ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יאיר מועלם נגד המוסד לביטוח לאומי :

לפני:

כבוד השופט דורון יפת
נציג ציבור (מ') מר רון שפיר

התובע
יאיר מועלם
ע"י ב"כ: עו"ד ארז פורמנסקי
-
הנתבע
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד דניאל כהן

פסק דין

1. התובע, יליד שנת 1970, עובד כעצמאי בעסק לביצוע עבודות אלומיניום, מבקש כי פגיעה באצבע מס' 2 ביד שמאל וכן בעמוד שדרה צווארי מיום 20.9.2016 , תוכר כ"פגיעה בעבודה".

2. ביום 2.8.2017 דחה הנתבע את תביעתו של התובע, שכן לדידו לתובע לא אירעה תאונת עבודה כמשמעה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה- 1995 (להלן- החוק).

ניהול ההליך

3. ביום 14.2.2018 וביום 14.11.2018 הוגשו, בהתאמה, כתב התביעה וכתב ההגנה שבפנינו.

4. ביום 18.11.2018 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית.

5. ביום למחרת התקיים קדם משפט בפני חברתי, כבוד השופטת הבכירה עידית איצקוביץ. במהלך הדיון ציין התובע כך: "נפלתי על הכתף ימין, הרגשתי שאין לי כאבים באותו זמן. אני לא רץ לרופאים. אין לי רופא קבוע. הרגשתי זרמים ולחץ, נשכבתי בבית שבוע ימים. ניגשתי לזה שעבדתי אצלו, הבנתי שזה הולך לבדיקה. אמרתי לו שמפקח העבודה ראה אותי . עבדתי בתוך בית, והוא ראה אותי בנפילה. גם האיש שעבדתי איתו. בהגשת התביעה לא ציינתי את השמות (ע' 2, ש' 4-8)" .

6. ביום 7.2.2019 הגיש התובע תצהיר עדות ראשית נוסף מטעמו – את תצהירו של מר עודד גולן (להלן- גולן) .

7. ביום 19.5.2019 התקיים דיון הוכחות; ובתום הדיון סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה. ביום 22.5.2019 הודיע התובע כי הוא עומד על תביעתו. מכאן הכרעתנו.

התשתית העובדתית

8. לטענת התובע בתצהירו:

ביום 20.9.2016 ביצע התובע עבודת התקנת משקופים עיוורים בבית לקוח (לא מאוכלס ותוך כדי ביצוע עבודות הבנייה), ברחוב הנביאים 29, בראשון לציון.

במהלך עבודות ההתקנה של משקוף ולצורך ביצועה, עלה התובע על סולם. תוך כדי הפעלת המקדחה ובזמן פעולת הקידוח, המקדח נשבר והתובע קדח על אצבע מס' 2 ביד שמאל. כפועל יוצ א מכך נפל אחורה מהסולם בעוצמה רבה על צדו הימני (להלן- התאונה).

במקום התאונה נכח גולן, קבלן נוסף שעבד במקום וראה את התרחשות התאונה.

מיד לאחר התאונה, המפקח על ביצוע העבודות בנכס מטעם המזמינים (בעלי הנכס) פגש את התובע בנכס והבחין בו כאשר הוא מדמם בידו וחבול בגופו. לשאלתו של המפקח לפשר האירוע, השיב התובע את אשר אירע, כי קדח על אצבע מס' 2 ביד שמאל, וכפועל יוצא מכך נפל אחורה מבסולם בעוצמה רבה.

בעקבות התאונה, נפגע התובע באצבע מס' 2 ביד שמאל, וכן בעמוד שדרה צווארי, המלווה בהקרנת כאב וזרמים לאורך כל יד ימין ובכלל זה באצבעות כף יד ימין.
התובע לא עבד כלל כתוצאה מהפגיעה החל מיום קרות התאונה ועד ליום 9.3.2017.

תחילה, התובע טיפל בעצמו באופן שמרני, אולם בשל העובדה שהרגישות, הכאבים והמגבלות תנועה בעמוד שדרה צווארי המקרינים לאורך יד ימין לרבות כף יד ימין ובאצבע מס' 2 יד שמאל הלכו והתעצמו, ביום 25.9.2016 ועל מנת להיטיב את מצבו, החל התובע בביצוע טיפולי רפואה משלימה דרך קופת החולים. אלא שלא היה ברפואה המשלימה כדי להועיל לפגימותיו של התובע וכדי לשפר את מצבו, ובשל כך ביום 4.10.2016 פנה התובע לטיפול רפואי במיון בית חולים "אסף הרופא".

התובע ביצע סדרה של טיפולי פיזיותרפיה אצל המטפל עמוס זיו – רפואה משלימה (רפואה סינית), החל מיום 25.9.2016 ובארבעה מועדים נוספים.

על מנת להוכיח את נזקו, העביר התובע לנתבע, בין היתר, חשבונית מס עבור ביצוע העבודה בבית הלקוח בו אירעה התאונה, אישור מבעלי הנכס על כך שביצע עבודה בביתם ביום התאונה בצירוף פרטי התקשרות עמם, הצהרתו בדבר הטיפול הראשוני שניתן לו עקב התאונה, קבלות בנוגע לטיפולים ברפואה משלימה ותעודות רפואיות המעידות על נזקו (נספח ג' לתצהיר התובע).

9. גולן – "מורשה עצמאי" (ע' 6, ש' 13) , תמך במסגרת תצהירו בעדותו של התובע, וציין , כי ביצע את העבודה במשותף עם התובע במועד קרות התאונה.

דיון והכרעה

10. כבר לפני כשני עשורים, הבהיר בית הדין הארצי, בפרשת ברדה, כי על עובד עצמאי לא חלה חזקת הסיבתיות שבסעיף 83 לחוק, שלפיה תאונה שאירעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שאירעה גם עקב העבודה, כך שעליו חובת ההוכחה שהתאונה אירעה לו תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו. ראה: עב"ל (ארצי) 104/99 ברדה - המוסד לביטוח לאומי, פד"ע לח 241 (2003). כאשר מדובר בעובד עצמאי, יש להחמיר יותר בדרישת ההוכחה בדבר קשר הדוק בין העיסוקים שבמהלכם ארעה התאונה לבין משלח היד. ראה: דב"ע נד/ 0-177 טריכר – המוסד לביטוח לאומי, לא פורסם.

11. לאחר שעמדנו על עדותם של התובע ו גולן, עיינו בכל החומר שבתיק ובכלל זה בתיעוד הרפואי, ושמענו את טענות באי כוחם של הצדדים בסיכומיהם בעל פה , לא השתכנענו כי התובע נפגע ביום 20.9.2016, תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו. עדותו של התובע נעדרת קוהרנטיות , לא היתה מהימנה עלינו והתרשמנו כי התובע אינו מדייק בתיאוריו בפנינו. להלן נפרט את נימוקינו.

12. ראשית, במסמך מיום 17.7.2017 (נ/3) אשר נכתב בדיעבד, למעלה מחצי שנה לאחר הטיפולים המשלימים ברפואה סינית, כאשר הראשון שבהם ניתן ביום 25.9.2016, נאמר כי התובע "הגיע למרפאתי לצורך טיפול דיקור סיני לכאבי צוואר עם הקרנה ליד". כשנשאל התובע בחקירתו הנגדית, כיצד לא התלונן על כאבים ביד הוא ציין כי "האצבע לא עניינה אותי באותו זמן" (ע' 5, ש' 26). כך גם במסמך מחדר מיון מיום 4.10.2016 (נ/4) , כשבועיים לאחר התאונה, תחת סיבה "מחלה", נכתב, כי "כאבים חזקים מהצוואר ליד לאחר חבלה". ושוב, כשנשאל מדוע לא ציין שנפגע ביד, השיב: "יכול להיות שלא ציינתי, גם הגיוני כי מה שהפריע לי זה כאבים בצוואר והכאבים בגוף כי זה משהו שלא כאב ופחות הטריד אותי..."(ע' 6 ש' 1-2). רק ביום 20.10.2016 בעת פניה לרופא משפחה, לאחר חודש מיום התאונה, ציין התובע לראשונה , כי נפגע ביד שמאל ובצואר בעת העבודה (ע' 8, ש' 29-30).

13. אנו מתקשים להאמין לתובע על רקע דרך הילוכו, עת ציין בתחילה כי התחיל בטיפול שמרני (עצמאי), בהמשך פנה לטיפול באמצעות רפואה משלימה (כלשונו) ורק לבסוף פנה לרפואה דחופה. ואולם וזה העיקר, בזמן אמת וגם לא בסמוך לו, לא נרשם כלל ועיקר כי התובע נפגע בתאונת עבודה, ובכלל לא נזכר עניין הפגיעה ביד שמאל . רק לאחר חודש מצא לנכון התובע לציין כי נפגע בעת העבודה. על חשיבותה של גרסה ראשונית של הטוען לפגיעה בעבודה ראה: עע (ארצי) 680/07 אנעמה עבדאללה נ' המוסד לביטוח לאומי (מיום 13.12.2008) , לא כל שכן כשמדובר בעצמאי כבענייננו.

14. שנית, בטופס תביעה לתשלום דמי פגיעה והודעה על פגיעה בעבודה (נת/1), לצד הרובריקה "האם נכחו עדים בתאונה?" לא נכתב דבר; בקדם משפט נקב התובע בשניים. במפקח על הבניה והאיש שעבדתי איתו (מבלי לנקוב בשמו). כשנשאל התובע בחקירתו הנגדית מדוע לא ציין בטופס דבר בעניין זה, השיב: "בגדול אני לא רגיל למלא טפסים באופן שוטף ולא ראיתי לנכון שצריך לציין את זה" (ע' 3, ש' 1-4). תשובה זו לא הניחה את דעתנו כלל ועיקר, בוודאי עת ניכר מטופס התביעה שהתובע יודע למלא את הטופס היטב .

15. שלישית, התובע הגיש את החשבונית מיום 30.8.2016, קרי חשבונית ממועד של שלושה שבועות טרם קרות התאונה הנטענת, בעד עבודתו אצל הלקוחות על סך 36,000 ₪ (נת/2), כמקדמה; אך משום מה לא נרשם עליה עבור מי החשבונית (ע' 3, ש' 15-17). אמנם נרשם עליה לצד הכתובת, "הנביאים ראשל"צ", ותחת המילה "פריטים" – "עבודות אלומיניום", ואולם התובע לא המציא הסכם עבודה אך בד בבד טען כי יש בידו הצעת מחיר, שאף היא לא הוצגה בפנינו (ע' 4, ש' 3-14).

16. רביעית, גרסאותיו של התובע הן לעניין המועד הראשון בו הגיע לנכס והן לגבי זמני העבודה לא היו קוהרנטיות (לשון המעטה). בתחילה ציין התובע כי העבודה "התחילה בחודש ספטמבר ואני מניח שהיא הסתיימה חודשיים שלושה אחרי" (ע' 3 ש' 25-26)(ע' 4, ש' 16); בהמשך, "כל התהליך יכול להגיע עד שנה, אחרי כמה חודשים חזרתי לעבודה וביצעתי את העבודה" (שם, ש' 30-31). לאחר מכן, "אין לי תאריך, 7-8 חודשים אחרי..."(ע' 4, ש' 24). כשהתובע נשאל בחקירתו הנגדית "ש. מתי פעם ראשונה שהיית בנכס? ת. בחודש ספטמבר, הגעתי לראשונה לנכס כמקדמה לתחילת עבודה. החשבונית יצאה ב- 30.8. ש. מתי היית בנכס לראשונה? ת. אני מעריך חודש וחצי לפני תחילת העבודה, יש מו"מ מדברים על מחיר ולו"ז."(ע' 3, ש' 32-33; ע' 4 ש'1-2).

17. חמישית, אמנם התובע ציין כי "הייתי זקוק לעזרה באופי העבודה הזו והוא איש אלומיניום ולקחתי ממנו את העזרה" (ע' 4, ש' 29), אך התובע לא הבהיר מדוע לצורך עבודה של התקנת משקופים עיוורים, היה צורך בסיועו של קבלן אחר שיסייע בידו בעבודת התקנה ולא בעובד. אמנם גולן ציין, כי "זה עבודה שלו ואני בא עוזר לו. אני עוזר לו ולפעמים הוא עוזר לי, אנחנו מתקזזים פה ושם" (ע' 6, ש' 25-26) , אך העובדה כי גולן לא קיבל שכר בגין העבודה באותו יום (ע' 6 ש' 27-28) א ו כל תמורה אחרת אינה מסייעת לחיזוק גרסתו של התובע.

18. שישית, לטענת התובע הוא המשיך לעבוד באותו יום לאחר התאונה (ע' 5, ש' 13-14), שכן "אחרי חצי שעה הרגשתי שאני יכול לעבוד א בל עם מגבלה" (ע' 5, ש' 17-18); ברם, גולן העיד מנגד : "חצי שעה –שעה הוא ניסה להמשיך לעבוד ואחר כך הלכנו. לא המשכנו לעבוד באותו יום...הלכנו הביתה. ואני לא יודע מי השלים את העבודה" (ע' 7 ש' 27-29).

19. שביעית, אמנם התובע ציין כי הכלים שהשתמש במהלך העבודה הם שלו (ע' 4, ש' 31), אך לשאלת ב"כ הנתבע השיב גולן: "גם כלים שלי וגם כלים שלו. באותו היום הגעתי גם עם כלים שלי לשאלתך" (ע' 7 ש' 23-24).

20. אשר על כן, הגענו למסקנה שלפיה התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו, ולא הוכיח כי ארעה לו ביום 20.9.2016 תאונת עבודה.

21. התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

ניתן היום, י"ט אייר תשע"ט, (24 מאי 2019 ), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם .

נציג ציבור (מעסיקים) מר רון שפיר

דורון יפת, שופט


מעורבים
תובע: יאיר מועלם
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: