ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עומר עומרי נגד המרכזים הקהילתיים גלבוע :

לפני כבוד השופטת הבכירה אורית יעקבס

התובע/המבקש:
עומר עומרי
ע"י ב"כ עו"ד זאהי טאהא
-
הנתבעת/המשיבה:
המרכזים הקהילתיים גלבוע
ע"י ב"כ עו"ד אורי דדו

החלטה

1. בתאריך 26/06/19 הגיש המבקש בקשה לגילוי ולעיון במסמכים ספציפיים (להלן: "הבקשה"), במסגרתה ביקש כי ביה"ד יורה למשיבה להמציא לו את המסמכים הבאים:
א. עותק מהתקציב המאושר לשנים 2016, 2017 ו- 2018 יחד עם דו"חות הביצוע עם פירוט לכל מחלקה בנפרד.
ב. תכנית תקציבית לשנת 2019.
ג. דו"חות מאזן לשנים 2016-2018.
ד. עותק מהסכם ההתקשרות של המשיבה עם מר איתי כהן, ובמידה ומערכת היחסים ביניהם היא יחסי עובד- מעביד להעביר עותק ממכתב המינוי שלו ותלוש השכר (להלן יקראו יחדיו : "המסמכים" ).

2. בתאריך 08/07/19 הגישה המשיבה את תגובתה לבקשה (להלן: "התגובה").

3. בתאריך 18/07/19, לאחר ארכה שהתבקשה וניתנה, הגיש המבקש את התייחסותו/תשובתו לתגובת המשיבה (להלן: "ההתייחסות").

4. רקע-
בתאריך 13/02/19 הגיש המבקש בקשה למתן צו מניעה זמני כנגד המשיבה, ובמסגרתה עתר כי בית הדין יורה למשיבה לבטל את פיטוריו ולהמשיך להעסיקו. בד בבד הוגשה התביעה העיקרית, במסגרתה ביקש, בדומה לבקשה, להצהיר על ביטול פיטוריו מעבודתו אצל המשיבה וביטול הודעת הפיטורים שניתנה לו , בטענה, כי אלו נעשו ממניעים ומשיקולים זרים ופסולים.
המשיבה, הכחישה, בכתב הגנתה, את טענות המבקש.
בתאריך 21.02.19 התקיים דיון מקיף במסגרת הבקשה למתן צו מניעה, במהלכו השיבו באי כח הצדדים לשאלות ביה"ד והתייחסו זה לטענות זה. בסיום הדיון הודיעו הצדדים על הסכמתם למתווה שהציע ביה"ד, לפיו תמחק הבקשה למתן צו מניעה זמני ויתאפשר למבקש להגיש כתב תביעה מתוקן. כן ניתן צו הדדי לגילוי ועיון במסמכים וכן ניתנה החלטה על הגשת את תצהירי עדות ראשית.
בתאריך 26/06/19 , כאמור ברישא של החלטה זו, הוגשה הבקשה.

5. הבקשה-
להלן נימוקי ב"כ המבקש המצדיקים, לדעתו, אך קבלת הבקשה:
א. המבקש פנה, בהתאם להחלטת ביה"ד, למשיבה בבקשה שתגלה את המסמכים ו שתתיר לו לעיין בהם אך היא התחמקה מחובתה ובקשה לפרט את הרלוונטיות שלהם.
ב. גילוי המסמכים נדרש על מנת להכריע בסוגיות שבמחלוקת ומידע זה נחוץ על מנת לעמוד על הנסיבות והמניעים שהביאו את המשיבה לעשות את שנטען נגדה בכתב התביעה ונחוץ כדי להפריך טענותיה.
ג. המשיבה טענה לפיטורי התייעלות כך שהמבקש נדרש להתמודד עם טענה זו ולשכנע את בית הדין בגרסתו וכי למשיבה לא קיימת תכנית כזו ו כי מלבדו ומלבד עובד נוסף, בשם שלומי אייל ז"ל, לא פוטרו עובדים אחרים.

6. התגובה-
להלן טענות בא כח המשיבה המצדיקות, לדעת ו, את דחיית הבקשה:
א. המשיבה לא סירבה לבקשתו של המבקש אלא דרשה לקבל פירוט של דרישתו והוא תחת להשיב למכתבה מיהר להגיש את הבקשה .
ב. המדובר בבקשה מוקדמת מדי; המבקש פנה בדרישת לגילוי מסמכים ספציפיים, ומשיבה נע נתה לדרישתו , באופן חלקי , כך שלגבי דרישתו למאזנים 2016-2017 אלו צורפו לכתב ההגנה מאזן 2017 המפרט גירעון 2017 ושנת 2016 ולגבי מאזן 2018 הודע לו כי זה יועבר לעיונו בהקדם ולגבי יתר המסמכים שנדרשו- תקציבים ודו"חות ביצוע- המבקש התבקש לפרט הרלוונטיות של כל אחד מהם ומדוע הם נדרשים וזאת על מנת שניתן יהיה לבחון את הבקשה ובמקרה הצורך לפנות למשיבה ו לבדוק אם הממסכים מצויים בידה. באשר לדרישת המבקש לגילוי הסכם ההתקשרות, כתב המינוי ותלוש השכר של "איתי כהן" הוא התבקש לפרט מיהו איתי כהן ומדוע המסמכים בעניינו רלוונטיים לתביעה.
ג. לאחר שהמבקש יפרט, במכתב, את דרישתו לגילוי מסמכים, ככל שיבחר לעשות כן, היא תשיב ביחס לכל מסמך ומסמך אם היא מסכימה למסור לעיונו או מתנגדת לכך ורק אז אולי יהא טעם בבקשתו.
ד. לחילופין, ובמידה ותדחה בקשתה של המשיבה שהמבקש יפרט במכתב את דרישתו , מתבקש בית הדין להורות למבקש לפרט הרלוונטיות של כל אחד מהמסמכים הנדרשים על ידו, במיוחד, אך לא רק, מדוע הם נדרשים בנוסף למאזנים בגין השנים 2016-2018 שצורפו ואשר מהם ניתן ללמוד על מצבה הכלכלי של המשיבה .
ה. התנהלותו של המבקש בהגשת בקשה זו טרם עת בנוגע להליכים מקדמיים אשר בחר המחוקק , ולא כדי, להגדירם כהליכים המתנהלים בין הצדדים מחוץ לכותלי בית הדין מצדיקה את חיובו בהוצאות לטובתה.

7. התייחסות-
להלן הדברים שציין ב"כ המבקש בתשובתו לתגובת המשיבה:
א. נקודת המוצא בעניין גילוי ועיון ב מסמכים הוא גילוי מרבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת.
ב. גילוי המסמכים והעיון בהם נחוצים ורלוונטיים לתובענה ולשאלות השנויות במחלוקת ונחוצים לצורך התכוננות לניהול המשפט.
ג. המשיבה, ובניגוד לצו ביה"ד לגילוי ועיון הדדי במסמכים, לא גילתה המסמכים המוחזקים בידה ואשר רלוונטיים לתיק בשל כך פנה המבקש לבא כוחה בבקשה לג לות מסמכים אלו בהיותם, לטעמו, רלוונטיים לנושא התובענה, אך, המשיבה, לא נענתה בחיוב ולא העבירה את המסמכים ובמקום זאת בקשה לפרט מה הרלוונטיות של כל מסמך לתובענה וביקשה לדעת מיהו איתי כהן.
ד. המשיבה אינה טוענת כי המסמכים אינם רלוונטיים ולא הצביעה על עילה שהיא בדין שמונעת גילוים.
ה. תוכן הבקשה לעיון במסמכים ספציפיים מלמד על הרלוונטיות של המסמכים למחלוקת שבין הצדדים משכך ובהתחשב בלוח הזמנים שנקבע להגשת תצהירי עדות ראשית היה צורך ודחיפות בהמצאת המסמכים שלא גולו והמהווים מסמכים מועילים שתוכנם עלול לתמוך בגרסתו.
ו. המסמכים המבוקשים נוגעים לעניינים הכספיים של המשיבה ומשידוע שהמחלוקת בתיק נוגעת לעניינים אלו הרי אין צורך בנימוק נוסף, כך שהמסקנה המתבקשת הינה כי המשיבה מתחמקת מקיום חובתה ומנסה למשוך זמן בהעלאת טענות סרק.
ז. ללמידת המצב הכספי של ישות יש צורך ואף חובה לעיין בתקציב הגוף המבוקר משום שהתקציב נערך בתקופה מסוימת לפני תחילת הפעילות של המתנ"ס ומטרתו תכנון הוצאות והכנסות המתנ"ס, כאמור, לפני תחילת הפעילות. בתקציב אמור להופיע ההכנסות וההוצאות לכל מחלקה לרבות המחלקה בה עסק המבקש וההוצאות המתוכננות, כמובן מופיעות ההוצאות וההכנסות של שנת התקציב הקודמת והחשוב שהתקציב אמור להיות מאושר ע"י ההנהלה, מדווח עליו ומבוקר אצל הגוף המבקר, בעוד מאזן הבוחן שצורף לתגובת המשיבה הוא גיליון עבודה שלה שאינו מדווח ולא מבוקר, אמור לפרט היתרות של כל כרטיסי החשבון בספר החשבונאו ת של המתנ"ס בעמודות של זכות וחובה והוא נערך מעת לעת בהתאם לצרכי המתנ"ס אחרי ביצוע ה פעולות. המאזן שצורף אינו עומד אף בקריטריונים אלה ולא מופיע בו הפירוט המבוקש ולא ניתן ללמוד ממנו המצב הכספי האמיתי של המשיבה.
באשר לגילוי ההתקשרות עם מר כהן איתי הנ"ל - מדובר במי שממלא חלק מהמשימות אשר מלא המבקש במסגרת עבודתו, ולכן חשוב לדעת אם הוא מונה במקומו או לא שעה שהמשיבה טוענת שהפיטורים היו לשם התייעלות כספית.
ח. המשיבה מנצלת ההליכים המשפטים לרעה בניסיון לחסום אותו באמצעים פרוצדורליים להשגת ראיותיו.

8. לאחר שהתקבלה התייחסות המבקש לתגובת המשיבה, נתנה בתאריך 18.07.19 החלטה לפיה הוצע למבקש לשקול האם אכן יש טעם שיעמוד על בקשתו שכן "מעיון בבקשת התובע ובהתייחסותו לתגובת הנתבעת מתקבל הרושם כי הוא עומד על קבלת מסמכים, אשר מעבר לספק הקיים, בשלב זה ובטרם נכנס ביה"ד לעובי הקורה, באשר לרלוונטיות שלהם ו/או של חלק מהם, הם לכל היותר, מסמכים שנועדו, אולי, להוכיח, עניינים שהנטל על הנתבעת להוכיח (למשל ענין מצבה הכלכלי הקשה, הנטען, והצורך שלה להתייעל) ואם זה המצב, לא ברור מדוע התובע לא מניח לה לנסות להוכיח דברים אלו, שהרי אם לא תעשה כן עשוי הדבר לפעול לטובתו.
מכל מקום ובשים לב לתגובת הנתבעת, אשר ביה"ד מצא בה טעם וכן בשים לב למסמכים שכן גילתה והעבירה לעיונו של התובע...".

המבקש, ובהתאם להחלטת בית הדין, הודיע בתאריך 29.07.19 כי הינו עומד על בקשתו , חזענתו כי המסמכים המבוקשים רלוונטיים ונחוצים לגילוי האמת בעניינים הנוגעים למחלוקת והוסיף בהתייחס להחלטת ביה"ד, כי-
"א. אכן צודק בית הדין בהערתו כי אי גילוי המסמכים המבוקשים עשוי להריע לנתבעת בהוכחת טענותיה, אבל עדיין נחוץ לו מידע ומסמכים על מנת להתכונן לניהול התיק ועדיין קיים סיכוי שעדי ההגנה יפתיעו המבקש בעדותם שאינה ידועה לו מראש ובמועד הגשת תצהירי העדות הראשית שלו וקיים סיכוי שבית הדין ייתן אמון בעדות ם של עדי ההגנה בעניינים הקשורים למצבה הכספי של המתנ"ס והשפעתו על פיטורי המבקש וליתן משקל ראייתי נוסף במסמכים שצורפו לרבות במאזני בוחן. מסמך שבמשיבה נסמכת עליו להוכחת הטענה שמצבה הכספי קשה וכי היא פיטרה את המבקש לשם התייעלות.
ב. אם אכן סיבת הפיטורים היא המוצהרת והמצב הכספי של המשיבה אכן קשה אז ממה חששה וסירובה לגילוי מסמכים אלה, אשר נמצאים בחזקתה ואמורים לשפוך אור על האמת.

9. המסגרת הנורמטיבית -
תקנה 46(א) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), קובעת כי:
"(א) בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי או לעיון במסמכים, אם היה סבור שיש צורך בכך כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".

תקנה זו מטילה חובה על שני הצדדים להליך המשפטי לגלות את המסמכים המצויים בידיהם, והכל כדי "להגשים את התכליות של גילוי האמת, עשיית צדק בהליך השיפוטי וייעול הדיון מעצם ניהולו 'בקלפים גלויים'" (ע"ע (ארצי) 22749-09-10 טבע תעשיות פרמצבטיות בע"מ - בלזר, מיום 27.01.11). כלומר, על פי הפסיקה, בית הדין ייעתר לבקשה לגילוי מסמכים, במיוחד כאשר המסמכים המבוקשים רלוונטיים לפלוגתאות המתעוררות בהליך.

בבר"ע (ארצי) 54124-06-12 דיוינסקי - HSBC Private Bank Swiss SA, מיום 07.03.13 , חזר ביה"ד הארצי על עיקרי ההליכה, בפוסקו כי השאלה הראשונה אותה יש לבחון בהכרעה בבקשה לגילוי מסמכים היא שאלת הרלוונטיות. בעניין זה אף קבע בית הדין הארצי בע"ע (ארצי) 494/06 מדינת ישראל - אבנצ'יק, מיום 28.03.07, כי למבחן הרלוונטיות שני היבטים: ההיבט הצר (או תנאי הסף) וההיבט הרחב.
לגבי ההיבט הצר (או תנאי הסף) - במסגרתו בוחן בית הדין אם קיימת זיקה ממשית בפועל בין הטענות שבבסיס הבקשה לגילוי מסמכים לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. במסגרת זו על בית הדין לבחון האם מתקיימת זיקה בין המידע המבוקש במסמכים שגילויים מתבקש לבין עילת התביעה; האם קיימת תשתית עובדתית לכאורית לביסוס הטענה שגילוי המידע במסמכים המבוקשים דרוש להוכחת עילת התביעה; מהות הזיקה, לאמור חשיבות גילוי המסמכים להוכחת העילה המשפטית או הפרכתה בהליך העיקרי, ותרומתה לענייניות הדיון המשפטי וקידומו; חשיבות הראיות שגילוין מתבקש, לאור טענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת ההליך העיקרי; השלב בו מצוי בירור ההליך העיקרי בעת הגשת הבקשה לגילוי מסמכים.

לגבי ההיבט הרחב - במסגרתו על בית הדין להידרש לאינטרס הגילוי ומשקלו וכן להשלכותיו של גילוי המידע המבוקש או חיסויו, גם על הציבור ועל צדדים שלישיים. בהקשר זה יבחן בית הדין אם למבקש עניין ישיר, ממשי, ולגיטימי בקבלת חומר המידע; עוצמת האינטרס הממשי של המבקש והחשש מפגיעה בזכויותיו המהותיות; מהות הסעד בהליך המשפטי.

ככל שמתקיים מבחן הרלוונטיות, על שני היבטיו, על בית הדין להידרש לאיזון הראוי בין זכות הגילוי לבין זכויות ואינטרסים לגיטימיים המוכרים בהלכה כשוללים גילוי, כגון חסיון סטטוטורי, חסיון מכוח המשפט המקובל, וחסיון מכוח ההלכה הפסוקה. במסגרת זו, על בית הדין לשקול האם קיימת דרך חלופית למיצוי זכויותיו של המבקש, שלא על דרך הגילוי. זאת, תוך בחינת נסיבותיו של כל מקרה לגופו.
(לעניין זה רלוונטי גם ע"ע (ארצי) 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ - פלצ'י, מיום 21.09.10) .

10. דיון והכרעה-
לאחר שנתתי דעתי לטענות הצדדים, כפי שנטענו, בבקשה, בתגובה ובהתייחסות על נספחיהן וכן לאחר שנתתי דעתי לרכיבי התביעה ולמפורט בכתבי הטענות על נספחיהם, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, באופן חלקי, בלבד -
אשר לתקציבים המאושרים לשנים 2016-2018 ודו"חות הביצוע עם פירוט מחלקתי- המשיבה צרפה לכתב ההגנה מאזן 2017 המפרט את גירעון שנת 2017 ושנת 2016 (נספח י') כן צרפה תכנית ההתייעלות של המועצה האזורית גלבוע- שכללה בין היתר הסדרי התייעלות ופירוט גירעונות והלוואות של המתנ"ס בנוסף ציינה המשיבה בתגובתה לבקשה לגילוי מסמכים כי אין מניעה כי תעביר לעיונו של המבקש מאזן 2018 ולכן ומשלא הוברר על ידי המשיבה ההבדל בין התקציבים ודו"חות הביצוע אותם ביקש המבקש לבין המאזנים שבחרה לצרף, נחה דעתי, כי יש לגלות מסמכים אלה, מעבר לכך, שוכנעתי גם כי המדובר במסמכים רלוונטיים להליך ודרושים למבקש כדי שיהיה בכוחו להתמודד על טיעוניה של המשיבה ועם המסמכים ש"בחרה" לצרף להגנתה.
אשר למסמכי ההתקשרות עם מר איתי כהן -מדובר במסמכים הקשורים לצד שלישי כשהטיעון ביחס לחיוניות חשיפתם הוא "מדובר במי שממלא חלק מהמשימות אשר מלא המבקש במסגרת עבודתו ..." (ההדגשה אינה במקור. א.י.) ומכאן שגם אם אכן זה המצב, לא ברור כיצד יש בכך כדי להוכיח את טיעוני המבקש ולכן באיזון שבין הצורך לשמור על פרטיותו של צד שאינו חלק מההליך לבין רצונו של המבקש לעיין במסמכים, אשר כלל לא השתכנעתי במידת הרלוונטיות שלהם לתביעה, בוודאי שגובר הצורך להגן על פרטיותו של מר כהן.

חרף האמור לעיל וככל שהמבקש ימצא לנכון לבקש את הזמנתו של מר איתי כהן לעדות (קצרה וממוקדת), ישקל הדבר, כמקובל.

11. לסיכום -
ב"כ המשיבה ימציא לידי ב"כ המבקש, בהקדם ובמידה שהפגרה לא תימנע זאת ממנה, עד ליום 14/8/19, את המסמכים שביה"ד אישר העברתם וככל שיש מביניהם שאינו בידיה, תמהר ותודיע על כך.

בשלב זה נראה כמעט בלתי סביר לצפות שניתן יהיה לקיים את ישיבת ההוכחות שנקבעה ליום 9/9/19, במועדה, שהרי גם המבקש צריך להגיש את תצהיריו וגם המשיבה, אולם בשלב זה לא יורה ביה"ד על דחיית הישיבה והוא יבחן את הדברים, לכל המאוחר, ביום 1/9/19 וזאת לאחר שיראה כיצד מתקדמת הגשת התצהירים.

12. הוצאות משפט
סוגיית הוצאות מהמשפט, בקשר לבקשה זו, אשר התקבלה ביחס למסמכים שנראה כי המשיבה כלל לא התנגדה להעבירם, תוכרע בסיום ההליך.

13. למעקב ביום 2/9/19.

ניתנה היום, ג' באב תשע"ט , 4 באוגוסט 2019 , בהעדר הצדדים.

יעקבס אורית,
שופטת בכירה


מעורבים
תובע: עומר עומרי
נתבע: המרכזים הקהילתיים גלבוע
שופט :
עורכי דין: