ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סמיח עויסאת נגד המוסד לביטוח לאומי :

16 יולי 2019
לפני:

כבוד הנשיא אלכס קוגן

המערער
סמיח עויסאת
ע"י ב"כ: עו"ד יונס סלווה
-
המשיב
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רינת מישאל

פסק דין

1. זהו ערעור על החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נפגעי עבודה), מיום 8.5.18, אשר קבעה למערער דרגת נכות יציבה בשיעור 0%, מיום 13.6.16.

הרקע העובדתי

2. המערער, יליד 1969, מתקן משטחים במקצועו. המערער נפגע ביום 13.3.16 ב עת שנפל על ערימת משטחים. האירוע הוכר על ידי המשיב כתאונת עבודה, כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995. הפגימה שהוכרה היא "חבלה בכתף ימין".

3. ועדה רפואית מדרג ראשון קבעה למערער, ביום 22.1.18, דרגת נכות יציבה בשיעור 0% מיום 13.6.16.

4. המערער הגיש ערר כנגד החלטה זו.

החלטת הוועדה

5. הוועדה התכנסה ביום 8.5.18 בהרכב מומחה באורטופדיה, מומחה בהרדמה וטיפול נמרץ ומומחה במחלות פנימיות ולב. לאחר שעיינה במסמכים הרפואיים שהונחו לפניה, רשמה הוועדה את טיעוני הערר מפי באת כוח המערער שהתלוותה אליו. הוועדה ערכה למערער בדיקה קלינית ופירטה את ממצאיה כדלקמן:

"ללא דלדול בחגורת הכתפיים. בבדיקת טווחי תנועה כתף ימין 130 מעלות, מעבר לכך מונע תנועה פסיבית. גם בסיבוב החיצוני נמנע מלבצע עקב כאב כולל אבדוקציה עם תנגודת שרירים רצונית בטענה לכאב.
... בהיקף שרירים מימין גדול ב- 2 ס"מ מאשר בזרוע שמאל".

הוועדה סקרה ממצאי בדיקת אולטרה סאונד מיום 21.4.18, וציינה, כי הסופרה ספינטוס מעט מעובה; תמונה סונוגרפית מחשידה טנדינופתיה מסויידת של סופרה ספינטוס עם קרע חלקי קטן.

לסיכום קבעה הוועדה כך:

"מדובר בחבלת כתף ימין מנפילת משטח עץ, מכניזם של נפילת משטח על כתף ימנית גורמת לקרעים ברוטטור כף, במיוחד כאשר מדובר בסונוגרפיה בטנדוגרפיה מסויידת.
גם היקף השרירים אשר נמדד ומראה היקף ב- 2 ס"מ גדול יותר ביד הפגועה אינו עולה בקנה אחד עם תלונותיו.
לאור זאת דוחה הוועדה את הערר.
הוועדה עיינה באישור רפואי של פרופ' דן אתר בנושא הכתף ולא מצאה הוועדה מדידות של היקף הזרועות אלא רק תיאורי טווחי תנועה.
פרופ' אתר קרוב לוודאי משייך את הממצא בסופרה ספינטוס לחבלה והיא לא נראית סבירה על פי מכניזם הפגיעה בפתולוגיה המוכרת כגורמת לקרעים ברוטטור כף".

דיון והכרעה

6. לאחר שעיינתי בכתב הערעור ובכתב התשובה, בפרוטוקול הוועדה ובכלל החומר המונח לפני ונתתי דעתי לטענות הצדדים בדיון, הגעתי למסקנה, כי דין הערעור להידחות.

7. קביעת הוועדה שהקרע בגיד הסופרה ספינטוס אינו קשור לתאונת העבודה: לטענת המערער, הוועדה לא הצביעה על מסמך רפואי המעיד על פגיעה או ליקוי אחר אליו ניתן לייחס את הממצאים שמצאה הוועדה בבדיקתה, לאמור: קיומו של קרע, הגבלה בתנועות ושוני בהיקף השרירים בכתפיים. המשיב טען מנגד, כי אין מתפקידה של הוועדה להצביע מקור הקרע ולהסבירו.

8. מקובלת עלי טענת המשיב, שלפיה בעת שהוועדה הרפואית קובעת העדר קשר סיבתי בין ליקוי רפואי ובין תאונת העבודה, היא אינה נדרשת להצביע על גורם אחר למצבו של הנפגע כיום. בפסיקת בית הדין הארצי לעבודה נקבע, כי "כלל הוא כי אין הוועדה חייבת להצביע על הגורם לליקוי הרפואי בעת שהיא שוללת קשר סיבתי" ( בר"ע 34926-07-15 לזרוביץ – המוסד לביטוח לאומי , מיום 22.3.2016, סעיף 14 להחלטה; בר"ע 32148-04-12 מזל כרסנתי – המוסד לביטוח לאומי, מיום 23.5.2012, סעיף 5 להחלטה).

9. בעניינו של המערער, הוועדה דנה במנגנון החבלה והסבירה, כי התאונה לא יכולה היתה לגרום לקרע בגיד הסופרה ספינטוס אלא ברוטיטור כף. הוועדה אף הדגישה, כי היקף השרירים ביד הפגועה גדול מהיקף השרירים ביד הבריאה, וממצא זה אינו מתיישב עם תלונות המערער על פגיעה בשריר הסופרה ספינטוס. לנוכח האמור, טענת ערעור זו נדחית.

10. התייחסות הוועדה לאישור הרפואי של פרופ' אתר: לטענת המערער, החלטת הוועדה נעדרת התייחסות מעמיקה לחוות הדעת שהוגשה מטעמו. נטען שהוועדה לא הפנתה לספרות רפואית שחסרה לדעתה בחוות הדעת. מנגד טען המשיב, כי הוועדה הסבירה באופן מנומק מדוע אינה מקבלת את מסקנותיו של פרופ' אתר והצביעה על הפגמים שנפלו לדעתה בקביעותיו של המומחה מטעם המערער, היינו אי עריכת בדיקה להיקפי השרירים ובחינת מכניזם התאונה. בעניין זה לא שוכנעתי שיש ממש בטענת המערער. מסקנת הוועדה בנוגע למנגנון הפגיעה, מכניזם התאונה והפתולוגיה המוכרת לחבלה שתיאר המערער – הן קביעות רפואיות מובהקות ה מסורות לשיקול דעתה הרפואי של הוועדה . הוועדה הסבירה מה הפגם שנפל ב אישור הרפואי של פרופ' אתר, משתיאר טווחי תנועה אולם לא ערך בדיקת היקף שרירי הזרוע. בכך יצאה הוועדה ידי חובת ההנמקה ביחס לאישור הרפואי של פרופ' אתר.

11. ציון טווח תנועות: המערער הוסיף וטען, כי קיומה של נכות נקבעת על פי רוב לפי מדידת טווחי תנועות, ולכן לא ברור מדוע הוועדה מדדה היקפי שרירים. מקובלת עלי טענת המשיב, שלפיה הוועדה הסבירה שמדובר בטווח תנועה פסיבי והמערער נמנע מלבצע את התנועות. נוסף על כך ציינה הוועדה, כי לא נמצאה עדות לדלדול שרירים משמע שקיים מדד אובייקטיבי לשימוש תקין בגפה . היקף השרירים שנמדד מצביע על היקף גדול יותר ביד הפגועה לעומת היד הבריאה, ממצא אשר אינו עולה בקנה אחד עם תלונותיו של המערער. כלל ידוע הוא ש היקף הבדיקה הרפואית הוא עניין המסור לשיקול דעתה המקצועי של הוועדה. הוועדה נימקה עמדתה ועל פני הדברים לא נפלה טעות משפטית בהחלטתה. אי לכך, דין הטענה להידחות.

סוף דבר

12. לאור כל האמור, הערעור נדחה.

13. אין צו להוצאות.

14. לצדדים מוקנית, בתוך 30 ימים מעת שיומצא להם פסק דין זה, זכות לבקש מבית הדין הארצי לעבודה בירושלים רשות לערער על פסק הדין.

ניתן היום, י"ג תמוז תשע"ט, (16 יולי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .


מעורבים
תובע: סמיח עויסאת
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: