ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ועדה לתכנון ובנייה חיפה מחוז צפון נגד פריד דיאב :


לפני כבוד ה שופטת אלואז זערורה-עבדאלחלים

מבקשת
ועדה לתכנון ובנייה חיפה מחוז צפון

נגד

משיב
פריד דיאב

החלטה

לפניי בקשת המדינה – הועדה לתכנון ובנייה חיפה מחוז צפון (להלן: "הוועדה") להורות על הארכת מועד ביצוע צו הריסה מנהלי, שהוצ יאה ביום 19.06.2018 וזאת לתקופה של 60 ימים.

ההליכים עד כה וטענות הצדדים:

ביום 04.07.2018 הגיש המשיב בקשה לביטול צו הריסה מנהלי שניתן ביום 19.06.2018 (להלן: "צו ההריסה"), מכוח סעיף 229 לחוק התכנון והבניה, תשכ"ה – 1965 (להלן: "החוק") שעניינו ב תוספת בניה בצמוד לבית המגורים המורכבת ממבנה עץ בשטח 30 מ"ר, פרגולה בשט ח 65 מ"ר, וכן גדר באורך 40 מ"ר, שנבנו על קרקע שייעודה חקלאי, מבלי שניתן לעבודות הנ"ל היתר במקרקעין הידועים כחלקה 83, גוש 18576 (להלן: "המקרקעין").

במסגרת הבקשה לביטול הצו העלה המשיב טענות שונות ובין היתר כי לא התקיימו הדרישות להוצאת צו הריסה לפי סעיף 221 לחוק, העדר פירוט בתצהיר המפקח בכל הנוגע להעדר האכלוס במקרקעי ן במועד מתן הצו , כאשר לגרסתו המבנה אליו מתייחס הצו הוא חלק מבית מגורים מאוכלס מעל 30 ימים בטרם הוצאת הצו, כמצוות החוק. עוד העלה המשיב ט ענת אכיפה בררנית והגנה מן הצדק.

ביום 22.07.2018 התקיים דיון בבקשה שבמסגרתו ניתנה החלטה הדוחה את טענת המשיב לעניין "הגנה מן הצדק" ולאחר חקירת המשיב והמפקח מטעם המבקשת ושמיעת טענות הצדדים, ביום 11.10.2018 ניתנה החלטה הדוחה את הבקשה ל ביטול צו ההריסה. במסגרת ההחלטה, הוריתי על עיכוב ביצוע הצו ב-60 ימים נוספים מיום מתן ההחלטה, כדי לאפשר למבקש הריסה יזומה ועצמאית.

על החלטה זו הגיש המשיב ערעור שנידון במסגרת עפ"א (מחוזי חיפה) 41970-11-18 דיאב נ' הועדה המחוזית לתכנון ובניה מחוז צפון (כבוד השופטת תמר נאות פרי). הערעור נדחה בפסק דין שניתן ביום 15.12.2018 , אולם נקבע כי התוצאה האופרטיבית של פסק הדין מעוכבת למשך 14 ימים כדי לאפשר למערער לשקול המשך צעדיו (פסקה 29).

כאן אציין כי בהתאם לסעיף 222 לחוק, נדחתה בקשה לביטול צו הריסה מנהלי, כבענייננו, יבוצע הצו בתוך 60 ימים מיום מתן החלטת בית-המשפט, קרי עד יום 11.12.2018. ביום 15.12.2018 כאמור ניתן פסק-הדין בערעור, במסגרתו ניתן עיכוב של 14 ימים נוספים.

ביום 14.02.2019 הוגשה הבקשה שלפניי, למתן ארכה לביצוע צו הריסה מנהלי, מכוח סעיף 224 לחוק, המאפשר, לטענת המבקשת, ליתן צו כאמור, ובלבד שהתקופה לא תעלה על 6 חודשים, זאת כדי לאפשר לה להשיג את הליווי המשטרתי הדרוש לביצועו של הצו. במסגרת הבקשה שלפניי מבוקש מתן ארכה לביצוע צו ההריסה, ב-60 ימים מן המועד האחרון לביצוע הצו, לטענת המבקשת, 28.02.2019, לפי סעיף 222 לחוק.

לטענת המבקשת, היא פנתה למשטרת ישראל בבקשה לקבל סיוע בביצוע צו ההריסה, כאשר ביום 03.02.2019 הועבר לידיה תצהיר קצין חירום במחוז צפון במשטרת ישראל – דוד מזרחי, לפיו, בשל שיקולים מבצעיים וריבוי צווים נוספים, לא תוכל המשטרה להעניק למבקשת את הסיוע הנדרש. התצהיר הוגש במסגרת דיון שהתקיים לפניי ביום 25.02.2019 וסומן מ/1. בעקבות קבלת של התצהיר , טוענת המבקשת, פנתה לבית-המשפט בבקשה זו שלפניי.

המבקשת הדגישה את חשיבות ביצוע הצו, לאור היקף הבניה על קרקע חקלאית מוכרזת בניגוד לייעוד, וכי היא עשתה כל שביכולתה לבצע את הצו במועדו, אלא ששיקולים מבצעיים אובייקטיביים מנעו זאת. לעמדתה, לא ניתן לבצע את הצו בלא סיוע משטרתי, לאור הפוטנציאל לאלימות הטמון בביצועם של צווים כגון דא ובהקשר זה הפנתה לפסיקה רלוונטית.

המשיב מתנגד לבקשה. לטענתו, המועד לביצועו של הצו חלף זה מכבר, 14 ימים לאחר מתן פסק-דינו של בית-המשפט המחוזי בערעור, קרי ביום 29.12.2018. לטענתו, המשיבה הגישה את בקשתה ופנתה למשטרה רק ביום 07.02.2019, כאשר המועד לביצוע הצו כבר חלף. סיכומו של דבר, טוען המשיב, סד הזמנים שנוצר מקורו בהתנהלות המבקשת, ומשכך לטענתו, יש לדחות את הבקשה.

לבקשת המשיב נקבע מועד לשמיעת טענות הצדדים. לדיון שהתקיים לפניי ביום 25.02.2019 המשיב לא התייצב והגיש אישור מחלה ומטעם זה ביקש בא-כוחו שלא לקיים את הדיון. זאת ועוד, לא התייצב המצהיר מטעם המבקשת, אשר המשיב עמד על חקירתו, שכן לטענתו מבקש הוא זכאי לחקור א ותו אודות הטעמים לארכה המבוקשת.

המשיבה ציינה כי לא קיימת זכות מוקנית לחקירת המצהיר, מה גם שעל דרך הכלל, לא מצורפים תצהירים לבקשות מעין אלה לארכות לביצועם של צווי הריסה, אלא אך לאחרונה.

טענות הצדדים הושמעו בלא חקירת הצדדים ואלה חזרו על טיעוניהם. המשיב הוסיף, כי דרך המלך היא ביצועם של צווים במועד וכי המדינה היא שהתרשלה בביצועו של הצו, ובכלל זה חזר על טענותיו שהמבקשת פנתה לקבלת הסיוע המשטרתי באיחור וכי סד הזמנים נוצר בשל התנהלותה.

דיון והכרעה:

לאחר שעיינתי בבקשה, בתגובה ושמעתי את טענות הצדדים, שוכנעתי כי דין הבקשה להידחות.

משדחה בית-המשפט בקשה לביטול צו הריסה מנהלי, מניין הימים לביצועו מתחיל מיום דחיית הבקשה (רע"פ 4105/07 אלעוברה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה רמלה, פסקה 3 (פורסם בנבו, 14.05.2007)).

בית-המשפט מוסמך להאריך את המועד, בין אם הבקשה הוגשה בתוך המועד ובין אם לאחריה (רע"פ 6175/17 רמזי זבן נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פסקה 10 (פורסם בנבו, 07.09.2017)). על-פי סעיף 224 לחוק בנוסחו כיום, רשאית הרשות לבקש ארכה לביצועו של הצו.

הארכת מועד תנתן במקרים מיוחדים, כאשר מתקיימת הצדקה לכך ולא כדבר שבשגרה (רע"פ 3988/13 חוסיין חמודה נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה גבעת אלונים, פסקה 8 (פורסם בנבו, 05.06.2013)). סעיף 224 (ב) לחוק בנוסחו כיום מורה כי ארכה מעין זו תנתן "מנימוקים שיירשמו", ובלבד שסך התקופות לא יעלה על 6 חודשים.

במסגרת שיקוליו של בית-המשפט בהקשר זה, שומה על בית-המשפט לשקול את כל נסיבות העניין, ולאזן בין האינטרס הציבורי שבאכיפת דיני התכנון והבניה ומניעת קביעת עובדה מוגמרת שתפגע במרקם התכנוני, לבין האינטרס האישי של מי שהגיש את הבקשה לביטול הצו. בין היתר, יתחשב בית-המשפט בהתנהגות בעל הנכס או המחזיק בו, כמו גם בתקלות סבירות וצפויות בעניין הוצאתו לפועל של הצו, שנגרמו בתוך המנגנון הפנימי של הרשות (ע"פ (י-ם) 40278/07 ד"ר ח'לוי פח'רי אסקאפי נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים, פסקה 10, (06.05.2007)), זאת בפרט כאשר חוסר היכולת לבצע את הצו נובע מהיעדר יכולת המשטרה לספק סיוע לתקופה המבוקשת (רע"פ 9430/08 חסן מחמד עתיק נ' הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (פורסם בנבו, 08.01.2009)). [יצוין כי פסיקה זו ניתנה על בסיס סעיף 238א (ט) לחוק בנוסחו עובר לתיקון 116 לחוק, שנכנס לתוקף בחודש אוקטובר 2017, כאשר סעיף 222 לחוק כאמור קובע את התקופה של 60 ימים].

במסגרת החלטתי מיום 11.10.2018 הוריתי על עיכובו של ביצוע הצו ל-60 ימים מיום ההחלטה, כפי שקבוע גם בהוראת סעיף 222 לחוק, קרי – עד ליום 11.12.2018; באותו מועד ניתנה החלטת בית-המשפט המחוזי המעכבת את ביצוע הצו עד מתן ההכרעה בערעור.

בהחלטת בית-המשפט המחוזי שניתנה ביום 15.12.2018 , הורה על עיכוב ביצוע הצו ב-14 ימים נוספים מיום ההחלטה, קרי – עד ליום 29.12.2018. שעה שהוגשה הבקשה שלפניי ביום 14.02.2019, מועד זה כבר חלף.

לאחר שערכתי איזון בין האינטרס של האזרח, שהסתמך על חלוף המועד, לבין האינטרס הציבורי, לא מצאתי לקבל את הבקשה. התצהיר מ/1 שהוגש על ידי משטרת ישראל (ואשר למשיב לא התאפשרה חקירת עורכו) נחתם ב-03.02.2019, זמן ניכר לאחר המועד שנקבע לביצוע הצו . הבקשה שלפניי הוגשה ביום 14.02.2019, כמעט שבועיים לאחר מועד חתימת התצהיר, ולמעלה מחודשיים מהמועד הקובע לביצועו של הצו, זאת בניגוד לתקנה 2 (א) (2) לתקנות התכנון והבניה (סדרי דין בבקשות לעניין צו הריסה מינהלי), תש"ע - 2010. לפי תקנה 6 לאותן תקנות, בית-המשפט לא ידון בבקשה שלא מתקיימים בה התנאים הקבועים, אלא מנימוקים שיירשמו.

מנוסח התצהיר מ/1 גופו לא עולה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות וחריגות קונקרטיות שיש בהן כדי להצדיק אי ביצוע הצו במועד שנקבע לכך ; מן המפורסמות משאבי המשטרה לעולם מוגבלים הם ולא נטענו לפניי נימוקים בטחוניים דוגמת אלו שהובאו למשל במסגרת רע"פ 3319/15 מונתהא שקיראת נ' יו"ר הועדה המקומית לתכנון ובניה ירושלים (פורסם בנבו, 20.07.2015) (הרגישות הבטחונית בירושלים), "תקופת חגים" או נסיבות חריגות אחרות . לפיכך, סבור בית-המשפט שלא התקיימו נימוקים מיוחדים המצדיקים הארכת מועד.

זאת ועוד, הבקשה שלפניי לא הוגשה באיחור קל, אלא באיחור של כחודשיים לאחר המועד שנקבע על ידי ערכאת הערעור ללא שהובא כל נימוק סביר בדבר מועד הגשתה .

21. לנוכח האמור, ובדגש על השיהוי הניכר בהגשת הבקשה – סיכומו של דבר, הבקשה נדחית. מכאן מתייתר הדיון ביתר טענות הצדדים כפי שהועלו לפניי.

22. כידוע, מסלול צו ההריסה מנהלי הינו מנגנון מזורז שנקבע על ידי המחוקק, לצד ההליך הפלילי, המהווה אמצעי מהיר ויעיל להריסת בניה בלתי חוקית בעודה באיבה, בין היתר כדי למנוע "מעשה עשוי" ולמנוע קביעת עובדות בשטח (ע"פ 10505/03 אזולאי נ' מדינת ישראל, פ"ד נח (2) 625, פסקה 7 (2003); עפ"א (חיפה) 44467-01-19 מאג'ד נמארנה נ' היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבניה, פסקה 17 (פורסם בנבו, 28.01.2019)). מכאן, שאין משמעות דחית הבקשה משום הכשרת הבניה הבלתי-חוקית , אלא סלולה דרכה של המבקשת לפעול בעניין זה במסלולי ם החלופיים העומדים לרשותה.

המזכירות תמציא עותק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, כ"ח אייר תשע"ט, 02 יוני 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ועדה לתכנון ובנייה חיפה מחוז צפון
נתבע: פריד דיאב
שופט :
עורכי דין: