ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין סלים חביש נגד סונול ישראל בע"מ :

בפני כבוד ה שופטת דנה עופר

התובע

סלים חביש

נגד

הנתבעות

  1. סונול ישראל בע"מ
  2. מנורה מבטחים חברה לביטוח בע"מ ח.צ. 52004254

החלטה

1. התובע עותר לפסילת חוות דעתו של המומחה מטעם המשפט, פרופ' נורמן דורון.

לטענתו, נפל פגם מהותי בחוות דעתו של פרופ' נורמן, ועל כן דין חוות הדעת להיפסל.

2. עניינה של התביעה שלפניי בתובע יליד 1956, אשר ביום 26.8.13 נפל, לטענתו, בעת הליכה בתחנת דלק של הנתבעת מס' 1, לאחר שהחליק על כתם שמן על רצפת התחנה.

התובע צרף לכתב התביעה חוות דעת של מומחה מטעמו, אשר קבע כי נותרה לו נכות בשיעור של 19%, בשל הגבלה בתנועות עמוד השדרה הגבי והמתני. הנתבעות הגישו חוות דעת של מומחה מטעמן, אשר קבע כי לתובע לא נותרה כל נכות.

לאור הפער בין קביעות המומחים מינה ביהמ"ש כמומחה מטעמו את פרופ' נורמן דורון (להלן: "המומחה"). בחוות דעתו קבע המומחה, כי לתובע לא נותרה נכות כתוצאה מהתאונה.

3. על פי המפורט בחוות הדעת, בסמוך לאחר התאונה, עקב חשד לשבר בעמוד השדרה בוצעה בדיקת מיפוי עצמות, אשר הדגימה קליטה מוגברת בצלע מס' 11 מימין. התובע המשיך להתלונן על כאבים, ובשנת 2016 (כשלוש שנים לאחר התאונה) בוצעה בדיקת MRI אשר הדגימה תמט בגוף החוליות 11 D ו-9 D.

בבדיקה הקלינית התרשם המומחה משיתוף פעולה חלקי ומניסיון להאדרת הממצאים. עוד ציין המומחה בחוות דעתו, כי ממצאי בדיקת מיפוי העצם שבוצעה בסמוך לאחר התאונה מלמדים, כי מהות החבלה הייתה, ככל הנראה, שבר בצלע מס' 11; אלא שהבדיקה לא הצביעה על קליטה בגופי החוליות, ועל כן ניתן לקבוע כי לא הייתה טראומה משמעותית בגופי החוליות, ולא היה בהן שבר.

עוד ציין המומחה בחוות דעתו, כי הממצאים בבדיקה שבוצעה שלוש שנים מאוחר יותר, שהם ממצאי תמט בשתי חוליות, לא נראו בבדיקת CT שנעשתה חצי שנה לאחר התאונה, ולכן ניתן לקבוע כי לא היו קיימים לאחר התאונה.

נוסף על כך צוין בחוות הדעת, כי לתובע עבר של כאבי גב תחתון בעקבות תאונת דרכים שקרתה לו בשנת 2011.

בסיכומה של חוות הדעת קובע המומחה, כי התמט בחוליות שנראה בבדיקה מ-2016 אינו תוצאה של התאונה, משום שהוא לא נראה במיפוי העצמות ובבדיקת ה-CT, וכי לתובע לא נותרה נכות כתוצאה מהתאונה.

4. על פי בקשת התובע, נחקר המומחה על חוות דעתו. לאחר חקירתו הוגשה הבקשה שלפניי.

5. לטענת התובע, נתגלו סתירות בין תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה שנשאל לבין תשובותיו בחקירה הנגדית. בנושאים מסוימים מדובר בסתירות היורדות, לטענתו, לשורש העניין, ומהוות עילה לפסילת חוות הדעת.

כך, לטענת התובע, בעוד שבמסגרת שאלות ההבהרה השיב המומחה לשאלה אם יתכן שהיה לתובע שבר קל בחוליה אשר לא התבטא במיפוי עצמות שבוצע ביום שלאחר התאונה, כי "ברפואה הכל יתכן"; הרי שבחקירתו הנגדית אמר המומחה כי "מעל 95 אחוז כל שבר, גם אם הוא קטן, יופיע. יש מקרים מאוד נדירים שבהם לא מגלים שבר קטן" (עמ' 24 לפרוטוקול).

כך גם, לטענתו, כאשר נתבקש המומחה בחקירתו להשיב לשאלה האם במקרה שאין שבר יש בכך כדי לשלול קיומה של נכות, השיב המומחה כי הוא בוחן את שאלת הקשר הסיבתי; ואילו בחוות דעתו אין התייחסות לשאלת קיומו של קשר סיבתי, אלא התייחסות לתוצאות של בדיקת מיפוי העצם.

נוסף על כך טוען התובע, כי בחוות דעתו התייחס המומחה לבדיקת מיפוי העצם מיום 27.8.13 כאילו זו נערכה חצי שנה לאחר התאונה, כאשר למעשה בוצעה בדיקה זו למחרת התאונה. המומחה קבע בחוות דעתו כי הממצאים של תמט החוליות לא היו קיימים בבדיקה שבוצעה ביום 27.8.13 "כלומר, חצי שנה אחרי התאונה הנדונה, בדיקת ה-CT הייתה תקינה". בכך נפלה טעות בחוות הדעת.

בהמשך חקירתו הנגדית ציין המומחה, כי אמנם חלה טעות לגבי הקביעה שהבדיקה הנ"ל נעשתה חצי שנה לאחר התאונה, אולם הוא התייחס גם לבדיקת מיפוי עצם שבוצעה ביום 10.11.13, כלומר – חודשיים וחצי לאחר התאונה, כאשר בדיקה זו לא נזכרה כלל בחוות הדעת שלו, ולראשונה התייחס אליה המומחה במסגרת חקירתו הנגדית. לטענת התובע, תשובותיו של המומחה ביחס לשאלה מדוע לא אוזכר מסמך זה בחוות דעתו היו מתחמקות.

לטענת התובע, יש לפסול את חוות הדעת של המומחה ולמנות מומחה אחר, משום שאחרת עלול להיגרם לו עיוות דין.

6. הנתבעות מתנגדות לבקשת הפסילה, וטוענות כי לא עלה בידי התובע להצביע על טעות שנפלה במסקנות המומחה, על עיוות דין או על טעם אחר המצדיק את פסילת חוות הדעת.

הטעות היחידה שהתגלתה נוגעת למועד ביצוע בדיקת מיפוי העצם, כאשר המומחה יצא מנקודת הנחה כי זו בוצעה בחלוף חצי שנה, ולמעשה היא בוצעה למחרת התאונה. בכך אין כדי להביא לפסילת חוות הדעת, לאחר שהמומחה נחקר, נשאל גם על הטעות הזו והשיב תשובות מלאות.

בחוות הדעת לא נפל פגם היורד לשורש העניין, פגם המעיד על משוא פנים או דעה קדומה וכיוצא בזאת, ועל כן אין עילה לפסול אותה.

דיון והכרעה
8. כידוע, מומחה הממונה על ידי ביהמ"ש משמש כזרועו הארוכה, והנחת המוצא היא, כי הוא פועל במקצועיות, באופן הגון, בתום לב וללא משוא פנים (רע"א 9027/07 אריה חברה לביטוח בע"מ נ' בשאראת (30.12.07); רע"א 317/99 אלון נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (22.4.99) ).

פסילתו של מומחה שמונה על ידי ביהמ"ש, או של חוות דעתו, נעשית במקרים נדירים, שבהם עלול להיגרם לאחד הצדדים עיוות דין, או במקרים שבהם פעל המומחה בחוסר תום לב (רע"א 337/02 מזרחי נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"ד נו(4) 673, 678), או כאשר הפגם שנפל בהתנהלותו או בחוות דעתו יורד לשורש העניין (רע"א 1834/18 שירותי בריאות כללית נ' פלונית (3.5.18) ) . כך, למשל, קבע ביהמ"ש העליון, כי יש לפסול את חוות דעתו של מומחה, כאשר זו ניתנה מבלי שעמדה לנגד עיניו חוות דעת מטעם אחד הצדדים. נקבע, כי זהו פגם מהותי, היורד לשורש העניין, שכן מדובר למעשה בחוות דעת שניתנה על יסוד טענות אחד הצדדים בלבד, תוך פגיעה בזכות הטיעון של הצד האחר. פגם כזה לא ניתן לרפאו אלא בדרך של פסילת חוות הדעת ומינוי מומחה אחר.

9. לעומת פסילת חוות דעת, מינוי של מומחה נוסף – מבלי לפסול את חוות הדעת הקיימת – ייעשה במקרים נדירים, שבהם מתעוררים בלב השופט ספקות באשר ליכולתו להכריע בתיק על סמך חוות הדעת של המומחה שמינה, וכאשר חש ביהמ"ש כי נבצר ממנו להגיע לחקר האמת לגבי מצבו של הנפגע, בהסתמך אך ורק על חוות דעתו של המומחה שמינה. כך נפסק לעניין זה ברע"א 337/02 הנזכר לעיל:

"המומחה הרפואי משמש זרועו הארוכה של בית-המשפט לעניינים שברפואה. בתום המשפט נדרש השופט היושב לדין להכריע בתביעה בהסתמך על חוות-דעתו של המומחה הרפואי שמינה. על-כן בכל אותם מקרים שבהם חש השופט, לאחר שעיין בחוות-הדעת של המומחה הרפואי ובתשובותיו לשאלות ההבהרה ובמהלך החקירה הנגדית, כי נותרו בו ספקות, וכי הוא נזקק לחוות-דעת נוספת כדי שיוכל להגיע להחלטה מושכלת בשאלות הרפואיות המונחות לפתחו, רשאי הוא למנות מומחה רפואי נוסף. ודוק, מינוי שכזה לא ייעשה כדבר שבשגרה, אלא רק באותם המקרים שבהם תחושתו של השופט היושב לדין היא כי לא יהא בידו, או לא יהיה זה ראוי, להכריע במחלוקת שבהליך שבפניו בהסתמך על חוות-הדעת של המומחה הרפואי אשר מונה על-ידיו.

נתאר לעצמנו מקרה שבו בית-המשפט אינו מוצא לנכון לפסול מומחה רפואי שמונה על-ידיו, אך מתקיים אצלו חשש שבסופו של ההליך לא יוכל לסמוך על חוות-דעתו ולא יגיע לחקר השאלות הרפואיות שבפניו. התוצאה במקרה כזה תהיה שהתובע לא יוכיח את זכותו עקב התאונה, ועלול להיגרם לו עיוות דין. האם לא סביר שבמקרה כזה ימנה בית-המשפט מומחה נוסף, שאולי על-ידי שיחזק את דעת קודמו תתקבל אותה דעה על-ידי בית-המשפט, או שיחלוק על דעת המומחה הרפואי הראשון וישכנע את בית-המשפט בעדיפות חוות-דעתו על זו של המומחה הראשון? ..."

בהמשך לדברים אלו מביא ביהמ"ש העליון בעניין מזרחי דוגמאות למקרים שבהם יהא צורך במינוי של מומחה נוסף, למשל – כאשר קיימות גישות רפואיות שונות, ונמצא כי המומחה שמונה נסמך על אחת הגישות, שאינה הגישה הרווחת דווקא . דוגמה אחרת שהובאה היא, כאשר מתעורר ספק אם המומחה שמונה התייחס נכונה אל מהימנות תלונותיו של התובע.

ביהמ"ש הבהיר בעניין מזרחי כי אין הכרח בפסילת חוות הדעת הקיימת על מנת לסלול את הדרך למינוי של מומחה נוסף. די בכך שהתעורר בלב השופט ספק בדבר יכולתו להכריע על סמך חוות הדעת הקיימת, ובמקרה כזה ימונה מומחה נוסף, ויהא על ביהמ"ש להכריע בין חוות הדעת, במידת הצורך.

10. במקרה הנוכחי, לא מצאתי עילה להורות על פסילת חוות הדעת, שכן לא מצאתי כי נפל בחוות הדעת פגם מהותי, ודאי לא פגם היורד לשורש העניין.

אכן, מתברר מחקירתו הנגדית של המומחה, כי נפלה בחוות דעתו טעות, כאשר ציין כי בדיקת CT שנערכה חצי שנה אחרי התאונה הייתה תקינה. בחקירתו הנגדית אישר המומחה כי נפלה טעות בעניין זה, וכי הבדיקה שהתייחס אליה אכן נערכה יום למחרת התאונה, ולא בחלוף חצי שנה.

טעות זו אינה בבחינת פגם היורד לשורש העניין ומצדיק את פסילת חוות הדעת, במיוחד לאחר שחקירתו הנגדית של המומחה הבהירה, כי הטעות אינה מהותית, ואין לה נפקות לעניין מסקנותיו.

כך גם, העובדה שהתבררה בחקירה הנגדית, ולפיה המומחה הסתמך גם על בדיקת מיפוי עצם שנעשתה ביום 10.11.13, אף שבדיקה זו לא צוינה במסגרת המסמכים שצוינו בחוות הדעת, אינה בבחינת פגם היורד לשורש העניין. אכן, באופן רגיל נדרש המומחה לפרט בחוות דעתו את כל המסמכים ובדיקות העזר שעמדו לנגד עיניו בעת שנתן את חוות דעתו; אולם העובדה כי באופן מקרי הושמטה בדיקה אחת מרשימת המסמכים שבחוות הדעת אינה בבחינת פגם מהותי בחוות הדעת, המצדיק את פסילתה.

טענותיו של התובע לסתירות שנתגלו בין תשובותיו של המומחה בחקירה הנגדית לבין תשובותיו לשאלות ההבהרה, מעבר לכך שלא מצאתי בהן ממש, אינן מעידות על פגם מהותי, על חוסר אובייקטיביות או על משוא פנים מצדו של המומחה. כך גם הטענה בדבר מתן תשובות "מתחמקות" בחקירה הנגדית.

לאור הדברים האמורים לעיל, הבקשה לפסילת חוות הדעת נדחית.

11. אף לא מצאתי עילה להורות על מינוי מומחה נוסף, שכן לאחר שעיינתי היטב בחוות הדעת, בשאלות ההבהרה ובתשובות להן, ובחקירתו הנגדית של המומחה בביהמ"ש, השתכנעתי כי אוכל לסמוך ידיי על קביעות המומחה.

התובע ביקש לבסס מסקנה, כי יתכן שבדיקת מיפוי העצמות שנעשתה יום למחרת התאונה לא הראתה שבר בחוליה למרות שהשבר היה קיים , שכן השבר עשוי להתבטא בקליטה בבדיקת מיפוי עצם, לעתים, רק בחלוף 48 שעות או אף 72 שעות.

חקירת המומחה הבהירה, כי יש לדחות את טענת התובע לעניין זה. ראשית, המומחה לא הסכים כלל לקביעה כי לעתים חולפות 48 עד 72 שעות עד ששבר יתבטא בקליטה בבדיקת מיפוי עצ ם, ולא הובאה כל אסמכתא לקביעה זו; שנית, המומחה הבהיר כי בוצעה כאן למחרת התאונה בדיקת מיפוי עצם כולל CT, שזה המיפוי המדויק ביותר (עמ' 23 לפרוטוקול, שורה 23), ובכל זאת לא נמצא ממצא בחוליה, וכי המקרים שבהם שבר קיים לא ייראה בבדיקה כזו הם נדירים ביותר; שלישית, המומחה הבהיר בחקירתו, כי גם בדיקת מיפוי עצם שבוצעה בחלוף חודשיים וחצי מיום התאונה (בתאריך 10.11.13) הייתה תקינה, ומכאן נשללת האפשרות כי היה שבר בחוליה שלא נראה בבדיקה הראשונה ; ורביעית, המומחה הבהיר בחקירתו, כי אכן כיום ישנו ממצא של תמט בחוליה 11D, אלא שזהו ממצא ניווני, שאינו קשור לתאונה כלל, וכי אילו הייתה החוליה נפגעת בתאונה היה מצפה לראות בבדיקה ה-CT ממצא כל שהוא שיעיד על טראומה, כמו דם או בצקת (עמ' 26, שורה 1 ואילך).

סבורני כי חקירתו הנגדית של המומחה השלימה את חוות דעתו ואת תשובותיו לשאלות ההבהרה, באופן שלא נותר ספק כי המומחה ביצע את מלאכתו ביסודיות ובמקצועיות, ואין עילה להורות על מינויו של מומחה נוסף.

החקירה הבהירה, כי קביעתו של המומחה התבססה על בדיקת התובע, לצד עיון בבדיקות העזר שבוצעו, והסקת מסקנות על פי מיטב ניסיונו המקצועי. אלו הובילו את המומחה למסקנה, כי אף שהתובע סובל מבעיות גב שונות, אלו אינן תולדת התאונה, אלא תוצאה של מצב רפואי קודם וגילו של התובע. למעלה מהצורך אוסיף, כי אף שהמומחה ציין בחוות דעתו כי התרשם משיתוף פעולה חלקי ומהאדרת התלונות, הוברר מחקירתו הנגדית, שלא על כך התבססה קביעתו שלתובע לא נותרה נכות, אלא זו התבססה, כאמור, על ניתוח המסמכים הרפואיים והבדיקות שהונחו בפני המומחה, לצד הבדיקה הקלינית.

12. סוף דבר, הבקשה, על שני ראשיה – נדחית.

החלטתי שלא לעשות צו להוצאות בשלב זה, שכן בירור התובענה לקראת סיום, ושאלת ההוצאות תילקח בחשבון במסגרת פסק הדין.

13. סבורני כי ניתן להורות על הגשת סיכומים בתיק, שלאחריהם יינתן פסק הדין. עם זאת, ככל שמי מהצדדים מבקש להעיד עדים נוספים, יודיע על כך לביהמ"ש בתוך 30 יום וייקבע מועד להמשך שמיעת הראיות.

באין בקשה לקבוע ישיבת הוכחות נוספת, יינתן צו להגשת סיכומים בכתב.

המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.
ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ט, 11 יולי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: סלים חביש
נתבע: סונול ישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: