ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין שגיא שלום נגד מדינת ישראל :

לפני כבוד השופטת רוית פלג בר-דיין

המבקש:
שגיא שלום –
ע"י ב"כ עו"ד עזריה

נגד

המשיבה:
מדינת ישראל-
ע"י ב"כ עו"ד פינצ'י

החלטה

בקשה לביטול צו פסילה מנהלית שניתן כנגד המבקש ביום 26.7.19, לתקופה של 30 ימים ובקשה לביטול איסור שימוש ברכב מספר רישוי 13996101 (להלן: ה"רכב"), על פי סעיף 57ב(א) לפקודת התעבורה ( נוסח חדש), (להלן:- ה"פקודה").

העובדות הצריכות לעניין :
ביום 26.7.19 נתפס המבקש כשהוא מבצע לכאורה עבירת תעבורה.
העבירה המיוחסת למבקש הינה נהיגה בהיותו שיכור, כשבגופו מצוי ריכוז של 133 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף, שנמצאה בדגימת אויר נשוף במכשיר "ינשוף", ריכוז העולה על הריכוז הקבוע בחוק.

ביום 26.7.19, הוציא קצין משטרה צו פסילה מנהלית האוסר על המבקש מקבל או מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה של 30 ימים. הקצין נימק החלטתו במסוכנות הניבטת מהעבירה ומעבר תעבורתי "עבירת שכרות- מסוכנות נהג צעיר, עבירת שכרות שנייה (2016)".
בנוסף הוציא הקצין הודעת איסור שימוש ברכב לתקופה של 30 ימים. הקצין נימק החלטתו במסוכנות הניבטת מהעבירה "שכרות- נהג צעיר".

עתה, עותר המבקש, לביטול הפסילה המנהלית וביטול צו ההשבתה המנהלי של הרכב.

ב"כ המבקש טען כי יש לבטל את החלטת הקצין לפי שקיימת אפליה פסולה בין נהג צעיר לנהג שאינו צעיר ועל בית המשפט להפעיל שיקול דעת. עוד הפנה לנסיבותיו האישיות של המבקש, שהינו יתום מאב, מסייע לאימו שסובלת מבעיות רפואיות. המבקש שירת כחייל קרבי וזכה להערכה רבה על פועלו בצבא. ב"כ המבקש ציין כי בעבר הורשע הנאשם בעבירה דומה אולם שם הכמות שיוחסה לו הייתה "300 פלוס". במקרה שבפנינו המבקש שתה כוסית קטנה, בבדיקות המאפיינים היה יציב ומדובר במי שנזהר "לא לשתות יותר מדי".
לבסוף ציין ב"כ המבקש כי המבקש שכר את הרכב לחודשיים-שלושה ויגרם לו נזק כלכלי עקב תשלום עבור שכירות הרכב ותשלום בגין השבתת הרכב למגרש. רצונו של המבקש להחזיר את הרכב לחברת ההשכרה .

תגובת המשיבה בתמצית :
המשיבה התנגדה לבקשה וטענה כי בתיק קיימות ראיות לכאורה, המבקש הודה כי שתה ויסקי ונהג ברכב. נוהג משנת 2012 צבר לחובתו הרשעה בעבירת שכרות לבסוף טענה כי אין כל אפליה שעה שיש חוק מחייב.
תיק החקירה הועבר לעיוני.

דיון והכרעה :
בבואי לדון בבקשות עליי לשקול שניים, האחד- קיומן של ראיות לכאורה, השני, מסוכנות הנהג.
עיון בחומר החקירה מעלה כי קיימות ראיות לכאורה לפיהן המבקש נהג רכב בהיותו שיכור כשבגופו מצוי ריכוז של 133 מיקורגרם לליטר אויר נשוף.

בתיק החקירה קיימים דו"חות הפעולה, פלט בדיקת ה"ינשוף" ועוד.
ביום 26.7.19 בשעה 03:09 נהג המבקש בחולון בדרך השבעה. בדיקת "נשיפון", נתנה אינדיקציה לקיומו של אלכוהול. ממצאי בדיקת מאפיינים, מלמדים כי מפיו של המבקש נדף ריח של אלכוהול והוא הודה ששתה כוס ויסקי. המבקש צלח את מבחני הביצוע והיה יציב בעמידה והליכה על קו. המבקש נתן דגימת נשיפה במכשיר הינשוף ממנה עולה כי בגופו מצוי ריכוז של 133 מיקרוגרם אלכוהול לליטר אויר נשוף.
בשלב זה של ההליך, יש צורך בראיות לכאורה ברמה נמוכה יותר מהראיות הנדרשות לצורך הגשת כתב אישום.

באשר למסוכנות הנהג זו נלמדת מחומרת העבירה וגיליון הרשעותיו התעבורתי. מבקש נוהג משנת 2012 ובשנת 2017 צבר לחובתו הרשעה בגין עבירה של נהיגה תחת השפעת אלכוהול. אין להכביר מילים אודות חומרת נהיגה בשכרות וביתר שאת בכמות שנמצאה בגופו של הנהג, יותר מפי 2.5 מהמותר. המבקש הינו נהג צעיר אשר כבר בראשית דרכו בנהיגה הפ ר בצורה בוטה את החוק פעם אחר פעם. בפרק זמן קצר, הוא שב ונהג ברכב בהיותו שיכור ונתון תחת השפעת משקאות משכרים. נהיגה במצב דברים זה משולה לנהיגה בעיניים עצומות והיא עולה כדי פזיזות.

אני דוחה את טענת ב"כ המבקש על אפליית המבקש בשל גילו. המחוקק נתן דעתו לסוגיית נהג חדש ונהג צעיר וחוקק חוקים מוגדרים ומותאמים לנושא זה. ראה דברי ההסבר להצעת החוק לתיקון פקודת התעבורה (תיקון מס' 102), התשע"א 2011. לא לי לבטל דברי חקיקה של הכנסת.
החלטת קצין המשטרה הייתה נכונה ומידתית. על המבקש –הנהג, היה ליתן דעתו בטרם יחטא בנהיגה ברכב בשכרות. המבקש בתגובתו לקצין הפוסל לא הכחיש כי שתה אלכוהול.

נהיגת רכב בשכרות מסכנת לא רק את המבקש אלא גם משתמשים אחרים בדרך ואין להקל ראש בנהיגת רכב בשכרות. נהיגה כזו מצביעה על זלזול בחוקי התעבורה ויש בה נטילת סיכון ממשי.

נתתי דעתי לאישורים הרפואיים שהוגשו ע"י המבקש באשר מצבה הרפואי של אמו. מדובר באישורים משנת 2016 המתייחסים לכאבי גב מהם היא סובלת.

באשר לטענות כי הרכב הינו רכב שכור ויש להחזירו אל חברת ההשכרה לאור הנזק הכלכלי הנגרם למבקש, הרי היה על המבקש לכלכל צעדיו טרם נהג רכב בהיותו שיכור. במקרה זה, האינטרס הציבורי ושלום ציבור המשתמשים בדרך, גובר על האינטרס האישי של המבקש.

לאחר ששקלתי את מכלול הטענות והשיקולים בתיק שבפני, לא שוכנעתי, כי יש בפני נסיבות אשר מצדיקות ביטול או קיצור הפסילה המנהלית ו/או השבתת הרכב ומצאתי, כי לא נפל פגם בשיקול דעתו של קצין המשטרה אשר הורה על פסילת רישיון הנהיגה של המבקש והשבתת הרכב.

די באמור כדי לדחות את הבקשות וכך אני מורה.
המזכירות תסרוק העתק ההחלטה לבפ"מ 11953-07-19.

זכות ערר כחוק.

המזכירות תשלח העתק החלטתי לצדדים.

ניתנה היום, ד' אב תשע"ט, 05 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: שגיא שלום
נתבע: מדינת ישראל
שופט :
עורכי דין: