ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין לינדה סולימן נגד נטלי פוגל :

בפני כבוד ה שופט עמית יובל שדמי

התובעת:
לינדה סולימן

נגד

הנתבעת:
נטלי פוגל ת.ז XXXXXX934

פסק דין

התובעת מספר שהיא מתגוררת בדירה בבית משותף בעפולה, וכשנה לפני הגשת התביעה עברה הנתבעת להתגורר בשכנות לה באותו בניין.

התובעת טוענת שהנתבעת מציקה לה, ביריקות, בתנועות לא נעימות וכדומה.

התובעת טוענת שהנתבעת קרעה את רשת דלת דירתה ואף הציגה צו הרחקה לנתבעת מבית המשפט ובנוסף התלוננה על התנהגות הנתבעת במשטרה.

התובעת טענה שנפלה ושברה את ידה משום שהנתבעת הבהילה אותה.

היא מוסיפה שהנתבעת יושבת פעמים רבות על כיסא גלגלים, במסדרון המוליך לדירת התובעת , וחוסמת בכוונה את דרכה של התובעת ודרכם של בני משפחתה לדירתם .

התובעת מבקשת פיצוי כספי על עוגמת הנפש ועל הפגיעה הפיזית שנגרמה לה עקב התנהגות הנתבעת.

הנתבעת טענה להגנתה , שלא פגעה כלל בתובעת או ברכושה.

היא מציינת שהינה אישה חירשת ואילמת, והיא מתניידת על כיסא גלגלים ומתגוררת עם בנה שמטפל בה.

הנתבעת טוענת שהתובעת מציקה לה, יורקת עליה, מקללת אותה ולועגת לה, מסיתה את שאר השכנים נגדה והשתלטה על חבלי הכביסה של הנתבעת.

הנתבעת מפנה לכך, שבמסמך הרפואי בעניין הפגיעה בידה של התובעת, נאמר מפיה שהיא "התעייפה, הסתחררה, מעדה ונחבלה ביד ימין" .

לדיון הראשון לא הופיעה הנתבעת.

בדיון השני הופיעו הצדדים בליווי בנותיהן.

לא למותר לציין ששתי הבנות הרשימו אותי כנשים חיוביות ביותר ויש לקוות שהן תעש ינה את הדרוש על מנת להשכין שלום בין האימהות.

בעיקרו של דבר אני מאמין לטענותיה של התובעת על כך שהנתבעת מציקה לה באמצעים שונים כגון: הקמת רעש בקרבת דירת התובעת, חסימת הדרך לתובעת ונכדיה, יריקות וכד'.

כך בוודאי כשדברי התובעת נתמכים בעדות בתה – שלהבת. שלהבת תמכה בגרסת אמה מידיעה אישית והייתה נאמנה לאמת.
בתה של הנתבעת שגם היא נאמנה לאמת, מגיעה למקום לעתים רחוקות ואינה יודעת באופן אישי את העובדות.
בן הנתבעת המתגורר עמה לא בא להעיד ונסיבה זו שוקלת נגד הנתבעת.

הבת שלהבת סיפרה כיצד ניסו היא והתובעת למצות הליכי גישור עם הנתבעת ללא שיתוף פעולה מהצד השני.

על טענת התובעת לפיה הנתבעת אחראית לנפילתה ולשבר בידה, לא ניתן לסמוך לאור המצוטט מפיה במסמך הרפואי, כאמור לעיל.

לשתי הנשים בעיות רפואיות קשות, ואין לשלול את האפשרות שהתנהגות הנתבעת נובעת ממצוקתה עקב מצבה הרפואי הקשה, לרבות חירשותה.

עם זאת, אין לקבל את התנהגות הנתבעת כלפי התובעת.

לאחר הדיון ביקרתי במקום ובחנתי את הגשר דרכו נכנסים לפרוזדור של הבניין בקומה הרלוונטית.
לא מצאתי הצדקה לכך שהנתבעת בשבתה בכיסא גלגלים, תפריע לתובעת ובני משפחתה לעבור לדירתם, ובוודאי שאין כל הצדקה לכך שהנתבעת תציק לתובעת ובני המשפחה במעברם או לכך שהיא משמיעה רעש בקרבת דירת התובעת.

בנסיבות העניין החלטתי להסתפק בפיצוי סמלי של הנתבעת לתובעת בסך 1,000 ₪, אך על הנתבעת להבין, שאם תמשיך חלילה בהתנהגותה כי אז תשלם פיצוי אמ תי וריאלי על הנזקים שהיא גורמת לתובעת במישור עוגמת הנפש.

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת בתוך 30 יום סך של 1,000 ₪ בצירוף הוצאות בסך 500 ₪, שאם לא כן יישאו הסכומים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד לתשלום המלא בפועל.

המזכירות תעביר העתק מפסק דין זה לידי הצדדים, אשר רשאים לבקש רשות ערעור מבית המשפט המחוזי בנצרת בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין לידיהם.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ט, 11 יולי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: לינדה סולימן
נתבע: נטלי פוגל
שופט :
עורכי דין: