ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אבי נס נגד אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ :

בפני כבוד הרשם הבכיר טדי ארז

תובע

אבי נס

נגד

נתבעת

אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ

פסק דין

בפני תביעה לפיצוי בגין נזקי רכוש - רכב שנגרמו לרכב התובע בעקבות תאונה שארעה ביום 13.9.17 בין רכבו של נהג התובעת ( להלן :" רכב הנפגע" או " הרכב") לאוטובוס הנתבעת ( להלן: "האוטובוס" ) , במעלה רחוב הנביאים לצד תחנת האוטובוס.
א. טענות הצדדים

  1. לטענת התובע, ביום 13.9.17 האוטובוס אשר העלה נוסעים בתחנה ברחוב הנביאים בירושלים החל בנסיעה, סטה לנתיב נסיעת הרכב ופגע בצידו האחורי ימני עם פינת חזית האוטובוס השמאלית.
  2. מנגד נטען בכתב ההגנה כי האוטובוס עמד בתחנה, כאשר לפתע רכב התובע עקף את האוטובוס ופגע בו .
  3. ביום 3.7.19 התקיימה ישיבת הוכחות במהלכה העידו התובע ונהג האוטובוס וכן נשמעו סיכומי הצדדים.

ב. העדויות והראיות
4. עדות התובע: התובע העיד כי פנה ימינה, ראה את האוטובוס בתחנה מימין "התחלתי לעקוף אותו... כאשר הגלגל האחורי ימני מגביל (כך מופיע במקור, צ.ל. מקביל- תיקון שלי ט.א) לחלק השמאלי של האוטובוס, האוטובוס יוצא שמאלה ופוגע בי"(ראה עמ' 3 שורות 18-19 לפרוטוקול הדיון מיום 3.7.19 (להלן: "הפרוטוקול").
5. התובע העיד כי היו 2 נתיבי נסיעה בכיוונו וכן אישר כי לפני שנהג האוטובוס החל בנסיעה הוא היה בעצירה בתחנה.
6. התובע נשאל: ש: "אתה אומר ששני רכבים יכולים לעבור כאשר האוטובוס בתחנה?
ת: אפילו משאית"(ראה עמ' 6 שורות 1-2 לפרוטוקול).
7. לגבי העקיפה העיד התובע: "אני ראיתי שיש שם שני נתיבים ואני יכול לחצות בבטחה, אם עברתי קו הפרדה רצוף, זה לא רלוונטי , לא עברתי... הכי אמיתי שיש אני לא חושב שעברתי קו הפרדה רצוף"...
ש: "לפי דעתי" ,"לא בטוח" הם כולן מילות הסתייגות עד כמה אתה בטוח האם חצית קו לבן?
ת: זה לא משנה ואני אגיד לך גם למה, המשפט עצמו זה שאני נסעתי בנתיבי הוא חתך אותי ופגע בי, הוא טוען שאני נסעתי בנתיב שלי ונכנסתי לנתיב שלו... זה לא משקרה (כך מופיע במקור, צ.ל. מה שקרה- תיקון שלי ט.א) , יש שם שני נתיבים נוסעים ישר אפשר לעבור בבטחה" (עמ' 7 לפרוטוקול שורות 25-32)
8. נהג הנתבעת הקריא תחילה את הודעתו שנתנה לאחר התאונה: "עמדתי לצאת מהתחנה... נציין כי הרחוב הוא דו סיטרי עם פס לבן מפרד, התנועה היתה ערה ממולי ובא רכב ונצמד אליי"... (ראה עמוד 9, שורות 24-25 לפרוטוקול).
9. כמו כן העיד נהג הנתבעת כי: "אני עומד בתחנה, עומד לסגור את הדלת פתאום אני רואה מישהו כאן...הוא עמד בצורה כזאת שלא יכולתי להתקדם או לזוז... הוא פגע בי הוא ירד לכיוון שלי.. החלפנו פרטים בתחנה ליד הרב קוק"(ראה עמ' 9שורה 31 עד עמ' 10 שורה 2 לפרוטוקול). נהג הנתבעת הוסיף כי בכביש אין מפרץ בתחנה. לטענתו התובע סטה מנתיב נסיעתו פגע בו וגרם להתרחשות התאונה.
10. במהלך ישיבת ההוכחות, ביקש ב"כ הנתבעת להגיש סרטון שיתמוך בטענתו לפיה לא ניתן לבצע עקיפה בזמן שהאוטובוס עומד בתחנה. לאחר התנגדות ב"כ התובע להצגת הסרטון, איפשר ב ית המשפט הצגתו, תוך מתן אפשרות לתובע להציג סרטון של מקום התאונה מטעמו. סרטון הנתבעת הוגש לתיק ביום 4.7.19 וסרטון מטעם התובע הוגש לתיק ביום 12.7.19.
ג. דיון והכרעה
11. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, בסרטונים שהוגשו לתיק, בתמונות הרכב שצורפו לכתב התביעה ולאחר ששמעתי את הצדדים וסיכומיהם ונוכח התרשמותי מעדויות אלה , אני סבור כי יש לקבל את התביעה בשיעור של 60% מסך הנזק שנתבע וזאת בשל אשם תורם אותו אני מייחס לתובע בשיעור של 40%.
12. מצאתי לציין בראשית דבריי, כי לאחר צפייה בשני הסרטונים שהוצגו מטעם הצדדים ברור כי ניתן אך בקושי רב להשלים עקיפת אוטובוס מבלי לחצות את קו ההפרדה.
13. יחד עם זאת, מכיוון שהמחלוקת בתיק נסובה ראשית בשאלה מי מבין הנהגים סטה לכיוונו של מי , ומשנית האם היה באפשרות התובע לבצע עקיפה של האוטובוס , מצאתי כי אשר למחלוקת הראשונה גרסת התובע אמינה ומסתברת מגרסת הנתבעת. יחד עם זאת , וכאמור לעיל, ומבלי לגרוע מאחרות נהג הנתבעת להתרחשות התאונה, בעצם עקיפת האוטובוס בכביש זה, יש להפחית אשם תורם בשיעור של 40% ולהטילו על התובע.
14. תחילה אתייחס לטעמים שהביאוני לקבל את התביעה ולהעדיף את גרסת התובע לקרות התאונה :
14.1. גרסת התובע אמינה מגרסת נהג הנתבעת: התובע הציג גרסה עובדתית ברורה ובהירה להשתלשלות האירועים שהובילה לתאונה. גרסה זו חזרה על עצמה בעדותו בבית המשפט. התרשמתי, מעדותו, זה התובע זכר את פרטי האירוע וטען את אשר התרחש באופן אותנטי ומדוייק. כמו כן, התובע לא התיימר לענות על שאלות או עובדות שלא היו בידיעתו או שלא זכר במדויק. יחד עם זאת, באשר לעיקרי העובדות הרלוונטיות להכריע, היתה גרסתו עדיפה על גרסת נהג הנתבעת.
לעומתו נהג הנתבעת אשר העיד כי התובע הוא זה שפגע בו והשתפשף באוטובוס, כל זאת כאשר האוטובוס בעצירה - עדותו שכנעה פחות.
14.2. גרסת התובע אף מסתברת יותר מבחינת הגיונם של דברים: לא זו בלבד שהתובע השאיר רושם אמין ומשכנע על בית המשפט, יותר מאשר נהג הנתבעת , הרי שגרסתו מסתברת יותר מגרסת נהג הנתבעת.
אין חולק כי עובר לתאונה עמד האוטובוס בתחנה להעלאת והורדת נוסעים. התובע היה במהלך נסיעה ואין חולק כי הוא ביצע עקיפה של האוטובוס.
נהג האוטובוס היה צריך להמשיך בנסיעה לכיוון הנתיב בו נסע התובע, אפילו אליבא גרסתו וזאת במקביל כאשר התובע ממשיך בדרכו ישר, לאחר שסיים את עקיפת האוטובוס.
משכך מתקבל על הדעת ומסתבר יותר כי נהג האוטובוס הוא זה שהחל בנסיעה לכיוון נתיב נסיעת התובע והוא זה אשר פגע ברכב התובע ולא ההיפך. גרסה זו אף מתיישבת יותר עם מיקום הפגיעה ברכב התובע- חלקו האחורי ימני , וכן סוג המעיכה הנצפית בדלת האחורית ימנית של הרכב. פחות סביר בעיניי, כי התובע , אשר היה במהלך עקיפה , ושיכול היה להשלימה מבלי לגלוש לנתיב הנסיעה הנגדי (כפי שניתן להיווכח מהסרטון שהגיש ב"כ התובע) , יסטה לכיוונו של האוטובוס ולכיוון התחנה. ער אני לטענה שהועלתה בטופס ההודעה, לפיה כביכול נהג התובע סטה לכיוונו, נוכח הימצאותם של רכבים המגיעים ממול, טענה שנטענה שוב בסיכומים, אך נעדרה התייחסות לכל אורך חקירתו, וכן לא שוכנעתי כי היה גורם שגרסטות ימינה לכיוונו. יתרה מכך, התובע התייחס לכך מפורשות בחקירתו וענה בהחלטיות כי לא היה רכב ממולו (ר' עמוד 7 שורה 4 לפרוטוקול).
בנסיבות אלה גם הגיונם של דברים תומך בתוצאה לפיה גרסת התובע עדיפה על פני גרסת נהג הנתבעת, ולפיכך האשם לקרות התאונה מוטל על כתפי נהג הנתבעת.
15. אשר לטענת הנתבעת, כי התובע היה חייב לחצות קו הפרדה רצוף על מנת להשלים העקיפה, אציין כי אינני מקל ראש עמה. אמנם עולה מהסרטונים, שיתכן והתובע אכן חצה, למצער קלות, את קו ההפרדה על מנת לבצע את העקיפה, אך אין בכך על מנת לשלול את זכותו לקבלת פיצוי, וזאת כאשר קבעתי כי נהג האוטובוס הוא הגורם העיקרי להתרחשות התאונה. יחד עם זאת, יש בכוחה של טענה זו, על מנת להפחית את שיעור הפיצוי לו זכאי התובע וזאת כפי שיפורט להלן.
ד. הפחתה בגין אשם תורם
16 לאחר שקבעתי, כי הנתבעת אחראית ל עצם התרחשות התאונה, באופן שנהג האוטובוס הוא זה שסטה לכיוונו של התובע , והכל כפי שעולה מהעדויות ומאופי הנזק לרכב, אני סבור כי עיון מעמיק בסרטונים שהוגשו מלמד, כי יציאה לעקיפה במקום בו עקף התובע את האוטובוס , טומנת בחובה סכנה פוטנציאלית מסוימת להתרחשות תאונה. בסרטון שהציג הנתבע נראה כי הרכבים העוקפים את האוטובוס, חוצים את מרכז הכביש לכיוון הנתיב הנגדי. בסרטון שהציג התובע, עולה כי ניתן לסיים את העקיפה, בתוך הנתיב, אך הדבר מחייב הצמדות לאוטובוס באופן שעלול להגביר את הסיכוי להתרחשות תאונה , כאשר נהג האוטובוס יוצא מהתחנה. לפיכך, עסקינן בעקיפה שגלום בה סיכון מסויים, כאשר הנהג המבצע אותה מגביר את הסיכון להתרחשות נזק, אפילו אם לא יוצרו ממש.
17. בית המשפט סבור כי בנסיבות אלה כאשר התובע בחר ביודעין לצאת לעקיפה בכביש צר, נכון יהיה להפחית זכאותו לפיצוי בגין נזקיו בשיעור של 40%.
18. עיון בחוות הדעת השמאית שצורפה לכתב התביעה מלמד כי נזקיו הישירים של התובע מגיעים ל-7,108 ₪ (תיקון הרכב +תשלום עבור חוות דעת השמאי).
19. הנתבעת תשלם איפוא, לתובע את הסכומים הבאים:
א. 4,265 ₪ ₪ 60% מהנזק הישיר+ שכ"ט השמאי.
ב. הוצאות משפט בסך 75 2 ₪.
ג. שכ"ט עו"ד בסך 1,800 ₪ בצירוף מע"מ.
20. סכומים אלה ישולמו בתוך 30 יום ולא יישאו הצמדה וריבית כחוק.

ניתן היום, ד' אב תשע"ט, 05 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אבי נס
נתבע: אגד אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: