ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יצחק נתן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת שרון אלקיים

המערער
יצחק נתן
ע"י ב"כ: עו"ד טל נוי
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד איילת ברעם

פסק דין

1. לפניי ערעור על החלטת הוועדה לעררים (אי כושר) מיום 17.4.19 אשר קבעה כי המערער איבד פחות מ-50% מכושר השתכרותו (להלן – הוועדה).

2. תמצית העובדות
א. המערער הסובל ממחלת קרוהן ומליקוי נפשי הגיש תביעה לקצבת נכות כללית, ונקבע כי נכותו הרפואית היא בשיעור 44% .
ב. פקיד התביעות קבע, כי המערער איבד פחות מ-50% מכושר השתכרותו. המערער הגיש ערר על ההחלטה.
ג. ביום 17.4.19 התכנסה הוועדה, האזינה למערער וקבעה כך:
"בן 42.
הוועדה עיינה בפרוטוקול הרפואי לפיו: בגין מחלת קרוהן נקבעו 30% מצב חרדתי 20% ליקוי ראייה 10%, מסמכים מתיקו הרפואי לרבות סיכום בדיקה רפואית רופאה תעסוקתית ד"ר דריה לוי ברק אשר המליצה על עבודה בהיקף של 50% משרה, דו"ח שיקום ורופא מוסמך עם המלצה לראותו כמי שלא איבד 50% מכושרו לעבודה והאזינה ברוב קשב לדברי העורר ואחיו. רופא מוסמך המליץ על כך שיש לראותו כמי שלא איבד מכושרו ואלם עובדת השיקום ממליצה לראותו כמי שאיבד באופן חלקי מכושרו לעבוד.
מדובר בעורר צעיר בעל 12 שנות לימוד שרוב שנות חייו המקצועיים עבד בעבודות פקידותיות משרדיות בקו אחורי וכמעסה. מוגבל במאמץ גופני משמעותי דחק ולחץ עם צורך בנגישות לשירותים אולם הוועדה בדעה שלא איבד כדי 50% מכושר העבודה ויכול לעבוד בעבודות בלתי מקצועיות המתאימות למגבלותיו בעבודות פקידותיות משרדיות בקו אחורי בעבודות מפעליות קלות ופשוטות שלא בקצב מכונה, במיון, באריזה הרכבה או ביקורת טיב, תצפיתן בחדר בקרה וכד', הוועדה מקבלת את החלטת הדרג הראשון".

החלטה זו היא מושא ההליך.

3. טענות המערער בתמצית
א. הוועדה לא נימקה החלטתה תוך התייחסות לחוות דעת פקידת השיקום, לא התייחסה לעבר התעסוקתי ולמכלול הליקויים על כושר העבודה של המערער.
ב. הוועדה התעלמה מהמלצת רופא הוועדה לעררים וכן מהמלצת רופאה תעסוקתית.
ג. הוועדה התעלמה מתלונות המערער לגבי השפעת הטיפול התרופתי וסימפטומים של מחלת הקרוהן אשר מונעים ממנו לעבוד בהיקף משרה מלא.

4. טענות המשיב בתמצית
א. לא נפל פגם משפטי בהחלטה המצדיק התערבות. הוועדה התייחסה לליקויים הרפואיים ולהשפעתם על כושר העבודה ואף ציינה עבודות מתאימות.
ב. ההחלטה היא בהלימה לקביעת הרופא המוסמך וגם הרופאה התעסוקתית סברה כי המערער לא איבד מעל 50% מכושר ההשתכרות.
ג. לא נפל פגם בהנמקת הוועדה המצדיק השבת התיק לדיון נוסף.
ד. המערער עצמו טען כי עובד בישיבה 4 שעות ביום.

דיון והכרעה
5. לאחר שעיינתי במסמכים שבתיק ושקלתי את טענת הצדדים מצאתי, כי דין הערעור להתקבל. להלן אפרט טעמיי לכך.

6. מקובלת עליי הטענה, כי הנמקת הוועדה אינה מלאה. הוועדה מתארת את המסמכים שעמדו לפניה וקובעת כי המערער מוגבל בעבודה במאמץ גופני משמעותי, דחק ולחץ נפשי עם צורך בנגישות לשירותים. לאור זאת מסיקה הוועדה כי המערער איבד פחות מ- 50% מכושר ההשתכרות.
עם זאת, ההחלטה חסרה התייחסות לנושא השפעת הטיפול התרופתי על יכולת התפקוד . המערער טען לפני הוועדה "כל התרופות שאני לוקח 'הורגות אותי'... כל פעולה מעייפת אותי". במכתב רפואי מביה"ח בלינסון מיום 4.3.19 נרשם "קליניקה של שלשולים מרובים במהלך היום שמקשים על יציאה מהבית ושמירה על רצף ישיבה בזמן עבודה . בנוסף עייפות ניכרת לאור ", ובהמשך נרשם " זקוק להקלות מבחינת היקף המשרה".

7. הוועדה ציינה, כי עיינה בחוות דעת פקידת השיקום שסברה שיש להעניק למערער דרגת אי כושר חלקית לצמיתות. אמנם, הוועדה אינה מחויבת לקבל את המלצת פקידת השיקום, שכן מדובר בחוות דעת שניתנת לפקיד התביעות, אולם בחוות דעת זו פורטו מספר נתונים עובדתיים שהיה מקום כי הוועדה תיתן דעתה אליהם. כך, בין היתר, נרשם כי המערער השתתף בסדנת הכנה לעבודה אולם התקשה לעמוד בדרישות מסגרת זו. בנוסף, צוין כי רופא הוועדה לעררים המליץ על עבודה במשרה חלקית בלבד.

8. ידוע, כי הוועדה מחויבת בהתייחסות לטיעונים המועלים לפניה. החלטת הוועדה נעדרת התייחסות לכך שהמערער טען, כי אינו מסוגל לעבוד בהיקף מלא שכן הוא סובל מתופעות לוואי של הטיפול התרופתי וממצב נפשי ירוד ועייפות קיצונית. היה על הוועדה להתייחס גם לאמור בחוות דעת פקידת שיקום לגבי המלצת רופא הוועדה הרפואית לעררים וכן לקושי להשתלב בפועל בסדנת הכנה לעבודה.

9. התעלמות הוועדה מטענות אלה, כאשר על פני הדברים מדובר בטענות אשר נחזות להיות רלבנטיות בכל הנוגע לקביעת דרגת אי הכושר מהווה טעות משפטית.

10. לאחרונה נפסק בנוגע למידת ההנמקה הנדרשת בוועדה בעניין אי כושר:
"העובדה כי לא קיים פער בין דרגת הנכות הרפואית לדרגת הנכות התפקודית אינה פוטרת את הוועדה מלנמק את החלטתה, תוך התייחסות לנסיבותיו האישיות של המבוטח כפי שנקבע בעניין מוהרה. על כך עמד לאחרונה בית דין זה מפי השופט (כתוארו אז) אילן איטח בקובעו כי:
'אכן, יכול ונכה לא יהא זכאי לקצבה משום שלא איבד את כושר השתכרותו בשיעור של 60% לפחות. אולם, תנאי לקביעה זו היא שהחלטת הוועדה בנוגע לשיעור אי הכושר תהיה מנומקת ותעמוד על כנה. ללא החלטה מנומקת, אין מקום כי בית הדין יגיע למסקנות רק בשל הנחת המוצא בדבר היות הנכות הרפואית משקפת (כנקודת מוצא בלבד) נכות תפקודית' בר"ע (ארצי) 18382-11-17 טראובה – המוסד לביטוח לאומי (22.2.2018).
מעיון בהחלטת הוועדה בענייננו עולה כי הוועדה לא שקלה שיקולים שהיה עליה לשקול בבואה לקבוע את דרגת כושר ההשתכרות של המבקש. ... כמו כן הוועדה לא התייחסה באופן מספיק מנומק להשפעתם של מכלול הנכויות שנקבעו למבקש על כושרו לעבוד. אמנם הוועדה התייחסה לכך שלמבקש נקבעה נכות נפשית, וציינה כי מדובר בנכות בשיעור 10%, אולם היא לא הסבירה כיצד נכות זו משפיעה על תפקודו של המבקש. היא לא התייחסה כלל לנכות הנוירולוגית שנקבעה למבקש ועל השפעתה על כושר עבודתו, בפרט לא התייחסה לטענתו שהוא סובל מפרכוסים שיכולה להיות להם השפעה על תפקודו. בנסיבות אלה דעתנו היא כי החלטת הוועדה אינה ממלאה אחר הדרישות המהותיות של חובת ההנמקה. בפרט לא קיימת אפשרות מעשית להפעיל ביקורת שיפוטית על החלטת הוועדה והדבר מהווה טעות משפטית בעבודת הוועדה".
[ברע (ארצי) 10715-09-17‏ ‏ יונתן לחמי - המוסד לביטוח לאומי (23/4/18)].

דברים אלה יפים בשינויים המחויבים גם למקרה זה.
לא די בכך שהוועדה ציינה, כי המערער מוגבל בעבודה הכרוכה במאמץ גופני ובדחק נפשי, אלא נדרשת הנמקה ממשית בנוגע לטענת המערער, כי הליקויים מהם סובל מונעים ממנו לעבוד בהיקף משרה מלא עקב עייפות וסימפטומים נוספים כפי שפורט לפני הוועדה.

סוף דבר
11. העניין יוחזר לוועדה באותו הרכב על מנת שתשקול מחדש קביעתה תוך התייחסות מנומקת לתלונות המערער בנוגע לעייפות ולהשפעת הטיפול התרופתי על כושר העבודה וכן להשפעת מכלול הליקויים הרפואיים, על דרגת אי הכושר. הוועדה תתייחס לעובדה כי המערער התקשה לתפקד בסדנת הכנה לעבודה וכן לכך שפקידת השיקום ציינה כי רופא הוועדה לעררים המליץ על עבודה חלקית.
המערער יוזמן לטעון לפני הוועדה בנושא האמור.

12. המערער מיוצג על ידי לשכת הסיוע המשפטי ומשכך אין צו להוצאות.

על פסק דין זה ניתן להגיש בקשת רשות ערעור על פסק הדין לבית הדין הארצי בתוך 30 יום מהמועד בו יומצא פסק הדין לצד המבקש לעשות כן.

ניתן היום, ג' אב תשע"ט, (04 אוגוסט 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: יצחק נתן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: