ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין מריאנה ח'ליל נגד גרייט מומנטס בע"מ :

05 יולי 2019
לפני: כבוד השופטת אסנת רובוביץ - ברכש
התובעת:
מריאנה ח'ליל

-
הנתבעות:

  1. גרייט מומנטס בע"מ
  2. קפה הלל (ישראל) בע"מ

החלטה

לפני בקשת התובעת ליתן צו לגילוי ועיון במסמכים ספציפיים.

רקע לבקשות וטענות הצדדים בתמצית
ביום 23.3.18 הוגשה תביעת התובעת בה עתרה לתשלום שכר וזכויות סוציאליות.
בכתב ההגנה נטען כי התובעת הועסקה על ידי הנתבעת 1 בלבד וכי יש למחוק את הנתבעת 2 בשל היעדר יריבות. עוד נטען כי התובעת אינה זכאית לפיצוי כלשהו בגין תקופת עבודתה וסיומה.
ביום 4.7.18 התקיים דיון מקדמי לפני כבוד הרשמת סימה קרמר, בסיומו ביקשו הצדדים ארכה למתן הודעה על המשך ההליכים בתיק, אם בכלל.
התובעת הודיעה כי הצדדים לא הגיעו להסכמות והתבקש כי התיק ייקבע לדיון הוכחות.
לאחר שנקבע התיק להוכחות והצדדים הגישו תצהירי גילוי מסמכים מטעמם, הוגשה הבקשה דנן.
בבקשתה עתרה התובעת לקבלת חמישה סוגי מסמכים אשר לטענתה הינם רלוונטיים לצורך בירור המחלוקות בתיק.
הנתבעת 1 טענה בתגובה מטעמה כי למעט כרטיסי הנוכחות שהועברו לעיונה של התובעת, אין בשאר המסמכים המבוקשים רלוונטיות או שהם אינם קיימים ברשותה.

דיון והכרעה
בכל הנוגע לבקשה לגילוי מסמכים, התקנה הרלבנטית לענייננו הינה תקנה 46 ( א) לתקנות בית הדין לעבודה ( סדרי דין), התשנ"ב –1991 ( להלן: התקנות) הקובעת כדלקמן: "בית הדין או הרשם רשאי ליתן צו למסירת פרטים נוספים, ולבקשת בעל דין אף לגילוי ו/או לעיון במסמכים אם היה סבור שיש צורך בכך, כדי לאפשר דיון יעיל או כדי לחסוך בהוצאות".
הליך הגילוי והעיון נועד לאפשר דיון יעיל. בהתייחס למידת הרלוונטיות של המסמך המבוקש לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת, נקודת המוצא של הליך גילוי מסמכים ועיון בהם היא של גילוי מירבי ורחב ככל האפשר של המידע הרלוונטי למחלוקת, שכן ביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. על כן כל מסמך שיש בו לסייע לקו החקירה וכל מסמך הכולל מידע המאפשר לצד לקדם את עניינו רלוונטי הוא ( ר' בג"ץ 844/06 אוניברסיטת חיפה נ' פרופ' אברהם עוז, מיום 14.05.08; ע"ע 482/05 שלומי משיח – בנק לאומי לישראל בע"מ, מיום 22.12.05; ע"ע 1185/04 אוניברסיטת בר אילן – ד"ר צמח קיסר, מיום 24.03.05; ע"ע 28222-05-10 מכתשים מפעלים כימיים בע"מ – יהודה פלצ'י, מיום 21.09.10).
אשר למבחן הרלבנטיות נפסק על ידי בית הדין הארצי בעניין ע"ע 494/06 מדינת ישראל-נציבות המים - אבנצ'יק, ( מיום 28.3.07) כדלקמן: "שני תנאים להתקיימותו של מבחן הרלבנטיות: תנאי הסף, בו נדרשת הוכחת קיומה של זיקה ברורה בין גילוי החומר המבוקש לבין טענותיו של המבקש בהליך העיקרי. זהו ההיבט הצר של מבחן הרלבנטיות, שקיומו הוא תנאי הכרחי, לקיומו של " דיון יעיל" כנדרש בתקנה 46 לתקנות. אולם אין זה תנאי מספיק. התקיים תנאי הסף, יוסיף בית הדין ויידרש להיבט הרחב של מבחן הרלבנטיות. במסגרת זו תיבחן הבקשה לגילוי מסמכים, על רקע נסיבותיו של המקרה הנדון; בשים לב לאמות המידה הקיימות ומשקלן מנקודת מבטו של מבקש גילוי המידע; ההשלכות על ההליך העיקרי ועל האינטרסים של הצדדים; ומידת תרומתם של כל אלה לקיומו של ' דיון יעיל' בהליך העיקרי".
כן נפסק, כי נוכח הסמכות הרחבה שהוענקה לבתי הדין בסוגית גילוי ועיון במסמכים, יש מקום להשתמש בסמכות זו בזהירות, תוך עריכת איזון בין האינטרסים השונים העומדים על הפרק, ובעיקר בהתחשב בנזק שייגרם לכל אחד מהצדדים, ולצדדים שלישיים מגילוי או אי גילוי המסמך. כמו כן, אין להורות על גילוי מסמכים גורף ורחב ( ר' דב"ע נב/3-118 עזבון המנוח יצחק וייס – הוצאת מודיעין בע"מ, פד"ע כה 429; דב"ע נד/4-16 בנק איגוד לישראל בע"מ – ההסתדרות הכללית, פדע כז 225).
מן הכלל אל הפרט
לאחר ששקלתי את הבקשה והתגובה אני סבורה שדין הבקשה להתקבל בחלקה. להלן אפרט נימוקי.
בענייננו, ביקשה התובעת את המסמכים הבאים:
נהלי עבודה הרלוונטיים לעבודת התובעת בנתבעת – לטענת הנתבעת, אין ולא היה בידה חוברת נהלי עבודה, שכן אלו נמסרו על ידי מנהל הסניף לעובדים וזאת בהתאם לתפקידיהם.
הלכה פסוקה היא כי כאשר צד מצהיר כי אין בידיו מסמכים אשר התבקשו על ידי הצד השני, לא ניתן לדרוש ממנו לגלותם שכן מסמכים אשר נטען לגביהם כי אינם ברשותו יצא ידי חובתו בקיום צו גילוי המסמכים ולא ניתן לדרוש את גילויים ( ר' דב"ע נה/45-01, נז/110-0 הרמן נ' ביטוח לאומי, לא פורסם, עב ( ת"א) 3299/99-12 זמר נ' אלדד סוכני מכס, החלטה מיום 15.4.99).
טענתה זו של הנתבעת לא גובתה בתצהיר. לפיכך עליה להבהיר האם המסמך היה ברשותה, האם יצא מחזקתה ובידי מי הוא נמצא, וזאת בתצהיר ערוך כדין תוך 14 ימים מקבלת ההחלטה.
כל מסמך בעניין פיטורי העובדת המוזכרים בסעיף 11 לכתב ההגנה – לטענת הנתבעת אין ולא היה ברשותה מסמכים בקשר להפסקת עבודתה של העובדת הנזכרת בכתב התביעה ובכתב ההגנה.
טענתה זו של הנתבעת לא גובתה בתצהיר. לפיכך עליה להבהיר האם המסמך היה ברשותה, האם יצא מחזקתה ובידי מי הוא נמצא, וזאת בתצהיר ערוך כדין תוך 14 ימים מקבלת ההחלטה.
כרטיסי נוכחות של התובעת, פנקסי חופשה, הבראה ומחלה – לטענת הנתבעת העבירה היא את כרטיסי הנוכחות לידי התובעת במקביל להגשת התגובה, אולם לטענתה של התובעת כרטיסי הנוכחות לא גולו. לפיכך ולאור הרלוונטיות של כרטיסי הנוכחות לצורך בירור המחלוקות בתיק, יוגשו אלו, במקביל להעברתם לידי התובעת, לתיק נט המשפט, תוך 14 יום מקבלת ההחלטה.
לטענת הנתבעת אין פנקס הבראה. הנתבעת לא הגיבה על פנקסי החופשה והמחלה. וטענה כי ככל ושולמו דמי הבראה הם מופיעים בתלושי השכר. שוכנענו כי רק פנקס החופשה רלוונטי למחלוקות נשוא תיק זה משכך על הנתבעת לגלות מסמך זה , ככל שנמצא ברשותה תוך 14 ימים מהיום .
פנקסי השכר של הנתבעת כולל מועדי תשלום השכר – לטענת הנתבעת, תלושי השכר מהווים את פנקס השכר ואין פנקס שכר נפרד. נוכח תשובת הנתבעת נראה כי האמור בסעיף זה מתייתר.
דו"ח מאזן רווח והפסד מאושר ע"י רו"ח לשנים 2015-2017 – לטענת הנתבעת, אין כל רלוונטיות למסמכים אלו ואין לגלותם. לטענת התובעת דוחות אלו נחוצים בכדי להבהיר את ניסיונות הנתבעת לחסוך על ידי העסקת התובעת בתפקידים כפולים ובאופן בלתי סביר וכן בכדי לבחון את סעיף 15 לכתב ההגנה.
בחינת סעיף 15 לכתב ההגנה מעלה כי נטען בו כי התובעת הפיצה שמועה שקרית לעובדים לפיה הנתבעת עומדת לסגור את המסעדה והדבר גרם לירידה במוטיבציה של העובדים וברצון לחפש מקום עבודה חלופי מבעוד מועד.
נוכח האמור, לא שוכנעתי כי יש רלוונטיות למסמכים אלו לצורך ההכרעה בשאלות שבמחלוקת.
סוף דבר
לאור כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת בחלקה.
ההוצאות ישקלו בתום ההליך.
ניתנה היום, ב' תמוז תשע"ט, (05 יולי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.


מעורבים
תובע: מריאנה ח'ליל
נתבע: גרייט מומנטס בע"מ
שופט :
עורכי דין: