ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מרים הרוש נגד איסתא ישראל בע"מ :

בפני כבוד ה רשם הבכיר בנימין בן סימון

תובעת

מרים הרוש

נגד

נתבעת

איסתא ישראל בע"מ

פסק דין

1. בפני תביעה קטנה שהגישה התובעת מרים הרוש כנגד חברת איסתא ישראל בע"מ (להלן: "הנתבעת" או איסתא") . התובעת הזמינה חבילת תיור מהנתבעת שעניינה חופשה במלון באי כרתים, לפי בסיס "הכל כלול". אלא ש לטענת התובעת, היא הולכה שולל, כיוון שבמסגרת העסקה לא נכללה מסעדה במלון, אשר מגישה ארוחות לפי תפריט (א-לה- קארט). אקדים את המאוחר ואציין כי דין התביעה להידחות.

להלן הפרטים הרלוונטיים לתביעה:

2. בתאריך 28.3.18 ביצעה התובעת הזמנה לחבילת תיור, באמצעות סוכנת הנסיעות דיה הלל (להלן: "הסוכנת" או "דיה") מסוכנות איסתא בסניף הנביאים בירושלים באי כרתים למלון הנקרא OUT OF THE BLUE CAPSIS ELITE RESORT : (להלן: "המלון").

3. ההזמנה יועדה לנופש במלון בין בתאריכים שבין 23.8.18 ועד 27.8.18, למשך 4 לילות ל-5 אנשים מבוגרים וכן ילד אחד. ההזמנה קיבלה אישור סופי בתאריך 2.4.18. החבילה נמכרה על בסיס "הכל כלול". עלות ההזמנה הסתכמה בסך של 8,141 דולר.

4. לטענת התובעת, לי הרוש, בת התובעת , ביררה האם כל מסעדות המלון כלולות בעסקה ונענתה, כי כל מסעדות המלון כלולות בעסקה .

5. התובעת המשיכה וטענה, כי בנה מרדכי הרוש ובת זוגו ביצעו הזמנה למלון למשך התקופה שבה הזמינה התובעת את המלון, שלא באמצעות איסתא. לטענת התובעת, כאשר בנה וכלתה ביררו עם המלון ישירות נענו , כי המסעדה היחידה שניתן לאכול בה , במשך השהות במלון היא מסעדה מרכזית שהאוכל מוגש בה בסגנון של מזנון להגשה עצמית (בופה) ולא לפי תפריט (א-לה-קארט).

6. לטענת התובעת, בכתב התביעה, כלתה פנתה לאיסתא לסוכנת דיה ונענתה, כי העסקה המדובר ת כוללת מסעדות שבהן מוגש האוכל לפי תפריט.

7. לטענת התובעת, איסתא הטעתה אותה בקבלת ההחלטה באשר לחבילת התיור. שכן, נאמר לה , כי כל שבעת מסעדות המלון כלולות בעסקה ועובדה זו השפיעה על החלטתה לרכוש את חבילת התיור, שכן "לא היינו מעוניינים לאכול במסעדה אחת בלבד". אלא ש איסתא חזרה בה תקופה קצרה לפני ביטול הנסיעה ועל כן ביטול הנסיעה לא בא בחשבון , כי "לא היה רלוונטי ולא יכולנו למצוא חלופות".

8. לפי טענת התובעת, היא הציעה לאיסתא הצעות פשרה, אך אלה נדחו. כך לדוגמה, הציעה לאיסתא , כי תשיב לה סך של 1,500 דולר מסכום העסקה , או לעבור לאירוח הכולל ארוחת בוקר בלבד ולקבל זיכוי על ההפרש , אלא שההצעות נדחו.

9. התובעת המשיכה וטענה, כי היא זכאית לפיצוי בגובה של 1,755 אירו לפי סך של 30 אירו לכל ארוחה.

10. הנתבעת טענה מנגד, כי בת התובעת פנתה באשר לאירוח במלון ונענתה , כי אכן מדובר באירוח על בסיס "הכל כלול". אלא שהתובעת לא ציינה כי הסוכנת שלחה מסרון ובו נאמר שמסעדות המגישות לפי תפריט וכ י ייתכן שהמלון יחייב את הסועדים במסעדות אלה במלוא עלות הארוחה.

11. כן טענה הנתבעת, כי התובעת יכולה הייתה לבטל את העסקה , אך היא בחרה שלא לעשות כן.

12. ביום 30.5.19 נערך בפני דיון בהשתתפות הצדדים.

13. גרסת בנה של התובעת מרדכי הרוש שייצג אותה בדיון :

"הוריי לא מבינים כל כך גדולים באיך מבצעים עסקאות בחו"ל. אחותי רכשה את הכרטיסים ואמי שלמה בפועל. עד שאני ואשתי לא הצטרפנו לנסיעה, אומר זאת בכנות, הם לא ידעו בכלל את כל מתכון הנסיעה כיצד בנוי. .... אשתי שעובדת בחב' תיירות, פנתה למלון וביקשה להצטרף לחבילה על בסיס של ה"כל כלול". המלון השיב שאין דבר כזה, למעט מס' סוכנים בארץ שמקבלים סוג של הכל כלול במלון. באתר של הנתבעת כתוב במפורש שהמלון כולל 7 מסעדות – מציג בפני בימ"ש. זה הגילוי הנאות שעליו אני מדבר. .... אם בימ"ש יראה בווטסאפ שאלנו אם הכל כלול ואמרו לנו שכן. ההודעה הנוספת השנייה שהגיעה אח"כ, היא משיחת טל' ואם בימ"ש יישמע את השיחה של הסוכנת בשוגג היא מסרה לנו מידע שגוי בשל חוסר המקצועיות שלה בשל חוסר ההבנה שלה באנגלית היא אומרת שאחת המסעדות היא יוקרתית..."

14. גרסת נציגת הנתבעת:

ש.ת. לגבי תיאור המלון שהם טוענים שזה אומר ש- 7 המסעדות כלולות, זה בסה"כ תיאור המלון. איפה רשום פה שזה חלק מהכל כלול.
לגבי המקצועיות של הסוכנת, היא עבדה אצל הנתבעת 15 שנה. היא מכרה את החבילה המון פעמים. היא טוענת במפורש כי במעמד הרכישה מול מי שביצע את הרכישה בפועל והיא לא כאן וזה תמוהה בעיני, לא הגיעה. מדובר באחות של מר הרוש.....
ש. מה המדיניות של הכל כלול?
ת. מדיניות של הכל כלול זו ארוחת בוקר, צהריים וערב במסעדת המלון אמרו להיות אלכוהול מקומי ואם איני טועה גם שתייה קלה."

15. גרסת סוכנת הנסיעות דיה מטעם הנתבעת:

"ת. נכון שאני הייתי הסוכנת. זו הייתה התנהלות של כמה ימים בשלהי מרץ. הבנות החליטו. ההזמנה נעשתה דרך ליהי הבת של התובעת. באותה שיחה גם הייתה שיחת וועידה עם הבת השנייה גל. הן קיבלו ממני כמה ימים לפני כן כמה שמות של בתי מלון וב- 23.3 הם פנו אליי שהם רוצים לסגור ואז גל אמרה שהיא שמעה על המלון מחברים והיא רוצה. נתתי להן הצעת מחיר ועשיתי להם הנחה גדולה. הם בדקו על המלון ובסוף החליטו על המלון. כל זה קרה לפני שסגרנו את העסקה. סיפרתי להם שהמלון הכל כלול.
ש.ת. הכל כלול זה שחדר האוכל פתוח לאנשים, בוקר, צהריים וערב. יש עמדות של שתייה ברחבי המלון אם זה בלובי, בבריכה, ארטיקים.
ש. מסעדות אלקרט, מה זה?
ת. מסעדות אלקרט שהן יושבות על מתחם בית המלון ומנוהלות עצמאית.
ש. הם שואלים אותך שאלה (מצטט) כולל מסעדות אלקרט ואת משיבה לה שהכל כלול. את גם משיבה שמסעדות אלקרט הן ממוקמות במלון והישיבה בהן הן בעלות כמו שספא וטיפולים זה בעלות.
ת. נכון שאת זה אני כותבת לה.
ש. מה היא השיבה לך?
ת. יש התכתבות נוספת אבל על זה היא לא משיבה לי – מציגה לבימ"ש מהנייד.
......
ש. הם פנו אלייך לבטל?
ת. עם אף אחד מהם לא נסגרה העסקה, עם אף אחד מהנוכחים פה. העסקה נסגרה עם הבת שאינה נוכחת כעת. אני להם לא סגרתי להם את העסקה. איני זוכרת אם הם פנו אליי ונתתי להם הצעת מחיר. הם פנו באופן עצמאי. באמצע יוני כאשר התעורר עניין האי ההבנה שאני סוגרת את המלון על בסיס קבוע ומעולם לא הייתה לי כזאת אי הבנה ולא הגעתי לבימ"ש, אני ביקשתי במלוא מובן המילה גם מהמחלקה המשפטית של הנתבעת וגם מהמנהל שלי דורון מזרחי, להציע להם לבטל את העסקה. זה היה ב- 17-18 ליוני. הוצע והם לא הסכימו.
ש. למה.
ת. שיקולים שלהם. הם לא רצו לבטל."

16. מרדכי הרוש צירף לתיק שיחה שנערכה בינו לבין הסוכנת דיה הלל. לטענתו השיחה מוכיחה, כי הסוכנת הטעתה את אחותו שהזמינה את חבילת התיור.

17. כאמור, לאחר עיון בטענות הצדדים ובראיות אני סבור שדין התביעה להידחות.

18. במסגרת תקנות שירותי תיירות (חובת גילוי נאות), תשס"ג-2003 נאמר שסוכנות נסיעות חייבת לגלות לצרכן את הפרטים הבאים:

"א) סוכנות נסיעות תיתן למי שרוכש חבילת תיור שהיא מוכרת (להלן – לקוח) או למבקש לרכוש חבילת תיור כאמור, מידע בכתב בכל הנוגע לשירותים הניתנים במסגרת חבילת התיור.
(ב) מידע כאמור בתקנת משנה (א), יימסר באופן שיאפשר הזדמנות סבירה לעיין בו לפני רכישת חבילת התיור, ככל שניתן בנסיבות הענין.
3. פרטי המידע שחובה על סוכנות נסיעות לגלותם לפי תקנה 2 הם כמפורט להלן:
(1) כל אחד משירותי סוכנות הנסיעות המרכיבים את חבילת התיור:
(א) מקומות הלינה, שמותיהם, וכן דירוגם או רמתם, מעניהם וכן מספרי הטלפון שלהם;
(ב) מסלולי טיול ואתרי ביקור;
(ג) אמצעי תחבורה בישראל ובחוץ לארץ, לרבות טיסות פנים ואמצעי תחבורה יבשתיים או ימיים, וכן זהות המוביל או המארגן בטיסות לרבות טיסות שכר;
(ד) מספר הארוחות בכל יום;
(ה) התנאים והמועדים שבהם רשאית סוכנות הנסיעות לבטל את חבילת התיור;
(2) מחיר:
(א) המחיר הכולל כהגדרתו בסעיף 17א לחוק הגנת הצרכן, לרבות תשלומים שיש לשלם בחוץ לארץ;
(ב) אם הרכישה של חבילת התיור נעשית בתשלומים – שיעור הריבית ודרך חישובה, ותנאי הצמדת התשלומים;

19. בענייננו, איסתא גילתה לתובעת את כל הפרטים שהיא מחויבת להם לפי החוק. היא מסרה לתובעת מידע בכתב באשר למלון, שמו, דירוגו וכן מספר הארוחות שיינתנו בכל יום, וכן כל פרט הכרחי באשר למלון שבו התעתדו לשהות.

20. נותרה בענייננו לדיון שאלה אחת בלבד והיא : מדוע מסעדה המגישה מזון לפי תפריט (א-לה-קארט) אינה נכללת במסגרת חבילת התיור הכל כלול שסיפק המלון . ואולם, עיון בטענות הצדדים, מוביל למסקנה אחת והיא שהנתבעת גילתה לתובעת , כי לא כל המסעדות במלון ייכללו במסגרת חבילת התיור וכי התובעת ידעה כן, אך לא עשתה דבר באשר לכך. להלן אפרט;

21. במסגרת מסרון שאלה ביתה של התובעת את סוכנת איסתא ביום 17.6.18 :
"היי דיה רק רציתי לוודא שההזמנה שלנו על בסיס הכל כלול כלומר בוקר צהרים וערב כולל שתייה ואלכוהול ובכל המסעדות שיש למלון להציע כולל מסעדות עם תפריט א-לה –קארט?
תשובה הסוכנת : "זה הכל כלול ממוש"

22. אלא שלמסרון זה הוסיפה הסוכנת, לאחר זמן קצר, מסרון נוסף שלשונו כדלקמן:
"מסעדות א-לה-קארט הן מסעדות שממוקמות במלון והישיבה בהן בעלות מן הסתם כמו שספא וט יפולים זה בעלות בכל מקום בעולם. האוכל במלון הזה ברמה ממש טובה ואני לא חושבת שיש צורך לשבת במסעדות יוקרה ולשלם כספים. יכול להיות שהעלויות למסעדות יהיו בעלות מלאה ויכול להיות שתצטרכו לשלם סכום סמלי וזה תלוי במסעדה".

23. התובעת וקרוביה לא הסתפקו בתשובה זו. באותו היום נ יהל מרדכי הרוש שיחה נוספת עם דיה. מהשיחה עלה, כי ברור היה למרדכי, כי המלון יספק ארוחות בבניין העיקרי של המלון וכי עסקת הכל כלול תקפה רק למסעדה אחת (עמ' 2 לתמלול, שור' 11). הסוכנת במהלך השיחה שהוקלטה אתה הוסיפה: "יש שמה מסעדת מישלן שהיא לא בהכל כלול, מן הסתם, אתה יושב, אתה משלם בה כסף". שיחה זו התנהלה ביום 17.6.18.

24. השיחה בין הצדדים התנהלה ביום 17.6.18 וחבילת התיור צריכה הייתה לצאת לפועל ביום 23.8. 18. רוצה לומר, כי התובעת ובני משפחתה ידעו היטב, כי חבילת התיור שהזמינו לא תכלול את כל מסעדות המלון ובכל זאת החליטו לצאת לנופש ולא לבטלו. יתר על כן, הסוכנת דיה הסבירה במהלך הדיון ולא נסתרהכי הציעה לתובעת ובני משפחתה לבטל את הנופש אך הם סירבו להצעה. כך בלשונה:

" עם אף אחד מהם לא נסגרה העסקה, עם אף אחד מהנוכחים פה. העסקה נסגרה עם הבת שאינה נוכחת כעת. אני להם לא סגרתי להם את העסקה. איני זוכרת אם הם פנו אליי ונתתי להם הצעת מחיר. הם פנו באופן עצמאי. באמצע יוני כאשר התעורר עניין האי ההבנה שאני סוגרת את המלון על בסיס קבוע ומעולם לא הייתה לי כזאת אי הבנה ולא הגעתי לבימ"ש, אני ביקשתי במלוא מובן המילה גם מהמחלקה המשפטית של הנתבעת וגם מהמנהל שלי דורון מזרחי, להציע להם לבטל את העסקה. זה היה ב- 17-18 ליוני. הוצע והם לא הסכימו."

25. במענה לשאלה, טען מרדכי הרוש כי כאשר הובן, כי הנופש לא כולל את כל מסעדות המלון , היה מאוחר כדי לבטל את חבילת התיור . דא עקא - אינני נותן אמון בדבריו אלה, שכן לא הוכח על ידו או על ידי התובעת, כי היה מאוחר לבטל את חבילת הנופש , או לחילופין שניסה לאתר מלון אחר מתאים יותר.

26. לפי מיטב התרשמותי התובעת ידעה היטב ומבעוד מועד, כי עסקת הכל כלול שהזמינה לא תכלול מסעדת א-לה-קארט ולמרות זאת בחרה מרצונה החופשי שלא לבטל את חבילת התיור. איסתא עמדה בחובתה לגלות את פרטי חבילת התיור במסגרת גילוי נאות ואף אפשרה לתובעת מבעוד מועד לבטל את העסקה.

27. מכל המקובץ, דין התביעה להידחות. התובעת תשלם לנתבעת סך של 1,800 ש"ח הוצאות משפט תוך 30 יום.

ניתן היום, ז' תמוז תשע"ט, 10 יולי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: מרים הרוש
נתבע: איסתא ישראל בע"מ
שופט :
עורכי דין: