופן סופי מלא ומוחלט, על כל טענה ו/או דרישה ו/או עילה הנובעים ו/או הכרוכים עם איזו מהטענות ו/או הדרישות כלפי המשיבה, הכלולות בתובענה ובבקשה לאישור, ו/או הנובעים מן המסכת העובדתית או מן הנסיבות מושא התובענה ו/או הבקשה לאישור, כלפי המשיבה.

כ"א. הצדדים מציינים, כי מבלי לגרוע מן האמור לעיל בפרק "ויתור על תביעות", ובכפוף להתקיימותם של כל התנאים בהסדר הפשרה, פסק הדין המאשר את הסדר הפשרה יהווה מעשה בית דין כלפי חברי הקבוצה המיוצגת בקשר עם כל הטענות, העילות והסעדים הנזכרים בתובענה ובבקשה לאישור ו/או הנובעים מהם, וזאת, בין היתר בנוגע לעילת הפרת תקנות הגנת הצרכן (מחיר ליחידת מידה), הפרת הוראות תקנות בריאות הציבור (מזון) (איסור ייחוס סגולות ריפוי למצרך מזון), התשל"ח-1978, הפרת סעיף 13 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) התשע"ו-2015, המהווה גם הפרת חובה חקוקה כמשמעה בפקודת הנזיקין, עילת הטעייה בהתאם לסעיף 2 לחוק הגנת הצרכן, הפרת חובת הגילוי בנוגע לעניין מהותי לצרכן, כמשמעותו בסעיף 4 לחוק הגנת הצרכן, וכיוצ"ב עילות שנובעות במישרין ו/או בעקיפין מבקשת האישור.

כ"ב. הצדדים מבקשים, כי בהתאם לתקנה 7 א (3) לתקנות בתי המשפט (אגרות), ובכפוף לאישורו של הסדר פשרה זה על ידי בית המשפט, יורה בית המשפט, כי על המשיבה לשפות את המבקשת בגין סכום האגרה שנאלצה המבקשת לשלם בגין פתיחת ההליך, דהיינו, סך של 5,566 ₪ וזאת תוך 21 יום מהמועד הקובע.

באשר לתשלום החלק השני של האגרה בסך של 10,625 ₪ המוטל על המשיבה, בהתאם לתקנה 7 א (א) 3 לתקנות בתי המשפט (אגרות), מתבקש בית המשפט, בכפוף למתן פסק דין המאשר הסדר פשרה זה, לפטור את המשיבה מתשלום החלק השני של האגרה בסך של 10,625 ₪ וזאת בהתאם לתקנה 7 א (א) 3 לתקנות בתי המשפט (אגרות) ומן הטעמים הבאים:

1. החיסכון בזמן השיפוטי היקר אשר הושג בזכות הגעת הצדדים להסדר פשרה בטרם התקיים דיון מקדמי ראשון בתיק מה שהביא לחיסכון בהליכים משפטיים סבוכים, ארוכים וממושכים.

2. במקום לנהל הליכים משפטיים ארוכים ויקרים הצדדים פעלו במרץ מחוץ לכותלי בית המשפט הנכבד והצליחו להביא לאישורו של בית המשפט הנכבד הסדר פשרה ראוי והוגן המסב תועלת לחברי הקבוצה כמו גם לציבור.

נוכח האמור לעיל טוענים הצדדים, כי מוצדק שבית המשפט הנכבד יפטור את המשיבה מתשלום מחצית החלק השני של האגרה.

כ"ג. במסגרת הבקשה המשותפת לאישור הסדר פשרה, מבקשים הצדדים, שבית המשפט יאשר את הסדר הפשרה, בהתאם לסמכותו מכוח סעיף 19 לחוק תובענות ייצוגיות, וייתן לו תוקף של פסק דין בתובענה הייצוגית.

כ"ד. כמו-כן מבקשים הצדדים, שבית המשפט יורה על פסיקת גמול למבקשת ושכ"ט עו"ד לבאת-כוחה, בהתאם להסכמות הצדדים בהסכם הפשרה, וכן יורה על פרסום מודעה לפי סעיף 25(א)(4) לחוק תובענות ייצוגיות (להלן: "מודעה שנייה"), בתוך 14 ימים ממועד אישור הסדר הפשרה על-ידי בית המשפט, ומתן פסק דין בהליך, וזאת בנוסח שיאושר על-ידי בית המשפט הנכבד ובהתאם למתווה הפרסום אשר נקבע ביחס למודעה הראשונה.

פרסום ההודעות בעיתונות, כאמור לעיל, או כל פרסום אחר שעליו יורה בית המשפט יבוצע על ידי המשיבה ועל חשבונה.

עוד מציינים הצדדים, שהסדר זה ופסק הדין שיינתן, לא יחולו על חבר קבוצה שמסר הודעת פרישה בהתאם להוראות סעיף 18(ו) לחוק תובענות ייצוגיות. חבר קבוצה שלא יגיש את התנגדותו או הודעת פרישה מטעמו, ייחשב לעניין הסדר הפשרה, כמי שנתן את הסכמתו להיכלל בין חברי הקבוצה המיוצגת להתקשרות בהסדר הפשרה, ובכלל זה כמי שהתגבש לגביו ויתור וסילוק, וייראה כמי שוויתר באופן סופי ומוחלט על כל עילת תביעה כנגד המשיבה, כאמור לעיל.

כ"ה. לאחר שנתתי דעתי לבקשה לאישור הסדר הפשרה, על כל סעיפיה ונימוקיה לרבות הנספחים שצורפו, מסקנתי היא שהסדר הפשרה המוצע הוא סביר, הוגן ומאוזן. המבקשת הצביעה על קיומה של עילת תביעה, לכאורה לפחות, והסדר הפשרה מגלם הן תיקון של ההפרה והן תרומה לציבור, ובכך יש משום השגת תועלת לחברי הקבוצה. הבקשה לאישור הסדר פשרה פורסמה, כנדרש, בשני עיתונים יומיים בשפה העברית ביום 10.6.19, וכן הומצאה באותו תאריך לפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי), וביום 11.6.19 הומצאה לממונה על הגנת הצרכן.

המועד להגשת הודעת פרישה או התנגדות חלף ביום 30.7.19 (הפגרה כלולה במניין הימים) ונכון להיום לא הוגשה הודעת פרישה ולא התנגדות.

כ"ו. שקלתי הדבר, ולא ראיתי מקום למינוי בודק לפי סעיף 19(ב) של חוק תובענות ייצוגיות. בנסיבות העניין אין צורך במומחיות טכנית או מבצעית לבדיקת תנאי הסדר הפשרה.

הסדר הפשרה במקרה שבפניי הוא פועל יוצא של בדיקת הסיכונים/הסיכויים שבניהול ההליך המשפטי, ובעניין זה שיקול דעתו של בודק איננו עדיף, בעיקרו של דבר, על זה של בית המשפט. מינויו של בודק במקרה זה עלול לייקר את ההליך ללא תועלת ממשית, ולהשהות את סיומו של ההליך שלא לצורך, וכאמור כבר לעיל, מסקנתי בנסיבות העניין היא שהפשרה המוצעת סבירה, מאוזנת והוגנת.

כ"ז. הגמול המוצע למבקשת, ושכר הטרחה המוצע לב"כ המבקשת סבירים אף הם – ואני מאשרם. המשיבה תשפה את המבקשת בגין החלק הראשון של אגרת המשפט שהמבקשת נשאה בו, ונוכח העובדה שהצדדים הגיעו להסדר פשרה בטרם התקיימה ישיבה כלשהי בבית המשפט, דבר שהביא לחיסכון בזמן שיפוטי ובהשקעת המשאבים הנדרשים לניהול הליכים משפטיים ארוכים, אני סבור, שראוי בנסיבות אלה לפטור את המשיבה מלשאת בחלק השני של אגרת המשפט, וכך אני מחליט.

כ"ח. התוצאה מכל האמור לעיל היא כדלקמן:

1. אני מאשר את הסדר הפשרה שהגישו הצדדים לבית המשפט על כל סעיפיו, חלקיו והתחייבויותיו, ללא יוצא מן הכלל ונותן לו תוקף של פסק דין.
הסדר הפשרה המקבל כאן תוקף של פסק דין יחול על הקבוצה המיוצגת, כמפורט בפסקה י"ג של פסק הדי ן, ויהווה מעשה בית-דין לגבי חברי קבוצה זו, בעילות אשר פורטו בפסקה כ"א של פסק הדין.

2. לא יאוחר מיום 8.8.19 יגישו ב"כ הצדדים לאישור בית המשפט את נוסח המודעה לפרסום בדבר אישורו של הסדר הפשרה, ומתן תוקף של פסק דין להסדר הפשרה. ככל שהנוסח יאושר על ידי בית המשפט, יפרסמו ב"כ הצדדים את המודעה לא יאוחר מיום 15.8.19, באותם שני עיתונים בהם פורסמה המודעה, בדבר הגשת הבקשה לאישור הסדר הפשרה, באותו היקף ובאתה מתכונת.
המשיבה היא שתישא בהוצאות הפרסום של שתי המודעות.
לא יאוחר מיום 18.8.19 יגישו ב"כ הצדדים לבית המשפט עותקי נייר של המודעות שפורסמו.

3. לא יאוחר מיום 10.9.20 תגיש המשיבה לבית המשפט תצהיר נציג מוסמך מטעמה, ולרבות גם רואה חשבון מטעמה, בדבר השלמת ביצוע כל התיקונים באתר האינטרנט שלה, והשלמת ביצוע הפיצוי לציבור במלואו, הכול כמפורט בהסדר הפשרה.

4. אני מחייב את המשיבה בתשלום גמול למבקשת בסכום של 10,000 ₪, ושכ"ט עו"ד לב"כ המבקשת בסכום של 66,000 ₪, בתוספת מע"מ כדין, בהתאם למועדים שפורטו בהסדר הפשרה אליו הגיעו הצדדים, ואשר קיבל תוקף של פסק דין.
כמו-כן תשפה המשיבה את המבקשת בגין החלק הראשון של אגרת המשפט בסך 5,566 ₪ בתוך 21 יום ממועד המצאת פסק הדין.

אני פוטר את המשיבה מתשלום החלק השני של אגרת המשפט.

ניתן היום, ד' אב תשע"ט, 05 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.

המזכירות תמציא את העתק פסק הדין אל:

1. ב"כ המבקשת: עוה"ד הגר ביין, חיפה.

2. ב"כ המשיבה: עוה"ד עמירם טפירו, תל-אביב.

3. פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי).

המזכירות תביא תיק זה לעיוני:

ביום 8.8.19 לעיון בנוסח המוצע של המודעה בדבר אישור הסכם הפשרה.
ביום 18.8.19 לעיון בשני העותקים של המודעות.
ביום 10.9.20 לעיון בתצהיר מטעם המשיבה.


מעורבים
תובע: אילנית אלון
נתבע: ביו - גאיה בע"מ
שופט :
עורכי דין: