ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גיל מסיקה נגד חברת מבני תעשיה בע"מ :

בפני: כבוד השופט אור אדם, סגן הנשיאה

תובע (משיב) :
גיל מסיקה
ע"י ב"כ עו"ד ציון גבאי

נגד

נתבעים:
1. חברת מבני תעשיה בע"מ

2. עירית קרית גת (המבקשת)
ע"י ב"כ עו"ד מוריה הררי

3. חברת חשמל חברת חשמל
ע"י ב"כ עו"ד גל אמיר

החלטה

התובע הגיש תביעה זו, בה עתר, בהתאם לכתב התביעה המתוקן, לסעד הצהרתי לפיו סיים את החזקתו בנכס ברח' כסלו 4 קרית גת (להלן: "הנכס") ביום 31.5.17, וכן לסעד כספי של חיוב את הנתבעות בפיצוי כספי בסך 20,017 ₪.
המבקשת, היא הנתבעת 2, הגישה בקשה לסילוק על הסף, והודיעה כי היא עומדת עליה גם בהתחשב בתיקון כתב התביעה.

טיעוני הצדדים
המבקשת טענה לאי מיצוי הליכים מנהליים ול העדר סמכות עניינית, שכן מדובר בחוב ארנונה, אולם המשיב, התובע, לא נקט בהליכים המוקנים לו בהתאם לחוק הרשויות המקומיות (ערר על קביעת ארנונה כללית), תשל"ו 1976, שם היה עליו לטעון כי איננו מחזיק בנכס.
עוד נטען כי בית המשפט לעניינים מנהליים הוא בעל הסמכות הייחודית להכרעה בענייני ארנונה.
עוד נטען כי המשיב הפר את חובת ההודעה על חדילה מהחזקת הנכס. על פניו נראה כי עניין זה הוא בגדר טענת הגנה, ולא בגדר עילה לסילוק על הסף.
המשיב טען, כי לאחר תיקון התביעה, אין עוד מקום לבקשה, שכן מדובר בתביעה כספית לסעד שהוא בסמכות בית המשפט. המשיב צירף התייחסות גם לטענת ההודעה בדבר חדילה על החזקה בנכס, אולם כאמור, אין מדובר בטענה לסילוק על הסף.
המבקשת בתגובה, חזרה על עיקר טענותיה, והוסיפה כי המשיב לא שילם את חוב הארנונה, ולכן איננו יכול לתבוע השבה כספית.

דיון והכרעה
סילוק על הסף הוא הליך חריג ויוצא דופן, אשר בתי המשפט קבעו כי יש לנקוט בו רק בנסיבות קיצוניות, בהן ברור על פניו כי אין שום סיכוי, ולו קלוש, לתביעה. נקבע לא אחת, כי זהו סעד קיצוני שבית המשפט יעשה בו שימוש במקרים חריגים ויוצאים מן הכלל, בהם ברור כי גם אם התובע יוכיח את מלוא טענותיו לא יוכל הוא לזכות בסעד המבוקש. עוד הדגישה ההלכה הפסוקה, כי גם אם יש פגם בתביעה, הרי שאם ניתן לתקן את התובענה, עדיף להעתר להליך כזה על פני סילוק על הסף (רע"א 3068/12 ש.א.מ מרכז הגז בע"מ נ' החברה האמריקאית ישראלית לגז בע"מ, (2012) ; רע"א 8524/10 טיב טעם הכרמל תעשיות נ' פרימיוס קלאס (2011) ; רע"א 410/11 סלאלום ואח' נ' ברדיצ'ב ואח' (2011)).
עיקר טענת המבקשת היא, כי מדובר בחוב ארנונה, לגביו קבע המחוקק הליכים ברורים של ערר, בהם לא נקט המשיב, וכי הסמכות העניינית לדון בענייני ארנונה נתונה לבית המשפט לעניינים מנהליים.
טענות המבקשת אכן שובות את הלב. מוטב היה כי המשיב, אם חלק על חוב הארנונה, היה נוקט בהליכים הקבועים בחוק.
דא עקא, בקשה לסילוק על הסף נבחנת לנוכח ניסוח כתב התביעה, ובעיקר לנוכח הסעדים המבוקשים בתובענה. סעדים אלה הם בסמכות בית המשפט, שכן כתב התביעה עותר לשניים: סעד הצהרתי לגבי החזקה בנכס, סעד שהוא בסמכות בית המשפט שכן מדובר בשימוש במקרקעין, וסעד כספי לגבי סכום שאף הוא בסמכות בית המשפט.
יצויין כי דווקא במסגרת הלכת אשדוד-צרפתי (רע"א 6590/05 עיריית אשדוד נ' שמעון צרפתי (18.09.2005)), שאוזכרה בתגובת המבקשת, נדחתה בקשת רשות ערעור בנוגע לסמכות בית המשפט האזרחי, אף שהסעד נגע לסמכות מנהלית המסורה לבתי המשפט לעניינים מנהליים. נקבע שם כי כאשר מוגשת תובענה כספית שעילתה במכרז ציבורי, הרי שבאופן עקרוני היא תידון, מן הפן הדיוני, ככל תובענה כספית המובאת לפני בית משפט אזרחי.
אכן, אפשר שהסעד ההצהרתי לא יסייע למשיב בעניין הסעד הכספי, שכן גם אם ייקבע שהוא חדל להחזיק בנכס במועד מסויים, אפשר כי בסופו של דבר ייפסק כי איננו זכאי לביטול החוב, בגין מחדל בהעדר הודעה על הפסקת ההחזקה בנכס, או בגין מחדל שבאי הגשת ערר – אולם עניינים אלה נוגעים לסיכויי התביעה ולא לסילוק על הסף.
נוכח כל האמור לעיל – הבקשה לסילוק על הסף נדחית. בנסיבות העניין, כאשר התביעה תוקנה רק לאחר הגשת הבקשה, לא יהיה צו להוצאות .

במאמר מוסגר - מפסק הדין בתביעת הפינוי תא"ח 6230-05-18 שצורף לתגובת המשיב/התובע, עולה כי בעלת הנכס, הנתבעת 1, הסכימה למעשה כי המשיב/התובע פינה את הנכס (אם כי לא מצויין באיזה מועד בוצע הפינוי), כאשר בפועל החזיק בנכס עד ליום 28.2.19 יופ הפינוי שנקבע, מר דוד גבאי, ולכאורה, עליו מוטלת חובת תשלום הארנונה.
התובע יבהיר אפוא, עד ליום 8.9.19, מדוע לא צירף לתביעה את מר גבאי, שלפי מסמכים שהגיש התובע עצמו - הוא למעשה החייב בחוב שהוטל על התובע.
לעיוני 9.9.19.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ט, 05 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גיל מסיקה
נתבע: חברת מבני תעשיה בע"מ
שופט :
עורכי דין: