ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אורי לוונטר נגד עו"ד ישראל בכר :

לפני כבוד השופט חגי ברנר, סגן נשיא

מבקש

אורי לוונטר- החייב
ע"י ב"כ עו"ד אילן מוריאנו

נגד

משיבים

1. עו"ד ישראל בכר, מנהל מיוחד
בעצמו
2. כונס נכסים רשמי תל אביב
ע"י ב"כ עו"ד מיכאל רוזנבלט
3. בנק הפועלים בע"מ
ע"י ב"כ עו"ד חן דוקר

פסק דין

לפניי בקשה של החייב למתן הפטר.
נגד החייב ניתן צו כינוס לבקשת נושה ביום 16.5.2017 ומונה מנהל מיוחד לנכסיו (להלן: "המנהל המיוחד").
החייב הוא עורך דין במקצועו וגילו כיום הוא 53 שנים.
נגד החייב הוגשו תביעות חוב בסכום כולל של 7,698,491 ₪. הנושה המרכזי של החייב הוא בנק הפועלים בע"מ (להלן: "הבנק") אשר נשייתו מהווה 98% מכלל הנשייה נגד החייב. ביום 10.3.2019 התקבלה תביעת החוב של הבנק באופן חלקי, ואושרה על סך של 2,798,339 ₪. הנשיה הנטענת הנוספת היא על סך כולל של כ- 116,000 ₪ בלבד. הנשיה הנוספת טרם נבדקה.
אין חולק כי חובותיו של החייב נוצרו בתום לב.
שכרו החודשי הממוצע של החייב עומד על סך של כ- 7,500 ₪ נטו. התשלום החודשי שהוא משלם לקופת הפש"ר עומד על סך של 500 ₪.
החייב הציע הסדר לנושיו לפיו ישלם להם סך כולל של 250,000 ₪ ובתמורה יופטר מחובותיו, אך נוכח התנגדותו של הבנק, הצעתו לא זכתה לרוב ערך כנדרש.
נוכח התנגדותו של הבנק, הגיש החייב בקשה לקבלת הפטר. החייב מציע כיום לשלם לקופת הפש"ר, תוך 7 ימים, סך של 226,165 ₪, באופן שישלים את הסכום המצוי בקופת הפש"ר לסך של 250,000 ₪, כנגד קבלת הפטר לאלתר מחובותיו. עוד התחייב החייב שלא להתנגד לכך שהקרקע החקלאית הרשומה כיום על שמו (גוש 8014 חלקה 7) תיוותר בידי המנהל המיוחד לצורך מימושה על ידו, וכן שלא להפריע ולא להתנגד לכל הליך משפטי שהמנהל המיוחד ינקוט בקשר לכך, אם ינקוט.
בשים לב לכך שהכרזתו של החייב פושט רגל תפקיע את רשיונו כעורך דין, מבקש החייב כי יינתן לו הפטר לאלתר מיד לאחר שיפקיד את הסכום האמור בקופת הפש"ר. בדרך זו לא ישלל רשיונו חרף הכרזתו פושט רגל.
הצעתו של החייב מקובלת על הכנ"ר. המנהל המיוחד הותיר את ההכרעה לשיקול דעתו של בית המשפט.
הבנק מתנגד להצעה וטוען כי יש להתנות את מתן ההפטר בתשלום של 500,000 ₪ על ידי החייב. לטענתו, החייב איננו ממצה את כושר השתכרותו כעורך דין משום שהוא מעדיף לעבוד כעצמאי, בשכר נמוך, במקום לעבוד כשכיר. מכל מקום, נוכח הגידול בהשתכרותו השנתית של החייב, מסך של 41,000 ₪ בשנת 2017, לסך של 96,000 ₪ בשנת 2018, יש מקום להמתין בטרם יינתן ההפטר, על מנת להגדיל את שיעור ההחזר לנושים.
לאחר עיון בטיעוני הצדדים באתי לכלל מסקנה כי יש ליתן לחייב הפטר כמבוקש, בכפוף להפקדת הסכום המוצע על ידו תוך 7 ימים וכן בכפוף לקיום מלא ושלם של התחייבויותיו בנוגע לקרקע החקלאית, והכל מן הטעמים שיפורטו להלן.
הצעתו הכספית של החייב מגלמת בחובה תשלומים של 452 חודשים נוספים בהליך, קרי, פרק זמן של כ- 37 שנים. מדובר בפרק זמן ארוך במיוחד.
אכן, בהיותו של החייב עורך דין, יש לו כושר השתכרות העולה בהרבה על הממוצע, אך גם נוכח נתון זה, דומה כי תוספת התשלום המוצעת על ידי החייב משקפת בתוכה גם את פוטנציאל ההשתכרות שלו למשך מספר לא מבוטל של שנים נוספות בהליך. ודוק: לא מדובר בחייב צעיר. החייב בן 53, והוא מחזיק ברשיון עריכת דין רק מאז שנת 2012, כך שגם אם לא יינתן לו הפטר כעת והוא יוותר תחת צו כינוס, ספק אם יוכל להגדיל באופן משמעותי את השתכרותו בשנים הבאות, בין כעצמאי ובין כשכיר, בעוד שהכרזתו פושט רגל תגרום מניה וביה לאובדן הכנסתו הנוכחית.
דרישתו של הבנק כי החייב יוסיף לקופת הפש"ר סך של 500,000 ₪, איננה מעשית בנסיבות המקרה דנן, משום שלא נותר בידי החייב רכוש כלשהו, וגם הצעתו הנוכחית מבוססת על גיוס כספים מבני משפחתו. משמעותה היחידה של דרישת הבנק היא שהחייב יוכרז פושט רגל ובכך יאבד מטה לחמו, שכן הכרזה כזו, שאין הפטר בצידה, תגרום לפקיעת רשיון עריכת הדין של החייב.
כמו כן יש ליתן משקל לעובדה שהחוב העיקרי של החייב נוצר לפני כ- 12 שנה, קרי, מדובר בחוב ישן, שנוצר בתום לב מחמת ערבותו של החייב לחוב של צד שלישי, וכן לעובדה שכל חסכונותיו של החייב אבדו עוד בשנת 2006, במסגרת נסיונו לסייע לאותו צד שלישי שלחובותיו ערב.
כבר נפסק לא אחת כי "מטרה לגיטימית ויסודית בהליכי פשיטת הרגל היא שמיטת חובותיו של חייב שנקלע לקשיים כספיים מתמשכים, ומתן אפשרות לחייב לפתוח דף חדש בחייו. החברה המתוקנת רואה בהושטת קרש הצלה לחייבים ובגאולתם מהשתעבדות מתמשכת לחובות אין קץ ערך חשוב." (ע"א 4892/91 שבתאי אשכנזי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מח(1) 45, 54 (1993).
וכן:
"מקובל לקבוע כי הליכי פשיטת הרגל מיועדים למלא אחר שתי תכליות עיקריות: האחת, כינוס נכסי החייב וחלוקתם בין נושיו בדרך הזולה, המהירה, היעילה והשווה ביותר ... אולם לצד תכלית זו קיימת התכלית השנייה, שעיקרה לאפשר לחייב שאיתרע מזלו ואינו מסוגל לשלם את חובותיו לפתוח דף חדש בחייו על-ידי קבלת הפטר מן החובות. ... וקיים אינטרס חברתי לאפשר לו בנסיבות מתאימות לחזור לפעילות כלכלית נורמלית תוך שמיטת חובותיו" ... אכן, קניינו של הנושה אינו חזות הכל. כנגדו קיימת גם זכותו של החייב - שניתן אף לראות בה חלק מכבודו וחירותו על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו - להקים את חירותו (האישית והכלכלית) ולשוב ולקיים עצמו בדרך מכובדת ..."
(ע"א 6416/01 דני בנבנישתי נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד נז(4) 197, 204 (2003)).
בנסיבות אלה אני סבור כי יש מקום לקבל את הצעתו של החייב, למרות שהדבר יוליד חלוקת דיבידנד בשיעור נמוך לטובת הנושים. משכך, על החייב להפקיד בקופת הפש"ר, תוך 7 ימים, סך של 226,165 ₪. ימי הפגרה יבואו במניין. לאחר שהמנהל המיוחד יאשר כי הסכום האמור אכן הופקד, יוכרז החייב פושט רגל ויינתן לו הפטר לאלתר. יחד עם זאת, יודגש כי ההפטר יינתן בכפוף למילוי התחייבויותיו הנוספות של החייב כפי שצוינו לעיל, בכל הנוגע לקרקע החקלאית הרשומה על שמו. אם וככל שיתברר בעתיד כי החייב הפר את התחייבויותיו האמורות או איזה מהן, יבוטל ההפטר שניתן לו, על כל המשתמע מכך.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, ב' אב תשע"ט, 03 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אורי לוונטר
נתבע: עו"ד ישראל בכר
שופט :
עורכי דין: