ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין גבריאל רוסנברג נגד עיריית נהריה :

בפני כבוד ה שופט י. גריל, שופט עמית

התובע בת"מ 17644-06-12:

גבריאל רוסנברג
ע"י ב"כ עו"ד י. ח'ואלד

התובעת בת"מ 43017-11-12 :
חנה זיך
ע"י ב"כ עו"ד מ. ואנונו

נגד

הנתבעת:

עיריית נהריה
ע"י ב"כ עו"ד א. גולדהמר

החלטה

א. בפניי הודעת עדכון ובקשה מטעם הנתבעת שהוגשה ביום 2.7.2019 להאריך את המועד לקיום התחייבויותיה על פי הסכם הפשרה המתוקן (שאושר ביום 11.12.2014) עד ליום 31.12.2019 .

ב. הנסיבות הצריכות לעניין הינן בתמצית אלה:

ביום 11.6.12 הגיש התובע בת"מ 17644-06-12 תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית, כשעילת התביעה הי יתה גביית אגרות ביוב על ידי הנתבעת ללא סמכות כדין וזאת החל מיום 31.7.09.

ביום 22.11.12 הגישה התובעת בת"מ 43017-11-12 תובענה ובקשה לאישורה כייצוגית כשתביעתה מתבססת על כך שהנתבעת הצמיד ה למדד את תעריפי אגרת הביוב החל מיולי 2009 בניגוד להוראות סעיף 76 של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התוכנית הכלכלית לשנים 2009-2010), התשס"ט – 2009.

הדיון בשתי התביעות אוחד לפי החלטה מיום 10.12.12. במסגרת ישיבת קדם משפט שהתקיימה ביום 9.1.13 הוסכם על דעת הצדדים, שהשאלה היחידה הטעונה הכרעה היא ענין סמכותה של הנתבעת לעדכן (להצמיד) את תעריפי אגרת הביוב, וכן הוסכם , שהמועד לחישוב 24 חודשי ההשבה יהא לפי מועד הגשת בקשתה של התובעת, משמע 22.11.12.

ביום 25.8.13 ניתנה החלטה, לפיה אושרה הבקשה לאישור התובענה כייצוגית ונקבע, כי עילת התביעה היא : הצמדת האגרה וגביית תעריף הגבוה מן התעריף שעמד בתקפו ביום 30.7.09 (דהיינו, סך של 3.34 ₪ למ"ק מים) ב-24 החודשים שקדמו לתאריך 22.11.12, כשהקבוצה המיוצגת היא כל תושבי העיר נהריה, אשר חויבו במהלך 24 החודשים הקודמים לתאריך 22.11.12 באגרת ביוב.

ג. לאחר קדם משפט שהתקיים ביום 23.10.13, דהיינו, לאחר שהתובענה המאוחדת אושרה כייצוגית, גיבשו ביניהם הצדדים הסכם פשרה , לפי המלצת בית המשפט.

הצעה ראשונה להסכם פשרה פורסמה ביום 13.2.14 , ולאחר שהוגשה התנגדות ב"כ היועץ המשפטי לממש לה, ולאחר ש התקיים דיון בפני בית המשפט ביום 10.9.14 במעמד ב"כ הצדדים וב"כ היועץ המשפטי לממשלה, התגבש בסופו של דבר הסכם פשרה ביום 18.11.14, וניתן פסק דין המאשר את עקרונות הסכם הפשרה המתוקן ביום 7.12.14, בכפוף להוראות שניתנו בפִסקאות כ"ב + כ"ג של פסק הדין.

ד. בהתאם לעקרונות הסכם הפשרה המתוקן (שהוגש ואושר ביום 11.12.14, בשים לב להערות שבפסק הדין), חדלה הנתבעת מן הגביה נשוא התובענה החל מיום 1.7.14.

הוסכם, שסכומי אגרות הביוב אשר נגבו מעבר לתעריף של 3.34 ₪ למ"ק, בתקופה שהחל מיום 22.11.10 ועד אישור התובענה כייצוגית (25.8.13) , מוערך בסכום של 1.8 מיליון ₪ בתוספת הפרשי הצמדה למדד ממועד מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה ועד ליום הקיזוז בפועל .

יום הקיזוז בפועל הוא המועד שבו יקוזז הסכום הנ"ל של 1.8 מיליון ₪ מן הזכויות שיגיעו לנתבעת מתאגיד המים, אשר יוקם , או שאליו תצטרף הנתבעת , בגין נכסיה של העירייה/הנתבעת (בתחום משק המים והביוב) שיועברו לידי התאגיד.

עוד הוסכם, בסעיף 19 להסכם הפשרה המתוקן (פיסקה כ"ב של פסק הדין) , שהנתבעת תקים את התאגיד, או לחלופין, תצטרף לתאגיד מים וביוב קיים, בתוך 18 חודשים ממועד מתן תוקף של פסק דין להסכם פשרה זה (אלא אם פרק זמן זה של 18 חודשים יוארך בהתאם להוראות חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001). עוד נקבע, שעם הקמת תאגיד המים וביוב תגיש הנתבעת תצהיר מפורט אודות ביצוע הוראות הסכם הפשרה.

ה. בסעיף 20 של הסכם הפשרה המתוקן (פִסקה כ"ג של פסק הדין) נקבע, שאם בתום 18 החודשים שבסעיף 19 הנ"ל (או בתום המועד המוארך, ככל שייקבע כזה בהתאם להוראות חוק תאגידי המים), לא יוקם על ידי הנתבעת תאגיד כאמור , או שהנתבעת לא תצטרף לתאגיד מים וביוב קיים, תהא הסיבה לכך אשר תהא, יוכל בית המשפט, לפי פניית מי מן הצדדים או לפי שיקול דעתו, לאחר עיון בתצהירי התובעת ותצהירי הנתבעת, שיוגשו במועד ים כפי שייקבעו על ידי בית המשפט, להורות לצדדים להגיש הסכם פשרה מתוקן , או חל ופי, או לקיים דיון בנוגע לסעד שחברי הקבוצה המיוצגת זכאים לו.

ו. ביום 26.6.16 הוגש תצהיר עדכון מטעם הנתבעת על ידי מר חגי שוורץ, גזבר העירייה, ובה צוין, כי הנתבעת התחייבה לפעול להקמת תאגיד מים וביוב ולחלופין – להצטרף לתאגיד אחר, בתוך 18 חודשים ממועד מתן תוקף של פסק דין ל הסכם הפשרה (עד 7.6.16 כמצוין בסעיף 4 של תצהיר מר שוורץ), וזאת "אלא אם פרק זמן זה של 18 חודשים , יוארך בהתאם להוראות חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001".

כותב הגזבר בתצהירו, כי בתאריך 30.11.15 נכנס לתוקף תיקון מס' 9 של חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, ובמסגרת תיקון זה הוארך המועד להקמת תאגיד מים או להצטרפות לתאגיד מים קיים עד 30.12.17, וכ י לפי ייעוץ משפטי שניתן לו, עם הארכת המועד האחרון הקבוע בחוק להקמת תאגיד מים, או להצטרפות לתאגיד מים קיים, הוארך גם המועד לקיום התחייבות העירייה בהתאם להסכם הפשרה. עוד צוין בתצהיר, שעד למועד הכנת התצהיר טרם הוקם תאגיד מים וביוב בנהריה וכי העירייה טרם הצטרפה לתאגיד מים וביוב אחר.

ז. ביום 29.12.16 הוגשה מטעם הנתבעת בקשה להארכת מועד לקיום התחייבותה נשוא הסכם הפשרה. בבקשתה זו ציינה הנתבעת , כאמור כבר בהודעת העדכון מיום 26.6.16, שתיקון מס' 9 של חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001 האריך את המועד האחרון להקמת תאגיד מים, או להצטרפות לתאגיד מים קיים , עד 30.12.17 ומשכך, הוארך גם המועד לקיום מועד התחייבות הנתבעת לפי פסק הדין.

נוכח האמור, התבקש בית המשפט להאריך את המועד לקיום התחייבות הנתבעת לפי פסק הדין עד 31.12.17 , וכן התבקש בית המשפט לקבוע שתצהירי עדכון מטעם הצדדים יוגשו עד 30.6.17.

בהחלטה מיום 29.12.16 הארכתי את המועד לקיום התחייבות הנתבעת לפי הסכם הפשרה עד 31.12.17 וכן הוריתי על הגשת הודעת עדכון עד 30.6.17.

ח. ביום 10.7.17 הגישה הנתבעת הודעה על הגשת תצהיר עדכון, כשה מצהיר הוא הגזבר מר חגי שוורץ. צוין בהודעתה של הנתבעת ובתצהיר, שביום 30.11.15 נכנס לתוקפו תיקון מס' 9 של חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א -2001, לפיו הוארך המועד האחרון להקמת תאגיד מים , או המועד להצטרפות לתאגיד מים קיים, עד 30.12.17, ועד למועד הגשת ההודעה, הנתבעת טרם הקימה תאגיד מיום , או הצטרפה לתאגיד מים קיים.

בהחלטתי מאותו יום הוריתי, כי תצהיר מטעם הנתבעת יומצא לא יאוחר מתאריך 4.1.18.

ט. ביום 12.12.17 הגישה הנתבעת בקשה להארכת מועד לקיום התחייבותה לקיום פסק הדין, וזאת לא יאוחר מיום 31.12.18. הבקשה נתמכה בתצהיר הגזבר, מר חגי שוורץ. צוין בבקשה , שבתאריך 30.11.15 נכנס לתוקפו תיקון מס' 9 של חוק תאגידי מים וביוב , התשס"א-2001, וכי במסגרת תיקון זה הוארך המועד האחרון להקמת תאגיד מים, או להצטרפות לתאגיד מים קיים , עד 30.12.17 , וכי הארכת המועד נבעה, בין היתר, מיוזמות החקיקה העומדות על הפרק בתחום המים והביוב ובהתאם לכך הוארך המועד להתחייבותה של הנתבעת על פי פסק הדין, כעולה מהחלטת בית משפט זה מיום 29.12.16.

בין לבין, כך ציינה הנתבעת בבקשתה , יזמה רשות המים הליך של מיזוג תאגידי מים וביוב לחברות אזוריות, לפי תיקון מס' 6 של חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א -2001, אך יוזמה זו ירדה מעל הפרק. צוין עוד, כי הנתבעת הביעה בפני רשות המים את כוונתה ונכונותה להקמת תאגיד מים וביוב עצמאי בתחומה, אך נכון למועד הגשת התצהיר יוזמה זו לא נתקבלה על ידי רשות המים, והסיבה לכך היא יוזמה חדשה של משרד האוצר ורשות המים לצמצם את מספר תאגידי המים מ -56 ל-11 תאגידים. יוזמה זו אף גובשה לכדי הצעת חוק חדשה – הצעת חוק תאגידי מים וביוב (תיקון - צמצום מספר תאגידי המים והביוב), התשע"ז-2016, וכי הצעת חוק זו אושרה בקריאה טרומית ביום 28.12.16 ומצויה על שולחן הדיונים של ועדת הכלכלה של הכנסת לקראת העלאתה להצבעה בקריאה ראשונה. הדיון האחרון של הועדה בהצעת החוק התקיים ביום 5.12.17 , ומדיוני הועדה עולה, כי הצפי הוא להעלאת ההצעה לקריאה ראשונה בתקופה הקרובה.

נוכח האמור, ב יקשה הנתבעת אורכה נוספת לקיום התחייבותה על פי הסכם הפשרה וזאת עד ליום 31.12.18 , בין בדרך של מיצוי הידברות עם רשות המים על ידי הקמת תאגיד עצמאי , או הצטרפות הנתבעת לאחד התאגידים המשותפים שיוקמו. צוין גם, שב"כ התובע, עו"ד ח'ואלד וב"כ התובעת עו"ד ואנונו משאירים את ההחלטה לשיקול דעת בית המשפט.

בהחלטתו מיום 13.12.17 נעתר סגן הנשיא , השופט א. אליקים לבקשתה זו של הנתבעת.

י. ביום 30.12.18 הגישה הנתבעת בקשה נוספת להארכת מועד לקיום התחייבותה נשוא הסכם הפשרה וזאת עד ולא יאוחר מיום 30.6.19. בקשה זו נתמכה בתצהירו של גזבר העירייה, מר חגי שוורץ. צוין בבקשה זו, כי בתאריך 7.1.18 נכנס לתוקפו תיקון מס' 11 של חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א -2001, וכי במסגרת תיקון זה הוארך המועד להקמת תאגיד מים או להצטרפות לתאגיד מים קיים עד ליום 30.6.19 , כשהארכת המועד נבעה, בין היתר , מיוזמות החקיקה העומדות על הפרק בתחום המים והביוב.

מוסיפה הנתבעת, שעם הארכת המועד להקמת תאגיד מים , א ו הצטרפות לתאגיד מים קיים, הוארך גם המועד לקיום התחייבות הנתבעת לפי פסק הדין, וכן הפנתה הנתבעת לבקשותיה הקודמות, מאז ניתן פסק הדין, וציינה, ש נבחנו מספר אפשרויות להעברת הטיפול במשק המים והביוב שבתחומי העיר נהריה לתאגיד קיים, או לתאגיד חדש.

י"א. עוד צוין, שבבחירות לרשויות המקומיות שהתקיימו ביום 30.10.18 נבחר ראש עיר חדש, שנכנס לתפקידו כחודש ימים קודם להגשת הבקשה, ומבקש הוא לבחון בעצמו את האפשרויות העומדות בפני העירייה בעניין זה. לפיכך, התבקשה אורכה נוספת לקיום התחייבות הנתבעת נשוא הסכם הפשרה עד 30.6.19.

צוין, שמטעם ב"כ התובע, עו"ד י. ח'ואלד, לא התקבלה התייחסות עד למועד הגשת הבקשה לבית המשפט . ב"כ התובעת, עו"ד מ. ואנונו, ציין , כי "לאור שינוי החקיקה התובעת מסכימה לבקשה. התובעת תבקש להסב את תשומת ליבה של העירייה לסעיף 19 להסכם הפשרה, על פיו היא חייבת להצטרף לחברה ואינה יכולה על כן לבקש פטור מהממונה".

עוד ציין ב"כ התובעת, בהודעתו לבית המשפט מיום 2.1.19 כי "בהתאם להוראות ההסכם, השבת גביית היתר, בסכום שהוערך בסך של 1.8 מיליון ₪ ת יעשה בדרך של הפחתה מהזכויות המגיעות לעיריית נהריה מתאגיד המים שיוקם או שאליו תצורף העירייה, כך שאי-הקמת תאגיד מים או הצטרפות אליו תסכל התחייבות מרכזית זו של העירייה והתובעת תעתור לגיבושו של הסכם פשרה חדש וגם זאת על פי הסכם הפשרה".

י"ב. ביום 21.2.19 הוגשה תגובת הגורמים המקצועיים במשרד המשפטים והרשות הממשלתית למים וביוב, באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי), בהתייחס לבקשת הנתבעת להארכת מועד קיום התחייבותה נשוא הסכם הפשרה. צוין בתגובת הגורמים המקצועיים, שאת התחייבותה נשוא הסכם הפשרה היה על הנתבעת לקיים עד 7.6.16 ומאז האריך בית המשפט את מועד קיום ההתחייבות פעמיים , כך שהבקשה הנוכחית (מיום 30.12.18) היא בקשת הארכה שלישית למרות שחלפו כ-3 שנים לאחר המועד האחרון שנקבע בהסכם, ויותר מ-4 שנים לאחר שניתן פסק הדין המאשר את הסכם הפשרה. לפיכך , מתנגדים רשות המים והגורמים הרלוונטיים במשרד המשפטים לבקשת הארכה של העירייה ומציינים , כי "סעד שמסיים התדיינות בתובענה ייצוגית, אינו יכול להיות סעד שמועד קיומו ערטילאי ועמום ושחלוף הזמן מלמדנו כי "סופו מי ישורנו"". (סעיף 7 בתגובת הגורמים המקצועיים מיום 21.2.19).

עוד נטען מטעם הגורמים המקצועיים, כי " הארכת מועד להתחייבות שניתנה בהסכם פשרה שמסיים תובענה ייצוגית, שוב ושוב, אינה ראויה, אינה סבירה, אינה הוגנת ויש בה כדי לאיין את הסעד שניתן כביכול לציבור. הלכה למעשה, טרם ניתן כל סעד לציבור, על אף שהראה פגיעה המצדיקה מתן סעד" (סעיף 8 של תגובת הגורמים המקצועיים מיום 21.2.19).

בנוסף נטען מטעם הגורמים המקצועיים, כי התחייבות לסעד כספי שאינה ממומשת בתוך זמן סביר הופכת את הסעד לסעד שמלכתחילה לא היה ראוי לאשרו (סעיף 19 (א) של חוק תובענות ייצוגיות, התשס"ו -2006), וכן אין הדבר עולה בקנה אחד עם מטרת חוק תובענות ייצוגיות.

עוד נטען, שסעד כספי שאינו ממומש (ואין יודעים מתי ימומש), יוצר שחיקה בערכו ומשנה את התועלת שהיה צפוי שתצמח לקבוצה עם חתימת ההסכם (סעיף 9 בתגובת הגורמים המקצועיים).

טענה נוספת מפי הגורמים המקצועיים היא, שבהתאם לפסיקת בית המשפט העליון דחיית מועד ביצוע פסק דין היא החלטה חריגה הניתנת במקרים נדירים בלבד ובנסיבות קיצוניות בהם אי-הארכת המועד תגרום לחוסר צדק משווע (רע"א 3143/04 וילאר נכסים (1985) בע"מ נ' קרמיטל אי אל בע"מ ואח', פ"ד נח(6) 789 (2004)).

עמדת הגורמים המקצועיים היא, שסעד שנפסק בתובענה ייצוגית לטובת הציבור, הוא סעד שיש לממשו בתוך זמן סביר.

י"ג. בישיבת בית המשפט שהתקיימה בפניי ביום 25.2.19 מסר ב"כ הנתבעת, שקיימת כוונה אמתית, כנה ורצינית מצד הנתבעת לסיים את המהלך בהקדם האפשרי, אם כי אין באפשרותו להגדיר את התקופה , אך בשים לב לתיקון 11 של חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, התאגדות, או התחלת פעולה של התאגיד , עד 31.12.19 תיחשב כפעולה במסגרת החוק, וזה תאריך היעד של הנתבעת.

ב"כ המדינה ציינה, כי היא מפרשת לגמרי אחרת את תיקון 11 הנ"ל של חוק תאגידי מים וביוב , ומכל מקום, עמדתה היא שהסעד בתובענה ייצוגית אינו יכול להידחות שוב ושוב , ולא בכדי הכניסו הצדדים להסכם הפשרה סעיף הצופה התנהלות כזו והקובע כיצד יש לפעול במקרה כזה (הכוונה לסעיף 20 ; פִסקה כ"ג של פסק הדין), והגיע העת להפעיל אותו.

עוד הוסיפה ב"כ המדינה, כי הממונה על רשות תאגידי המים והביוב סבור , שאין כל סיבה שהמהלך לא יושלם , בין אם זה בהצטרפות לתאגיד כזה או אחר, עד 15.3.19 , ולכן לפנים משורת הדין, ניתנת הסכמת המדינה למתן אורכה אחרונה בהחלט.

ב"כ התובע וב"כ התובעת הצטרפו לעמדת ב"כ המדינה.

ב"כ הנתבעת הגיב על הדברים וציין, כי בהתאם לפִסקה כ"ג של פסק הדין (סעיף 20 בהודעה על הסכם פשרה מתוקן), לא היה צורך להגיש את בקשת האורכה והיא הוגשה לפנים משורת הדין, הואיל ו בפִסקה כ"ג של פסק הדין צוין , שהמועד להקמת התאגיד יהא 18 חודשים ממועד פסק הדין, או מועד מוארך בהתאם לחוק, וכאמור, המועד אכן הוארך לפי החוק , ומכאן שהנתבעת פועלת במסגרת ד' אמותיו של פסק הדין וכלל לא היה צורך לבקש אורכה.

יחד עם זאת, כך ציין ב"כ הנתבעת , הרצון להצטרף לתאגיד קיים ומכאן הבקשה לאפשר הגשת הודעת עדכון עד 30.6.19 והארכת המועד בשים לב להארכות שניתנו בהתאם לחוק תאגידי מים וביוב, תשס"א-2001.

עוד טען ב"כ הנתבעת, שהעירייה לא התחמקה מביצוע תכליתי של הסכם הפשרה , שכן לאורך השנים שחלפו מאז מתן פסק הדין ועד היום, השקיעה העירייה בפרויקטים שנוגעים למתקני ביוב, לפחות את הסכום המופיע בהסכם הפשרה.

י"ד. בהחלטתי מאותו יום קבעתי, כי יש מקום לאפשר לנתבעת להשלים את תהליך הצטרפותה לתאגיד קיים והוספתי, שלא יאוחר מתאריך 1.5.19 ימסור ב"כ הנתבעת הודעת עדכון לבית המשפט בצירוף תצהיר נציג מוסמך מטעם העירייה.

ט"ו. ביום 30.4.19 הוגשה הודעת עדכון מטעם הנתבעת, שאליה מצורף תצהירו של גזבר העירייה, מר חגי שוורץ. בהתאם לאמור בהודעה זו , התנהלו דיונים בחודשים האחרונים בין הנתבעת לבין תאגיד המים "מי עכו" לבחינת אפשרות הצטרפותה של הנתבעת לתאגיד זה ואולם, הדיונים לא הניבו תוצאות.

עקב כך, מנהלת הנתבעת בימים אלה, כך נטען, משא ומתן רציני עם תאגיד "מי מעיינות" לצורך בחינת האפשרות להצטרפות לתאגיד זה. לצורך מיצוי המשא ומתן יידרש פרק זמן של כחודשיים, ומכאן הבקשה לקבוע תזכורת פנימית ליום 1.7.19 כשעד אז תגיש הנתבעת הודעת עדכון נוספת.

ב"כ התובעת מסר בתגובתו מיום 7.5.19 כי לפנים משורת הדין מסכים הוא לבקשה זו ובלבד שתהא זו אורכה אחרונה בהחלט שתינתן לנתבעת לקיום התחייבותה לפי הסכם הפשרה שבין הצדדים.

ט"ז. ב"כ המדינה המציאה לבית המשפט ביום 8.5.19 את תגובת הגורמים המקצועיים ומציינת, כי נוכח נימוקי תגובתה הקודמת מיום 21.2.19 סבורה היא שדין הבקשה להארכת מועד – להידחות.

עוד ציינה ב"כ המדינה, בסעיף 3 של תגובתה, כי לפי עמדת רשות המים , הנתבעת אינה עושה את כל המאמצים הנדרשים, בוודאי בהתחשב בהתחייבותה להקמת תאגיד מים וביוב שניתנה במסגרת הסכם הפשרה שקיבל תוקף של פסק דין, ובחובתה, על פי החוק, להצטרף לתאגיד קיים כבר למעלה מעשור.

י"ז. בהחלטה מיום 8.5.19 אפשרתי לב"כ הנתבעת להשיב על תגובת ב"כ המדינה עד 14.5.19, וכן א ִפשרתי קבלת עמדת ב"כ התובע שטרם הגיש התייחסותו בהתאם להחלטתי הקודמת מיום 30.4.19.

מטעם ב"כ התובע לא הוגשה התייחסות כאמור.

ביום 14.5.2019 הגישה הנתבעת הודעה ובה התייחסות לתגובת ב"כ המדינה.

בהודעתה זו טענה הנתבעת, כי היא מקיימת משא ומתן מתקדם, במעורבות של רשות המים, עם תאגיד "מעיינות זיו" על מנת להצטרף אליו וליצור תאגיד משותף. לטענתה, הושגה הסכמה לגבי חלק מהתנאים באשר להצטרפותה לתאגיד, ולגבי חלקם הנותר צפויה להיות מושגת הסכמה בתוך כחודש.

טוענת הנתבעת, כי היא תפעל כמיטב יכולתה להביא לכך שעד 30.6.2019 ייחתם ההסכם בינה לבין תאגיד "מעיינות זיו", כשהיא מציינת כי חוק תאגידי מים וביוב, בנוסחו כיום, מאפשר לה להקים תאגיד, או להצטרף לתאגיד קיים עד 30.6.2019.

הנתבעת צירפה להודעתה סיכומי שתי ישיבות שהתקיימו בעניין הצטרפותה לתאגיד "מעיינות זיו", והיא מציינת, כי צפויה להתקיים ישיבה נוספת בהשתתפות הממונה על תאגידי המים והביוב.

י"ח. בהחלטתי מיום 16.5.2019 הארכתי את המועד לקיום התחייבותה של הנתבעת, בהתאם להסכם הפשרה המתוקן עד לתאריך 16.6.2019.

ביום 11.6.2019 הודיעה הנתבעת, כי המשא ומתן עם תאגיד "מעיינות זיו" נמצא בשלבים סופיים, וכי טיוטות הסכמים כבר הוחלפו בין הצדדים, וכי להערכתה, הסכם הצטרפותה של הנתבעת לתאגיד "מעיינות זיו" ייחתם עד ליום 30.6.2019. להודעתה צורף תצהירו של גזבר הנתבעת.

לפיכך, עתרה הנתבעת להארכת המועד לקיום התחייבויותיה על פי הסכם הפשרה המתוקן עד ליום 30.6.2019.

בהחלטתי מאותו תאריך, אִפשרתי לנתבעת להגיש את הודעתה בדבר הצטרפותה לתאגיד מים עד ליום 2.7.2019.

י"ט. ביום 2.7.2019 הגישה הנתבעת הודעת עדכון ובקשה, המונחת עתה בפניי.

בהודעת עדכון זו טענה הנתבעת, כי חרף ניסיונותיה להגיע להסכמות עם יתר הרשויות החברות בתאגיד "מעיינות זיו", על מנת לחתום על הסכם הצטרפות לתאגיד, לא הגיעו הצדדים לידי הסכמות ומשכך הסכם הצטרפותה של הנתבעת לתאגיד לא נחתם.

צוין, כי הנתבעת נכונה להמשיך במאמציה לחתום על ההסכם, ולחלופין , לפעול להצטרפותה לתאגיד אחר.

עוד ציינה הנתבעת, כי תוקפם של הכללים המאריכים את המועד להקמת או להצטרפות לתאגיד מים פג, ובשל העובדה שהממשלה המכהנת היא ממשלת מעבר, לא צפויים להתפרסם כללים חדשים עד לאחר הבחירות.

לפיכך, עותרת הנתבעת להאריך המועד לקיום התחייבויותיה לפי הסכם הפשרה המתוקן עד ליום 31.12.2019.

כ. בהחלטתי מאותו תאריך, אִפשרתי לב"כ התובעים וכן לב"כ היועץ המשפטי לממשלה (באמצעות פרקליטות מחוז חיפה - אזרחי) להגיב על הודעת העדכון של הנתבעת.

כ"א. ב"כ התובעת הודיע, כי לדעתוֹ, יש לדחות את בקשת הנתבעת להאריך את המועד להקמת תאגיד מיום וביוב, או להצטרפות לתאגיד קיים, הואיל ובמסגרת הסכמתוֹ לבקשה הקודמת מיום 30.4.19 צוין, כי זו הסכמה אחרונה בהחלט מצד התובעת למתן אורכה, מה גם שמהודעת הנתבעת מיום 2.7.19 עולה, שאין הנתבעת צפויה להקים תאגיד מים וביוב, או להצטרף לתאגיד קיים במועד קרוב, ואף מבחינת הדין לא ניתנה על ידי המחוקק ארכה נוספת להקמת תאגיד מים וביוב.

לכן סבורה התובעת, שיש לדחות את בקשתה של הנתבעת להאריך לה את המועד להקמת תאגיד מים וביוב, או להצטרפות לתאגיד קיים, ויש לפעול בהתאם לסעיף 20 של הסכם הפשרה, לפיו רשאי בית המשפט להורות לצדדים להגיש הסכם פשרה מתוקן, או חל ופי, או לקיים דיון בנוגע לסעד לו זכאים חברי הקבוצה.

לפיכך, עותר ב"כ התובעת לקביעת מועד לדיון בנוגע לאופן מתן הסעד לחברי הקבוצה.

כ"ב. מטעם הרשות הממשלתית למים ולביוב (להלן: "הרשות"), באמצעות פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי), צוין בעמדה מיום 11.7.19, שכבר הובהר בתגובותיה הקודמות, שדין הבקשה להארכת מועד להידחות. לטעמה, לא עשתה הנתבעת את כל המאמצים הנדרשים להצטרף לתאגיד קיים, במובחן מעשרות רשויות אחרות שהתאגדו.

לגבי העובדה שפג תוקפם של חוזרי המענקים העוסקים בתִמרוץ רשויות המצטרפות, או מקימות תאגיד מים, צוין בעמדת הרשות, כי החוק אינו מתנה את התִאגוּד במתן תמיכות. תוקף החוזר פג ביום 30.6.19, הואיל וזה היה המועד האחרון בו היה על הרשויות להתאגד, וגם הנתבעת אמורה הייתה להתאגד עד למועד זה.

מוסיפה הרשות, כי החל מיום 1.7.19 נכנסו לתוקף הוראות חוק חדשות, הקובעות שכל רשות שלא התאגדה עד מועד זה, לא תוכל עוד להצטרף לתאגיד מים, אלא תחויב בתִאגוּד אזורי.

נוכח האמור טוענת הרשות, שאם בית המשפט ייעתר, בניגוד לעמדתה, לאורכה המבוקשת, כי אז עליו במקביל להורות לנתבעת לפעול לפי סעיף 6ז של חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, הקובע את שלבי הביצוע של הקמת חברה אזורית, או העברת שירותי המים והביוב של הרשות המקומית לחברה האזורית.

כ"ג. ביום 15.7.19 הודיעה הנתבעת, שמבלי לגרוע מבקשתה להארכת מועד, מסכימה היא לבקשתה של התובעת לקביעת מועד לדיון.

כ"ד. לאחר שנתתי דעתי להוראות הסכם הפשרה המתוקן, בהתאם להוראות פסק הדין מיום 7.12.14, ולאחר שעיינתי בכל הודעות העדכון והתצהירים שנלוו להודעות אלה, ובכל הבקשות להארכות מועד, ההחלטות שניתנו, ופרוטוקול הדיון שהתקיים בפניי ביום 25.2.19, לרבות הודעת העדכון של הנתבעת מיום 2.7.19, תגובות ב"כ התובעת וב"כ הרשות, ותשובתה של הנתבעת מיום 15.7.19, סבורני, בשים לב להוראת סעיף 20 של ההודעה על הסכם פשרה מתוקן, שעל הצדדים ביחד, להכין הסדר פשרה חלופי, שיוגש לאישור בית המשפט לא יאוחר מיום 1.9.19, באופן שהסדר הפשרה החלופי ייכנס לתוקפו, לאחר אישורו על ידי בית המשפט, עד לתאריך 18.9.19 (הפגרה כלולה במניין הימים).

את העתק הסכם הפשרה החלופי, ימציאו ב"כ הצדדים לפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי), לא יאוחר מיום 1.9.19, וזו תגיש את עמדתה בתוך שבוע ימים לאחר המצאת הסכם הפשרה החל ופי.

כ"ה. אסביר :
הסכם הפשרה המתוקן נועד להשיב לחברי הקבוצה, דהיינו, כל תושבי העיר נהריה אשר חויבו במהלך 24 החודשים הקודמים לתאריך 22.11.12 ועד למועד אישור התובענה כייצוגית (25.8.13) באגרת ביוב, את הסכום שנגבה ביתר בגין אגרת הביוב, והמוערך בסכום של 1.8 מיליון ₪, בתוספת הפרשי הצמדה למדד מיום מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה ועד ליום הקיזוז בפועל.

נקבע בהסכם הפשרה המתוקן, שאופן השבת הסכום הנ"ל לחברי הקבוצה יהא על ידי קיזוז הסכום מן הזכויות שיגיעו לעירייה מאת תאגיד המים (שיוקם או שאליו תצטרף הנתבעת), בגין נכסי הנתבעת (בתחום משק המים והביוב), שיועברו לידי התאגיד.

מכאן, שחברי הקבוצה הנ"ל זכאים להשבת הסכום של 1.8 מיליון ₪ כאמור לעיל.
אופן ההשבה, כפי שנקבע בהסכם הפשרה, הוא על דרך קיזוז הסכום מן הזכויות שתהא הנתבעת זכאית לקבל מתאגיד המים שיוקם, או שאליו הנתבעת תצטרף.

כ"ו. הסכם הפשרה אמור היה להתבצע בתוך 18 חודשים ממועד מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה המתוקן (דצמבר 2014), דהיינו, עד יוני 2016.

המדובר בסכומי אגרות ביוב שנגבו על ידי הנתבעת מעבר לתעריף של 3.34 ₪ למ"ק בתקופה שמיום 22.11.10 ועד מועד אישור התובענה כייצוגית ביום 25.8.13 (משמע, לפני קרוב ל-שש-תשע שנים).

הסכם הפשרה אמור היה להתבצע לפני כשלוש שנים, ומאז הוארך המועד לביצועו מספר פעמים.

הנתבעת ציינה בהודעתה מיום 14.5.19 , כי היא פועלת במסגרת הוראותיו של הסכם הפשרה המתוקן, שהרי בהתאם לסעיף 19 בהודעה על הסכם הפשרה המתוקן, נקבע, שהנתבעת תקים את התאגיד , או תצטרף לתאגיד קיים , בתוך 18 חודשים ממועד מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה, אלא אם פרק הזמן של 18 חודשים יוארך לפי הוראות חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א -2001.

אולם עתה, בהודעתה מיום 2.7.19, מאשרת הנתבעת , שהמועד לפי חוק תאגידי מים וביוב להקמת תאגיד מים וביוב, או להצטרפות לתאגיד קיים, חלף ביום 30.6.19, והיא סבורה שאין צפי להארכת מועד זה לפני הבחירות, היות שהממשלה המכהנת היא ממשלת מעבר.

כך שלמעשה, אין חולק כי המועד לקיום התחייבויותיה של הנתבעת לפי הסכם הפשרה המתוקן חלף.

כ"ז. יתרה מכך, סעיף 20 של הסדר הפשרה המתוקן קובע, שאם בתום 18 חודשים לא תקים העיריה תאגיד מים וביוב, או שלא תצטרף לתאגיד קיים, תהא הסיבה אשר תהא , יוכל בית המשפט, לפי פניית מי מן הצדדים, או לפי שיקול דעתו, להורות לצדדים להגיש הסדר פשרה מתוקן , או חלופי , או לקיים דיון בנוגע לסעד שחברי הקבוצה המיוצגת זכאים לו.

כ"ח. זאת ועוד, התובע והתובעת שבתיק זה הגישו את תביעותיהם בשם חברי הקבוצה, והקבוצה , כמצוין כבר לעיל, היא כל תושבי נהריה, אשר חויבו במהלך 24 חודשים שקדמו לתאריך 22.11.12 באגרת ביוב.

כאשר מונח בפני בית המשפט הסכם פשרה בתובענה ייצוגית, שאושר בפסק דין, על בית המשפט לראות לנגד עיניו לא רק את האינטרס של התובעת והתובע מחד גיסא, ואת האינטרס של הנתבעת מאידך גיסא, אלא עליו להציב אל מול עיניו את האינטרס של כל חברי הקבוצה.

האינטרס של חברי הקבוצה הוא שהנתבעת תשיב את הסכום של 1.8 מיליון ₪ שנ גבה ביתר בגין אגרת ביוב בתקופה שמנובמבר 2010 ועד 25.8.13, לפי פִסקה י"ג(2) של פסק הדין, וסעיף 16 של הסכם הפשרה המתוקן . המנגנון שנקבע למטרה זו בהסכם הפשרה המתוקן הוא, שהנתבעת תקים תאגיד מים וביוב , או תצטרף לתאגיד קיים, ומן הסכום שהנתבעת זכאית לקבל בגין העברת נכסי המים והביוב שלה לתאגיד, יקוזז הסכום של 1.8 מיליון ₪ בצירוף הפרשי הצמדה למדד ממועד מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה ועד לביצוע הקיזוז בפועל.

כ"ט. בהתאם להסכם הפשרה, אמור היה הסכם הפשרה להתבצע עד יוני 2016. משמע, לפני כשלוש שנים, אם כי הסכם הפשרה הביא בחשבון אפשרות של הארכת מועד בהתאם להוראות חוק תאגידי מים וביוב, התשס"א-2001, כגון תיקון מס' 9 של החוק מיום 30.11.15 , שהאריך את המועד להקמת תאגיד מים או הצטרפות לתאגיד מים קיים עד 30.12.17 , ובית המשפט נעתר לבקשת ההארכה של הנתבעת , וכן תיקון מס' 11, שהאריך את המועד עד 30.6.19.
יצוין, שהחלטת ההארכה מיום 13.12.17 (לגבי התקופה מיום 31.12.17 עד 31.12.18) ניתנה לא על בסיס הארכת מועד שבחוק, אלא נוכח בקשתה של הנתבעת לאפשר לה מיצוי הידברות עם רשות המים לצורך הקמת תאגיד עצמאי , או הצטרפות לאחד התאגידים המשותפים שיוקמו בהתאם להצעת חוק חדשה שנועדה להביא לצמצום מספר תאגידי המים והביוב.

מכל מקום, כיום, הן נוכח האמור בהודעת הנתבעת מיום 2.7.19, והן נוכח תגובות ב"כ התובעת וב"כ הרשות, לא ניתנה על ידי המחוקק ארכה נוספת להקמת תאגיד מים וביוב.

ל. נוכח העובדה, שפסק הדין שבתיק זה אישר הסדר פשרה מתוקן שנועד להשיב לחברי הקבוצה את הסכום של 1.8 מיליון ₪ שנגבה ביתר בגין אגרת ביוב, מנובמבר 2010 עד 25.8.13, משמע לפני שש – תשע שנים, על בית המשפט לפרש את הסדר הפשרה פרשנות תכליתית, משמע, אל לו לבית המשפט לאפשר שהסדר הפשרה המתוקן , שקיבל תוקף של פסק דין , יהא לאורך שנים בבחינת אות מתה.

כשבית המשפט רואה לנגד עיניו שמדובר בהליך משפטי שהחל לפני כשבע שנים, כשהתובענה אושרה כתובענה ייצוגית ביום 25.8.13, והסכם הפשרה המתוקן קיבל תוקף של פסק דין בדצמבר 2014, ואמור היה להתבצע עד יוני 2016 , והעובדה היא שלמרות שחלפו כ -3 שנים מאז יוני 2016, הסכם הפשרה טרם בא לידי מימוש, על בית המשפט להתערב, הואיל והענקת הארכת מועד נוספת לאחר תאריך 1.7.19 , לא תהא סבירה ולא תהא מידתית, ויהא בכך כדי למסמס את הסכם הפשרה בכל הנוגע להשבה המגיעה לציבור.

ל"א. העיקרון הוא שחברי הקבוצה זכאים להשבה כמפורט לעיל.

המנגנון שנקבע בהסכם הפשרה המתוקן לצורך ביצוע השבה זו, על דרך של קיזוז סכום ההשבה מן הסכום שהנתבעת תהא זכאית לקבל מן התאגיד בגין נכסי המים והביוב שלה, אינו מצליח לצאת מן הכוח אל הפועל. פרק הזמן שח לף מאז המועד שבו הפשרה הייתה אמורה להתבצע (יוני 2016), הופך לבלתי סביר ובלתי מידתי ככל שהוא הולך ונמשך.

לכן, מסקנתי היא שאין מנוס מלהורות לצדדים ביחד, להכין הצעה להסכם פשרה חלופי, אשר יבטיח השבת הסכום של 1.8 מיליון ₪ לחברי הקבוצה, בצירוף הפרשי הצמדה ממועד מתן תוקף של פסק דין להסכם הפשרה ועד למועד בו ייכנס הסכם הפשרה החלופי לתוקף.

ל"ב. אני מורה, שאת ההצעה להסכם פשרה חלופי (בהתאם לאמור לעיל) על הצדדים להגיש לבית משפט זה לא יאוחר מיום 1.9.19 (עם העתק במישרין לפרקליטות מחוז חיפה – אזרחי) . הסכם הפשרה החלופי, לאחר שיאושר על ידי בית המשפט, אמור להיכנס לתוקף ביום 18.9.19 (הפגרה כלולה במניין הימים). .

כאמור לעיל, את הסכם הפשרה החלופי ימציאו ב"כ הצדדים לפרקליטות מחוז חיפה (אזרחי) לא יאוחר מיום 1.9.19, וזו תגיש את עמדתה בתוך שבוע ימים לאחר המצאת הסכם הפשרה החלופי

לנוכח המפורט בהחלטה זו, לא ראיתי מקום לזמן את הצדדים לקיום דיון, ועל הצדדים לפעול בהתאם לאמור בהחלטה זו.

המזכירות תמציא את העתק ההחלטה אל :

  1. ב"כ התובע בת"מ 17644-06-12: עו"ד י. ח'ואלד, שעב
  2. ב"כ התובעת בת"מ 43017-11-12 : עו"ד מ. ואנונו, נהריה.
  3. ב"כ הנתבעת : עו"ד א. גולדהמר, חיפה.
  4. פרקליטות מחוז חיפה (אזרחי).

התיק יובא לעיוני ביום 2.9.19.

ניתנה היום, י"ט תמוז תשע"ט, 22 יולי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: גבריאל רוסנברג
נתבע: עיריית נהריה
שופט :
עורכי דין: