ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין עו"ד יעקב זכאי נגד מדינת ישראל- משרד הבטחון :

לפני כבוד השופט חגי ברנר, סגן נשיא

עותר

עו"ד יעקב זכאי
בעצמו

נגד

משיב

מדינת ישראל- משרד הבטחון- הממונה על יישום חוק חופש המידע
ע"י ב"כ עו"ד שירי פלד

פסק דין

מבוא
לפניי עתירה מנהלית על פי חוק חופש המידע, התשנ"ח- 1998 (להלן: "חוק חופש המידע" או "החוק"), בה מבוקש להורות למשיב לחשוף ולהעביר לעיונו של העותר את כל הנהלים הפנימיים של האגף לשיקום נכים (להלן: "אגף השיקום"), המכונים "תפיסות הפעלה", שלפיהם פועל אגף השיקום במסגרת טיפולו בנכי צה"ל (טיפול רפואי, שיקום ורווחה).
העותר הינו נכה צה"ל בשיעור של 61%. מאז פציעתו הוא נמצא תחת טיפולו של המשיב, וזכאי לתגמולים ולהטבות אחרות מאת אגף השיקום.
אגף השיקום מופקד על פי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) [נוסח משולב] תשי"ט- 1959 (להלן: "חוק הנכים") על הטיפול בנכי צה"ל, שיקומם ורווחתם.
חוק הנכים והתקנות מכוחו, מקנים לנכי צה"ל מגוון רחב של זכויות אשר נועדו לסייע בעדם להתמודד עם נכותם, בין בדרך כספית ובין בסיוע בעין באמצעות העמדת טיפולים, ציוד, מכשירים ותרופות. הדרך למימושן של זכויות אלה מצאה ביטוי בנהלים פנימיים של המש יב, אשר פורסמו לכלל ציבור נכי צה"ל, על מנת שהללו יהיו מודעים לזכויות ולדרכים למימושן. ברם, לצד ההוראות שהמשיב פרסם באתר האינטרנט שלו, ישנם נהלים פנימיים, המכונים "תפיסות הפעלה", אשר לא פורסמו מעולם, והן הרקע להגשתה של עתירה זו.
העותר טוען כי פנה מספר פעמים אל המשיב בבקשה לקבל לעיונו את תפיסות ההפעלה, אלא שפנייתו סורבה פעם אחר פעם. מכאן העתירה שלפניי.
טענות העותר
העותר טוען כי זכות הציבור לדעת היא זכות יסוד חוקתית, אשר לצידה מוטלת על המשיב חובת גילוי. זכות זו מעוגנת, בין השאר, בחוק חופש המידע, אשר תכליתו להגביר את השקיפות באשר לפעולת הרשויות הציבוריות, ובכך לשרת את ערך הבקרה והפיקוח על פעולתן. זכות זו משתרעת גם על הנחיות פנימיות, שאחרת לא ניתן ליישמן. העותר מבקש להסיר אחת ולתמיד את מה שהוא מכנה "מסך הערפל בו שרויים נכי צה"ל" אשר אינם יודעים מדוע נמנע מהם מלוא הסיוע לו הם זכאים לפי חוק הנכים ותקנותיו ומדוע בקשות שונות שלהם נענות בסרוב.
העותר מוסיף וטוען כי את החלטת המשיב בעניינו יש לדחות על הסף, הן בשל היותה בלתי מנומקת והן משום שהמשיב לא שקל את כלל השיקולים הרלבנטיים לשם קבלת החלטה בבקשת העיון. המשיב אפילו לא טרח לציין את סעיף החוק עליו הוא משתית את סרובו. בנוסף, בהחלטתו השרירותית התעלם המשיב מפסיקה מפורשת לפיה יש לפרש את הסייגים בחוק חופש המידע בצמצום, שהרי הכלל הרחב הוא חובת הגילוי, ואילו הפטור מחובת הגילוי הוא חריג היוצא מן הכלל. גם העובדה שמדובר בהנחיות תפעוליות ובעלות אופי טכני, אינה מצדיקה את סרובו של המשיב לאפשר עיון בהן, משום שממילא המשיב מפרסם בפועל, גם כיום, נהלים פנימיים בעלי אופי תפעולי וטכני גרידא. מכאן שהמשיב עצמו רואה בתפיסות ההפעלה מסמכים מהותיים שלציבור יש ענין בהם. זאת ועוד, לשיטת המשיב, תפיסות ההפעלה הן כלי פרשני להוראותיו המנהליות וראיה לגבי האופן בו הוא מממש את מדיניותו.
באשר לסייג המופיע בסעיף 9(ב)(5) לחוק חופש המידע, שעניינו מידע הנוגע לניהול פנימי של הרשות הציבורית שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור, טוען העותר כי סייג זה נועד רק למקרי קיצון בהם ברור כי מדובר אך ורק בנהלי עבודה טכניים, שהם זוטי דברים, שאינם משליכים על מהות החלטותיה של הרשות. ברם, במקרה דנן מדובר במסמכים המשפיעים על מהות החלטותיו של המשיב והם בעלי חשיבות רבה לציבור הנכים.
עוד טוען העותר כי המשיב לא ערך איזון אמיתי בין האינטרס האישי של העותר ובין הענין הציבורי עליו הצביע, ולא הראה כי שקל את האינטרס האישי של העותר לצורך האיזון הנדרש לפי סעיף 10 לחוק. כמו כן, סירובו של המשיב איננו מידתי והמשיב התעלם מחובת הבדיקה המוטלת על הרשות לפי סעיף 11 לחוק.
טענות המשיב
המשיב טוען כי בעקבות הגשת העתירה הוא החליט לפרסם ברבים את תפיסות ההפעלה אשר עוסקות בזכויות הנכים. בעקבות כך, ביום 28.1.2019 פורסמו באתר האינטרנט של המשיב 15 תפיסות הפעלה. לאחר מכן, בעקבות בדיקה נוספת, הוחלט על פרסומן של 3 תפיסות הפעלה נוספות, ובעת הקרובה יועברו לעיונו של העותר 11 תפיסות הפעלה נוספות אשר היו תוקף בחודש אוקטובר 2016, כפי דרישת העותר (יצויין כי לאחר הגשת כתב התשובה, מסמכים אלה אכן הועברו לעיונו של העותר).
יחד עם זאת, המשיב עומד בסרובו לפרסם 27 תפיסות הפעלה, באשר לדידו מדובר בנושאים הנוגעים לתהליכי עבודה, לרבות בשעת חירום, ולאופן העבודה הפנימי של היחידות השונות באגף השיקום. על כן, תפיסות הפעלה אלה הוסבו לאחרונה ל"מדריך לעובד". לטענת המשיב, מטעם זה הוחלט שלא לפרסמן ושלא להעבירן לעותר. לענין זה מסתמך המשיב על סעיף 9(ב) (5) לחוק חופש המידע. לדידו של המשיב, נוכח הפרסום שכבר נעשה, העתירה התייתרה ומן הדין להורות על מחיקתה.
ערב הדיון בעתירה הגיש המשיב הודעת עדכון, בה שב ומסר פרטים על תפיסות ההפעלה אשר פורסמו בעקבות הגשת העתירה וכן הודיע כי ביום 30.6.2019 נמסרו לעותר 32 תפיסות הפעלה אשר היו בתוקף החל מחודש אוקטובר 2016. המשיב טען כי אין מקום לנסיונו של העותר להבנות מפרסומם בעבר של מסמכים פנימיים, ו כי פרסומים אלה אינם גורע ים מזכותו של המשיב לחסות מסמכים פנימיים אחרים. המשיב שב וטען כי העתירה התייתרה משום שכלל המסמכים אשר ניתן היה למסור לעותר, אכן נמסרו לו, ויתרתם של המסמכים חוסה תחת הסייג של סעיף 9(ב)(5) לחוק חופש המידע.
התפתחויות נוספות במהלך הדיון בעתירה
במהלך הדיון בעתירה, ולאחר ש העותר עיין ברשימת תפיסות ההפעלה אשר המשיב עומד עדיין בסרובו למסרן לעיונו, הודיע העותר כי הוא מוותר על העיון ב- 13 תפיסות הפעלה מתוך הרשימה שמסר המשיב . יחד עם זאת, העותר עמד על העתירה בנוגע ליתרת 14 תפיסות הפעלה שהמשיב מתנגד למסרן לעיונו (תפיסות הפעלה אלה הוסבו לאחרונה, כאמור לעיל, והפכו להיות "מדריך לעובד"), ואלו הן:
מדריך לעובד- טכנולוגיות חדשות דצמבר 2013.
מתוך תפיסת ההפעלה של היחידה לאפיון ובקרת השירותים הרפואיים:
מדריך לעובד- היחידה לאפיון ובקרת השירותים הרפואיים.
מדריך לעובד- מעקב פניות להפקת הזמנות שמועברות מן המחלקות הרפואיות במחוזות ליחידה לאפיון שר"פ.
מדריך לעובד- מדדי זמן שירות באגף השיקום יולי 2013 (המידע על משך הביצוע מפורסם בהוראות הפרטניות של האגף אשר מפורסמות לציבור).

מדריך לעובד- מוקד החזר הוצאות נסיעה מאי 2017.

מדריך לעובד- יישום החלטות ועדה מייעצת/ועדת למ"ד אפריל 2016.

מדריך לעובד בית ספר לשיקום מאי 2016.

מדריך לעובד- ניהול ובקרת מערך היועצים יוני 2013.

מתוך מדריך לעובד היחידה לשירותים רפואיים ספטמבר 2016:

מדריך לעובד – היחידה לשירותים רפואיים.
תפעול היחידה לשירותים רפואיים.
מדריך לעובד – טיפול רפואי לנכי צה"ל בחו"ל.
מדריך לעובד- ייזום וניהול חדשנות שיקומית באגף השיקום , נובמבר 2015.

מדריך לעובד- היחידה לשירותי שיקום , תאריך עדכון אחרון ינואר 2019.

מדריך לעובד- הפניה לטיפול ביחידה לתגובות קרב , יולי 2015.

מדריך לעובד- נוהל עבודה ליישום זכאויות לנכה צה"ל אגף שיקום נכים בשיתוף עם אגף הכספים.

מדריך לעובד- אופן הטיפול בממצאי נתוני מרשם התושבים , נובמבר 2013.

תפיסת הפעלה שיקום תעסוקתי אוגוסט 2015 – תפיסה זו בוטלה ומצויה בתהליך כתיבה מחדש.

בהסכמת הצדדים, ובהתאם לסמכותי לפי סעיף 17(ב) לחוק חופש המידע, נמסרו לעיוני כלל המסמכים שהמשיב מסרב עדיין למסור לעיונו של העותר.
דיון והכרעה
לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב ובעל פה, ולאחר עיון במסמכים שבמחלוקת, באתי לכלל מסקנה כי דין העתירה להתקבל בחלקה.
חוק חופש המידע נועד לאזן בין האינטרסים השונים הכרוכים בגילויו של מידע המצוי בידיה של רשות ציבורית. תכליתו היא להנהיג בישראל מהפכת שקיפות בכל הנוגע לפעילותן של הרשויות הציבוריות (ע"א 6576/01 החברה לייזום מיסודה של סי.פי.אם. בע"מ נ' אמיר לירן, פ"ד נו(5) 817 , 821 (2002)). נקודת המוצא, המעוגנת בסעיף 1 לחוק, היא שלכל אזרח או תושב נתונה הזכות לקבל מידע מרשות ציבורית. הטעמים העיקריים העומדים בבסיס הזכות לחופש המידע הם הטעם הדמוקרטי, לפיו הזכות לדעת ולהיחשף למידע היא אמצעי חשוב להגשמת הערך של חופש הביטוי, וטעם הבעלות, לפיו הרשויות מחזיקות במידע כנאמן של הציבור, שהוא לאמיתו של דבר הבעלים של המידע (עע"מ 3300/11 מדינת ישראל - משרד הביטחון נ' גישה - מרכז לשמירה על הזכות לנוע (פורסם בנבו, 05.09.2012) (בפסקה 6) ( להלן: "גישה")).
החוק נועד, בין השאר, להגשים את זכות הפרט לחופש הביטוי ואת הזכות לדעת, הנגזרת ממנה, שהרי בלא מידע אין דעה, ובלא דעה אין ביטוי (עע"מ 7744/10 המוסד לביטוח לאומי נ' יפית מנגל (פורסם בנבו, 15.11.2012) (בפסקה 5)).
יחד עם זאת, גם הזכות לקבלת מידע אינה מוחלטת, וכנגדה ישנם זכויות ואינטרסים הראויים אף הם להגנה. על כן, הזכות לקבלת מידע מסוייגת לגבי סוגי מידע מסויימים. קבוצה אחת של סוגי מידע, המפורטת בסעיף 9(א) לחוק, עניינה במידע שאסור לרשות הציבורית למסור, ורובו ככולו נוגע לבטחון המדינה, בטחון הציבור, שלומו של הפרט, יחסי החוץ של המדינה, מידע שגילויו מהוה פגיעה בפרטיות ומידע שאין לגלותו על פי כל דין; קבוצה שניה של סוגי מידע, מפורטת בסעיף 9(ב) של החוק, ועניינה במידע אשר רשות ציבורית אינה חייבת למסרו (אך היא רשאית לעשות כן, אם תמצא זאת לנכון לשם הגנה על אינטרסים אחרים). לעניננו, ההוראה הרלבנטית היא זו המופיעה בסעיף 9(ב)(5) לחוק, הקובעת כי רשות ציבורית אינה חייבת למסור " מידע הנוגע לניהול פנימי של הרשות הציבורית, שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור."
הכלל הוא שמתחם שיקול הדעת הנתון לרשות בגדרו של סעיף 9(ב) לחוק הוא רחב. השיקול העיקרי שעל הרשות לשקול בהקשר זה הוא הענין הציבורי בגילוי המידע, לצד האינטרס שבשקיפות פעולות הרשות לעיני הציבור, על מנת שיהא בידו לקיים דיון מושכל ולאפשר ביקורת צ יבורית אפקטיבית וראויה על הרשות. שיקולים נוספים הם עניינו האישי של מבקש המידע במידע וזכות הציבור לדעת (עע"מ 3908/11 מדינת ישראל הנהלת בתי המשפט נ' עיתון דה מרקר עיתון הארץ בע"מ (פורסם בנבו, 22.09.2014) בפסקה 52)).
גם כאשר חל אחד הסייגים הקבועים בסעיף 9(ב) לחוק, אין בכך משום סוף פסוק, שכן הרשות עדיין נדרשת במקרה כזה לערוך איזון אינטרסים, כמתחייב מהוראת סעיף 10 לחוק, אשר קובע כי "בבואה לשקול סירוב למסור מידע לפי חוק זה, מכוח הוראות סעיפים 8 ו-9, תיתן הרשות הציבורית דעתה, בין היתר, לענינו של המבקש במידע, אם ציין זאת בבקשתו, וכן לענין הציבורי שבגילוי המידע מטעמים של שמירה על בריאות הציבור או בטיחותו, או שמירה על איכות הסביבה."
ודוק: אין המדובר ברשימה סגורה של שיקולים שהרשות רשאית או חייבת לשקול בבואה לקבל החלטה בענין מסירת המידע.
בהקשר זה נפסק כי "ככל שלאינטרס שעליו מצביע המבקש, בין האינטרס הפרטי ובין האינטרס הציבורי, משקל כבד יותר – כך תגבר הנטייה להורות על חשיפת המידע למרות סעיף החיסוי." עע"מ 1825/02 מדינת ישראל, משרד הבריאות נ' איגוד בתי אבות – א.ב.א., פ"ד נט(3) 726, 738 (2005)).
במקביל לחובתה של הרשות לאזן בין האינטרסים השונים, כך גם מוסמך בית המשפט לעניינים מנהליים, לפי סעיף 17(ד) לחוק, לאזן בעצמו בין האינטרסים, ולהורות על מתן מידע כמבוקש, חרף הוראות סעיף 9 לחוק, אם לדעתו הענין הציבורי בגילוי המידע, עדיף וגובר על הטעם לדחיית הבקשה, ובלבד שגילוי המידע אינו אסור על פי דין (ראה גם עע"מ 10014/16 יש דין ארגון מתנדבים לזכויות אדם נ' המינהל האזרחי איו"ש (פורסם בנבו, 16.5.2019) (בפסקה 22) וכן עע"מ 7678/16 דרוקר נ' הממונה על יישום חוק חופש המידע במשרד ראש הממשלה (פורסם בנבו, 7.8.2017) (בפסקה 23)).
מדובר בהקניית סמכות לבית המשפט לעניינים מנהליים להחיל ביקורת שיפוטית גם ביחס למקרים בהם אין עילת התערבות לפי כללי המשפט המנהלי, ולמעשה, בית המשפט רשאי להחליף את שיקול דעתה של הרשות בשיקול דעתו שלו, והכל בכפוף להוראותיו של חוק חופש המידע על כלליו וסייגיו, ותוך מתן משקל מיוחד לענין הציבורי הטמון במסירת המידע (גישה, בפסקה 12).
מכאן שיש לבחון תחילה האם אכן חל על המידע שבעניננו הסייג הקבוע בסעיף 9(ב)(5) לחוק, וגם אם כך הוא הדבר, הבדיקה טרם הסתיימה, שכן בשלב השני יש לבחון האם עדיין ראוי להורות על מסירתו של המידע מכח הוראת סעיף 17(ד) לחוק.
לצד הוראות אלה קיימת הוראת סעיף 11 לחוק, הקובעת כי גם כאשר מדובר במידע שאסור או שאין חובה למסרו, אך ניתן לגלותו תוך השמטת פרטים מסויימים בלא שהדבר יכביד באופן ניכר על פעילותה של הרשות, יש למסור את המידע תוך ביצוע ההשמטות הנדרשות. מדובר ב"מעין כלל של מידתיות, המטיל על הרשות את הנטל לבחון אם ניתן בכל זאת לגלות את המידע ולו באופן חלקי" (גישה, בפסקה 10).
ומן הכלל אל הפרט.
לאחר עיון בכלל המסמכים השנויים במחלוקת, מצאתי כי אין הצדקה להורות על מסירתם של המסמכים הבאים לעיונו של העותר:
מדריך לעובד- טכנולוגיות חדשות דצמבר 2013 - מדובר בנוהל טכני גרידא, הקובע את התנאים להקמה של צוות רב מקצועי לבחינת טכנולוגיות חדשות.
מתוך תפיסת ההפעלה של היחידה לאפיון ובקרת השירותים הרפואיים:
מדריך לעובד היחידה לאפיון ובקרת השירותים הרפואיים.
מדריך לעובד- מעקב פניות להפקת הזמנות שמועברות מן המחלקות הרפואיות במחוזות ליחידה לאפיון שר"פ.
בשני המדריכים הנ"ל מדובר בנהלים טכניים גרידא, הנוגעים למבנה הארגוני של יחידות אצל המשיב ו לשאלה כיצד יש להעביר מידע בין גורמים שונים אצל המשיב.
מדריך לעובד- יישום החלטות ועדה מייעצת/ועדת למ"ד , אפריל 2016 - מדובר בנוהל טכני גרידא, הנוגע לבניית מערכת ניהול ובקרה ליישום של החלטות ועדה מייעצת.
מדריך לעובד – היחידה לשירותים רפואיים - מדובר בהצגת ההיררכיה הארגונית וחלוקת סמכויות בין יחידות שונות באגף ובין רופאיו לבין עצמם.
מדריך לעובד- היחידה לשירותי שיקום , תאריך עדכון אחרון ינואר 2019 - מדובר במדריך טכני המגדיר את פעילות הצוות להתערבות שיקומית ממוקדת.
מדריך לעובד- בית ספר לשיקום , מאי 2016 - מדובר במדריך שעניינו בניית מסגרת לימודים והכשרה של עובדי האגף.
מדריך לעובד- ניהול ובקרת מערך היועצים , יוני 2013 - מדובר במדריך הקובע את מודל ההפעלה של מערך היועצים לאגף השיקום ובקרה על עבודתם.
מדריך לעובד- ייזום וניהול חדשנות שיקומית באגף השיקום , נובמבר 2015 - מדובר במדריך שנועד לצורך ניהול נושא החדשנות בשיקום וקביעת המבנה הארגוני של היחידה העוסקת בכך.
מדריך לעובד- נוהל עבודה ליישום זכאויות לנכה צה"ל אגף שיקום נכים בשיתוף עם אגף הכספים - מדובר במדריך המציג חלוקת מבנית וסמכויות של גורמים שונים באגף השיקום.
מדריך לעובד- אופן הטיפול בממצאי נתוני מרשם התושבים , נובמבר 2013 - מדובר במסמך שנועד להסדיר את הכללים לפיהם יעודכנו נתוני מרשם התושבים באגף השיקום ואופן הטיפול בממצאי דו"חות חריגים.
במסמכים אלה מגולם מידע טכני הנוגע לניהול פנימי של הרשות הציבורית, שאין לו נגיעה או חשיבות לציבור הרחב בכלל, ולעותר בפרט. על כן, הם באים בגדרו של סעיף 9(ב)(5) לחוק. גם לפי אמות המידה של סעיף 17(ד) לחוק, אין כל ענין ציבורי בגילויו של מידע זה, ולא התרשמתי שגילויו של המידע עשוי להועיל כהוא זה לעותר או לזכאי אגף השיקום.
לעומת זאת, יש מקום למסור לעיונו של העותר את המידע המפורט להלן, באשר חרף היותו מידע הנוגע לניהול הפנימי של אגף השיקום, יש בו משום חשיבות, לפחות בפוטנציה, לציבור זכאי אגף השיקום בכלל, ולעותר בפרט. לענין זה, אמת המידה הראויה היא שכל ספק בנוגע למידת התועלת או החשיבות שיש לגילוי המידע, פועל לטובת הגילוי ולא לטובת החיסוי, בשל עקרון היסוד לפיו הגילוי הוא הכלל, ואילו החיסוי הוא החריג לכלל. על כן, גם בלא להדרש לסמכותו של בית המשפט לפי סעיף 17(ד) לחוק, שומה על המשיב למסור לעותר את המידע האמור, שכן הסייג הקבוע בסעיף 9(ב)(5) אינו חל לגביו:
מדריך לעובד- מדדי זמן שירות באגף השיקום , יולי 2013 – מדובר באמות מידה לבחינת משך הזמן הרצוי לשם טיפול בפניות של נכים אל אגף השיקום. הגם שחלק ניכר מהנוהל עוסק בעניינים טכניים גרידא, הרי שבסופו של דבר, יש לזכאי אגף השיקום ענין רב בכל מידע הנוגע למשך הטיפול הנדרש בפניותיהם אל האגף.
מדריך לעובד- מוקד החזר הוצאות נסיעה , מאי 2017 - מדובר במסמך המסדיר את נוהל האישור של החזר הוצאות נסיעה לזכאים. גם כאן, הגם שחלק ניכר מהנוהל עוסק בעניינים טכניים גרידא, הרי שעדיין יש בו מידע בעל חשיבות פוטנציאלית עבור זכאי אגף השיקום, משום שהוא כולל פרטים בדבר האופן בו יש לקלוט בקשות להחזרי הוצאות, לרבות פירוט של אמות מידה ותנאים להחזר הוצאות נסיעה למועדון שיקומי, ללימודים, למרכז י שיקום וכו'.
תפעול היחידה לשירותים רפואיים – מדובר במסמך המגדיר את חובותיו ותפקידיו של הרופא המשקם גם כלפי הזכאים, ומכאן שמדובר במידע שעשוי להיות בעל חשיבות מבחינת זכאי אגף השיקום.
מדריך לעובד – טיפול רפואי לנכי צה"ל בחו"ל - מדובר במסמך המגדיר את אופן הטיפול בנכי צה"ל המתגוררים בחו"ל, ומכאן שהוא עשוי להיות בעל חשיבות מבחינתם.
מדריך לעובד- הפניה לטיפול ביחידה לתגובות קרב , יולי 2015 - מדובר במסמך שנועד להסדיר את רציפות הטיפול בנפגעי תגובות קרב ותסמונת לחץ בתר חבלתית. הנוהל המפורט במסמך זה עשוי להיות בעל חשיבות לנפגעי תגובות קרב.
תפיסת הפעלה שיקום תעסוקתי, אוגוסט 2015 – מדובר בתפיסת הפעלה שבוטלה ומצויה בתהליך כתיבה מחדש. יחד עם זאת, אגף השיקום אמור היה לפעול על פיה בטרם בוטלה, והיא כוללת מידע שעשוי להיות בעל חשיבות לזכאי אגף השיקום שנזקקו לשיקום תעסוקתי בהתאם לתפיסת הפעלה זו בטרם בוטלה , על מנת לוודא, ולו גם בדיעבד, שזכויותיהם על פיו אכן קויימו בשעתו.
מכאן שיש למסור לעיונו של העותר את המסמכים אשר פורטו לעיל.
בשולי הדברים אציין כי יש ממש בטרוניה של העותר אודות התגובות הבלתי מספקות של המשיב, כפי שנמסרו לעותר בטרם הגשת העתירה. דומה כי המשיב אכן לא יישם כנדרש את הוראות החוק, ויצא מתוך נקודת מוצא שגויה, לפיה די בכך שמדובר בנהלים פנימיים של אגף השיקום, על מנת שהמידע לא יימסר לעיונו של העותר. המשיב לא יישם כהלכה את אמת המידה הקבועה בסעיף 9(ב)(5) לחוק וגם לא פעל כמתחייב מסעיף 10 לחוק, שכן קודם להגשת העתירה, הוא לא שיווה לנגד עיניו את האינטרס שיש לציבור הזכאים לעיין בתפיסות ההפעלה, גם אם אלה נועדו לצרכי הניהול הפנימי של האגף. יתר על כן, לאחר שהוגשה העתירה, ניתן היה להבין, הן מתגובתו המקדמית של המשיב והן מדברי בא כוחו במסגרת הדיון המוקדם בעתירה, כי תפיסות ההפעלה יועברו כולן לעותר אלא אם תהיה לכך מניעה מטעמים של בטחון מידע, אך בפועל, המשיב עמד בסרובו מטעמים אחרים לגמרי, קרי, הוא הסתמך על הסייג הקבוע בסעיף 9(ב)(5) לחוק, ועליו בלבד.
המשיב גם לא ניסה כלל להתמודד בתשובתו לעתירה עם טיעוניו המשפטיים של העותר.
אכן, אין לכחד כי לאחר הגשת העתירה ובעקבות קביעתה לדיון, ועוד בטרם נדונה העתירה לגופה, מסר המשיב לעיונו של העותר ואף פרסם ברבים תפיסות הפעלה רבות שקודם לכן סירב לפרסם או למסור, ועל כך הוא ראוי לשבח, בבחינת "מודה ועוזב- ירוחם", אלא שהדברים נעשו באיחור ורק לאחר ובעקבות הגשת העתירה, וגם אז, לא באופן שלם ומלא.
משכך, העתירה מתקבלת באופן חלקי, כמפורט לעיל.
נוכח התוצאה, ובשים לב לכך שהעתירה היא שהביאה למסירת המידע, שקודם להגשתה סרב המשיב למסור לעותר, המשיב יישא בהוצאות העותר בסכום כולל של 20,000 ₪.
המזכירות תשלח את פסק הדין לצדדים.

ניתן היום, א' תמוז תשע"ט, 04 יולי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: עו"ד יעקב זכאי
נתבע: מדינת ישראל- משרד הבטחון
שופט :
עורכי דין: