ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נגד פגסוס אקספרס בע"מ :

לפני כבוד השופט נמרוד אשכול

התובע:
הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
ע"י עו"ד אביחי דרזנר

נגד

הנתבעת:
פגסוס אקספרס בע"מ
ע"י עו"ד תמיר יחיא

החלטה

הבנק הגיש לביצוע 6 שיקים בסכום כולל של 182,420 ₪. כל השיקים משוכים לפקודת יאן זילברמן סוכנות הפצה בע"מ (להלן:"יאן זילברמן")אשר הסבה את השיקים לבנק וביצעה 5 עסקות נכיון שיקים בבנק הבינלאומי (להלן "התובע") לעניין זה ראה: מש/1.

טענת המבקשת היא כי לא נתקבלה כל תמורה בגין השיקים וכי הבנק אינו אוחז כשורה. כן טענה , שנפלה לתרגיל עוקץ ערמומי ומתוחכם בתמורה להתחייבות עתידית של ביצוע משלוחים והפצה עבור המבקשת. מטעם המבקשת הוגש תצהירו של מר שמואל טירי אשר נחקר על תצהירו ביום 29.4.2019. מר טרי העיד: "לשאלה האם המבקשת קיבלה תמורה עבור השיקים אני משיב ש תמורת השיקים שחזרו המבקשת לא קיבלה תמורה" (עמ' 3, שורות 8-9 לפרוטוקול). בהמשך, הצדדים הגישו סיכומיהם.

טענת המבקשת כאמור כי לא נתקבלה תמורה, כי השיקים ניתנו בתמורה להתחייבות עתידית של ביצוע משלוחים והפצה עבור המבקשת, יאן זילברמן , העבירה את השיקים בניגוד לסיכום בין הצדדים לבנק וזאת על אף שלא הייתה רשאית לעשות כן. עוד טוענת המבקשת כי הבנק אינו אוחז כשורה זאת מאחר ויכול היה לדעת שמצבה הפיננסי של יאן זילברמן אינו יציב וכי חברה זו לא תוכל לעמוד בהתחייבויותיה. לאור זאת, אין לראות את הבנק כאוחז כשורה. חברת יאן זילברמן קרסה שלא באופן פתאומי, הבנק היה מודע למצבה ולמרות זאת המשיך לתת לה אשראי. לבנק יש חובת נאמנות ויכול היה לצפות כי לא תשולם התמורה עבור השיקים שהופקדו.

הבנק מציין כי נטל ההוכחה להוכיח כישלון תמורה הוא על הנתבעת, אשר לא הוכיחה קיומה של עסקה ו/או התחייבות מצד חברת יאן זילברמן שלא לסחר השיקים כפי שנטען על ידי המבקשת. בנוסף, לא הציגה הנתבעת כל כרטסת הנהלת חשבונות ו/או כל מסמ ך שהוא באשר להתקשרות שבין המבקשת ליאן זילברמן כפי שנטען על ידה.

הבנק מציין כי השיקים סוחרו לידיו טרם מועד פירעונם ,שמועד פירעונם היה חודשים לאחר מועד הסיחור, הבנק נתן תמורה לשיק וזאת כעולה מעסקות הניכיון (מש/1). הבנק טוען כי אין כל פגם מהותי בשיק והטענות בדבר חוסר תום הלב של הבנק הן טענות כלליות שלא הוכחו. הבנק אוחז כשורה כמפורט בסעיף 28 לפקודת השטרות [נוסח חדש] , (להלן:"הפקודה"),נתן את השטרות בתום לב ובתמורה, ובשטר אין כל פגם מהותי ולפיכך אין יסוד לטענות המבקשת. היה ותינתן רשות להגן מבקש הבנק להתנות הרשות להגן בהפקדת מלוא סכום התביעה כערובה.

דיון והכרעה
השיקים נמסרו לחברת יאן זילברמן על ידי הנתבעת/המבקשת. לענ יין נסיבות מסירת השיקים ראה עדותו של מר טיבי, מנהל המבקשת, בעמוד 2 לפרוטוקול הדיון. העד לא זכר את המועד בו פגסוס מסרה השיקים לחברת יאן זילברמן אך העיד: "נכון, הוא ביקש שיקים קדימה". כן העיד שלא ידע על מצבה של יאן זילברמן וכן לא ידע שחברה זו העבירה השיקים לצד שלישי. בנוסף העיד שייתכן והיו שיקים קודמים ואחרים שניתנו לחברה זו (עמוד 2, שורה 30). כן העיד : "לשאלה האם המבקשת קיבלה תמורה עבור השיקים אני משיב שתמורת השיקים שחזרו המבקשת לא קיבלה תמורה" (עמוד 3, שורות 8-9).

התביעה עניינה תביעה שטרית. בהתאם לפקודה ולדין הנוהג הנטל על המושך לסתור טענת אוחז כשורה . ראה רע"א 6553/97 חגאי ואח' נ' חברת עבודי חיים בע"מ בעמוד 355 נקבע כי: " לאוחז בשיקים עומדת החזקה לכאורה כי הוא אוחז כשורה (סעיף 29(ב) לפקודת השטרות [נוסח חדש]), ובאופן רגיל על המושך לסתור חזקה זו. לא כך כאשר זכות הקניין בשיקים לוקה בפגם קנייני מסוג אלו המנויים בסעיף 29(ב), שאז, נטל הראיה בדבר היות האוחז אוחז כשורה, הוא על האוחז...".

נטל הראיה עובר לידי האוחז במקרים המפורטים בסעיף 29(ב) לפקודה שעיקרם כאשר הוכח שזכות הקניין של האוחז בשיקים לוקה בפגם קנייני כמפורט בסעיף 29(ב) לפקודה. ראה ע"א 425/78 המועצה המקומית מגדל העמק נ' ב.ש.ן חרושת ברזל לעמ פ"ד לג(1) 304. כן ראה בעניין זה ספרו של שלום לרנר, דיני שטרות מהדורה שנייה (2007) 224 כדלקמן:

"לפי סעיף 29(ב) סיפא, מקום שהוכיח הנתבע טענת הגנה ראויה, חובת הראיה מוחלפת, עד אם הוכיח האוחז שלאחר אותה רמאות או אי חוקיות נתן בתום לב ערך בעד השטר". ההוראה אינה מוגבלת לטענת רמאות ואי חוקיות בלבד, היא חלה על כלל הטענות שיש למושך כלפי נפרע. במקרים אלה חובת ההוכחה עוברת לתובע, שעליו להוכיח כי נתן ערך לאחר היווצרותה של טענת ההגנה והיה תם לב במועד הרלוונטי".

הבנק והמבקשת אינם צדדים קרובים והטענות הן מתחום דיני השטרות ולא מתחום דיני החוזים, ראה ע"א 364/83 צמח נ' שלשבסקי פ"ד נה(4)193 וכן ע"א 1886/97 זאב יהודה נ' פנינה זלמה פ"ד נג(1)136. כן יש לציין שבשלב זה לא הוכח שכאשר השיקים הועבר לבנק הם לא היו תקינים על פניהם ולפיכך הבנק לא יכול להיחשב כאוחז כשורה (ראה דנ"א בנק לאומי לישראל בע"מ נ' טל טריידינד קואורפוריישן (נבו 11.09.2017).

טענת המבקשת היא לכישלון תמורה מלא וכן טוענת המבקשת שהבנק היה חייב לדעת מצבה הפיננסי של חברת יאן זילברמן, מדובר בשיקים מעותדים והיה עליו להיזהר במתן אשראי לחברת יאן זילברמן ויכולה לעמוד בהתחייבויותיה. משלא עשה כן אינו תם לב ואינו אוחז כשורה. ראה ע"א 1925/95 רפאל נ' בנק הבנייה בע"מ; ע"א 665/83 בנק לאומי לישראל בע"מ נ' בן עליזה וכן ש.לרנר , דיני שטרות (תשנ"ט) עמוד 274.

טענה נוספת היא שחברת יאן זילברמן סחרה בשיק בניגוד להסכמה בין הצדדים ותוך חריגה מהמוסכם בין הצדדים. הבנק מציין כי טענה זו נטענה ללא כל תימוכין ו/או בסיס ראייתי.

הלכה היא כי בשלב הרשות להתגונן אין על בעל דין להוכיח טענותיו ודי בעצם העלאתן בתנאי כי אם יוכחו כנכונות, יהוו הן טענות הגנה כנגד התובענה (א' גורן סוגיות בסדר דין אזרחי 804 [מהדורה אחת עשרה, 2013]). כך, די לנתבע להראות כי הגנה אפשרית בפיו, ולו רק בדוחק (י' זוסמן על סדר הדין האזרחי 677 [מהדורה שביעית). בעניין זה, ראו גם ע"א 9654/02 חב' האחים אלפי בע"מ נ' בנק לאומי לישראל, פ"ד נט(3) 41 (2004):

בשלב ביניים זה רשאי צד להעלות טענות בעל פה כנגד מסמך בכתב (ראו לדוגמא ע"א 168/84 אלקלעי נ' בנק אוצר החייל בע"מ, פ"ד מ(2) 335, וע"א 76/86 פיינשטיין נ' ה.ש. מלונות בע"מ, פ"ד מג(3) 128), ואין בית המשפט נכנס בשלב זה לשאלה כיצד יוכיח המבקש טענתו, ואין בשלב זה כדי למנוע העלאת טענה טובה מטעמים שבדרכי הוכחה בלבד (ע"א 356/85 מגן נ' הבנק הבינלאומי הראשון, פ"ד מא(3) 319, 321ז).

בפסקי דין מהשנים האחרונות אף צוין כי "בשל מעמדה הרם של הזכות הדיונית להתגונן, יש צורך במידת וודאות גבוהה בדבר חוסר רצינותן והעדר ממשותן של טענות ההגנה, כדי להצדיק דחיית בקשה לרשות להתגונן" (ע"א 10189/07 ששון נ' בנק מזרחי טפחות בע"מ (פורסם בנבו, 15.6.2009), ע"א 8493/06 עיזבון המנוח ציון כהן ז"ל נ' הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 17.10.2010).

כידוע, זכות הגישה לערכאות מהווה זכות יסודית וחשובה בשיטתנו המשפטית, אשר יש הרואים בה זכות חוקתית על-חוקית (ראו: ע"א 733/95 ארפל אלומיניום בע"מ נ' קליל תעשיות בע"מ, פ"ד נא(3) 577, בפסקאות 6 ו- 10 לפסק-דינו של השופט גולדברג ובפ סקה 31 לפסק-דינו של השופט חשין) מרכזיותה של זכות הגישה לערכאות בשיטתנו המשפטית נגזרת מהצורך להבטיח כי מי שטוען שהוא זכאי לסעד משפטי, יוכל להביא את עניינו בפני הערכאות השיפוטיות, על-מנת שאלה תוכלנה להכריע בדבר (ראו: דברי השופט גרוניס בע"א 1480/04 מליבו ישראל בע"מ נ' מדינת ישראל-משרד הבינוי והשיכון (טרם פורסם)).
בהתחשב במרכזיותה של הזכות האמורה, נפסק כי בית-המשפט ייזהר מנעילת שעריו בפני בעל-דין בגין התנהלות דיונית חסרת תום-לב, פן תיפגע יתר על המידה זכותו היסודית של בעל-דין לגישה חופשית לערכאות. ובלשונו של השופט ריבלין: "תפקידם של בתי המשפט הוא להכריע בסכסוכים, והכלל הוא כי אין לנעול את שערי בית-המשפט בפני תובע המבקש סעד, אלא מטעמים כבדי משקל". (ראו: דברי השופט ריבלין בע"א 2452/01 דרור אורן, עו"ד נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נח(1) 577).

יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון שנטל ההוכחה בנסיבות העניין בשלב זה הוא על המבקשת, אשר הוכיחה לכאורה כי לא קיבלה כל תמורה בעד השיקים אולם מאידך לא טענה כנגד מסירת השיקים לחברת יאן זילברמן אלא לגבי הסבתם לבנק. בנוסף טענה, כמפורט לעיל, שהבנק אינו אוחז כשורה וזאת כי היה חייב לדעת על מצבה הכלכלי של חברת יאן זילברמן אשר בפועל קרסה זמן קצר לאחר שהשיקים נפרעו. אין לחסום טענותיה בשלב דיוני זה אך אין להתעלם מטענות הבנק שאלו טענות סרק ללא כל בסיס.
לפיכך, וגם בשים לב לתקנה 210 לתקנות סדר הדין האזרחי ולאמור לעיל, קובע כי היה והמבקשת תפקיד בקופת בית המשפט סך של 25,000 ₪, תינתן לה הרשות להגן והתצהיר שהוגש ישמש ככתב הגנה. בשים לב לימי הפגרה יש להפקיד את הכסף עד ליום 9.9.2019.

התיק יובא בפני ביום 10.9.2019 למתן הוראות.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ט, 11 יולי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ
נתבע: פגסוס אקספרס בע"מ
שופט :
עורכי דין: