ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שומרה חברה לביטוח בע"מ נגד ברוך דב ג'יפוס :

בפני כבוד ה רשם הבכיר בנימין בן סימון

תובעת

שומרה חב' לביטוח בע"מ

נגד

נתבעים

1.ברוך דב ג'יפוס
2.הכשרה היישוב חברה לביטוח
3.יחיאל פרקש

פסק דין

בפני תביעה בעטיה של תאונת דרכים.

התובעת היא חברת ביטוח המאוגדת כדין בישראל ואשר ביטחה רכב מסוג קיה נושא מ.ר 99-922-25 (להלן: "הקיה").

הנתבע 1 הוא ברוך ביפוס דב, אשר נהג ברכב מ.ר 42-613-74, (להלן: "רכב הנתבעים") בעת התאונה.

הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת 2" או "הכשרה") הייתה בכל המועדים הרלוונטיים המבטחת של רכב הנתבעים.

הנתבע 3 יחיאל פרקש הוא הבעלים של הרכב הפוגע.

הנתבע 1 הגיש הודעת צד ג' כנגד הנתבעת 2 היא חברת הביטוח.

טענות הצדדים

לפי האמור בכתב התביעה, בתאריך 19.4.16 בשעה 1230 , או בסמוך לכך , בשכונת נווה יעקב נסע רכב התובע בנתיבו . לפתע, הגיח רכב הנתבעים בחוסר זהירות , לא נתן זכות קדימה, סטה לכיוונו של רכב התובע , פגע בו וגרם לו לנזקים.

לטענת הנתבע 1, מוכחש האופן בו אירעה התאונה וכן מוכחש ת חוות דעתו של השמאי. לטענת הנתבע 1 הרכב היה מבוטח על ידי הנתבעת 2 והיא זו שצריכה לשאת בת שלום הנזק.

הנתבע 1 הגיש הודעת צד ג' כנגד הכשרה ובגדרה טען , כי הנתבע 3 הגיש תביעת ביטוח כנגד הכשרה, אך תביעתו נדחתה מהטעם , כי הנהג איננו מורשה לנהוג לפי הפוליסה. לפי הטענה , אין בפוליסת הביטוח כל תנאי לפיו הפולי סה לא מכסה נהגים אחרים, אשר אינ ם מוזכרים בפוליסה עצמה. כן נאמר, כי במסגרת סעיף 18ג לחוק הביטוח , כי אם קרה מקרה הביטוח , אין המבטח חייב אלא בתגמולי ביטוח מופחתים , בשיעור יחסי .

הכשרה הגיבה וטענה כי המבוטח פרקש יחיאל, היינו הנתבע 3 הינו המורשה היחיד לנהוג ברכב המבוטח. הנהג בפועל הנתבע 1 דב ברוך לא היה מורשה לנהוג ברכב הנתבעים, לפי תנאי הפוליסה ולפיכך אין לו כיסוי ביטוח י למקרה שבנדון. בנוסף, טענה הכשרה ובלי לפגוע באמור לעיל , כי ישנה הגבלת ותק של שנה בעוד שעולה מר ישיון הרכב של הנתבע 1, כי הנתבע 1 הינו נהג חדש , אשר קיבל רישיון בתאריך 10.10.15 ועל כן בעת התאונה היה נהג חדש ומשכך לא עמד בתנאי הפוליסה.

הנתבע 3 לא הגיש כתב הגנה לתיק ולא הוא זה שהגיש הודעת צד ג' כנגד הכשרה, אלא הנתבע 1 כאמור.

בתיק זה התקיימו שני דיונים. בימים 14.10.18 וכן ביום 30.6.19. בשני הדיונים לא התייצבו הנתבעים 1 ו-3.

דיון והכרעה

הנתבע 1 לא התייצב לדיונים למרות שזומן לדיון. יודגש, כי בא כוחו של הנתבע 1 התבטא בדיון ביום 14.10.18 כדלקמן:
"הטענה שלי כי הרכב היה מבוטח על ידי הנתבעת 2. שהנתבע 3 מעולם לא ידע עד לדחיית התובענה של הנתבעת 2, שהוא לא מבוטח. לשאלת בית המשפט, הנתבע 1 אמור להיות כאן. אני טוען שגם נציג חברת הביטוח אמור להתייצב הים לדיון."

וכן אמר בדיון ביום 14.10.18 באשר לאי התייצבותו של הנתבע 1, כך:
"הנתבע 1 לא עונה ואני מבקש מבית המשפט, אולי קרה משהו, מדובר בנתבע 1 שהוא רציני, אם אין הסבר שמניח את הדעת, אשאיר את שאלת ההוצאות לבית המשפט. יש תיק מקביל שמתנהל, צריך לשמוע בכל מקרה את נהג התובעת וזה לא קשור לעובדה אם נמצא פה הנהג, הנתבע 1, צריך לשמוע את נציג חברת הביטוח, לטענתנו יש ביטוח. אבקש מבית המשפט בנסיבות האמורות, לדחות את הדיון וכאמור, אם אין הצדק סביר לאי התייצבותו של הנתבע 1, להשאיר את שאלת ההוצאות לשיקול דעתו של בית המשפט"

בדיון שהתקיים בפני, מטעם התובעת העיד נהג הרכב המבוטח, כדלקמן:

" ת. נסעתי ברחוב הזה והורדתי נוסע, לא זוכר את שם הרחוב, אך איפה שקרתה התאונה ואז הרגשתי בום כזה, כאילו עליתי על איזו אבן. הסתכלתי במראה וראיתי את האוטו שלו בולט לכיוון הכביש ואז עצרתי, יצאתי החוצה להסתכל מה קרה לאוטו שלי והוא התחיל להזיז את האוטו שלו בחזרה לכיוון החניה, כאילו לחזור לחנייה, אמרתי לו לא לגעת באוטו, התחלתי לצלם, ראיתי שבביטוח שהוא הציג לי אין לו שם "נהג חדש" למרות שהוא נהג חדש. זה היה שבוע לפני פסח. בא שמאי וראה, באו מהתביעות ואמרו שאין שום בעיה וישלמו הכל. "

לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות אני סבור שדין התביעה להתקבל כנגד הנתבע 1 , אשר יוצג על ידי בא כוחו. אי התייצבותו של הנתבע 1 לשני הדיונים שנערכו בפני מעידה על זלזול בוטה וחמור בבית המשפט. בהיעדר התייצבות ומתן אפשרות לחקור אותו הן על ידי התובעת והן על ידי צד ג', אין לי אלא לקבל את התביעה כנגדו ולדחות את הודעת צד ג' מטעמו.

במסגרת תקנה 157 לתקנות סדר הדין האזרחי נאמר כך:

בתאריך שנקבע לדיון או לדיון נדחה, ינהגו כך:

......
(2) התייצב התובע, ואילו הנתבע לא התייצב לאחר שנמסרה לו הודעה כראוי, רשאי התובע להוכיח את תביעתו עד כמה שחובת הראיה עליו, ואז יהא זכאי לסעד המבוקש ולכל סעד מתאים אחר; "

בנוסף, הכלל הוא שהימנעות מהבאת ראיה מקימה חזקה בעובדה הנעוצה בהיגיון ובניסיון החיים, לפיה דין ההימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה, הייתה פועלת לחובת הנמנע. בדרך זו ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה. ראו בע"א 795/99 אנטוני פרנסואה נ' אהוד פוזיס (אתר נבו, 20.6.00) :

" הלכה מושרשת היא כי הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר מדובר בהימנעות בעל-דין מלהעיד. במצב דברים זה רשאי היה בית-המשפט מאז ומתמיד להעניק ל"שתיקתו" של בעל-דין משקל ראייתי לחובתו. משקל ראייתי זה עולה, מטבע הדברים על המשקל שמייחסים בדרך-כלל לאי-העדתו של עד, בעוד שבעל-דין מוחזק, ככלל, כעד מרכזי (ראה ע"א 216/73 סולומונוב נ' אברהם [4], בעמ' 194".

בהתאם, ד ין התביעה כנגד הנתבע 1 להתקבל ודין הודעת צד ג' ששלח לנתבעת 2 להידחות אף היא.

באשר לנתבע 3, הרי שהוריתי לזמנו באמצעות מסירה אישית. ואולם, משלא הוצגה הזמנה המזמינה אותו לדיון , או שקיבל את כתב התביעה כנגדו, אני מורה למחוק את התביעה כנגדו.

כך נותר הנתבע 1 כנתבע יחיד. במקרה דנן מתקיימת ההלכה שניתנה בעניין ברע ( י-ם) 159/95 אלדן השכרת רכב (1965) בע"מ נ' עופר שנהב, על ידי כבוד השופטת א' פרוקצ'יה:

" עקרון יסוד בדיני הנזיקין הוא כי בדרך כלל אחראי אדם לעוולתו שלו בלבד ואין הוא אחראי לעוולות הזולת. חריג לכך ניתן למצוא ברעיון האחריות השילוחית בנזיקין של מעביד למעשי עובדו ( סעיף 13לפקודת הנזיקין) בחבות שולח למעשיו של שלוח המועסק בעשיית מעשה למען השולח ( סעיף 14לפקודה) ובכפוף לתנאים מסויימים, בחבות בעל חוזה למעשי הצד השני לחוזה אשר אמור לעשות למענו מעשה פלוני ( סעיף 15לפקודה) ותו לא.
המקרה שלפנינו אינו נכנס בגדר אף אחד מן החריגים לכלל כי אין אדם אחראי לעוולות הזולת. כן לא פורשה עילה אחרת כלשהי ליצירת יריבות בין המשיבים לבין חברת ההשכרה שיסודה בענף משפטי אחר. משכך, היה על בית המשפט קמא לדחות את תביעת המשיבים כלפי המבקשות - חברות ההשכרה של הרכב הפוגע.
האחריות הישירה לנזקם של המשיבים מוטלת על הנהג הפוגע ואפשר שקיימת גם אחריות על חברת ביטוח המבטחת אותו מפני נזקים צפויים לצד ג'. לנהג הפוגע לא נמסרה הזמנה כדין, והוא לא נכח בדיון, ואילו חברת ביטוח לא צורפה כצד לתביעה.בנסיבות אלה אין מנוס מלבטל את פסק הדין שניתן כנגד המבקשות, בהעדר אחריות מצידן"

התוצאה היא שדין התביעה להתקבל כנגד הנתבע 1 ולהימחק כנגד הנתבע 3. יודגש, כי אין כל אפשרות ליישום הלכת בית המשפט העליון בעניין ע.א. 9849/17 אבי פיקאלי נ' הכשרה, בהיעדר בירור עובדתי באמצעות חקירת הנתבע 1.

כמו כן, דין ההודעה לצד ג' שהוגשה על ידי הנתבע 1 כנגד הנתבעת 2 להידחות וזאת על רקע אי התייצבות הנתבע 1.

לאור האמור, ישלם הנתבע 1 לתובעת את הסכומים הבאים:
בגין נזק ישיר סך של 18 ,175 ש"ח;
אגרה בסך 754 ₪;
שכ"ט עו"ד בסך 3,500 ₪.
סכומים אלה לא כוללים הוצאות שנפסקו במהלך הליכי ביניים בתיק.

כמו כן, מורה , כי הנתבע 1 ישלם לנתבעת 2 שכ"ט עו"ד בסך של 1,500 ₪.

הסכומים ישולמו תוך 30 יום.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ט, 07 יולי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שומרה חברה לביטוח בע"מ
נתבע: ברוך דב ג'יפוס
שופט :
עורכי דין: