ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נינט חנה כהן נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני: כבוד השופטת יעל אנגלברג שהם

המערערת:
נינט חנה כהן
ע"י ב"כ: עו"ד אמיר קמינצקי

-
המשיב:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד זייד מוהנד

פסק דין

ערעור זה עניינו החלטת הוועדה הרפואית לעררים (נכות מעבודה) מיום 23.7.18 אשר קבעה למערערת נכות צמיתה בשיעור 0% החל מיום 6.6.14 (להלן: הוועדה ו ההחלטה בהתאמה).

רקע עובדתי

1. הרקע להחלטת הוועדה הוא כדלקמן:

א. המערערת עבדה כעובדת מטבח במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע.

ב. ביום 28.10.13 נפגעה המערערת במהלך העבודה, תאונה אשר הוכרה על ידי המשיב כתאונת עבודה ובמהלכה נפגעה המערערת בעיניה.

ג. לאחר תאונת העבודה נבדקה המערערת אצל רופאים שונים ובין היתר נבדקה ביום 15.12.13 אצל פרופ' יסעור.

ד. וועדה רפואית מדרג ראשון התכנסה בעניינה של המערערת ביום 11.2.14 וקבעה למערערת נכות זמנית בשיעור 100% מיום 25.10.13 ועד ליום 29.10.13 ונכות זמנית בשיעור 10% מיום 4.12.13 ועד ליום 5.6.14 .

ה. ביום 16.11.14 התכנסה וועדה רפואית לקביעת שיעור הנכות הצמיתה של המערערת וקבעה כי לא נותרה כל נכות בעקבות הפגיעה הנדונה.
ו. המערערת הגישה ערר על החלטת הועדה מדרג ראשון וביום 5.1.15 קיבלה חוות דעת נוספת ועדכנית מפרופ' יסעור אשר אבחן את התובעת כסובלת מיובש קשה בעיניים והמליץ על נכות בשיעור 10% מותאם לפי סעיף 56(2) לתקנות הביטוח הלאומי .

ז. וועדה רפואית לעררים התכנסה בעניינה של המערערת ביום 17.5.15 ודחתה את הערר.

ח. המערערת הגישה ערעור לבית הדין בתיק ב"ל 5721-06-15 במסגרתו ניתן, ביום 4.1.16, תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים להשיב את עניינה של המערערת לוועדה באותו הרכב.

ט. עניינה של המערערת הוחזר מספר פעמים לוועדה הרפואית לעררים, כאשר ביום 23.10.17 במסגרת תיק ב"ל 6591-06-17 ניתן פסק דין לפיו בין היתר עניינה של המערערת הוחזר לוועדה בהרכב אחר אשר תדון בערר המערערת מיום 26.12.14 לרבות בחוות הדעת של פרופ' יסעור מיום 4.1.15. בעקבות פסק הדין התכנסה וועדה רפואית לעררים וקבעה למערערת נכות בשיעור 0% לפי סעיף מותאם 56(1). הוועדה קבעה בין היתר כי סעיף 56(2) אינו מתייחס ליובש בעיניים.

י. המערערת הגישה ערעור על החלטת הוועדה לעיל, במ סגרת תיק ב"ל 60604-01-18 וביום 9.5.18 ניתן תוקף של פסק דין להסכמת הצדדים לפיה: "עניינה של המערערת יושב לוועדה הרפואית באותו הרכב, על מנת שתבחן בשנית החלטתה תוך התייחסות עניינית ומנומקת האם ניתן להעניק למערערת את סעיף הליקוי 56(2) וזאת בשים לב לחוות דעתו של פרופ' יסעור מיום 4.1.15 אשר קבע סעיף ליקוי 56(2) מותאם וכי ממצאיו זהים לממצאי הוועדה בעניין היובש בעיניים. תשומת לב הוועדה כי פרופ' יסעור קבע סעיף מותאם. כן תיתן הוועדה דעתה לכך כי לכאורה אין התאמה בין ממצאי הוועדה כי המערערת מטופלת באופן קבוע בטיפות לבין הסיפא בסעיף 56(1) המדבר על הפרעות בלתי ניכרות. הוועדה תהא רשאית להתייחס לאמור גם בשים לב לחוות דעתו של פרופ' יסעור מיום 15.12.13 תוך שמובהר לוועדה כי מדובר בחוות דעת שניתנה לצורך נכות זמנית בלבד" (להלן : פסק הדין).

י. הוועדה הרפואית לעררים נשוא הערעור שלפניי, התכנסה ביום 23.7.18 מכוח פסק הדין ודחתה את ערר המערערת תוך שקבעה למערערת נכות בשיעור 0% לפי סעיף 56(1) .

על החלטה זו נסוב הערעור שלפניי.

טענות הצדדים

2. לטענת המערערת שגתה הוועדה הרפואית לעררים כדלקמן:

א. הוועדה אינה מקיימת את פסק הדין עת לא התייחסה לממצאי חוות דעתו של פרופ' יסעור מיום 4.1.15 בצורה ראויה ואשר קבע ממצאים זהים לממצאי הוועדה בדבר יובש בעיניים; הוועדה מתייחסת בצורה חלקית לממצאי חוות דע תו שכן זה קבע יובש קשה בעיניים וכי יובש זה ה וא תוצאת לוואי של סגירה של דרכי הדמעות - המתאים לסעיף ליקו י 56 בהתאמה;

ב. הפרשנות אשר נוקטת הוועדה לפריט ליקוי 56(2) אינה עולה כלל מלשון הסעיף ולא נדרש בהתאם לסעיף זה מצב קשה כפי שגורסת הוועדה, ואילו פריט ליקוי 56(1) אינו תואם את מצב המערערת שכן זו מטופלת בטיפול יומי קבוע של 3 פעמים ביום;

ג. החלטת הוועדה אינה מנומקת עת היא לא התייחסה התייחסות עניינית ומנומקת לממצאיו של פרופ' יסעור וכל שציינה כי בעוד זה מצא כי מצבה של המערערת קשה, הרי שמצבה הוא קל;

לאור האמור לעיל טוענת המערערת, כי יש להחזיר עניינה לוועדה בהרכב אחר תוך שיורה לה להתייחס התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעת פרופ' יסעור מיום 4.1.15 לרבות לסעיף הליקוי בגינו העניק למערערת נכות צמיתה ותקבע את שיעור הנכות המגיע למערערת.
3. מנגד טען המשיב כי דין הערעור להידחות כדלקמן:

א. הוועדה פעלה בהתאם לפסק הדין, כאשר היא מסתמכת על ממצאי הבדיקה הקלינית ומנמקת את החלטתה מדוע היא אינה מקבלת את חוות דעתו של פרופ' יסעור ואת פריט הליקוי הנטען;

ב. קביעת סעיף הליקוי ושיעור הנכות היא קביעה רפואית מובהקת שבתחום סמכותה של הוועדה ואל לו לבית הדין להתערב בבחירת פריט הליקוי .

הכרעה

4. הלכה פסוקה היא כי משהוחזר עניינו של מבוטח לוועדה הרפואית לעררים במסגרת פסק דין, על הוועדה להתייחס להוראות פסק הדין ואין היא נדרשת למה שאין בו.

5. עיון בפרוטוקול הוועדה מעלה כי זו שמעה את תלונות המערערת כדלקמן:

"נכנס לי חומר בעבודה. הייתי עובדת במטבח בבי"ח פסיכיאטרי, היתה לי שריפה לקראת סוף היום נזלו לי דמעות, חשבתי שזה יעבור וזה לא עבר. בקופ"ח נותנים לי טיפות. קונה בקופ"ח שמה פעם פעמיים אפילו 3 פעמים ביום. יש לי יובש חריף מאוד. גם כשנכנס לי חומר לעיניים היייתי עם משקפיים אני עם משקפיים בערך 8-10 שנים. לצערי הרב זה היה יום למחרת הבר מצווה של הנכד שלי".

6. בהתייחסותה לממצאי בדיקות וצילומים ציינה הוועדה כי:

"הוועדה עיינה בחוו"ד פרופ' יסעור שמשווה את מצב העיניים שלה לסעיף 56(2) ודורש 10% עקב מצבה".

7. בבדיקתה של המערערת מצאה הוועדה כדלקמן:

"בבדיקה מרכיבה משקפיים. קרנית זכה, לחמית ללא סימני דלקת וללא דמעת".

בסעיף האבחנות צויין: "יובש בעיניים".

8. בסיכום ומסקנות כתבה הוועדה כדלקמן:

"הוועדה עיינה בפס"ד מיום 9/5/18 ומתייחסת לחוות דעתו של פרופ' יסעור מיום 4/1/15. סעיף 56(2) דורש 10% עבור מצבה. סעיף זה קשור למצב של סתימה קשה בדרכי דמעות המלווה בדמעת ובדלקות באופן קבוע (סבל רב) שאינו תואם את מצב המבוטחת שסובלת מיובש במידה קלה ומטופלת ע"י דמעות מלאכותיות פעם פעמיים ביום. אינה מתלוננת על דמעת/דלקת בעיניים. הוועדה קובעת שאין לשנות את החלטת הוועדה וכי מצבה מתאים ל-0% לפי סעיף 56 (1)."

9. סעיף 56 לתוספת של תקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: התקנות), שכותרתו: "דרכי הדמעות", קובע:

"(1) היצרות קלה של דרכי הדמעות, הפרעות בלתי ניכרות - 0%.
(2) חסימה במערכת ניקוז הדמעות המלווה בדמעת חיצונית והמוכחת בבדיקת עזר. בעין אחת - 5%, בשתי העיניים - 1 0%".

יצוין כי בעבר היו 2 סעיפי ליקוי נוספים אשר התייחסו ל"חוסר דמעות בצורה קלה - 0% ". ו- "חוסר דמעות ניכר או מוחלט: בעין אחת - 10%, בשתי העיניים - 15 %". שני סעיפים אלה בוטלו ונוסח סעיף 65(2) תוקן.

10. עיון בהחלטת הוועדה מעלה כי הוועדה אכן מתייחסת לחוות דעתו של פרופ' יסעור ומסבירה, באופן שניתן להתחקות אחר הלך מחשבתה, מדוע אין מקום להעניק למערערת את סעיף 56(2) כפי שהעניק פרופ' יסעור. המדובר בהחלטה רפואית מנומקת אשר אין מקום להתערב בה. אין מקום לקבל את טענות המערערת כי הוועדה אינה מתייחסת התייחסות עניינית ומנומקת לחוות דעתו של פרופ' יסעור, שכן הוועדה מסבירה היטב, מדוע אין מקום להעניק את סעיף 56(2), מקום בו פרופ' יסעור עצמו בחוות הדעת אינו מסביר מדוע יש להעניק סעיף זה, אלא מציין ממצאים שאין הוועדה מוצאת (יובש קשה, בעוד הוועדה מוצאת יובש קל).

אשר לטענת המערערת כי הוועדה קוראת לתוך סעיף 56(2) תנאים אשר אינם כלולים בו , הרי שאין לקבלה. הוועדה נותנת פרשנות רפואית לסעיף הליקוי, דבר המצוי במסגרת סמכותה ככל שהיא עולה בקנה אחד עם לשון הסעיף. בשים לב כי המדובר בסעיף הכולל שני סעיפי משנה בלבד , כאשר הראשון שבהם עוסק במצב "קל" ("היצרות קלה של דרכי הדמעות" ו"הפרעות בלתי ניכרות"), הרי שפרשנותה של הוועדה לסעיף השני, כי זה עוסק ב"סתימה קשה", ו"בדלקות ודמעת באופן קבוע", מתקבלת על הדעת והיא סבירה. יתרה מכך, גם נוסחו הקודם של הסעיף מעלה כי חוסר דמעות בצורה קלה העניק נכות בשיעור של 0%. סעיף זה אמנם בוטל אך הוא תואם את נוסח סעיף 56(1) בעוד שחלקו השני של הסעיף שבוטל משתלב בנוסח סעיף 56(2).

11. יחד עם זאת, הוועדה לא מתייחסת באופן מפורש וברור לחלקו השני של פסק הדין אשר ביקש את הוועדה לתת דעתה לכך כי לכאורה אין התאמה בין ממצאיה שלה כי המערערת מטופלת באופן קבוע בטיפות עיניים לבין הסיפא של סעיף 56(1) אותו העניקה למערערת המדבר על "הפרעות בלתי ניכרות". בהתאם לפסק הדין היה על הוועדה להסביר זאת בצורה מפורטת ומנומקת והיא לא עשתה כן. נימוק הוועדה כי המבוטחת סובלת מיובש במידה קלה – יכול ועונה על הרישא של פריט ליקוי 56(1) אולם על הוועדה היה להסביר האם המדובר בהפרעה בלתי ניכרת כדרישת הסעיף, בשים לב לממצאיה כי המערערת מטופלת באופן קבוע בטיפות עיניים ולתוצאות הבדיקה שביצע פרופ' יסעור .

12. למרות האמור, לא מצאתי כי יש מקום להשיב עניינה של המערערת לוועדה בהרכב אחר, אין המדובר בוועדה ה"נעולה" בדעתה, המדובר בוועדה אשר פעלה בהתאם לחלקו של פסק הדין אם כי נימוקיה באשר לחלקו השני, אינם נהירים דיים. על כן, יש לאפשר לה להשלים את מלאכתה.

13. לאור האמור לעיל, מצאתי כי יש מקום להשיב את עניינה של המערערת לוועדה הרפואית לעררים באותו הרכב, על מנת שתפעל בהתאם לחלקו השני של פסק הדין מיום 9.5.18 לפיו , תיתן הוועדה דעתה לכך כי לכאורה אין התאמה בין ממצאי הוועדה כי המערערת מטופלת באופן קבוע בטיפות לבין הסיפא בסעיף 56(1) המדבר על "הפרעות בלתי ניכרות". הוועדה תתייחס לאמור גם בשים לב לחוות דעתו של פרופ' יסעור מיום 15.12.13 תוך שמובהר לוועדה כי מדובר בחוות דעת שניתנה לצורך נכות זמנית בלבד וכן לבדיקה שערך ושתוצאותיה מפורטות בחוות דעתו מיום 4.1.15 .

המערערת ובא כוחה יוזמנו לטעון טענותיה בפניי הוועדה. החלטת הוועדה תהיה מפורטת ומנומקת כך שניתן יהיה להתחקות אחר הלך מחשבתה.

14. משהערעור התקבל בחלקו, כל צד ישא בהוצאותיו.

15. ניתן להגיש בקשת רשות ערעור תוך 30 ימים לנשיאת בית הדין לעבודה, לסגנה או לשופט שהתמנה לכך על ידי הנשיאה.

ניתן היום, כ"ט סיוון תשע"ט, (02 יולי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: נינט חנה כהן
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: