ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין חן גרי נגד הנמל-אריזות ושווק בע"מ :


בפני כבוד ה שופט אמיר לוקשינסקי-גל

מבקש

חן גרי

נגד

משיבה

הנמל-אריזות ושווק (1984)בע"מ

ב"כ המבקש: עו"ד אהוד גרי

ב"כ המשיבה: עוה"ד יואב הרטמן ואמיר דולב

פסק דין

1. לפניי בקשה מוסכמת להסתלקות המבקש מבקשה לאישור תובענה ייצוגית בהתאם לסעיף 16 לחוק התובענות הייצוגיות, תשס"ו-2006 (להלן: "החוק").

2. בבסיס בקשת האישור, טענה כי המשיבה, חברה פרטית, אשר בין היתר משמשת כיצרנית ומשווקת של מוצרי קמח חיטה, הפרה את חובתה בדבר סימון מוצרים המכילים גלוטן לפי הוראות סעיף 2 ל תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), תשנ"ו-1996 (להלן: " התקנות") ובתוך כל לא כתבה על גבי המוצר את המילים " מכיל גלוטן".

3. המדובר במוצר המכונה "קמח מצה הנמל" אשר מכיל גלוטן בשיעור המחייב את סימונו על גבי אריזת המוצר, בהתאם להוראות התקנות. לטענת המבקשת, הימנעות מצריכת גלוטן אינה מנת חלקם של חולי הצליאק בלבד, אלא של רבים הנמנעים ממנה בשל רגישות ברמות שונות לגלוטן, השכיח במזונות רבים, והפרת חובת סימון הגלוטן פוגעת בקבוצה זו.

4. בתגובתה לבקשת האישור, טענה המשיבה כי מדובר בטעות אנוש נקודתית בהדפסת אריזת המוצר, במשקל 500 גרם בלבד, שהובילה להשמטת המילים החל מסוף שנת 2016, אז שינתה המשיבה את שיטת הדפסת האריזות. בכל ייתר מוצרי המשיבה, הסימון נעשה כנדרש. עם גילוי הטעות, בעקבות התובענה, הפסיקה המשיבה את ייצור ושיווק המוצר באופן מידי.

עוד טענה המשיבה, בין הייתר, כי אדם, ודאי מי שרגיש לגלוטן, יודע כי הוא מצוי בחיטה שממנה עשוי קמח המצה ולכן אין כל הטעיה של חברי הקבוצה, וכן כי אין לה כל רווח כספי בהשמטת המילים "מכיל גלוטן". המבקשת טענה בכתב תשובתה, כי היא עצמה הוטעתה וכי קיים בלבול בקרב הצרכנים בנושא גלוטן.

4. בדיון שהתקיים בבקשת האישור התבקשה המשיבה לספק פרטים לגבי היקף המוצרים שנמכרו עם התווית שתוקנה, וכן התבקשו הצדדים, במידת האפשר, לספק נתונים לגבי היקפה האפשרי של קבוצת האנשים שקיומו של גלוטן במוצר הינו משמעותי עבורה. בהמשך לכך, הודיעה המשיבה כי היקף מכירות המוצר עמד על 29,794 יחידות, לכל משך ההפרה שהיא כשנתיים. לטענתה, גודל הקבוצה הינו מזערי, בשים לב לכך ששיעור חולי הצליאק מוערך בכ- 1% מהאוכלוסיה, וכן כי הסבירות שאדם כלשהו הוטעה בפועל הינה אפסית. המשיבה סבורה כי חברי הקבוצה מורכבים לא רק מחולי צליאק אלא מכל מי שהימנעות מצריכת גלוטן משמעותית עבורו, אולם בדיון שנערך לפניי, הסכים ב"כ המשיבה כי תנאי נוסף להיכללות בקבוצה הינה כי הרוכש הוטעה עקב אי הסימון.

5. בדיון המשך שנערך, הגיעו הצדדים להסכמות עקרוניות כדלקמן:
"מוסכם לאחר דין ודברים מחוץ לפרוטוקול, כי תוגש בקשת הסתלקות על ידי ב"כ המבקשת ומוסכם כי יהא הסדר של תרומה במוצרים לעמותת 'רחשי לב' – עמותה המטפלת בילדים חולי סרטן בתל השומר , בשווי 15,000 ₪ וכן ייפסק שכ"ט בסך 10,000 ₪ בצירוף מע"מ וגמול בהיקף של 2,500 ₪, וכן ההוצאות שנפסקו לחובת המבקשת בגין אי התייצבות לדיון הקודם יבוטלו".

בהמשך לכך, הוגשה הבקשה דנא להסתלקות.

6. לאחר עיון בכלל המסמכים שהוגשו בהליך מצאתי כי הבקשה סבירה ועומדת בתנאי סעיף 16 לחוק תובענות ייצוגיות, שתכליתו לאפשר לבית המשפט למחוק תובענות שאין עוד תועלת בהמשך ניהולן, בין מחמת שסיכוייהן נמוכים ובין מחמת טעם אחר כגון שמטרתן כבר הושגה. זאת, בהתחשב בכך כי בעקבות הגשת התובענה, ומיד עם גילוי הטעות, המשיבה חדלה מייצור ושיווק המוצר ללא סימון הגלוטן. כמו כן, ההסתלקות ממילא אינה מהווה מעשה בית דין.

7. במסגרת אישור הסתלקות, רשאי בית המשפט לאשר מתן גמול לתובע המייצג ולבא כוחו. בע"א 8114/14 מרקיט מוצרי ייעול בע"מ נ' סונול ישראל בע"מ (22.8.18) (להלן: עניין " מרקיט") דן בית המשפט העליון בהרחבה בסוגיית ההסתלקות המתוגמלת, ועמד על הקווים המנחים בעת בחינת בקשה לפסיקת גמול במסגרת בקשת הסתלקות. בפסק הדין הובהר כי דרך המלך שבה יש לתמרץ ולעודד הגשת תובענות ייצוגיות ראויות הינה פסיקת גמול ושכר טרחה במקרים שבהם ההליך הייצוגי הוכרע לטובת הקבוצה, כגון בהסדר פשרה או בקבלת בקשת האישור או התובענה הייצוגית. לעומת כן, מתן תמריץ כספי במסגרת בקשת הסתלקות, שמשמעותה מחיקת התובענה מזווית הראיה של הקבוצה, אף הוא אפשרי, אולם מדובר בחריג לכלל ומשכך יש להיעתר לו במקרים המתאימים בלבד.

פסיקת גמול ושכר טרחה בהסתלקות מתוגמלת, צריכה להיעשות בזהירות, מתוך מודעות לסכנות הגלומות בהסדרים מסוג זה לקבוצה, לציבור ולמוסד התובענה הייצוגית. המטרה במתן הגמול הינה מן העבר האחד לקדם הגשת תובענות ייצוגיות ראויות, ומן העבר השני למנוע הליכי סרק וניצול לרעה של מוסד התובענה הייצוגית.

נקודת המוצא בבחינת בקשה לפסיקת גמול ושכר טרחה, הינה השיקולים המנויים בסעיף 16(א)(1)-(2) לחוק שעניינם האם התובענה הראתה עילת תביעה לכאורה, והתועלת הגלומה בבקשת ההסתלקות לחברי הקבוצה אשר לגביה נפסק כי עליה להיות ממשית ורלבנטית. מבחנים אלה נועדו להתמודד עם שני סיכונים מרכזיים הטמונים בהסתלקות מתוגמלת: ראשית, הסיכון שמדובר בתובענת סרק שנועדה להפעיל לחץ פסול על הנתבע, אשר יהיה מוכן לשלם "דמי מטרד" רק על מנת לייתר את ההליך ומבלי שיש בבקשה כל ממש; שנית, הסיכון שמדובר בתובענה שמגלה עילת תביעה טובה, אולם המבקש ומייצגו מעדיפים גריפת רווח מהיר לכיסם על חשבון האינטרס של חברי הקבוצה, שקולם אינו נשמע, להמשיך לנהל את ההליך או להגיע להסדר פשרה שבמסגרתו יזכו לתועלת רבה יותר. חברי הקבוצה אמנם אינם נחסמים במעשה בית דין בשל אישור הסדר הסתלקות, אולם הם ניצבים בפני חסמים פרקטיים העלולים להפחית את הסיכויים שתוגש תובענה נוספת אף אם יימצא מקום שיש להגיש כזו.

סיכונים אלה, של תביעת סרק מחד גיסא, ושל תביעה טובה שבה ההסתלקות נעשית על חשבון הקבוצה מאידך גיסא, צריכים לעמוד לנגד עיני בית המשפט בבואו לפסוק בבקשה להסתלקות מתוגמלת. בית המשפט יכול להסתייע בפרמטרים שונים לבחינת הסיכונים הללו, ובכללם הפער בין הסעדים שהתבקשו בבקשה לאישור לבין הסעד שניתן לקבוצה בסופו של יום במסגרת ההסתלקות; האם פניה מוקדמת למשיב טרם הגשת התביעה, במידה שלא נערכה, היתה עשויה להשיג את אותה תועלת לחברי הקבוצה ללא צורך בהגשת התובענה; האם התביעה, אף אם היא מבוססת וביסודה עילה טובה, ראויה להתברר כייצוגית, בשים לב לדרישות שבסעיפים 4 ו- 8 לחוק, ועוד.

במקרים שבהם מגיע בית המשפט למסקנה כי מתקיימים תנאי סעיף 16(א) לחוק וכי יש מקום לפסיקת גמול ושכר טרחה במסגרת של הסתלקות, יש לבחון לעניין היקף הגמול, את עצמת התקיימות תנאי סעיף 16(א) וכן את מידת העמידה בעקרונות המנחים הקבועים בסעיפים 22 ו- 23 לחוק, ובכללם, הטרחה והסיכון שהיו מוטלים על המבקש ועל בא כוחו בהגשת ההליך, מידת החשיבות הציבורית של התובענה, מורכבות ההליך, ואופן ניהולו. אין מדובר ברשימה ממצה של שיקולים, ופסיקת הגמול ושכר הטרחה נתונה לשיקול דעת הערכאה הדיונית בהתאם למכלול נסיבות המקרה הקונקרטיות. בית המשפט צריך לבחון גם את הסכום שעליו הסכימו הצדדים, אולם יש לזכור כי סכום זה הינו בגדר המלצה, ובניגוד להליך אזרחי רגיל, אין לייחס לעצם ההסכמה משקל מיוחד, וזאת בשים לב לפער האינטרסים המובנה בין המבקש ובא כוח לבין חברי הקבוצה בעת ההסתלקות.

8. במקרה דנא, לא ניתן להגדיר את הבקשה לאישור כתובענת סרק, והראיה שהמשיבה תיק נה את הסימון והתחייבה לעתיד להמשיך להקפיד על סימון מוצרים המכילים גלוטן בהתאם להוראות החוק.

כמו כן, התועלת לחברי הקבוצה היא ממשית. התועלת המרכזית הינה תיקון הסימון לעתיד. כמו כן, ההסדר כולל רכיב של פיצוי ציבורי למטרה הומניטרית ראויה, של תרומה בסך 15,000 ₪ לעמותה המטפלת בילדים חולי סרטן.

רכיב הפיצוי הציבורי אמנם לא יגיע במישרין לחברי הקבוצה, אולם מן העבר האחר, לא נראית דרך מעשית (שלא תהא כרוכה במחקרים וסקרים) לאתר את חברי הקבוצה, שהינם צרכנים שהימנעות מצריכת גלוטן משמעותית עבורם, ובכל זאת סברו שקמח מצה העשוי מחיטה, הינו מוצר ללא גלוטן רק מכיוון שהסימון "מכיל גלוטן" לא הופיע עליו (ראו והשוו לפסק הדין בעניין ת"צ (מרכז) 56140-01-14 כהן נ' סיטי תוספי מזון לספורטאים בע"מ (31.7.16) בפסקה 71 לפסק הדין). ניתן היה לשקול גם תרומה לעמותה העוסקת בחולי צליאק, אולם גם ה מבקשת עצמה אינה סבורה שהקבוצה מורכבת מחולי צליאק. חולי צליאק, הסובלים רפואית מצריכת גלוטן ואין מדובר בהעדפה בלבד עבורם, הינם מטבע הדברים בעלי מודעות גבוהה לגלוטן . לא סביר להניח אפוא, כי ירכשו קמח חיטה רק מכיוון שלא נכתב עליו שהוא ללא גלוטן. מכל מקום, תרומה למטרה נעלה כדוגמת סיוע לילדים חולי סרטן, הינה משמעותית עבור כל אדם, ומכאן היא מפצה בעקיפין גם את חברי הקבוצה.

היקף הפיצוי כשלעצמו, הינו סביר בנסיבות העניין, בשים לב לכך שהיקף הנזק האישי הוא קטן, וכן שיש בסיס לסברה שהיקף הקבוצה הינו מצומצם ביותר, כמפורט לעיל.

9. הגמול שעליו הסכימו הצדדים במסגרת הבקשה, בסך של 2,500 ₪ לתובע הייצוגי ושכר טרחה לב"כ המייצג בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ (כנגד חשבונית מס כדין) הינו גמול סביר המאזן באופן הולם בין השיקולים בהסדר הסתלקות המפורטים לעיל. אציין בעניין זה כי ב"כ המבקשת הסכים לוותר על חלק משכר טרחתו על מנת להותיר את היקף התרומה על כנו. התנהלות באי כוח שני הצדדים, בהגעה להסדר סביר ומאוזן, ראויה לציון.

10. סוף דבר:

א. מאושר בזאת הסדר ההסתלקות שהוסכם בין הצדדים. לפיכך, הבקשה לאישור תובענה ייצוגית נמחקת, ותביעתו האישית של המבקש נדחית. כפי ההסדר המוסכם, המשיבה תתרום לעמותת "רחשי לב" – עמותה המטפלת בילדים חולי סרטן בתל השומר, מוצרים בשווי 15,000 ₪. כמו כן, המשיב ישלם סך של 2,500 ₪ לתובע הייצוגי וכן שכר טרחה לב"כ המייצג בסך 10,000 ₪ בתוספת מע"מ כנגד חשבונית מס כדין, וזאת בתוך 14 ימים כפי שהוסכם בין הצדדים.

ב. בנסיבות העניין, לא ראיתי כי מתקיים צורך להורות על איתור תובע ייצוגי חלופי ואף לא על פרסום ההסתלקות מעבר לפרסום המתבצע בפנקס התובענות הייצוגיות ובמאגרים המשפטיים, בהתאם לסעיף 16(ד)(1) לחוק.

ב"כ הצדדים יגישו הודעה מעדכנת עד ליום 10.9.19 בדבר ביצוע התרומה כמפורט לעיל.
ת.פ בהתאם.

המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ד' אב תשע"ט, 05 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: חן גרי
נתבע: הנמל-אריזות ושווק בע"מ
שופט :
עורכי דין: