ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אייל ג'אנם נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופטת רויטל טרנר
נציג ציבור (עובדים): גב' ויולט ח'ורי
נציג ציבור (מעסיקים): מר אריה להב

התובע
אייל ג'אנם
ע"י ב"כ: עו"ד רביע ג'השאן

-

הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד עדי עינב-גולן

פסק דין

1. לפנינו תביעה להכרה במחלת הסוכרת ממנה סובל התובע, כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה, בהתאם להוראות סעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה-1995 (להלן: החוק).

2. התובע עבד כפועל ייצור במפעל תדיר-גן מוצרים מדויקים בע"מ, מיום 10.7.2011 ועד ליום 30.9.2015.

3. במהלך כל תקופת עבודתו של התובע במפעל, עבד במתכונת של משמרות באופן הבא: שבוע משמרות בוקר ( א'-ו'), מהשעה 7:00 עד השעה 19:00, ובשבוע העוקב (החל ממוצאי שבת עד שישי בבוקר) משמרות לילה מהשעה 19:00 ועד השעה 7:00, וחוזר חלילה. במהלך המשמרת ניתנו לתובע שתי הפסקות: הראשונה בת חצי שעה, ניתנה לאחר כחמש שעות של עבודה, והשנייה בת רבע שעה, וניתנה לאחר כשעתיים נוספות של עבודה.

4. במסגרת עבודתו של התובע, שהתבצעה בעמידה, נדרש התובע לבצע פעולות השחזה בחלק שנפלט ממכונת ייצור חלקים של מנועי רכב, עליה עבד, בכל כ- 30-90 שניות ( קיימת מחלוקת עובדתית על אופן העבודה, על משך הזמן לפליטת חלק מהמכונה, האם המכונה פולטת עשן ואבק, האם התובע עבד תחת לחץ וכו').

5. במחצית שנת 2014 לערך, גילה התובע כי הוא סובל מסוכרת, וזאת לאחר שעשה בדיקות דם בשל חולשה וכאבים שחש בגופו וברגליו וכן טשטוש ראיה, כאשר בחלוף הזמן מצבו החמיר ואף הוא החל לסבול מבעיות שונות, לרבות בעיות ראיה ובעיות נפשיות. לתובע נקבעו 60% נכות כללית בשל מחלת הס וכרת.

6. ביום 1.10.2016 הגיש התובע לנתבע תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה בשל מחלת הסוכרת.

7. תביעתו של התובע נדחתה על ידי הנתבע, ביום 23.11.2016, בטענה כי מבחינה רפואית לא הוכח קשר סיבתי בין מחלתו של התובע לבין תנאי העבודה, וכן משום שמחלתו התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבע י שאינו קשור לתנאי העבודה, ומכאן התביעה שלפנינו.

8. ביום 29.1.2018 התקיים דיון מוקדם, ולאחריו הוגשו תצהירים. התובע הגיש תצהיר עדות ראשית מטעמו וכן תצהירים מטעם מר תימור בדר ומר מורן מועדי אשר עבדו יחד עמו, וכן הג יש התובע חוות דעתו רפואית של פרופ' נעים שחאדה. הנתבע הגיש מטעמו את הודעת התובע כפי שנגבתה על ידו ואת הודעתו של מר חן ראובן, אשר שימש כמנהלו של התובע , וכן ה גיש הנתבע סרטון שצולם במקום עבודתו של התובע. ביום 12.11.2018 התקיימה ישיבת הוכחות, ובפתח הישיבה הודיעו הצדדים כי הם מצמצמים את המחלוקת לשאלה משפטית בלבד: האם עבודתו של התובע במשמרות מקימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה . משכך התייתר הצורך לחקור את המצהירים, והצדדים הג ישו סיכומים בכתב.

תמצית טענות הצדדים

9. לטענת התובע, מתכונת עבודתו במשמרות לילה שיבשה את השעון הביולוגי שלו והביאה להופעתה של מחלת הס וכרת, ומשכך יש להכיר בה כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה. התובע מצהיר כי עובר לתחילת עבודתו מצבו הבריאותי היה תקין והוא לא סבל מסוכרת.

10. במסגרת סיכומיו מפנה התובע ל ב"ל (ב"ש) 47261-01-16 יצחק מקס נ' המוסד לביטוח לאומי, מיום 23.7.2018 (להלן: פרשת מקס), כדו גמא למקרה בו הכירו בעבודה במשמרות כמקימה תשתית עובדתית להכרה במחלת הסוכרת כפגיעה בעבודה על דרך המיקרוטראומה. בנוסף, מפנה התובע לב"ל (ב"ש) 26739-02-10 גרמן שגבייב נ' המוסד לביטוח לאומי , מיום 23.9.2014 (להלן: פרשת שגבייב), כדוגמא ל מקרה בו נתן הנתבע הסכמתו להכיר בעבודה במשמרות לילה כמקימה תשתית עובדתית למיקרוטראומה, כאשר לטענת התובע ההסכמה שניתנה היא הסכמה עקרונית ורוחבית והנתבע לא יכול ליתן הסכמתו בתיק אחד ולחזור בו מהסכמתו בתיק אחר.

11. מנגד, טוען הנתבע בסיכומיו, כפי ש טען גם בעבר במסגרת עב"ל (ארצי) 14177-01-17, אלעד תומר נ' המוסד לביטוח לאומי , מיום 24.7.2018, כי אין להכיר בעבודה במשמרות לכשעצמה כמקימה תשתית עובדתית להכרה בליקוי כפגיעה בעבודה, משום שהיא אינה עונה על הכללים הברורים אשר נקבעו בפסיקה ליישומה של תורת המיקרוטראומה. הכרה כזו תביא להרחבת גדריה של המיקרוטראומה, מעבר לנדרש, ולא ראוי כי הרחבה כאמור תעשה על ידי בית הדין. בנוסף התייחס הנתבע לפרשת שגבייב, אלי ה הפנה התובע , וציין כי באותו מקרה הוסכם למנות מומחה בשל מקרה חריג של העסקה בלילה בניגוד לחוק, ואין להסכ מות במקרים חריגים כדי להשפיע על הכלל.

12. לאחר הגשת סיכומי הצדדים, ולאור בקשת הנתבע, ניתנה החלטה לפיה יעוכב מתן פסק הדין עד להכרעה בתיק עב"ל (ארצי) 29129-06-18 אברהם בנימין נ' המוסד לביטוח לאומי (להלן : פרשת בנימין). לאחר שניתן פסק הדין ביום 6.5.2019, ניתנה האפשרות לצדדים להשלים את טיעוניהם. התובע בחר שלא להגיש טיעונים משלימים (וזאת למרות שהחלטות בית הדין מיום 6.5.2019 ומיום 17.6.2019 נצפו על ידו). הנתבע הגיש טיעונים משלימים וטען כי משדחה בית הדין הארצי את הטענה כי עבודת משמרות כלשעצמה מבססת תשתית עובדתית למיקרוטראומה, הרי שיש לאמץ קביעה זו גם בתיק דנן ולדחות את התביעה .

מסגרת נורמטיבית

13. סעיף 79 לחוק מגדיר פגיעה בעבודה כתאונה בעבודה או כמחלת מקצוע. בתי הדין הרחיבו את ההכרה באירוע כפגיעה בעבודה גם לפי תורת המיקרוטראומה. בהתאם לסעיף 79 לחוק מחלת מקצוע הינה: "מחלה שנקבעה כמחלת מקצוע בתקנות לפי סעיף 85 והוא חלה בה, בהיותה קבועה כמחלת מקצוע, עקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי - עקב עיסוקו במשלח ידו".
מחלת הסוכרת לא נקבעה בתקנות כמחלת מקצוע.

14. באשר לתורת המיקרוטראומה, מטרתה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק בנוגע למחלות מקצוע שונות שלא נכללו בתקנות. תורת המיקרוטראומה נועדה ליתן מענה למבוטחים בגין פגיעה מהעבודה אשר אינה מחלת מקצוע ואינה תאונת עבודה במובן השגור, כאשר בהתאם להלכה יש לפרשה בצמצום (עב"ל (ארצי) 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר נוח , מיום 22.12.2014 (להלן: פרשת נוח)).

15. כדי לזכות בהכרה כנפגע עבודה על דרך המיקרוטראומה יש להוכיח 3 יסודות: "הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; והשלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה - יועץ רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (היסוד השלישי)" (פרשת נוח).

16. למעשה, במסגרת הכרה בליקוי על דרך המיקרוטראומה, הוכחת התנאי הראשון - "תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות" הוא תנאי סף הכרחי אשר כל עוד לא הוכח, לא ניתן לעבור לבחינת שני היסודות הבאים. לצורך כך, יש להראות "קיומן של תנועות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר בלתי הדיר, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומו הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. הדוגמא המובאת בדרך כלל להמחשת אופן קרות הנזק האמור הינה של טיפות מים המחוררות חור באבן שהן פוגעות בה" (עב"ל (ארצי) 313/97 המוסד לביטוח לאומי נ' אשר יניב , מיום 2.11.1999 (להלן: פרשת יניב)). התנועות החוזרות אינן חייבות להיות זהות באופן מוחלט אלא "דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר" (פרשת יניב). בנוסף, התנועות החוזרות אינן חייבות להופיע בתדירות קבועה וסדורה אלא בתכיפות מספיקה ליצירת הנזק "תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (פרשת יניב).

17. כמו כן, ככל שניתן לבודד את התנועות החוזרות ונשנות אצל המבוטח מתוך מכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו, גם אם תדירותן אינה באופן רצוף קיימת אפשרות להוכחת תשתית עובדתית למיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 465/07 עופר יהודאי נ' המוסד לביטוח לאומי , מיום 20.12.2007), וכן במקרה של עבודה מגוונת שבה ניתן לאבחן ולבודד תנועת גוף של מבוטח המבוצעת ברצף על פני פרק זמן משמעותי, עשויה לקום תשתית עובדתית מספקת לעילת המיקרוטראומה (עב"ל (ארצי) 90/06 אמנון כובש - המוסד לביטוח לאומי , מיום 17.08.2006) אך עדיין "על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פני פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע" (פרשת יניב).

18. בכל הנוגע למחלת הסכרת, הלכה פסוקה היא כי אין להכיר במחלת סוכרת שהופיע על רקע של מתח מתמשך בעבודה, כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה: דב"ע נג/228-0 גד אלזם - המוסד לביטוח לאומי, מיום 1.12.1994, "מתח ממושך אינו נחשב כגורם לתאונות עבודה זעירות, כאשר אין יכולת להפריד אותו לגורמי תאונה זעירים". וכן: "הכלל הוא, כי "מתח נפשי ממושך או מתמיד (stress) אינו רצף של אירועים שניתן להגדירם כפגיעות זעירות ומצטברות" (ראה דב"ע לה/0-60 [2], ודב"ע מז/0-98 אוחנה – המוסד לביטוח לאומי לא פורסם) והמקורות שהובאו שם. על כן, בהעדר אירוע מסוים, שניתן לקשור להופעת מחלת הסכרת, אין "ראיה ראשונה" לתאונת עבודה. כמו כן, המתח שהיה מנת חלקו של המערער בעבודתו הרגילה, וכן המתח המוגבר בתקופה שבה היו בעיות הקשורות לממונה עליו, אינם יכולים להיחשב כגורמי פגיעות זעירות חוזרות ונשנות", וכן: " לא הובאה לפנינו פסיקה על-פיה התמנה מומחה יועץ רפואי במקרה של קשר בין מחלת הסכרת לבין מתח מתמשך, ללא סיפור של אירוע חריג בסמוך להופעת המחלה. נוסיף, כי מינוי מומחה במקרה כזה נוגד את הפסיקה על-פיה מתח מתמשך אינו יכול להיות תאונת עבודה". בתי הדין חזרו על הלכה זו אף בפסיקה מאוחרת, ראו פס"ד עב"ל 288/03 חיה הר צבי נ' המוסד לביטוח לאומי , מיום 23.12.2004, וכן עב"ל 402/09 גבריאל פרידמן נ' המוסד לביטוח לאומי , מיום 15.2.2010.

19. בפרשת בנימין, נדרש בית הדין הארצי לבחון את השאלה האם עבודה במשמרות מתחלפות כשלעצמה , המובילה למחלת הסוכרת, יכולה לבסס תשתית עובדתית מתאימה למיקרוטראומה. תשובתו של בית הדין הינה בשלילה, וזאת משני טעמים – מהותה של עילת המיקרוטר אומה והזהירות המתבקשת מהרחבתה של עילת המיקרוטראומה – כמפורט כדלקמן:

"הראשון, מהותה של עילת המיקרוטראומה. כאמור, עילת המיקרוטראומה באה למלא חלל ריק שהותיר המחוקק, כאשר לא כלל ברשימת "מחלות המקצוע" מחלות שונות שהתפתחו לאורך זמן עקב תנאי העבודה. הגם ש"נפשה" של העילה במחלות המקצוע, הרי שהיא "נטועה", כאמור לעיל, במונח "תאונת עבודה". כפועל יוצא, לא כל פגיעה גופנית שיסודה בעבודה תוכל לחסות תחת עילת המיקרוטראומה. כך נפסק לעניין מתח מתמשך בעבודה וכך נפסק לעניין נזק גופני בשל עבודה ב"תנוחה".
השני, הזהירות המתבקשת מהרחבתה של עילת המיקרוטראומה. בהיות עילת המיקרוטראומה יציר הפסיקה, יש להיזהר מלהפכה למנגנון המשלים את כל הפער שבין "תאונת העבודה" ל"מחלת המקצוע". לא אחת נפסק כי פריצת גדרי עילת המיקרוטראומה תיתכן רק בהתערבותו של המחוקק "שייתן שימת ליבו גם להיבט הביטוחי לרבות תשלום דמי הביטוח שהם מקור המימון לפגיעות בעבודה ולגמלאות המשתלמות לגביהן" .
מהשילוב של הטעמים הנ"ל עולה כי לא ניתן לראות בעבודת משמרות מתחלפות של המערער כמקימה תשתית למיקרוטראומה. יסוד "התאונה" חסר. עצם ביצוע העבודה בשעות עבודתו הרגילות של המערער אינו עונה על יסוד המונח "תאונה" על רכיבי המסוימות והפתאומיות שבו, בדיוק כפי שמתח מתמשך או תנוחה אינם עונים על יסוד ה"תאונה". ....במקרה של עבודת משמרות לא ניתן להצביע על גורם – בין אם חיצוני ובין אם בגוף המבוטח - "הפוגע" בגוף. מכאן, שגם בהינתן כי עבודת משמרות מתחלפות גורמת לנזק פיזיולוגי ...לא ניתן לראות בעצם העבודה במשמרות מתחלפות כמקימה את יסוד ה"תאונה". יש להיזהר ממצב שבו עצם הנזק הגופני, גם אם הוא נזק זעיר (מיקרו) המצטבר לכדי נזק ממשי (מקרו), יוביל לתוצאה משפטית שלפיה תנאי העבודה שגרמו לפי הנטען לנזקים הזעירים שהצטברו, ייחשבו לכשעצמם כמקיימים את יסוד ה"תאונה". במקרה שכזה יתהפכו היוצרות ותחת לאתר "תאונות" שגרמו לנזק נהפוך את הנזק הגופני לתאונה ונמצא מניחים את אשר צריך להוכיח. כפועל יוצא, כל מחלת מקצוע, גם אם אינה מנויה ברשימת מחלות המקצוע מכוחו של החוק, תיחשב כבאה בגדרה של עילת המיקרוטראומה. כך למשל, מתח מתמשך אשר יוצר פגיעות זעירות במנגנונים הביולוגיים עשוי להיות מוכר כתשתית עובדתית מתאימה לעילה זו. הוא הדין לגבי "תנוחה". ברי שלא לתוצאה זו כוונה עילת המיקרוטראומה. ....".

דיון והכרעה

20. לאחר שבחנו את טענות הצדדים ועיינו בכלל המסמכים בתיק, הגענו לכלל מסקנה כי דין התביעה להידחות.

21. התובע טוען כי העסקתו במשמרות שיבשה את השעון הביולוגי שלו והביאה להופעתה והחמרתה של מחלת הסוכרת. התובע תומך טענתו בחוות דעתו של פרופ ' שחאדה שמציין כי "סוג זה של עבודה גורם למבצעה תחושה של מתח מתמשך ושיבוש בשעון הביולוגי של הגוף על כל המשתמע מכך ". עוד ציין המומחה כי: "ידוע בספרות הרפואית כי עבודה במשמרות מתחלפות (יום וליל) משבשת את השעון הביולוגי של הגוף דבר הפוגע בהפרשה היומית בהורמונים השונים, פוגע באיכות השינה ומעלה את הסיכון להשמנה ולהתפתחות מחלת הסכרת. יתר על כן, עבודה במשמרות יום ולילה מקשה מאוד על קבלת תזונה נכונה ומתאימה ועל מתן תרופה מסודרת, אי לכך האיזון המטאבולי של חולים אלה אינו משביע רצון בדרך כלל ", וכן: " המצב הנפשי הקשה והעבודה במשמרות יום ולילה תרמו רבות לחוסר איזון בולט במדדי איזון הסוכרת עם ערכי סוכר גבוהים רוב הזמן. חוסר האיזון הקיצוני נתן אותותיו בגופו של החולה והוא פיתח במוקדם מאוד סיבוכים קשים של מחלת הסכרת". למעשה, קושר המומחה בין מתח מתמשך ושיבוש בשעון הביולוגי הנובעים מתנאי העבודה כגורמים למחלת הס וכרת.

22. בכל הנוגע למתח מתמשך, נקבע כאמור בפסיקה כי אין להכיר במחלת סוכרת שהופיעה על רקע של מתח מתמשך כפגיעה בעבודה לפי תורת המיקרוטראומה . באשר לשיבוש בשעון הביולוגי, הנגרם מעבודה במשמרות מתחלפות, הרי שיש ליישם את קביעתו העקרונית של בית הדין הארצי בפרשת בנימין, לפיה עבודה במשמרות כשלעצמה, ושיבוש השעות הביולוגי, אינ ם יכול ים לבסס תשתית עובדתית מתאימה למיקרוטראומה , שכן גם אם עבודתו של התובע במשמרות מתחלפות גרמה לנזק פזיולוגי, הרי שלא ניתן לראות בעצם העבודה במשמרות כמקימה את יסוד ה"תאונה". יודגש, כי אף אם חלוקת המשמרות המתחלפות בפרשת בנימין שונה ממתכונת המשמרות בענייננו, הרי שקביעותיו של בית הדין הארצי מתייחסות לעצם העבודה במשמרות מתחלפות, לאו דווקא בתמהיל כזה או אחר של משמרות יום ולילה.

סוף דבר

23. על יסוד האמור לעיל, התביעה נדחית.

24. כמקובל בתיקי ביטחון סוציאלי, אין צו להוצאות.

25. זכות ערעור לבית הדין הארצי לעבודה תוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

ניתן היום, ח' תמוז תשע"ט (11 יולי 2019), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

גב' ויולט ח'ורי
נציגת ציבור (עובדים)
רויטל טרנר, שופטת
מר אריה להב
נציג ציבור (מעסיקים)


מעורבים
תובע: אייל ג'אנם
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: