ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין אנדרי כהן נגד רפאל בלולו :

בפני כבוד ה שופטת רנה הירש

המבקש

אנדרי כהן
ע"י עו"ד מתתיהו ברוכים

נגד

המשיב
רפאל בלולו

החלטה

1. האם פסק דין לפיו על חייב "לשלם את מלוא החוב בשני תיקי ההוצאה לפועל", מונע מהזוכה את האפשרות לפעול לגביית החוב הפסוק במסגרת תיק הוצאה לפועל נוסף? זו בתמצית השאלה שתדון להלן.
הרקע
2. בפני בקשת רשות ערעור על החלטת כבוד רשמת ההוצאה לפועל דיאנה פסו וגו, מיום 10.06.19, בתיק הוצל"פ מס' 21-02407-02-0 (להלן: התיק הנדון), בה דחתה את בקשת החייב להורות על סגירת תיק ההוצאה לפועל נגדו.
3. על מרבית העובדות הדרושות לעניין, אין מחלוקת בין הצדדים:
הזוכה ניהל שני תיקי הוצאה לפועל, שנפתחו בחודשים פברואר ומרץ 2001, בגין המחאות שחוללו. תיק הוצל"פ אחד נפתח על בסיס שיק של חברת סלסלט בע"מ, עליו חתם החייב כערב (להלן: ההליך הראשון). תיק שני נפתח רק כנגד החברה הנ"ל, לביצוע שיק שנמשך על ידי החברה בלבד (להלן: ההליך השני).
בין החייב לבין הזוכה התנהל הליך משפטי בבית משפט השלום ברחובות, בת.א. 5025/01. ביום 11.04.02 נחתמה פסיקתה, שנתנה תוקף של פסק דין להסכם פשרה אליו הגיעו הצדדים בהמלצת בית המשפט. על פי הפסיקתה, החייב ישלם סכום מופחת לסילוק החובות בשני תיקי ההוצל"פ, לסילוק מלוא החוב בשני התיקים (להלן: הסדר הפשרה), וככל שלא יעשה כן, יעמוד החוב הכולל על מלוא הסכומים בתיקי ההוצאה לפועל.
בשל חשיבותו, להלן נוסח החלק הרלבנטי של הפסיקתה:
"אם הנתבע לא יעמוד בתשלום מהתשלומים הנ"ל... יהיה על הנתבע לשלם את מלוא החוב בשני תיקי ההוצאה לפועל, ובאופן כזה תידחה ההתנגדות, על כל התוצאות המשתמעות.
הסדר פשרה זה מסיים את כל ההליכים שבין הצדדים, בין הליכים שכבר מתנהלים ובין אלה שעדיין לא הוגשו לבית המשפט..."
החייב לא עמד בתשלומים שנקבעו, ועל כן, בהתאם לתנאי פסק הדין, היה עליו לשלם "את מלוא החוב בשני תיקי ההוצאה לפועל", כאשר יש בכך סיום מלא של כל ההליכים בין הצדדים.
הזוכה פתח את התיק הנדון לביצוע הפסיקתה, כנגד החייב, בסוף חודש מאי 2002. בחודש מאי 2019 הגיש החייב בקשה לסגור את התיק הנדון ולהשיב כל סכום שנגבה במסגרתו. כבוד הרשמת דחתה את בקשת החייב, תוך שקבעה כי הזוכה פעל כדין, ואילו הבקשה הוגשה בשיהוי משמעותי.
טענות החייב
4. החייב טען כי התיק הנדון נפתח שלא כדין, בחוסר תום לב ובניגוד להוראות בית המשפט. לטענת החייב, בפסיקתה נרשם באופן ברור כי הפרת הסדר הפשרה מצמיחה לזוכה אפשרות לגבות את החוב בשני תיקי ההוצאה לפועל שפרטיהם בפסיקתה, ובהם בלבד. בשל כך סבור החייב, כי הגשת הפסיקתה לביצוע במסגרת תיק הוצל"פ "חדש", מנוגדת באופן מוחלט להוראות פסק הדין.
לגישת החייב, התיק הנדון "נפתח שלא כדין" שכן הפסיקתה לא אפשרה פתיחת תיק הוצאה לפועל נוסף על שני תיקי ההוצל"פ שצוינו בה. החייב טען כי הגיש את הבקשה רק 17 שנים לאחר פתיחת התיק הנדון, שכן לא ידע אודות "פעולותיו הבלתי חוקיות של המשיב" עד שקיבל ייעוץ משפטי מבא כוחו הנוכחי.
לטענת החייב, נפלה טעות בהחלטה זו, שניתנה אף מבלי להתייחס לטענותיו בדבר מצבו הרפואי וממילא, לשיטתו, "שיהוי אינו מכשיר פעולה בלתי חוקית".
דיון והכרעה
5. לאחר שעיינתי בבקשה על נימוקיה ומצורפיה, לא מצאתי עילה להתערב בהחלטת כבוד הרשם ובהתאם לסמכותי בתקנה 119 (ז) לתקנות ההוצל"פ, התש"ם – 1979, אני מורה על דחיית בקשת רשות הערעור, ללא צורך בקבלת תשובה מטעם המשיב.
6. טענתו העיקרית של החייב היא, כי הזוכה לא היה רשאי לפעול במסגרת התק הנדון, שהוא תיק הוצל"פ שלישי, אלא רק במסגרת התיקים שהוזכרו בפסיקתה. לא ניתן לקבל טענה זו, בשל אלה:
ראשית, הפסיקתה דנה בתשלום החוב בשני תיקי ההוצל"פ, ולא באופן גבייתו. אין חולק שהחייב הפר את הסדר הפשרה ועל כן חייב לשלם את "מלוא החוב". דרך גביית החוב לא הוגדרה ולא הוגבלה בפסיקתה.
שנית, ההגבלה כי הסכמה זו מסיימת את כל ההליכים בין הצדדים, אינה מגבילה את זכותו של הזוכה לגבות את החוב, בכל דרך שימצא לנכון. הליך גבייה אינו שקול כנגד הליך משפטי לבירור זכות או חיוב.
שלישית, החייב לא הצביע על נזק כלשהו שנגרם לו בשל גביית החוב בתיק הנדון במקום במסגרת שני תיקים אחרים. החייב הבהיר בבקשה כי בבקשת הביצוע בתיק הנדון אין חיוב בגין הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד, ולכן לא היה בפתיחתו כדי להגדיל את החוב ולו במעט.
רביעית, גביית החוב מכח הפסיקתה במסגרת התיק הנדון, תיק אחד, פשוטה ונוחה יותר, הן לחייב והן למערכת ההוצאה לפועל, מאשר נקיטת הליכים מקבילים וכפולים בשני תיקים נפרדים. בנוסף, יש בכך חיסכון בעלויות של האגרות הנדרשות לצורך פעולות גבייה, ומאחר שהחייב בסופו של דבר משלם את הוצאות הגבייה, הנוספות לקרן החוב, צריך להיות לו אינטרס להקטנת העלויות.
7. טענתו המשלימה של החייב נוגעת לביקורת שהועלתה נגדו, בשל השיהוי בקבלת הבקשה. גם בסוגיה זו צדקה כבוד הרשמת בהחלטתה.
הבקשה הוגשה 17 שנים לאחר פתיחת תיק ההוצאה לפועל, שיהוי שאינו סביר בכל קנה מידה. מאחר שכאמור לעיל, לא היה בפתיחת התיק הנכון משום התנהלות פגומה, היא אינה נגועה בחוסר תום לב ואינה מהווה פעולה בלתי חוקית או מנוגדת לדין. לפיכך, העובדה שהחייב לא קיבל ייעוץ משפטי לפיו מדובר בפעולה בלתי חוקית עד כה, אינה מצדיקה דבר.
טענת החייב כי השיהוי נובע, למצער באופן חלקי, ממצב בריאותו הלקוי, אפילו לא הוזכרה במפורש בהחלטת כבוד הרשמת, קיבלה מענה בקביעה כי החייב הגיש בקשת במסגרת התיק הנדון וכן במסגרת תיק איחוד שהתנהל נגדו. כאשר היה כשיר, מהפן הרפואי, לטפל בתיק אחד, לא ניתן לקבוע שהיה חסר כשירות לטפל בתיק אחר.
סוף דבר
8. לנוכח כל האמור ומשלא נפלה טעות בהחלטת כבוד הרשמת, אני מורה על דחיית הבקשה למתן רשות ערעור. מאחר שלא נדרשה תגובת המשיב, איני עושה צו להוצאות לטובת המשיב.
9. לסיכום אציין כי הרושם הוא שהחייב, לאחר שנים ארוכות שבהן י שב באפס מעשה, מנסה היום לחפש אמתלה שלא לשלם את חובות, וזאת בהנמקה חסרת בסיס ובלתי סבירה. ההתנהלות חסרת תום הלב היא לטעמי של החייב (המבקש) ולא של המשיב. בנסיבות אלו, ורק לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות.
המזכירות תמציא החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ח' תמוז תשע"ט, 11 יולי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: אנדרי כהן
נתבע: רפאל בלולו
שופט :
עורכי דין: