ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מדינת ישראל נגד אסף גבע :

לפני: כבוד השופטת דגית ויסמן

המאשימה:
מדינת ישראל

-
הנאשמים:

  1. אסף גבע
  2. מיכל גבע

החלטה

1. כנגד הנאשמים הוגש כתב אישום לפיו הואשמו בהעסקה במשותף של עובדת זרה והלנתה בביתם, שלא על פי היתר העסקה כדין. מדובר בעבירות לפי סעיף 2 (א)(1) ו-(2) לחוק עובדים זרים בצירוף סעיף 29 לחוק העונשין – מעסיקים בצוותא.

2. בתום שמיעת ראיות התביעה, הנאשמים טענו "אין להשיב לאשמה", לפי סעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב – 1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי). לטענת הנאשמים, קיים חוסר בהירות לגבי זהותה של העובדת שנמצאה בביתם ומשכך לא הוכח ולו לכאורה כי העסקתה היתה שלא כדין.

3. לאחר שקילת טענות הצדדים בעניין זה ועיון בכל הראיות שהוצגו לתיק עד כה, הגעתי לכלל מסקנה לפיה יש לדחות את הטענה. להלן יפורטו הנימוקים למסקנה זו.

4. בסעיף 158 לחוק סדר הדין הפלילי נקבע:

"נסתיימה פרשת התביעה ולא הוכחה האשמה אף לכאורה, יזכה בית המשפט את הנאשם – בין על פי טענת הנאשם ובין מיוזמתו – לאחר שנתן לתובע להשמיע את דברו בעניין...".

על פי ההלכה הפסוקה, "בית המשפט לא יטה אוזן קשבת לטענה שלפיה אין להשיב לאשמה אם הובאו ראיות בסיסיות, אם כי דלות, להוכחת יסודותיה של העבירה שפרטיה הובאו בכתב האישום". (ע"פ 732/76 מדינת ישראל נ' כחלון, פ"ד לב (1) 170 (1977); ע"פ 141/84 מדינת ישראל נ' טובול, פ"ד לט (3) 606,596 (1985)).

על יסוד פסיקה זו, בבוא בית הדין לבחון אם יש לזכות את הנאשמים בטרם הציגו את ראיותיהם, נבחנת השאלה האם הציגה התביעה מערכת ראיות ראשונית, בסיסית, להוכחת אשמת הנאשם. כאשר אין בראיות התביעה כדי לבסס הרשעה, אפילו יינתן בהן מלוא האמון ויוענק להן מלוא המשקל הראייתי, אין לדרוש מהנאשם להתגונן, ויש לזכותו בשלב זה (ר' גם יעקב קדמי, על סדר הדין בפלילים, תשס"ט – 2009, חלק שני, כרך א', 1446).

5. על פי כתב האישום המתוקן, ביום 22/8/16 במסגרת ביקורת שערכו מפקחי רשות האוכלוסים וההגירה, נמצאה בביתם של הנאשמים עובדת שפרטיה הם: Coffi Mary, מס' דרכון 09as06023/0, אזרחות – גאנה.

נטען כי העובדת החזיקה באשרת עבודה מסוג ס'2(א)5 אשר תוקפה פג בתאריך 6/9/11.

כן נטען כי הנאשמים העסיקו בצוותא את העובדת בעבודות משק בית שלא על פי היתר כדין במשך כ-5 שנים.

6. על פי העובדות העולות מחומר הראיות, הנאשמים הם בעל ואשה אשר במועדים הרלוונטיים לכתב האישום החזיקו והשתמשו בנכס ברחוב ברנשטיין כהן 30 ברמת השרון.

על פי דו"ח הפעולה (ת/1), ביום 22/8/16 נערכה בנכס ביקורת של מפקחי רשות האוכלוסין וההגירה, בהתאם לצו כניסה מבית משפט ונמצאה בו עובדת אשר אינה אזרחית ישראלית.

העובדת התבקשה להציג מסמך מזהה וטענה שדרכונה נמצא בתל אביב והציגה כרטיס קופת חולים (ת/8).

הפרטים הרשומים על גבי כרטיס קופת החולים שהוצג:
Janet Kofi
H0914178
מס' זיהוי 7470036535-1

7. הנאשמים נחקרו על ידי מפקחי רשות האוכלוסין וההגירה תחת אזהרה וזיהו את העובדת בשם ז'נט קופי כעובדת משק בית בביתם (ת/6 ו –ת/7).

8. בהתייחס לזיהוי העובדת נרשם בדו"ח הפעולה כך –
"בוצע ניסיון לאתר את הנתינה בעלת חזות אפריקאית במערכת האביב של משרד הפנים ע"י ממונה ביקורת ברק בראל אך ללא הצלחה משכך הודעתי לנתינה בשפה האנגלית אותה היא דוברת שעליה להילוות עימי למתקן האכיפה לצורך זיהוי ובירור מעמדה בישראל... הגענו למתקן האכיפה ברחוב תובל 3 ת"א שי ביצע איתור במערכת הביומטרית לאיתור הנתינה בעלת חזות אפריקאית וזו נמצאה לאחר מכן בוצע הצלבה של הפרטים במערכת אביב ע"י לירן וזאת אותרה להלן פרטיה:
Mari Coffi מס' דרכון 09as06023 שוהה בישראל ללא אשרה בתוקף משכך הנתינה הובא בפני ממונה ביקורת גבולות לעריכת שימוע ובירור מעמדה בישראל".

המאשימה הגישה לתיק רשימת עובדים ותעודת עובד ציבור ביחס לפרטי העובדת (ת/3 ו- ת/4) ותמונות שצולמו במועד הביקורת (ת/10).

9. לטענת הנאשמים, העובדת שנמצאה בביתם זוהתה כ"ז'נט" ולא כ"מארי", כפי ש צוין בכתב האישום. עוד נטען כי אין כל ראיה קבילה לכך שהנאשמים העסיקו את העובדת שפרטיה מופיעים בכתב האישום ומנגד לא הוכח כי העובדת אשר נמצאה בביתם הועסקה ללא אשרת עבודה בתוקף.

10. מטעם המאשימה העידו מפקחים ברשות האוכלוסין וההגירה: מר יאיר וקנין ומר ערן הרשקוביץ , וכן פקח אכיפה וחוקר מעסיקים וממונה ביקורת גבולות, מר לירן שמעון.

מר יאיר וקנין, אשר נכח בביקורת וערך את דו"ח הפעולה , נשאל אם על פי התמונות שצולמו במקום הביקורת הוא מזהה את העובדת שזוהתה בבדיקה הביומטרית , והשיב "כן. אבל לא על ידי. אלא על ידי ראש הצוות."

בהמשך העיד כי הוא יודע לומר שמר שי בראל ביצע את הבדיקה הביומטרית כיוון שהיה לידו. לטענתו "לכל אחד יש תפקיד. אני כתבתי את הדוח והוא בצע לידי את הבדיקה במחשב".

מר שי בראל אשר ערך בעצמו את הזיהוי הביומטרי לא העיד מטעם המאשימה.

מר לירן שמעון אשר חקר את הנאשם, אישר כי חקר את הנאשם באזהרה בהתייחס לעובדת ששמה ז'נט, למרות שברשימת העובדים שמילא (ת/4) נרשם שם אחר. לטענתו –

"התיק חקירה זה נעשה בשטח בעתם בבית העסק. רשימת העובדים נעשית במשרד. לאחר שאנו מסיימים את העבודה בשטח מגיעים למשרד וממלאים את רשימת העובדים. אני מניח ששם העובדים מגיע ממערכת אביב. לכן השם שכתוב כנראה נגזר ממערכת אביב".

עוד טען כי יכול להיות שיש לעובדת שם אמצעי וכי "צריך לבדוק מה מצוין במערכת אביב".

מר הרשקוביץ, אשר חקר את הנאשמת , אישר אף הוא כי הנאשמת התייחסה בחקירתה לעובדת ששמה ז'נט. לטענתו "קורה הרבה שלעובדים יש כינוי אחד והשם הרשמי שלהם הוא שונה..."

העד אישר כי לא ביצע השוואה בין כרטיס קופ"ח שהוצג לבין הביומטרי.

11. בדיון הציג ב"כ הנאשמים צילום דרכון לגביו נטען כי נמסר לו על ידי ב"כ המאשימה במסגרת בקשתו לקבל חומרי חקירה. נטען כי השם המופיע בדרכון הוא ז'נט קופי ומספר הדרכון שונה ממספר הדרכון אשר צוין בכתב האישום.

ב"כ המאשימה הבהיר כי צילום הדרכון צורף לפרוטוקול הדיון שנערך בעניינה של העובדת.

ב"כ הנאשמים התנגד לבקשת המדינה לזמן את מי שערך את חקירתה של העובדת על כן הפרוטוקול וצילום הדרכון לא הוצגו בהליך ואינם חלק מחומר הראיות.

12. ב"כ המאשימה הפנה למכתב ששלח הנאשם ליחידת האכיפה למעסיקים מיום 1/9/14 (ת/5) אליו צורפו:

א. מסמכים מאת "הראל חברה לביטוח" המעידים על עריכת ביטוח רפואי לעובדת שפרטיה: Kofi Janet, תאריך לידה: 4/4/1976 מספר דרכון: 00H0914178;

ב. מכתב מאת משרד הפנים, רשות האוכלוסין וההגירה – יחידת המסתננים ומעברי הגבול שכותרתו "כתב הגנה" המאשר כי אוחז כתב ההגנה הגיש בקשה למקלט במדינת ישראל. בראש המכתב צוינו פרטים אלה:
"שם פרטי: Mari
שם משפחה: Koffi
נתינות: גאנה"

בכתב יד נרשם: 09as06023"".

ג. צילומי אשרות שהונפקו לפי ס' 2(א)5 לחוק הכניסה לישראל, בתוקף עד 6/9/11. על גבי האשרות, הנושאות תמונה, נרשמו פרטים מזהים אלה:

"שם משפחה Coffi
שם פרטי Mari
מספר דרכון 09as06023"

13. הנאשם ציין במכתבו, בהתייחס למסמכים אלה כך:

"במהלך הפשיטה על הבית הסברתי לחוקר כי בתהליך הראיון הראשוני הגיעה העובדת עם אישורים של היחידה לטיפול במבקשי מקלט, בצירוף ניירת מעו"ד שטיפל עבורה בבקשה, המראה כי היא נמצאת בתהליך לקבלת מקלט בארץ. הניירת היתה רשמית עם חותמות וחתימות ולכן היא נראתה לנו כעובדת חוקית כמו כן העובדת נהגה להסתובב ברמת השרון ותל אביב ובכל פעם שעצרו אותה היא הראתה לשוטרים את הניירת ואלו לא עיכבו אותה בכלל.
לאחר חיפושים הצלחתי למצוא חלק מהחומר שהיא הראתה לי והוא מצורף גם כן".

14. ב"כ הנאשמים טען כי מסמכים אלה אינם מעידים על כך שהנאשם העסיק את העובדת ששמה מופיע על גביהם. טענה זו מעוררת קושי.

הנאשם בעצמו ציין כי המסמכים הוצגו על ידי העובדת טרם תחילת העסקתה בביתם של הנאשמים, כמסמכים השייכים לה.

ראיות אלה קושרות בין העובדת שנמצאה בביתם של הנאשמים לבין פרטי העובדת המופיעים בכתב האישום ומהוות חיזוק לעדויות התביעה מהן עולה לכאורה כי המערכת הביומטרית זיהתה את העובדת כבעלת השם ומספר הדרכון שנרשמו בכתב האישום.

14. לא נעלם מעיני כי השם הפרטי ומספר הדרכון שצוינו על גבי כרטיס קופת החולים שהציגה העובדת ועל גבי מסמכי חברת הביטוח אינם תואמים את פרטי העובדת כפי שצויינו בתעודת עובד הציבור ובכתב האישום.

אלא שבעניין זה יש לתת משקל לעובדה שאין מדובר במסמכים רשמיים של משרד הפנים הנתמכים בתעודת עובד ציבור, ומדובר במסמכים שהונפקו על ידי גופים פרטיים. באחד ממסמכי הביטוח אף נרשם "פיליפינים" תחת "Country of Citizenship", וברי שמדובר בעובדה שגויה, שהרי אין חולק שמוצאה של העובדת אינו פיליפיני.

(יוער כי גם אם יש מקום לטענה כי קופ"ח אינה גוף פרטי, יש לראות בה ככזו בהקשר של הדיון כאן, העוסק באישום פלילי וברישום של זהות הנכנסים לישראל).

15. בשלב זה של הדיון, אין די בכך שהשם הפרטי של העובדת, כפי שהיה ידוע לנאשמים, שונה מהשם המופיע במשרד הפנים, על מנת לקבוע כי המאשימה לא עמדה בנטל ההוכחה הראשוני המוטל עליה בנוגע לזהות העובדת.

16. הנאשמים טענו בנוסף, כי המסמכים שהוצגו במסגרת מכתב הנאשם (ת/5) אינם מהווים ראיות כנגד הנאשמת, אלא לכל היותר לגבי הנאשם. אין מקום לקבל טענה זו.

הראיות שהוצגו מעידות על העסקתה של העובדת שפרטיה נרשמו בכתב האישום בביתם של הנאשמים.

על פי החזקה העובדתית שנקבעה בפסיקה, כאשר אדם נמצא מבצע עבודה באתר מסוים, והעבודה שהינו מבצע נחוצה למי שמחזיק אותה עת באתר - ניתן להסיק כי קיים קשר של יחסי עובד - מעסיק בין מבצע העבודה לבין המחזיק באתר, אלא אם יוכח אחרת ( ע"פ ( ארצי) 34770-05-10 שרשבסקי - מדינת ישראל, 6.10.11; ע"פ ( ארצי) 29340-12-10 קובי שי - מדינת ישראל, 3.11.11).

חזקה זו יושמה בבית הדין הארצי בהתייחס להעסקה במשק בית, והובהר כי בהיעדר ראיה לסתור, היא חלה על שני בני הזוג המתגוררים בנכס ( ע"פ ( ארצי) 34795-06-16 מדינת ישראל - גלפנד, מיום 7.2.17 ).

17. סיכומו של דבר – המאשימה עמדה בנטל ההוכחה הראשוני המוטל עליה לצורך הוכחה לכאורה של יסודות העבירה. על כן הבקשה נדחית.

18. עדויות הגנה ישמעו ביום 24.9.19 בשעה 11:30.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ט, (11 יולי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: מדינת ישראל
נתבע: אסף גבע
שופט :
עורכי דין: