ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יהודה אהרוני נגד מועצה מקומית זכרון יעקב :

בפני כבוד הרשם שמעון רומי

משיבה / זוכה

מועצה מקומית זכרון יעקב – ר"מ 500293006

נגד

מבקשים / חייבים

  1. יהודה אהרוני
  2. עופרה אהרוני

החלטה

הזוכה הגישה כנגד החייבים תביעה בסכום קצוב ע"ס כ 60,000 ₪ ביום 30/11/2016.

כתב התביעה מציין, כי החייבים מחזיקים ובעלים של שתי דירות שמספרן 571 ו-549 בזכרון יעקב (שירת הים).

בהתאם לפקודת המועצות המקומיות הטילה התובעת תשלומי חובה מסוג ארנונה, מים וביוב ועל חשבון החוב, נותרו החייבים חייבים לה כסכום התביעה.

חוב הארנונה מתייחס לתקופה שבין 1-12/2009 ועד 31/12-2016, כעולה מנספח א' (דו"ח חיובים ותשלומים).
מכתבי התראה לא הועילו והחוב לא נפרע, ומכאן התביעה.

החלטת רשמת ההוצאה לפועל מיום 29/11/2018 קבעה, כי המועד האחרון להגשת התנגדות חלף ביום 15/1/2017 וכי הוגשה גם בקשה להארכת מועד.

עיון בכל אחד משני התיקים מלמד, כי בפועל לא הוגשה כל בקשה להארכת המועד הנפרדת מן ההתנגדות, אלא בקשה אחת הנסמכת בתצהיר אחד, תצהירו של החייב 01.
תחת הכותרת "בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב" צוין, (בהתייחס להארכת המועד המבוקשת) כי ביום 10/6/2018, בעת דיון בטענת פרעתי שהגישו החייבים ללשכת ההוצאה לפועל, הסכים ב"כ הזוכה להגשת הבקשה בדרך של התנגדות ומשכך "מוגשת בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות...".
פרוטוקול הדיון האמור צורף כנספח א' ועיון בו מלמד, כי לא ניתנה כל הסכמה להארכת מועד להגשת ההתנגדות, יתרה מזו בפרוטוקול שצורף צוין כך מפי ב"כ החייב : "אני חושבת שאנחנו נגיש להארכת מועד להגשת התנגדות לא עשינו את זה עד עכשיו בטעות לאחר שהגשנו את הבקשה שמנו לב שמועדי הפירעון קודמים ולכן אנחנו מבקשים להגיש בקשה מתאימה בתיק".

מפי ב"כ הזוכה נרשם: "אין לנו התנגדות שהצד השני יגיש בקשה מתאימה..."

לא מצאתי בשום מקום בפרוטוקול, כי ניתנה הסכמת הזוכה להארכת מועד במסגרת אותו דיון. מכל מקום, טענת הפרעתי כלל לא נדונה לגופו של עניין עפ"י המפורט בבקשה ונספחיה וההתנגדות הוגשה בלא בקשה להארכת מועד.

בתצהיר החייב הסומך את ההתנגדות, כמו גם, את הבקשה להארכת מועד אשר כלל לא הוגשה מוצהרות העובדות הבאות:

התובענה הוגשה בעניין שתי הדירות שבבעלות החייבים.
בגין חוב בסכום המפורט בכתב התביעה וביחס לתקופות המפורטות שם.
בסעיף 4 מוצהר, כי במשך השנים שולמה הארנונה באמצעות הוראת קבע עבור שתי הדירות.
דירה 571 נרכשה רק בספטמבר 2009 ובשנה זו שולמו כספים רבים עבור חוב קודם שמקורו בדירה מס' 549 בלבד.
בשנת 2009 שולם סך של כ 16,000 ₪, רובו בעניין דירה 549.
במהלך כ-24 חודשים, שראשיתם ביום 5/1/2011 וסופם ב- 4/1/2013 הושכרה דירה מס' 549 ע"י החייבים לגב' מיכל סופר.
"ככל הידוע לנו מוצהר בסעיף 6 שילמה היא את הארנונה מדי חודש בחודשו.
נספח ג' הוא הסכם השכירות השייך.
הארכתו בשנה נוספת היא נספח ד'.
מוצהר, כי נפתח במאי 2014 תיק הוצל"פ כנגד החייבים בגין היטלים שהוטלו בזיקה לטיהור שפכים (כתב התביעה בתיק זה עניינו אך ורק בתשלומי ארנונה ולא ברורה ההתייחסות לתיק אחר משנת 2014 – ש.ר).
מכל מקום, מלוא החוב בגין התיק משנת 2014, שולם.
פירוט התשלומים בגין ארנונה ששולמו באמצעות הוראת קבע נמצא בסעיף 9 לתצהיר, ועפ"י חישוב המצהיר מגיע הוא כדי 14,598 ₪.
לכן, מוצהר בסעיף 17, כי מבוקש לקבל את ההתנגדות עד לסך 25,456.27 ₪ ולהורות כי חוב בסך 34,323 ₪ כלל אינו שנוי במחלוקת.

בדיון שהתקיים ביום 1/5/2019 הוחלט לאחד את הדיון בשני התיקים שבכותרת, ב"כ הזוכה ויתר על חקירת החייבת 02 אשר כלל לא התייצבה מבלי להודות בטענותיה, והצדדים הסכימו ככל שיקבע מול החייב 01 יהא תקף גם ביחס לחייבת 02, אשתו.

ב"כ המשיבה ציין לפרוטוקול, כי לדעתו אין מקום לשמוע את ההתנגדות שכן לא התבקשה כלל בקשה להארכת מועד ואין הצדקה להאריך המועד מבלי שהתבקש.

ב"כ החייבים ציינה, כי היא רוצה להבין מפי חברה, האם העניין של הארכת המועד מדובר על 4 חודשים או לכל אורך התקופה.

מכל מקום, בהחלטה שנתתי לאחר שמיעת הצדדים הוסבה תשומת לבם, כי בהחלטה המזמנת נקבע שתתקיים חקירה נגדית אחת בלבד וחזקה עלי שאדע להבחין בין טיעונים שישמעו מה קשור בהארכת המועד ומה לא.

בראשית החקירה הנגדית, העיד החייב, כי הוראת הקבע ע"ס 772 ₪ מדצמבר 2009 המצויה בסעיף 4 לתצהירו, היא הוראת הקבע אליה התכוון בתצהירו.

בהתייחס לסעיף 5, שם מוצהר כי בשנת 2009 שולמו כספים רבים עבור חוב קודם נשאל הוא מה הייתה יתרת החוב ביום 1/1/2009 ענה, כי לא ניתנו לו המסמכים שדרש לקבל.
כשנשאל שוב, כיצד הוא מצהיר 10 שנים לאחר המועד הנ"ל כי שילם את החוב עד אותה עת, ענה, כי כל הזמן שילם והוסיף כי נשאר עוד חוב אבל הוא לא יודע כמה בדיוק.
או אז, ציין ב"כ הזוכה, כי זה הוא בתרגום חופשי מה שאומר המצהיר כי אינו יודע מה היה החוב ב-1/1/2009, לא יודע כמה שילם בשנת 2009 עבור שנים קודמות וגם לא יודע מה יתרת החוב.
העד לא ידע להסביר את הטבלה שנזכרת בסעיף 9 לתצהירו, היינו, לא ידע האם היא מתייחסת רק לתשלומים בהוראת קבע או גם לתשלומים מחוץ להוראת קבע, שכן ענה, יש לי הרבה תשלומים ששולמו במזומן בקופה אבל לא מצאתי את הקבלות שלהם.
לקראת סוף החקירה העיד המבקש, כי הוא מאשר קיומו של חוב כבן 35 אלף ₪.

סיכומי המבקש מיום 28/5/2019 מציינים, כי התנגדות הוגשה באיחור בשל אי קבלת מסמכי התובענה והזמן הרב שנדרש כדי להשיג מסמכים מהבנק, נוכח התנגדות הזוכה למסור לה מסמכים.
מעבר לכך קובעים הסיכומים בסעיף 5, כי אזהרה מעולם לא נמסרה לנתבע לידי התובע (אין שום חובה בחוק שהתובע ימסור לידי הנתבע מסמכים והטיעון כלל לא מובן לי).
בהמשך מצוין בסעיף 6, כי רק לאחר שהגיע המבקש 1 ללשכת ההוצאה לפועל הוצגה לו שם אזהרה מתיק ההוצל"פ שבכותרת והוא התבקש לחתום עליה, אך מבלי שנמסרו לו ע"י נציג ההוצל"פ מסמכי התובענה בעצמה (גם טיעון זה בעייתי שכן עובר למסירת אזהרה לחייב לא מוטלת על הזוכה או על אחר זולתו כל חובה למסור את מסמכי התביעה לחייב. ההיפך הוא הנכון, על חייב מגיש התנגדות לצרף את כתב התביעה או את בקשת הביצוע להתנגדותו – ש.ר).
הסיכומים מלינים על חלוף שנה בין משלוח מכתב התראה לבין הגשת התובענה לביצוע.
לעצם העניין או בלשון הסיכומים "עובדות המקרה" מציינים הסיכומים בתמצית, כי ביחס ליחידה מספר 571 "...שולמו כספים רבים עבור תשלומי ארנונה שוטפים וביחס לדירה 549 שולם בשנת 2009 רוב רובו של התשלום". "אליבא דסיכומים, ניתן ללמוד זאת מעמודים 37 – 73 של דפי החשבון שצורפו להתנגדות.

בחקירה הנגדית נטען ביחס לתשלום בן 16,000 ₪ הנזכר בסעיף 27 לסיכומים, כי סכום זה בעצם שולם לכיסוי חובות קודמים (קודמים לחוב נשוא התובענה).

המבקש שב וטוען, כי במשך כשנתיים שבראשית בינואר 2011 הייתה יחידה 549 מושכרת למיכל סופר והיא שילמה את התשלומים במישרין לזוכה.
קיימת חזרה על הדברים עד סעיף 47 של הסיכומים, אך אמנע מלשוב ולחזור בהם.

סיכומי הזוכה מציינים ביחס להארכת המועד, כי מסירת האזהרה לחייב הייתה בלשכת ההוצל"פ ביום 12/12/2016 והמועד האחרון להגשת התנגדות חלף ביום 15/1/2017. לכן, חלפו 5 חודשים בקירוב שלאחריהם הגישו המבקשים בקשה בטענת פרעתי שהתקיים בדיון ביום 10/6/2018.
בדיון הבהירה הרשמת כי היה עליהם להגיש התנגדות ולא בקשה בטענת פרעתי ועולה מפרוטוקול הדיון שם האמור, כי החייבים יגישו בקשה להארכת מועד.
ב"כ הזוכה ציין לפרוטוקול, כי אין לו כל התנגדות להגשת בקשה מתאימה וכי הבהיר, כי איננו מסכים לגופו של עניין לטענות שנטענו.
רק שנה ו-11 חודשים לאחר מכן, ביום 29/11/2018, הגישו המבקשים התנגדות, כ- 5 וחצי חודשים לאחר אותו דיון בטענת פרעתי שהתקיים בהוצל"פ.
אין בתצהיר המבקשים דבר וחצי דבר לעניין הארכת המועד.
אין בנמצא מן הסתם טעם מיוחד כלשהו ואין כל הסבר מדוע המתינו החייבים כמעט שנתיים מאז קיבלו את מסמכי התביעה ועד להגשת ההתנגדות.

לגופה של התנגדות מציינת הזוכה, כי בהתאם לסעיף 16 לתצהיר המבקש חוב שאינו שנוי במחלוקת עומד על כ 34,323 ₪.
המבקש אשר טען כי שילם את החוב לא ידע לנקוב בסכומו כל אימת שהופנה לעבר יתרת חוב בשנת 2009 וגם לא ידע כמה שילם עבור חוב קודם בשנה זו ומה הסכום שנותר לתשלום.

בניגוד לעמדת החייב מציינת הזוכה, הוא לא נדרש לשלם שום סכום בעת תקופת השכירות של גב' סופר, שכן כלל החיוב לא מתייחס לתקופה זו.
תשלום ששילם המבקש בינואר 2017 בסך 2,415 ₪ אינו יכול כלל להופיע כחוב שסולק חודשיים קודם להגשת התביעה (התביעה הוגשה בדצמבר 2016).

מצאתי בסעיף 16 לתצהיר המבקש טענה שונה קצת מזו המתוארת בסיכומי הזוכה.

שם טען, כי סך כל הסכומים בהם חויבו החייבים שלא כדין עומד על 25,456 ₪.

מנגד, בסעיף 17 מבקש החייב לקבוע, כי החוב שאינו שנוי במחלוקת עומד על 34,323 ₪ (התצהיר נעשה ביום 21/11/2018 – ש.ר).

ביום 12/7/2019 הוגשה תשובת החייבים לסיכומי הזוכים הנפתחת בהבהרה, כי עד עצם הגשת התשובה הנ"ל לא בוצעה מסירה של כתב התביעה לידי הנתבעים ולא הוצג אישור מסירה מטעמם.

לעניין זה אשוב ואפנה לעבר האמור זה מכבר בהחלטה זו, לפיה, עפ"י חוק ההוצל"פ ותקנותיו לא מוטלת כל חובה לזוכה להמציא את כתב התביעה ונספחיו לחייב.

משום מה עוסקת התשובה בכך שטענת פרעתי אינה מוגבלת בזמן ביחס למסירת האזהרה וניתן להגישה בכל עת, אלא שכלל לא זו המחלוקת בתיק זה.

בחנתי את מכלול הכתבים ודומני, כי שפע הנתונים, נכונים או לא נכונים, שהרעיפו החייבים בבקשתם על גבי קרוב ל-100 עמודים יוצרת התסמונת הידועה, מרוב עצים לא רואים את היער.

כך או אחרת, בתצהיר ההתנגדות נטען לקיומו של חוב בן 34,323 ₪, אשר אליבא דחייבים, כלל אינו שנוי במחלוקת.

לא ברור מדוע לא שולם חוב שאינו שנוי במחלוקת ואין לכך כל הסבר בהתנגדות ובתצהיר הסומך אותה.

בה במידה אין כל הסבר מדוע התבקשה הארכת מועד מבלי לטעון ולו ראשית טענה לעניין זה.

העובדה, כי החייבים בחרו להגיש בקשה בטענת פרעתי אינה מקנה להם הארכת מועד להגשת התנגדות לא לפני הגשת התביעה ואף לא לאחר הדיון שהתקיים בה.

לא רק שנדרש טעם מיוחד לשם הארכת מועד, אלא דרוש גם טעם כלשהו וכזה לא נמצא בבקשה.

מכאן, שסבור אני כי יש לדחות את הבקשה להארכת מועד וכך אני מחליט.

משנדחית הבקשה להארכת מועד, אין כל סיבה להיכנס לפרטי ההתנגדות אשר אף הם אינם תומכים במוצהר ע"י המבקש בדבר קיומו של חוב העולה על מחצית החוב הנתבע ממנו מהחייבים.

החייבים יישאו בהוצאות הזוכה, יחד ולחוד, לשכ"ט עו"ד בסך 2,340.00 ₪ כולל מע"מ, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתנה היום, ג' אב תשע"ט, 04 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: יהודה אהרוני
נתבע: מועצה מקומית זכרון יעקב
שופט :
עורכי דין: