ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין פארס פדול נגד יוסף יוסף :

בפני כבוד ה שופטת רבקה איזנברג

תובעים

  1. פארס פדול
  2. אמג'ד פדול

נגד

נתבעים

  1. יוסף יוסף
  2. מנורה מבטחים לביטוח בע"מ

החלטה

לפניי בקשה לפטור מאגרה בגין תובענה כספית ע"ס של 4,873,490 ₪ שהגישו התובעים, כנגד הנתבעים, לפיצוי בגין נזקי שריפה.
התובע 1, (להלן: "התובע") הוא הבעלים של בית בן 3 קומות שנמצא על חלקה 4 בגוש 19090 בפקיעין. תובע 2 שהינו בן התובע,(להלן גם: "הבן"), החזיק בקומה השנייה משרד למתן שירותי הנדסה,והתגורר בקומה השלישית של המבנה.
הקומה הראשונה במבנה הושכרה על ידי התובע לנתבע 1 (להלן: "הנתבע") לשם עיסוקו במכירת חומרי ניקוי. נתבעת 2 (להלן: "הנתבעת") היא חברת ביטוח שביטחה את עסקו של הנתבע בביטוח אחריות כלפי צד שלישי.
ביום 24.3.19 אירעה שריפה, שמקורה, ע"פ הנטען בתביעה, בעסקו של הנתבע. כתוצאה מהשריפה, נשרף המבנה כולו. לטענת התובעים, הנתבעים אחראים לפצותם בגין הנזקים שנגרמו להם כתוצאה מהשריפה-הנתבע בגין אחריותו בנזיקין והנתבעת מכח חבותה כמבטחת.
נזקי התובעים מפורטים בסעיף 26 לכתב התביעה וכוללים:
א.הריסת המבנה ובנייתו מחדש- 4,270,000 ₪
ב.אובדן דמי שכירות עד תום התקופה החוזית לתובע 1- 168,480 ₪
ג.שכירות דירה והוצאות נלוות לתובע 2- 72,000 ₪.
ד.שכירות של משרד הנדסה לתובע 2- 108,000 ₪.
ה.הפסד לקוחות ושחזור תיקים לתובע 2- 105,000 ₪.
ו.הוצאות כלליות לשני התובעים- 50,000 ₪.
ז.עוגמת נפש לשני התובעים- 100,000 ₪.

2. המדינה הותירה את ההכרעה לשיקול דעת בית המשפט תוך שהפנתה לעניין מימון שכר טרחת בא כוח התובעים (בתשובתם הפנו התובעים להסכם שכ"ט ) וכן לתקנה 14 י' לתקנות בתי המשפט (אגרות) תשס"ז-2007 (להלן:"התקנות").
הנתבע לא הגיש תגובה לבקשה.
הנתבעת התנגדה לבקשה וטענה כי הבקשה לא הוגשה בהתאם לתקנה 14 לתקנות.בתמצית נטען כי התובעים לא הוכיחו היעדר יכולת כלכלית ועילת תביעה ולכן דין בקשתם להידחות. בעניין עילת התביעה נטען כי המדובר בהצתה ולכן אין אחריות למי מהנתבעים וכי גם סכום התביעה מנופח ומופרז. לעניין העדר יכולת כלכלית נטען כי בבעלות התובע בית נוסף הצמוד לבית מושא התובענה וכי שני התובעים לא הציגו תצהיר ים מטעם נשותיהם שיתמוך בטענה כי אינן עובדות, או מטעם יתר קרובי משפחה המתגוררים עימם בדבר היעדר יכולת לגייס את סכום האגרה. הנתבעת אף העלתה תמיהות ביחס להכנסות התובע, וכן לעניין דפי החשבון שצירף הבן המצביעים על הכנסה בהיקף הגבוה מהכנסתו המוצהרת .

דיון והכרעה

3. המסגרת המשפטית לעניין פטור מאגרה מצוי בתקנה 14 לתקנות שקובעת:
"בעל דין הטוען שאין ביכולתו לשלם אגרה, יצרף לתובענה… בקשה לפטור מתשלום אגרה בגין אותה תובענה בצירוף תצהיר שיפרט בו את רכושו, רכוש בן זוגו ורכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם, ומקורות הכנסתו בששת החודשים שקדמו לתאריך הבקשה".
הואיל ומשמעות פטור מאגרה הינה למעשה, הטלת נטל התשלום על הקופה הציבורית, במקומו של המבקש, הרי שבהתאם להלכה פסוקה נקבע, כי על המבקש פטור מאגרה, לפרוס בפני בית המשפט את מלוא הפרטים לגבי מצבו הכלכלי ולשכנע, כי איננו יכול לעמוד בתשלום האגרה. בין היתר על המבקש פטור לצרף לתצהירו פירוט מלא לגבי רכושו, לרבות נכסי מקרקעין, רכב ונכסים פיננסיים, כולל אסמכתאות, פירוט מלא לגבי הוצאות המבקש בששת החודשים האחרונים מלווה באסמכתאות מתאימות, תדפיסי חשבון בנק ותדפיסי כרטיסי אשראי לששת החודשים שקדמו לבקשה. תדפיסי חשבון הבנק אמורים אף לכלול מידע מלא לגבי מצבו הפיננסי של המבקש לרבות פיקדונות, הלוואות, חסכונות,וכיוב'.
הנטל להוכחת קיומם של התנאים הנזכרים בסעיף 14 לתקנות האגרות, מוטל על כתפיו של המבקש לפטור מתשלום אגרה, בגדרו נדרש הוא לפרוש בפני בית המשפט תשתית עובדתית מלאה ועדכנית בדבר מצבו הכלכלי.

בהתאם לתקנה 14 (ג'),בנוסף להעדר יכולת כלכלית ,על המבקש להראות לביה"מ שההליך מגלה עילה.

4. באשר לקיומה של עילת תביעה-טענות הנתבעים לעניין גורם השריפה ועילת הרשלנות הנטענת, ייבחנו במהלך ההליך ואולם, משהתובעים תמכו תביעתם בחוות דעת מהנדס, דו"ח בודק בטון ושמאי, אין לומר כי תביעתם אינה מגלה עילה. בשלב מקדמי זה, אין בטענות שהעלו הנתבעים כדי לסתור את עילת התביעה העולה מהתביעה ומהמצורף לה.
יחד עם זאת, אציין כי על בית המשפט לשקול, כחלק מעילת התביעה, גם את גובה הסעד הנתבע, שכן תכלית הדרישה לתשלום אגרת בית המשפט נועדה לא רק לממן את השירות המשפטי, אלא גם למנוע ניצול לרעה של ההליך המשפטי באמצעות הגשת תביעות מנופחות. ראה לדוגמא, ב בש"א (מחוזי חי') 5107/00 יוניס נ' מדינת ישראל – משרד הבטחון (פורסם בנבו, 12.6.2001):
"סכום התביעה הינו רכיב חשוב בשיקולי בית המשפט בדונו בבקשה לפטור מאגרה. תשלום אגרת בית המשפט מהווה מחסום מפני תביעות בלתי מבוססות בסכומי עתק. נקבע כי מקום בו סכום התביעה מוגזם, יינתן הפטור רק עד לסכום הראלי של התביעה: האגרה משמשת מחסום ראשוני מפני תביעות מוגזמות, מנופחות או תביעות שווא. קיים חשש שהתובע המצרף לתביעתו בקשה לפטור מתשלום אגרה מחמת העדר יכולת כלכלית, עשוי לנפח את סכום התביעה, ללא התחשבות בהיקפה המשוער, בשל העובדה שאינו נדרש לשלם מחיר כלשהו בגין בהגדלת סכום התביעה, ואין כל גורם המרתיע אותו מלתבוע סכומים בלתי מציאותיים. תובע כזה אינו חשוף למגבלות של תובעים רגילים, שכן תובע המחויב בתשלום אגרה, סביר להניח כי ישקול היטב את סיכוייו כנגד סיכוייו להפסיד, ויעריך את שיקוליו לגבי היקף הסעד הנדרש".

אמנם מרבית סכום התביעה נתמך בחוות דעת דעת שלא נסתרה בשלב זה וגם לרכיב ביחס לנזק שנגרם לתובע 1 מחמת הפסד דמי השכירות בגין ההשכרה לנתבע 1 ,צורפה ראיה שהיא הסכם השכירות עם נתבע זה .
יחד עם זאת לכל יתר הרכיבים (מעבר לסכום חוות הדעת- 4,270,000 ₪ ואבדן דמי שכירות לתובע 1 בסך 168,480 ), לא צורפה כל אסמכתא. אמנם בשלב זה לא נדרש בעל דין לצרף ראיות לכתבי בי-דין ואולם כבר נקבע כי לצורך קבלת פטור מאגרה, על המבקש לצרף פירוט ואסמכתאות גם ביחס לסכום התביעה (ראה דברי כבוד השופט סוקול בבש" א (מחוזי חי') 7938/03 עופר שירותי שאיבת בטון בע"מ נ' בנק לאומי לישראל בע"מ).

5. באשר להעדר יכולת כלכלית- מנתוני מיסוי מקרקעין עולה כי התובע עודנו רשום כבעלים של חלקה 55 בגוש 19089 בחלק של 1/4 מתוך חלקה בגודל כארבעה דונמים. אומנם התובע צירף הסכם מכר של חלקה זו מיום 20.12.18, אולם לא ברור מדוע אין כל עדות לכך בנסח הרישום, וזאת בניגוד לחלקה 67 בגוש 19089 שלגבי מכירה של חלקה זו, נרשמה הערת אזהרה מיד לאחר עשיית העסקה לטובת הקונה גם אם לא הושלמה העסקה עד עצם היום הזה (הסכם מכר מיום 1.11.09!).
בכל מקרה, מנתוני מיסוי מקרקעין ואף מהבקשה עצמה עולה כי , לתובע זכויות בשני נכסים בחלקה 4 בגוש 19090, כלומר, אין חולק כי לתובע זכויות בנכס נוסף מעבר לבניין שנשרף ,נכס שבו מתגורר התובע יחד עם בני משפחתו (ראה בסעיף 10 ב' לבקשה).
ההלכה הפסוקה קובעת כי ככלל, לא יינתן פטור מאגרה לאדם שבבעלותו נכסים. אין אפוא מקום לפטור אנשים שהם בעלי רכוש מתשלום האגרה. ראו תא (חי') 16512-10-15 סינרג'י אלקטריק בע"מ נ' חברת נמל חיפה בע"מ:
"ככלל, אין לפטור מתשלום אגרה מבקש שבבעלותו דירה. ראו, למשל: ע"א 8839/99 דהן נ' עדוי (פורסם בנבו, 19.7.2000); ע"א 6404/98 אדר נ' ויצו (פורסם בנבו, 17.1.2000); וכן: בש"א (מחוזי י-ם) 5064/08 ליזרוס נ' JLS חברה ליצור משקאות בע"מ , פסקה 9 להחלטתו של כבוד השופט ר' כרמל (פורסם בנבו, 17.2.2009)".

התובע לא הציג כל סיבה בגינה אינו יכול לגייס את סכום האגרה על בסיס נכס המקרקעין שבבעלותו. קיומו של נכס המקרקעין מהווה ראיה לאפשרות לנטילת הלוואה מהבנק לצורך תשלום אגרה כאשר נכס מקרקעין יהווה בטוחה עבור הבנק.

אם לא די באמור, בבעלות התובע שלושה כלי רכב/עבודה. בתשובתו לתגובה צירף התובע מחירון לוי יצחק לגבי רכב היונדאי. מן המחירון עולה כי שווי הרכב לפני שקלול הינו 14,000 ₪ . לתובע גם רכב מסוג פורד. בניגוד להצהרת התובע כאילו רכב הפורד שווה 5,000 ₪ בלבד, מן הנתונים שהציג התובע בתשובה לתגובה, ערכו של הרכב זה הוא 10,400 ₪. בבקשתו העריך התובע את שווי המחפרון בסך של 40,000 ₪ ואולם,בניגוד לשני כלי הרכב האחרים ,לא תמך התובע הערכתו זו בכל אסמכתא.מכל מקום, גם אם המחפרון משמש לעבודתו של התובע, לא הוצגה כל מניעה לשעבדו לשם נטילת הלוואה מן הבנק.
לאור האמור,התובע 1 לא הוכיח כי הוא זכאי לקבלת פטור מאגרה וכאילו ניסיון לשעבד את הנכסים שברשותו לצורך קבלת הלוואה, לא צלח או לא יצלח.

6. גם לעניין התובע 2-הבן,לא הוכח כי לא ניתן לגייס את סכום האגרה ביחס לרכיבי תביעתו אילו היה מגיש תביעתו בנפרד. משהתביעה הוגשה במשותף, הרי מימלא לאור העובדה שלתובע 1 נכסים, לא מצאתי כי ניתן בנסיבות אלו לפטור מאגרה.
אמנם,הבן נעדר נכסים והציג תלושי שכר אחרונים לפיהם משכורתו היא כ6,500 ₪ לחודש. יחד עם זאת, לא ניתן להתעלם מכך שבמשך חצי שנה מינואר 2019 ועד יוני 2019, כעולה מתדפיסי העו"ש, נכנס לחשבון הבנק סך כולל של 64,200 ₪ מהפקדות. כלומר, הכנסתו עולה על 10,000 ₪ לחודש, ולפי הנטען מקורה גם בעזרה מההורים של אשתו . התובע 2 לא הבהיר מדוע לא יוכלו הורי אשתו לעזור לו גם במימון האגרה. ודוק,רכיבי הנזק המרכיבים את רוב סכום התביעה המתייחסים להריסת המבנה ולבנייתו מחדש ,כמו גם אבדן דמי השכירות מתייחסים לתובע 1 בלבד. (ראה סעיף 4 לתצהיר הבן שצורף לבקשה,שם הצהיר כי הבית שגר בבנין בן השלוש קומות הינו בבעלותו של אביו וכך גם בתצהיר התובע כי המדובר בבית שבבעלותו . לכן הנזק ע"פ חוות הדעת לא נגרם כלל לבן).
רכיבי תביעתו של התובע 2 הינם רק :שכירות דירה והוצאות נלוות - 72,000 ₪.שכירות של משרד הנדסה 2- 108,000 ₪. הפסד לקוחות ושחזור תיקים ל2- 105,000 ₪. וכן נזקים כלליים שהוערכו במשותף לשני התובעים ע"ס 150,000 ש"ח ואם אתייחס למחציתם ביחס לבן,סה"כ נזקיו לא עול ים על 360,000 ₪ . אילו היה התובע 2 מגיש תביעתו בנפרד היתה תביעתו עומדת על 360,000 ₪ וסכום האגרה ע"ס 9,000 ₪ בלבד (מחצית ראשונה לתשלום עם הגשת התביעה בסך 4,500 ₪ בלבד).
לאור האמור,הגם שברי כי הבן אינו יכול לשאת כשלעצמו בסכום האגרה הגבוה ביחס לתביעה כפי שבחר להגישה במשותף עם אביו (ושסכומה עולה יותר מפי 13 (!) על תביעת התובע 2 אילו הייתה מוגשת בנפרד),הרי אילו היה מגיש תביעתו לבד, לא שוכנעתי שלא היה יכול לעמוד בסכום האגרה שצויין בהתבסס על הכנסותיו ועזרה ממשפחת אשתו. משבחר התובע 2 להגיש את התביעה במשותף עם התובע 1 ומשברשות התובע 1 נכסים והוא אינו זכאי לפטור,לא ניתן להיעתר לבקשה בגין מצבו הכלכלי של התובע 2.

צודקת הנתבעת כי בפסיקה נקבע שעל המבקש פטור מאגרה, למצות את מלוא האפשרויות לגייס כספים ממקורות אחרים, בטרם יפנה לקבלת עזרה מהמדינה ( בש"א 494/95 שמעוני נ. שמעוני, ת"א (ת"א) 1391/91 זולכין בע"מ נ. בנק המזרחי).
התובעים לא הניחו תשתית לקביעה כי אין בידם כל אפשרות ללוות את סכום האגרה, בין כנגד שיעבוד נכסי התובע ובין בהלוואות מבני משפחה ובין ממכרים . בהערת אגב אציין, כי אין לקבל את האמור בסיפה לתשובת התובעים כאילו, הם ממתינים להוראת ביה"מ בעניין תצהירי קרוביהם. משהטענה הועלתה ע"י הנתבעים,היה על התובעים להגיש תצהירים משלימים לתשובה לתגובה ולשכנע כי אין ביכולתם להשיג את סכום האגרה.

7. לאור האמור לא מצאתי להיעתר למבוקש והבקשה נדחית.
יחד עם זאת, לאור סכום האגרה אשר מחציתה הראשונה (אותה יש לשלם עם הגשת התביעה) עומדת ע"ס 60,918.63 ,אני מתירה לשלמה לשיעורין ב 6 תשלומים שווים ושוטפים החל מ 8/19 ובכל חודש שלאחריו.
גם את המחצית השניה יהיו רשאים התובעים לשלם לשיעורין ב 6 תשלומים שווים ושוטפים מעת מועד ההוכחות שייקבע ובכל חודש שלאחריו.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ט, 05 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: פארס פדול
נתבע: יוסף יוסף
שופט :
עורכי דין: