ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין נ.ט.ע. ייזום ניהול תיווך והשקעות בע"מ נגד אברהם לבסקי :

לפני כבוד השופט בכיר אהוד שוורץ

התובעים:

1.נ.ט.ע. ייזום ניהול תיווך והשקעות בע"מ
2.שמעון דישלו

נגד

הנתבע:

אברהם לבסקי

פסק דין

כללי וטענות הצדדים
זו תביעה כספית ע"ס 700,000 ₪ , לצורכי אגרה, בגין טענה להפרת הסכם, תשלום שכר ראוי ופיצוי בגין נזקים נגזרים נוספים.

התובעת 1, חברה פרטית , העוסקת בייזום ניהול תיווך והשקעות בנדל"ן.
התובע 2, מכהן כמנכ"ל בתובעת 1, הנדסאי בניין מוסמך, ובעל ניסיון רב שנים בתחום הנדל"ן תיווך ויזמות.
הנתבע, בעלים רשום של נכס מקרקעין ברח' דוד המלך 3 בנתניה, הידוע גם כגוש 8279 חלקה 63 (להלן: "המקרקעין").

בין הצדדים נכרת הסכם, לפיו התובעים יעניקו לנתבע ליווי מקצועי, בתמורה לשכ"ט בסך 0.5% בתוספת מע"מ, מסך תמורת הפרויקט, שעתיד לקום על המקרקעין שבבעלות הנתבע.
לטענת התובעים עמדו בהתחייבותם , ובמשך למעלה מ7.5 חודשים פעלו באינטנסיביות, שעות רבות מסביב לשעון התמסרו לעבודתם על הפרויקט, במתן ליווי מקצועי צמוד לנתבע . אולם הנתבע התנתק באופן חד צדדי, ומבלי ששילם את שכר התובעים.

נטען כי בין הצדדים, היכרות שהחלה שנים קודם, במהלכן התוודע הנתבע לעבודת התובע 2, למקצועיותו ולמומחיותו בתחום הנדל"ן, הנתבע הסתייע רבות בתובע 2, בין היתר במו"מ עסקי שקיים באותה עת עם מספר גורמים בקשר ל נכס המקרקעין .
נטען כי הנתבע ביקש מהתובע 2 לנהל עבורו מו"מ לשכירת שירותיו של עו"ד יהודה טלמון, ונכרת בין השניים הסכם למתן שירותי עו"ד. בהמשך לפגישות מרובות שהתקיימו בין הצדדים, במשרדי התובעת, בבתי קפה, אצל מומחים ויועצים שונים, ולאור רצונו של הנתבע כי התובעים ילוו אותו בפרויקט הנדל"ן שביקש להקים על המקרקעין, הבהירו לנתבע כי מעתה יהיה עליו להסדיר את שכר הטרחה עבור השירות שמקבל מהתובעים.

ביום 9.2.15 נכרת הסכם בין הצדדים, לפיו התובעים יעניקו לנתבע ליווי מקצועי שוטף בפרויקט , ובתמורה ישולם להם שכ"ט בסך של 0.5% בתוספת מע"מ, מסך התמורה שיקבל הנתבע בפרויקט.

נטען כי התובעים ויתרו על הצעות עבודה לטובת הפרויקט, הקצו כוח אדם ומשאבים רבים לטובת העניין. נטען כי עבודתם כללה מו"מ עם גורמים הנוגעים לפרויקט , לרבות עו"ד , יועצים שונים, קבלני בנין, עד שהנתבע בחר את הקבלן לביצוע הפרויקט א. גנאדי השקעות ובניה (1992) בע"מ, והורה לתובעים לנהל עמו מו"מ.

ביום 22.2.15 התקיימה ישיבת עבודה, בהשתתפות הנתבע, גנאדי והתובעים, בסיומה נקבעו עקרונות עסקת קומבינציה בפרויקט. נטען כי התובעים נתנו בידי הנתבע כל העת מידע מקצועי, והציגו בפניו את כל ההיבטים המסחריים, ואף מיסויים ומשפטיים הקשורים לפרויקט, חוץ מייעוץ מקצועי נפרד שקיבל מעו"ד טלמון, וכדי להגדיל את התמורה שעתיד היה הנתבע לקבל בפרויקט.

נטען כי התובעים העניקו ליווי במשך שבעה וחצי חודשים , לרבות העברה של דוגמאות למפרט טכני לפרויקט, הכנת טיוטת הסכם קומבינציה יחד עם עו"ד טלמון, פגישות עם הקבלן גנאדי , השתתפו בעריכת נוסח טיוטת "כתב הסכמה" מאת בעלי זכויות במקרקעין סמוכים, עבור ולטובת הנתבע. שעות רבות השקיעו בתרשומות והערות לטיוטת הסכם קומבינציה, ופגישות עם גנאדי בקשר עם נוסח המפרט הטכני. עברו על הערות ,שינויים ותיקונים תוספות למפרט הטכני והכל לבקשת הנתבע ולטובתו, קיימו ישיבות עבודה, עם הנתבע , עם גנאדי ועם עו"ד טלמון , ופעלו מול כל הגורמים לביצוע השינויים והתוספות במפרט הטכני/ בהסכם הקומ בינציה .
נטען כי עבדו ועמדו לרשות הנתבע ימים כלילות , לרבות בסופי שבוע וימי חג , ומעבר לשעות המקובלות , כל זאת לקידום הפרויקט והוצאתו לפועל , ובהתבסס על התחייבותו של הנתבע לתשלום שכר טרחתם של התובעים.

נטען כי במהלך 10/15 ניסו התובעים ליצור קשר עם הנתבע אולם הנתבע בחר להתעלם. לאור התעלמותו נשלח אליו ביום 15.11.15 מכתב התראה לפיו נדרש לשלם לתובעים פיצוי עבור הנזקים שגרם להם במעשיו ו/או במחדליו השונים. הנתבע בתשובותיו ציין כי אינו חייב לתובעים דבר.

לטענת התובעים, נגרמו להם נזקי ממון כבדים, דורשים שכר טרחה בגין שעות עבודה 605,000 ₪
(550 X 1,100 ש"ע) בתוספת מע"מ.
נטען לעשיית עושר ולא במשפט , הנתבע קיבל במשך למעלה מ 7.5 חודשים, מידע וסיוע, כמו גם תוכן מקצועי ומסמכים, וזאת ללא ששילם דבר תמורתם.
נטען לאובדן הכנסה – השקיעו זמן יקר, הקצו כ וח אדם ומשאבים רבים לטובת הנתבע והפרויקט, תוך שנאלצו לוותר על הזדמנויות עסקיות רבות שעמדו לפתחם, ע"מ ליתן לנתבע את הליווי המקצועי והאינטנסיבי שהנתבע דרש- נתבע פיצוי בסך 446,000 ₪.
נטען לעוגמת נפש ופגיעה במוניטין – הנתבע גרם לתובעים למפח נפש, תחושה קשה של עלבון ופגע במוניטין התובעת 1- נדרש פיצוי בסך 150,000 ₪
כן צוין כי טרם גובשו כלל הנזקים בגין הפרת חוזה.

לטענת הנתבע לא קמה לתובעים הזכות לקבלת שכר טרחה. כאשר לפי המוסכם בין הצדדים , שכר טרחתם נקבע, על פי הצעתם, על בסיס התוצאה, קרי מתוך התמורה שתצמח לנתבע בפרויקט של עסקת קומבינציה, בקשר לנכס אשר עמד בבסיס המו"מ, בין הנתבע לקבלן גנאדי. משלא יצא הפרויקט לפועל, ולא התגבשה ולא התקבלה בידי הנתבע תמורה כלשהי בגינו, לא חייב לתובעים דבר.
נטען כי התובעים יודעים כי זכאותם לקבלת שכ"ט מותנית ביציאתה לפועל של עסקת הקומבינציה וקבלת תמורה ע"י הנתבע, ומכלול טענות התובעים בדבר השקעת מאמצים/ משאבים/זמן, במסגרת הליווי המקצועי שהעניקו לנתבע, שמכחיש את היקפם, אין בהם, כשלעצמם, כדי לזכ ות את התובעים במאומה.

עוד נטען כי הצעת התובעים למתווה כללי של התקשרות חוזית, בין הצדדים, הוגשה לנתבע ערב תחילת עבודתם מול גנאדי, עבור הנתבע, באמצעות מסמך שכותרתו "הצעת מחיר להתקשרות לצורך ביצוע עסקת מקרקעין מיום 9.2.15, מאחר ומתווה ההתקשרות נוסח ע"י התובעים יש להחיל את הכלל של פרשנות כנגד המנסח.
יש לדחות את הטענה כי הוסבו לתובעים נזקים כבדים, מדובר בטענה חסרת שחר. וכי תמחור רכיבי התביעה מופרז, שרירותי, בלתי מפורט, ואינו תואם את המציאות.

נטען כי הנתבע מתפרנס מניהול והשכרת נכסי מקרקעין שבבעלותו משנת 1989, ובכלל זה אחזקה, השכרה, בניה , קידום תכנון היתרים וכו'. כפועל יוצא מכך, מצוי בקשרי עבודה עם בעלי מקצוע כגון אדריכלים מהנדסים כלכלנים מתווכים וקבלנים, לצרכי עיסוקיו, ובמשך השנים צבר ידע וניסיון רב בתחום.

טוען כי היכרות הצדדים ארעה שנים קודם, כאשר התובע, נקט ביוזמתו נ יסיונות לתווך בין לקוחותיו לנתבע, ובמטרה לבצע עסקה במקרקעין מכירה /קומבינציה שלא צלחה ולא התקדמה.
ובניגוד לטענתם, התובעים הם אלה אשר איתרו את הנתבע, ויזמו את המגעים עמו.

הנתבע טוען כי בתחילת 2015 יזם מו"מ לעריכת עסקת קומבינציה עם גנאדי , התובעים הציעו לנתבע כי יטפלו עבורו לקידום אותה עסקת הקומבינציה, וילוו אותו עד למימוש הפרויקט, לרבות קישור הנתבע עם בעלי מקצוע הנוגעים לביצוע הפרויקט , והכל בתמורה לשכ"ט בשיעור 0.5% מכלל התמורה שתתקבל בפועל ע"י הנתבע , כתוצאה מעסקת הקומבינציה עם גנאדי, וביום 9.2.15 העבירו התובעים לנתבע את הצעתם להתקשרות . בהסתמך על הצעה זו ולא על כל שיטת תשלום אחרת החלו התובעים בביצוע הפעולות ובהתאם להבנות שהושגו בין הצדדים.
נטען כי תנאי ההתקשרות הוצעו ונוסחו ע"י התובעים . והזכות לקבלת שכ"ט, קמה אך ורק לאחר קבלת התמורה בפועל.

נטען כי במסגרת מתן השירותים התובעים המליצו לנתבע לשכור את שירותיו של עו"ד יהודה טלמון, אשר ליווה את הנתבע לאורך המו"מ עם גנאדי. לאחר מו"מ רציני ומייגע , שנמשך מס' חודשים, במסגרתו הוחלפו בין הצדדים טיוטות רבות של הסכם הקומבינציה והמפרט הטכני, כשכל אחד מהצדדים מיוצג ע"י עו"ד מטעמו, בעוד שהתובעים, מפעם לפעם מנתבים את המידע והמסמכים בין הצדדים ופעמים אף מוסיפים את הערותיהם ו/או הצעותיהם.
נטען כי המו"מ הגיע למבוי סתום, בעקבות שינויים מהותיים בעמדתו של גנאדי, אשר באו לידי ביטוי בדרישות חדשות, שעוררו ספק בקרב הנתבע, עו"ד טלמון ויועצו של הנתבע מר אהוד אליאב, בדבר יכולתו של גנאדי לבצע את הפרויקט . עד שעו"ד טלמון הודיע לנתבע, בנוכחותם של התובע 2 הנתבע ובנו, כי אינו מוכן לייצג בעסקה בה יש דרישות כאלה , ובכך נסתם הגולל על העסקה עם גנאדי, בידיעת ובנוכחות התובע 2.
נטען כי לאור השלב בו הופסק המו"מ, בין הנתבע וגנאדי, וחילוקי הדעות שהתגלעו ביניהם בנוגע לתנאי עסקת הקומבינציה לא ניתן לקבוע מהי התמורה שהיתה מתקבלת ע"י הנתבע , לו העסקה היתה יוצאת לפועל.
נטען כי לתובעים לא קמה כל זכות לקבלת שכר טרחה כלשהו מהנתבע. ומעולם לא עלתה בין הצדדים אפשרות כי התובעים יקבלו שכ"ט לפי שעות עבודה , לא נערך רישום של שעות עבודה, לא סיכמו ביניהם תעריף שעת עבודה, והתובעים מעולם לא הגישו דרישת תשלום או חשבונות ביניים במהלך תקופת הפעילות .

דיון והכרעה
הצדדים הגישו תצהירי עדות ראשית.
מטעם התובעים העידו עו"ד יהודה טלמון, מר גנאדי אבדייב, מר שימעון דישלו, מר אליהו חן, ומר אופיר דישלו והנתבע בעצמו.
הוגשו סיכומים בכתב.

ב"כ התובעים בסיכומיו חוזר על הטענות ומציין כי הנתבע קיבל מהתובעים , לבקשתו, ליווי מקצועי צמוד ובעל ערך, במשך מס' חודשים , בהם הקדישו ימים כלילות לטו בת הנתבע משאבים ושעות עבודה רבות, עד שהנתבע, לפתע, וללא כל הודעה מוקדמת, החליט להתנתק באופן חד צדדי ולהפר את ההסכם בחוסר תו"ל, התעלם מפניותיהם , והותיר אותם בפני שוקת שבורה.
הנתבע נהג להעסיק אנשי מקצוע, לקבל מהם שירות במשך תקופה ארוכה , ואז ביום בהיר נהג להעלם ללא הודעה מוקדמת, והכל במטרה שלא לשלם שכ"ט ראוי עבור עבודתם, וכפי שהעיד עו"ד טלמון.
הוכח כי לתובעים מומחיות וניסיון בענף הנדל"ן, והיתה להם היכולת להשלים את הפרויקט בהצלחה.
עדי התביעה העידו אודות היקף שעות העבודה העצום שהשקיעו התובעים, ועל גובה שכר הטרחה הסביר לשעה.
הוכח כי הנתבע נהג בחוסר תום לב ולא בדרך המקובלת, ועל מנת להתחמק מתשלום לתובעים התנתק באופן חד צדדי וללא מתן הודעה מוקדמת על ביטול ההסכם, ובכך מנע מהתובעים להשלים בהצלחה את עבודתם על הפרויקט, ולקבל שכ"ט הולם בעבור השירותים שסיפקו.
הוכח כי בגין ההתחייבות שנטלו על עצמם בהסכם , התובעים נאלצו לוותר על עבודות והכנסות בהיקפים של מאות אלפי ₪ . עוד נטען כי גדיעת ההסכם באיבו , גרמה לתובע 2 מפח נפש ותחושת עלבון, כמו גם לפגיעה במוניטין של התובעת.
הוכח כי הנתבע קיבל מהתובעים ליווי מקצועי צמוד במשך למעלה משבעה חודשים , כמו גם מידע וחומר מקצועי רב, שלא היה בידיעתו לפני כן, הפיק ויפיק מהם ערך בעתיד , ובעבורם לא שילם דבר.
נטען כי התובעים זכאים לקבל פיצוי כספי בגין הפרת ההסכם.

ב"כ הנתבע בסיכומיו חוזר על טענותיו , ומציין כי בהתאם לס' 3 להסכם, לנתבע מוקנית הפר רוגטיבה לבחור את הגורם עמו ינהלו התובעים את המו"מ. ההסכם נוסח ע"י התובעים, ולפיכך יש להחיל בעניין את כלל הפרשנות כנגד המנסח. משהפרויקט לא יצא אל הפועל, לא התגבשה ולא התקבלה בידי הנתבע תמורה כלשהי בגינו, ומטעם זה בלבד נשללת זכאות התובעים לקבלת שכ"ט.
טוען כי ביצוע הפרויקט נועד לתועלתו הכלכלית של הנתבע ולא לתועלתם של התובעים , ויש לדחות הטענה כי הנתבע לא עשה די לקידום הפרויקט, ובכך נמנעה מהם אפשרות לקבלת שכ"ט. המשימה שהיתה מוטלת על התובעים היתה לקדם את הפרויקט מול הקבלן גנאדי ולא עם גורם אחר כלשהו, גם עו"ד טלמון אישר כי מלבד גנאדי לא התנהלו מגעים משפטיים עם יזמים אחרים. ואין חולק כי במו"מ עם גנאדי הוחלפו בין הצדדים טיוטות רבות של הסכם הקומבינציה , המו"מ לא הבשיל לכדי הסכם מחייב, וברי כי לא התקבלה כל תמורה ממנה ניתן היה לגזור את שכרם של התובעים. והתובעים אף אישרו בחקירתם כי אין כל הוראה בהסכם המקנה לתובעים זכות לגבות שכר כלשהו מהנתבע במקרה שהפרויקט לא יצא אל הפועל. המו"מ הגיע למבוי סתום, בעקבות שינויים מהותיים נוספים שהוכנסו ע"י גנ אדי, בשלבים מתקדמים של המו"מ, כך אישר גם גנאדי בחקירתו, שעו"ד טלמון לא המליץ לחתום עליו, וחזר על כך בעדותו על דוכן העדים, כי גם כיום לא היה ממליץ לחתום

על ההסכם במתכונת שנדרשה. לתובעים אין זכות להלין על הנתבע בדבר כישלונו של המו"מ, באשר אינם צד לו, בעוד שלגנאדי עצמו, שהינו צד למו"מ, אין טענות כלפי הנתבע.
נטען כי התובע לא הוכיח ולא כימת את היקף פעילותו.
התובע לא הצביע על הפרה כלשהי של ההסכם ואינו זכאי לכל פיצוי בעניין.

בסיכומי התשובה מציין ב"כ התובעים כי בסיכומי הנתבע מועלות טענות חדשות שהינן בגדר הרחבת חזית אסורה, ועומדות בסתירה לעדות עו"ד טלמון שהבהיר כי פעולותיו של התובע 2 מעולם לא היו משפטיות. יש לדחות את הטענה כי המשימה שעל התובעים לבצע, היתה בקידום הפרויקט מול גנאדי בלבד, זאת בניגוד לכתוב בהסכם, שם אין זכר לקבלן. כן יש לדחות הטענה כי פעילות התובעים הסתכמה במגו ון מצומצם של פעולות טכניות בלבד, הנתבע מנסה לגמד את עבודתם של התובעים , שעה שמהמסמכים שצורפו, ניתן בנקל ללמוד על היקף העבודה שבוצעה עבור הנתבע.
נטען כי טענות הנתבע בדבר אי הוכחות שיעור שכ"ט שעתי דינן להידחות, שעה שלא הציג ראיה או עדות נגדית, כך גם לגבי הי קף שעות העבודה. וכי הטענות כנגד אובדן הכנסה ופגיעה במוניטין , מוטב היה שלא היו נטענות. נטען כי הנתבע לא התייחס כלל בסיכומיו לרכיב התביעה בעניין עוגמת הנפש שהסב לתובעים.
ככלל, נטען כי בדיון ובסיכומי הנתבע, אין מענה לטענה הבסיסית לפיה הנתבע הפר את חובתו לקיום ו/או לחילופין לסיום ההסכם בדרך מקובלת, ביושר ובתום לב.

לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הפרקליטים אני מחליט לדחות את התביעה ואלו נימוקי:

ביום 9.2.15 העבירו התובעים לנתבע "הצעת מחיר להתקשרות לצורך ביצוע עסקה במקרקעין" (להלן: "ההצעה " ו/או "ההסכם") ת/4 .

לשיטת התובע, הנתבע גדע את הפרוי קט, למרות שהיתה לו היכולת להשלים אותו. ההתחייבות של הנתבע להוציא את הפרויקט לפועל נמצאת בכותרת ההסכם: "...לצורך ביצוע עסקה במקרקעין".

האם קמה לתובעים זכות לשכ"ט לפי ההסכם?
פרשנות חוזה מתחילה מלשונו, ויש הסוברים כי יש לתת לדרך פרשנות זו מעמד בכורה (ראה דעתו של כבוד השופט דניצגר בע"א 5856/06 אמנון לוי נ' נורקייט בע"מ ואח' (פורסם בנבו, 28.01.2008). במידה ואומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו (ראה ע"א 3339/12 מיכאל גוטמן ואח' נ' מינהל מקרקעי ישראל ואח', והפסיקה המוזכרת בו (פורסם בנבו, 18.09.2013).
גישה זו נובעת מהוראת סעיף 25(א) ל חוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (לאחר תיקונו ביום 26.1.2011), הקובע כדלקמן: "חוזה יפורש לפי אומד דעתם של הצדדים, כפי שהוא משתמע מתוך החוזה ומנסיבות העניין, ואולם אם אומד דעתם של הצדדים משתמע במפורש מלשון החוזה, יפורש החוזה בהתאם ללשונו"

בבואו להתחקות אחר אומד דעתם של הצדדים בפירוש חוזה, על בית המשפט להשקיף על החוזה כמכלול, ומאידך לבחון את ההקשרים בין הוראותיו השונות. כך נפסק בע"א 554/83 "אתא" חברה לטכסטיל בע"מ נ' עיזבון המנוח זולוטולוב יצחק ז"ל, פ"ד מא (1), 282, על ידי כבוד השופט ברק (כתוארו אז): "על אומד דעתם של הצדדים לומד השופט, בראש ובראשונה, מתוך החוזה עצמו. אכן, הוראות שונות של החוזה עשויות להשליך אור על המטרה ועל התכלית של ההוראה החוזית, אשר השופט מבקש לפרש. חוזה הוא מסגרת אינטגראטיבית. חלקיו השונים שלובים ושזורים זה בזה. אבריו השונים משפיעים זה על זה. בפרשנות החוזה יש איפוא, מחד גיסא, להשקיף עליו כעל מכלול, תוך ראייתו הכוללת, ומאידך גיסא, לבחון את הקשרים בין ההוראות השונות, תוך מגמה לגבש מהן את אומד דעתם של הצדדים. בהקשר זה יש חשיבות רבה למהותה של העיסקה, למבנה המשפטי הכללי שלה ולמטרותיה הכלכליות והחברתיות. כל אלה יש להם השלכה על אומד דעתם של הצדדים" ראה ע"א 5795/90 ד"ר אנדור סקלי נ' דורען בע"מ, פ"ד מו (5), 811.

עו"ד טלמון העיד כי לתובע יש ידע וניסיון בתחום הנדל"ן : תראה, שמעון הוא לא מתווך סטנדרטי, יש לו ידע והבנה מאוד מקיפים ובכל פרויקט שהיה לנו השקה תמיד היה לו את, זאת אומרת זה לא היה איזה מתווך שעושה קשר, יוצא מהתמונה, יש לו מעורבת מתמדת, מובילה, הוא מבין נדל"ן, בוא נאמר ככה. הוא מבין נדל"ן, יש לו ידע בנדל"ן והוא תורם. איפה שהוא לא היה הוא תמיד, הוא תמיד תרם מהידע ומהניסיון שלו".( עמ' 7 לפרוטוקול)

הקבלן גנאדי העיד : " כמו מפקח מקצוען, הוא ידע מה, מה לשאול, איך להוביל את כל הנושא הזה, גם לגבי המפרט, גם לגבי ההסכם. איש מקצוע. מכל המפקחים שאנחנו נתקלים הוא היה די, די בסדר". ( עמ' 16 לפרוטוקול)

מן החומר שבפני עולה, כי התובעים ביצעו פעולות לקידום עסקת קומבינציה. ולא נסתרה טענת התובע שפעל רבות בקשר לניסיון לקדם את הפרויקט, ובהתאם לעשרות המסמכים שצורפו לתצהירו, לרבות מפרטים, ושלא נסתר שנטל חלק בגיבוש הפרויקט וייעץ לנתבע.

יחד עם זאת, בס' 6 להסכם נקבע : "שכר טרחתי יעמוד על סך של 0.5% + מע"מ מכלל תמורתך בפרויקט (במידה והתמורה הינה כוללת מע"מ , לא יתווסף מע"מ לשכר הטרחה)"

עולה כי ההסכם מדבר על נגזרת של תשלום התמורה שבין הקבלן לנתבע ושתתקבל בפועל.
התובע בעדותו אישר כי אין בהסכם סעיף שבמקרה ולא מתקבלת תמורה יהיה זכאי לשכר טרחה (עמ' 26 לפרוטוקול), בנוסף ניסה להסביר את רמת הוודאות של השלמת הפרו יקט מסיבות שונות , שלמיטב הבנתו מהותיות, ו/או מלמדות על בשלות לסיום הפרויקט, ולטעמי אינן עולות מלשון ההסכם ואינן מספיקות, כך למשל עמדת העיריה, הסכם ממון עם אשת הנתבע , לוחיות הנצחה, שיש לובי הבניין ( עמ' 27 לפרוטוקול). בכל מקרה, אין באמור לשלול מן הנתבע, ובהיעדר הוראה אחרת, את הזכות שלא להתקדם בפרויקט, חרף אינדיקציות שכאלו, ומטעמים שלו.

הנתבע ציין בחקירתו כי היו לו הערות לנוסח ההסכם , והן לא מופיעות על גבי ההסכם , כי לא חתם על הה סכם : "א ני הודעתי לתובע שלא מקובל עלי ההרחבה שהוא יהיה עבורי ויעסוק בנושא של מכירה או בנושא של עסקה של בנייה עצמית, לשם כך לא הייתי צריך אותו. אני הייתי צריך אותו רק לדבר פשוט אחד, להוציא לפועל עסקת קומבינציה עם אדון גינאדי כי הוא נתן את השיעורים הגבוהים ביותר של עסקת הקומבינציה 50-50 ותו לא". ( עמ' 60 לפרוטוקול).
אישר שאכן הכותרת מופיעה אולם נכתבה ע"י התובע , וזה היה צריך להיות רק לעסקת קומבינציה.
ולא שינה בהמשך כי לא עשה שום עסקה אחר ת עם התובע , למעט אותה עסקה (עמ' 61 לפרוטוקול)

לטענת התובע הנתבע לא נתן לו אפשרות להשלים את הפרויקט, ניתק מגע ומשכך מגיע לו שכר .
"זה לא כתוב ככה. הוא ניתק קשר. תרים טלפון, בן אדם עובד איתך 8 חודשים לא תגיד לו, תרים לו טלפון תגיד לו תשמע לא .... לא על זה שהוא רע, על זה קיבל עבודה והוא לקח את החומר וזז איתו הצדה.... אם זה היה קורה בשבוע הראשון, שבועיים ראשונים, ח ודש ראשון, סבבה, הבן אדם ב-8 חודשים, 8 חודשים הוא לא ידע לאן הוא הולך? באמת." ( עמ' 43 לפרוטוקול)

הנתבע אישר בעדותו (עמ' 75 לפרוטוקול) " גינאדי הרע את התנאים עד כדי כך שבסופו של דבר בא כוחי, עו"ד טלמון, אמר רבותיי עושים פה מאתנו צחוק ביזם שלא מסוגל פה להביא את המימון, את הלוואת המימון ויזם שעוד דורש עלויות התב"ע ועוד קנס של 15 מיליון אינו ראוי להיות פרטנר, זה מה שהוא כתב. .. מה שהוא אמר לי לבסקי אם אתה חותם על המסמך הזה אני מסתלק מהייצוג שלו, מהייצוג שלך".
הנתבע העיד בחקירתו כי אמר, לא פעם אלא פעמיים , לדישלו שלא יצא מזה כלום גנאדי לא מוכן לרדת מהסעיף של הפיצוי, ושהוא לא יחתום על הסכם הקומבינ ציה.( עמ'83 לפרוטוקול) , וששמעון אף היה נוכח בפגישה אצל עו"ד טלמון ושמע במפורש שאינו ממליץ לחתום על ההסכם במתכונת הזו, ושהנתבע מוסיף כי "העסק נגמר" .
ככלל, עדות הנתבע עשתה על בית המשפט רושם אמין ביותר, ולמרות שמדובר בעד יחיד, בעל דין, מול מספר עדים שהעידו מטעם התובעים, אני סבור שיש לתת אמון לגרסתו ובקשר לנסיבות ניתוק הקשר בין הצדדים, וכפועל יוצא של כישלון המו"מ מול הקבלן גינאדי, ושהיה בשלבים מתקדמים יחסית, אך עדיין התגלו אי-הסכמות בנקודות מרכזיות, שעניינית מהוות הצדקה מצד הנתבע לסיום הקשר בעניין מול הקבלן, וכפועל יוצא, אי-התממשות העסקה בקשר לפרויקט שממנה נגזר שכר התובעים.
איני רואה שבנסיבות אלו, מדובר בניתוק קשר מקבלן, באופן לא הוגן או מחוסר תום לב, וביחס לתובעים, ששכרם כאמור מותנה בתמורת הפרויקט לנתבע, כלומר בהתממשותו בפועל.
לא ראיתי חוסר תום לב בהקשר זה מצד הנתבע, לאורך המו"מ מול הקבלן ו/או עובר לסיומו, ולרבות סיום הקשר בעניין עם התובעים, שלמעשה לא הודע פורמאלית, אך בפועל התחייב נוכח הדרישה הכספית, כמו בתביעה כאן, מצד התובעים, ושעה שמבחינת הנתבע, ובצדק, וכלשון ההסכם, בהיעדר תמורה לפרויקט לנתבע, טרם קמה חובת תשלום העמלה מבחינתו לתובעים.

עדות עו"ד טלמון חיזקה את טענות הנתבע ולפיה הפסקת הפרויקט הייתה על רקע של שני עניינים , מיסוי ופיצוי מוסכם, שדרש הקבלן גאנדי, עו"ד טלמון העיד שאף בעל מגרש לא צריך לחתום על סעיפים כאלה ועמד על כך בעדותו:
"ש. תודה. תגיד לי בקשה, האם מה ששם סוף למשא ומתן זה השינוי בעמדתו של גינאדי שבאחת הטיוטות האחרונות, טיוטה מספר 15 למיטב זכרוני, סירב להעמיד לנתבע מימון לתשלום אישורי המיסים, לתשלום המיסים בקשר להוצאות בקשר לעסקה ודרישתו החדשה שצצה רק בשלב מתקדם של גינאדי לקבלת פיצוי מוסכם של 15 מיליון שקל במידה וההסכם יבוטל מסיבה כלשהי.
ת: תראה, אני לא יודע להגיד אם זה מה שסיים אבל זה, אלה בהחלט היו שתי נקודות שאני עמדתי על הרגליים האחוריות, ש: כן.
ת: ואמרתי שאלמלא, אם לא יינתן מענה ופתרון בשתי הנקודות האלה שעלי לא היו מקובלות אני לא הייתי ממליץ לחתום על ההסכם, כל עוד שני הסעיפים האלה גינאדי מתעקש עליהם." ( עמ' 9 לפרוטוקול)
ובהמשך (עמ' 11) "ש: זאת אומרת לא היית ממליץ לחתום על הסכם במתכונת הזו.
ת: לשום בעלים לא הייתי ממליץ לחתום על הסכם עם שני הסעיפים האלה. "

גם התובע בחקירתו אישר כי הוא מסכים עם עמדתו של עו"ד טלמון, ולא ציפה שהנתבע ילך נגד דעתו של העו"ד שמלווה אותו בפרויקט ( עמ' 46 לפרוטוקול)

ניתן להבין את תחושתו הסובייקטיבית של התובע 2, שעבד עבור הפרויקט , ושברי שהייתה לו תקווה שהפרויקט יבוצע וכך יהנה מתשלום שכ"ט. אולם תחושות אלו, אינן מקימות זכות משפטית לפי ההסכם, תלוי הצלחה, שהתובע עצמו ניסח.

עמדתו של הנתבע נמצאה כאמור מהימנה ואמינה עלי , כך למשל לגבי העובדה שהכוונה בהתקשרות בהסכם, היתה בעיקרה לגבי הצעת הקבלן גינאדי שעמדה על הפרק באותה עת, וכך גם לגבי נסיבות סיום ההתקשרות.
מבחינת הנתבע, עו"ד טלמון הינו אדם הגון ואחראי (עמ' 93 לפרוטוקול) בניגוד לתובעים שהביאו "גבב ת נייר, אספתם פה טיוטות על טיוטות על טיוטות" .
אני סבור כי אין מקום לייחס לנתבע, סיכול הפרויקט , או סיכול המשך קיום ההסכם, שכן העדים אישרו בחקירתם כי הפרויקט הסתיים נוכח דרישות קיצוניות של הקבלן גנאדי, ולא היו שום הצעות משמעותיות אחרות על הפרק. מן הראיות והדיון עולה בבירור, והתרשמותי שאין מדובר בנתבע, צד המתחייב, לשלם שכר כנגד הצלחה, ושפועל בחוסר תום לב, והכשלת התקיימות הפרויקט, ועל-מנת להימנע משתלום שכר לפועלים עבורו, כדוגמת התובעים.

ככלל, אני סבור כי זכותו של בעל מקרקעין לקבל החלטה, בכל שלב, לגבי המקרקעין שבבעלותו, ומטעמים ענייניים כמו כאן, שאינו ממשיך בקידום הפרויקט מול הקבלן. מובן שעל המתחייב לנהוג בתום לב בעניין, ולא להכשיל את התממשות הפרויקט, ולשם הימנעות מתשלום שכר, דבר שכאמור לא ראיתי שחל כאן.
התובע, אף הוא, אישר בחקירתו, כי בלב הפרויקט עומדת תועלתו האישית של מזמין העבודה ( עמ' 42 לפרוט וקול), הוא הנתבע כאן.
עו"ד טלמון שהיה חתום על הסכם במתכונת דומה להצעת התובעים העיד: "..שמעון יש לו את הידע, הניסיון וההבנה כדי לסייע. אבל בסוף אתה יודע זה, זה הבעלים צריכים להחליט שהם רוצים לבצע עסקה..". ( עמ' 8 לפרוטוקול)
הקבלן גנאדי העיד : "כמו כל בעל, בעל מגרש, אין מה לעשות. זה קורה לנו דברים כאלה ולפעמים העסקאות יוצאים ולפעמים לא, לפעמים אנחנו גם שנה במשא ומתן ובסופו של דבר אין עסקה. גם פה אותו דבר, זה כמו כל, " ( עמ' 16 לפרוטוקול)

עו"ד טלמון אישר כי הנתבע חתך ולא אמר כלום לאחר משלוח מכתב סוכמו ביניהם דברים אולם היה גובה את התשלום רק בהתאם לתוצאה (עמ' 12 לפרוטוקול)

לא הוכח כלל חוסר תום לב, או שימוש או יכולת שימוש, מצד הנתבע, במידע שקיבל לכאורה מהתובע ובקשר לפרויקט, ושנמצא באותו מצב עד היום.
הנתבע אישר בחקירתו שאת המסמכים שקיבל מהתובעים, היה לו את הכול בבית עוד לפני שהכיר את התובע , בתור בעל נכס אני מחזיק את החומר אצלי גם כן ( עמ' 64 לפרוטוקול), ובהמשך " לא ביקשתי את זה ממנו. הוא צירף את זה מתוך, אני לא יודע מה היה השיקול שלו. הוא גם, הוא גם צירף פה מסמכים של עיתונות שאני שלחתי לו לעיון שהוא יסתכל. הוא, הוא הביא פה גבבת ניירת מפה ועד להודעה חדשה. .. אם היה לי חסר יכולתי להוריד את זה מהאינטרנט בדיוק כמו שאתם הורדתם את זה מהאינטרנט ". ( עמ' 65)

התובע אישר כי דרש 650 ₪ שכר לשעה, אולם הנתבע לא הסכים רצה, והעדיף לשלם אחוז מהעסקה שתתגבש, וכפי שנחתם, התובע הסביר מדוע בכל זאת הסכים להיכנס עם הנתבע להתקשרות בסופו של יום, וכפי שהעיד בעמ' 40 לפרוטוקול.
ש: השאלה שלי היא כזאת, יכולת לסרב להיכנס איתו להתקשרות, ת: רגע.
ש: אם השכר שלך היה,
ת: רגע, רגע. אני, הערכה שלי הייתה שהחצי אחוז פייר כסף בסופו של יום יביא יותר".

מכאן שהתובע נטל ביודעין סיכון בעניין המנגנון לקבלת שכר תלוי תוצאה ושממנו צפה שייגזר שכר גבוה יותר, עסקינן אם כן בטעות בכדאיות מצד התובע, ולא בהפרה מצד הנתבע. יצוין גם שלמעשה אין מחלוקת שהנתבע סירב להצעה ראשונית של התובעים לשלם לפי שכר שעתי, והעדיף התקשרות על בסיס הצלחה, וכפי שנרשם בסופו של דבר בהסכם.

הנתבע ציין בחקירתו, כי התובע היה פונה אליו גם ביום שבת, והיה מזמין אותו בשעות משוגעות: "כמה זמן יושב שמעון במשרד שלו עם עצמו ועם הניירות עם עבודות שלו, אין לי פיקוח על זה. אני לא יכול לדעת, גם אתה לא יכול לדעת. ואחר כך הוא יכול לבוא ולנתח שעות. בגלל זה ההסכם עם שמעון לא היה הסכם שעתי אלא הוא היה הסכם של חצי אחוז מהתמורה שתצמח לי בפרויקט ותו לא" ( עמ' 68 לפרוטוקול).

מן האמור עולה, כי הטענה כיום שיש לחייב את הנתבע בשכר לפי שעה, הינה טענה שבדיעבד, ובחוכמה שלאחר מעשה, וכאשר הדבר מנוגד ללשונו הברורה של ההסכם.
עדותו של עו"ד טלמון, מחזקת אף היא את הגישה השוללת שכר לפי שעה. לעו"ד טלמון היה הסכם על בסיס דומה עם הנתבע, והגם שהשקיע טיוטות רבות ועבודה רבה בעניין, לא הגיע לפסי תביעה עם הנתבע, לאחר שהפרויקט לא התממש.

ציפיית ותקוות התובע שהפרויקט יושלם, אינה מספיקה. כפי שצוין, אני סבור כי התובעים לקחו על עצמם סיכון במועד קרות הדברים, ייתכן בשל חוסר ניסיון באותו זמן., ואולם לא בשל הנתבע.
התובע העיד על עצמו שהיה טירון , באותו שלב, ולא דאג להחתים על הסכם מתאים של קבלת תשלום מלא וחלקי, גם כשהפרויקט לא מגיע לידי גמר "חשוב שתבין שהתביעה הזו היא תביעה ראשונה שאני תבעתי לקוח אי פעם בחיים, אחריו היו עוד כמה, אוקיי? אני הייתי טירון. לא ידעתי מה כן צריך להגיש, תמים הייתי, נאיבי. גם לא האמנתי שבן אדם ישקר בתצהיר שלו." (עמ' 49 לפרוטוקול)
משכך, יש לדחות טענה להפרת הסכם, ו/או זכות לקבלת שכר ראוי. יצוין שהזכות לקבלת שכר ראוי, מבלי להיכנס לשאלת היקפו, כפופה להיעדר הוראה אחרת בהסכם שבין הצדדים, ובענייננו קיימת הוראה אחרת.
כמו-כן, יש לדחות את הטענה לעשיית עושר ולא במשפט. שעה שקיים הסכם הקובע את התנאים לתשלום, אין רלוונטיות לטענה של עשיית עושר. בנוסף, עו"ד טלמון העיד, וכפי שנזכר לעיל , על נסיבות הפסקת ההתקשרות עם הקבלן גנאדי ואי השלמת הפרויקט, וכאשר למעשה הפרויקט עומד באותו מצב עד היום. משכך, אין לראות במידע שנמסר בקשר אליו, בגדר התעשרות שלא כדין של הנתבע.

אובדן הכנסות ומוניטין
התובע לקח על עצמו סיכון, בידו הבחירה כיצד לפעול, ואחראי לסיכונים הכרוכים בצעדים שבוחר.
כך למשל, הצעות עבודה עליהן ו ויתר לטענתו , יתר על כן, התובע לא הביא ראיות מספקות להוכחת הטענה, ככל שנגרם הפסד במשרדו בפועל, ולא מספיק לציין שהיו לו הצעות עבודה , לא ציין מי הציע, מה ההצעה ומתי.
התובע לא הציג דוחות כספיים של החברה כדי להוכיח ירידה בהכנסות . לא הוצג תיעוד שעות העבודה שהושקעו בפרויקט. עדותו של מר אלי חן מטעם התובעים, אין בה לבסס הדרישה בעניין.
בהמשך לאמור, והקביעות לעיל, להיעדר הפרת הסכם,לא ראיתי לקבוע שיש מקום לחיוב הנתבע בנזקי פגיעה במוניטין ו/או עוגמת נפש.

סוף דבר
1. התביעה נדחית.

2. אני מחייב את התובעים, ביחד ולחוד, לשלם לנתבע הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך 35,000 ₪. הסכום יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק , החל מהיום ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסה"ד לב"כ הצדדים

ניתן היום, ב' תמוז תשע"ט, 05 יולי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: נ.ט.ע. ייזום ניהול תיווך והשקעות בע"מ
נתבע: אברהם לבסקי
שופט :
עורכי דין: