ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין יוסף זהראלדין נגד המוסד לביטוח לאומי :

בפני: כבוד השופטת איריס רש
נציג ציבור (עובדים) מר אברהם פרקש
נציג ציבור (מעסיקים) מר אהוד בוך

התובע:
יוסף זהראלדין
ע"י ב"כ: עו"ד איסק

-
הנתבע:
המוסד לביטוח לאומי
ע"י ב"כ: עו"ד רטר

החלטה

זוהי תביעה להכרה במחלת CTS דו-צידי בידיו של התובע כ"פגיעה בעבודה", כמשמעותה בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה - 1995 (להלן- החוק) כמחלת מקצוע או מכח תורת המיקרוטראומה .

התביעה נדחתה על ידי הנתבע במכתבו מיום 14.12.17 מהנימוקים הבאים: לא הוכח קיום אירוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב העבודה אשר גרמו לתסמונת התעלה הקרפאלית (CTS); לא הוכח קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע למחלת ה (CTS); המחלה התפתחה על רקע מצב תחלואתי טבעי שאינו קשור בתנאי העבודה והשפעת העבודה.

מטעם התובע הוגש תצהיר עדות ראשית שלו ומטעם הנתבע העיד מר קובי אטיאס המשמש כמנהל מתקן בבז"ן. התובע נחקר בפנינו בחקירה נגדית ועד הנתבע מר קובי אטיאס נחקר בחקירה ראשית ונגדית. בתום שמיעת הראיות ב"כ הצדדים סיכמו את טענותיהם בעל-פה בנוגע לקיומה או העדרה של תשתית עובדתית לצורך הכרה בפגיעה בעבודה כמחלת מקצוע או מכח תורת המיקרוטראומה. נציין כבר עתה כי העדפנו את עדותו של מר אטיאס על פני עדותו של התובע וזאת בהיותה נטולת אינטרס. לפיכך, ביססנו את הממצאים העובדתיים בנוגע לעבודה כמפעיל שטח בעיקר על עדותו של מר אטיאס בחקירתו הראשית והנגדית. לעומת זאת, בנוגע לעבודה כמפעיל חדר בקרה הסתמכנו על עדותו של התובע בהיותה מפורטת יותר ובהעדר סתירות בין עדות התובע לעדותו של מר אטיאס.

ואלה העובדות הצריכות לענייננו

התובע יליד 18.10.1958, עבד כמפעיל שטח ומפעיל חדר בקרה בבתי הזיקוק בחיפה החל משנת 1986 ועד היום. יצוין כי התובע החל את עבודתו כמפעיל שטח, במסגרת עבודתו כמפעיל שטח עסק בפתיחת וסגירת ברזים קשים בגדלים שונים ובאופן ידני למשך כ- 25 שנה. בעשר השנים האחרונות, התובע משמש כמפעיל חדר הבקרה, עבודתו זו משתמש כרוכה בעבודה למול מחשב לרבות הקלדות והקלקות על מסכים ומקלדות שונות.

התובע עבד במשרה מלאה המבוססת על משמרות בנות 12 שעות. התובע עבד במשמרות בוקר ולילה לסירוגין ועיתים עבד גם בשעות נוספות מעבר לשעות המשמרת .

במסגרת עבודתו כמפעיל שטח התובע נדרש לעבודות מאומצות עם הידיים תוך שימוש בספנרים, לצורך פתיחה וסגירה של ברזים בגדלים שונים. התובע פתח וסגר ברזים גדולים בגודל של 10 אינץ, כאשר הזמן הנדרש לפתיחת ברז כזה או סגירתו הינו כ-15 דק' בערך. פתיחת ברז גדול התבצעה באמצעות ספנר. התובע פתח וסגר גם ברזים בינוניים בגודל של 4-6 אינץ. פעולה של פתיחה או סגירה של ברז בינוני נמשכה כ – 5-8 דקות והתבצעה תוך שימוש בספנר. בנוסף, התובע פתח וסגר ברזים קטנים באמצעות הידיים. במהלך יום עבודה רגיל התובע פתח וסגר כ -10-20 ברזים מכל הסוגים והגדלים, כלומר ביצע כ – 20 -40 פעולות של פתיחה או סגירה של ברזים . במקרים של תקלות שהתרחשו באופן תדיר, לפחות פעם בשבוע, התובע פתח וסגר בין 30-60 ברזים ביום .

בעבודתו כמפעיל שטח, פעם-פעמיים בשבוע התובע עסק גם בחיבור גמישים - צנרת גמישה שבקצה שלה יש אוגן (אביזר לחיבור והתקנת צינורות) אליו מחוברים 4 ברגים ואטם. התובע נדרש לפרק ולהרכיב את הגמישים עם מפתחות פתוחים. הפירוק וההרכבה כרוכים בהתעסקות עם 20 ברגים כאשר פירוק או הברגה של כל בורג נמשכת כ – 5 דקות ופתיחה וסגירה של כל אוגן נמשכת כ – 20 דקות וסך כל העבודה על הגמישים אורכת כשעה וחצי .

עבודתו של התובע בעשר השנים האחרונות כמפעיל חדר בקרה, התאפיינה במעקב אחר התהליך במתקן ופיקוח באמצעות מסכי הבקרה על עבודת המפעילים בשטח. עיקר העבודה של התובע כרוכה בצפייה במסכים לצורך טיפול בהתראות או בתקלות ודפדוף בין המסכים על מנת לעבור על כל האזורים שבאחריותו . בתחילת המשמרת התובע מזין נתונים למחשב באמצעות הקלדתם לתוך דוחות מובנים. פעולת ההקלדה כרוכה רק בעדכון ובתיקון נתונים. כך גם במהלך המשמרת התובע מבצע פעולות במחשב לצורך העברת מיכלים ממקום למקום, הפניית זרמים וכו'.

ידו הדומיננטית של התובע היא יד ימין.

דיון והכרעה

10. הלכה פסוקה היא כי על מנת להכיר בפגיעה כתאונה בעבודה במסגרת תורת המיקרוטראומה יש להוכיח, תחילה, קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק בלתי הדיר, עד שהצטברותם של אותם הנזקים הזעירים זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע. יסודותיה של פגיעה כזו, בדומה לפגיעה בעבודה הינם שניים - האירוע החיצוני של תנועה חוזרת ונשנית המתבצעת עקב העבודה, והנזק הבלתי הדיר הנגרם בעטיה של כל פגיעה כזו [(עב"ל (ארצי) 383/08 אדיבי- המל"ל, סעיף 9 לפסק הדין (18.11.2008) וההפניות שם].
11. בעב"ל (ארצי) 25130-01-11 יושבאייב - המל''ל (17.06.2012) (להלן- "עניין יושבאייב") חזר בית-הדין הארצי על העקרונות הנדרשים לצורך הוכחת תשתית עובדתית של מיקרוטראומה וכדקלמן:
"הלכה פסוקה היא לעניין הוכחת יסודות תורת המיקרוטראומה, כי יש צורך בין היתר, בהוכחת קיומן של פגיעות זעירות שכל אחת מהן הסבה נזק זעיר, שלא ניתן לאבחון, עד שהצטברות הנזקים הזעירים הללו זה על גבי זה הביאה בסיכומם הכולל לנזק הממשי הפוגע בכושר עבודתו של הנפגע (עב"ל 266/98 מזרחי - המל''ל, טרם פורסם (ניתן ביום 11.1.2000); דב"ע מו/0-64 מיכאלי - המל''ל (לקט 53.88)).
כפועל יוצא מכך, על הנפגע להוכיח קיומן של תנועות חוזרות ונשנות, זהות או דומות במהותן, במהלך יום העבודה (עב"ל 1012/00 שבח - המל''ל, טרם פורסם (ניתן ביום 28.7.2002)). בנוסף הובהר בפסיקה, כי התנועות צריכות אמנם להיות זהות, אך אין צורך בזהות מוחלטת אלא די בכך שהתנועות היו "זהות במהותן", דהיינו דומות האחת לרעותה ובלבד שיפעלו על מקום מוגדר בגוף עד שבסוף נוצר נזק ממשי ( בג"צ 4690/97 המל''ל - בית- הדין הארצי לעבודה, פד"ע נג(2) תשנ"ט 529, 541-542 (1999); עב"ל 313/97 המל''ל - יניב, פד"ע כרך לה 529, 533-534 (2000)) (להלן- עניין יניב)).

כן נקבע בפסיקה בנוגע לתדירות הפעולות החוזרות, כי 'תדירותן אינה חייבת להיות קבועה וסדירה, אלא על התנועות לחזור ולהישנות בתכיפות הנמשכת על פרק זמן מספיק לגרימת הנזק המצטבר הפוגע בכושר עבודת הנפגע' (עניין יניב, עמוד 533), וכי הפעולות החוזרות ונשנות אינן חייבות להיעשות ברציפות, ללא הפסקות ביניהן, אלא ניתן לבודד פעולות אלו אצל העובד ממכלול הפעולות שהוא מבצע במהלך יום עבודתו (עב"ל 465/07 יהודאי -המל''ל, טרם פורסם (ניתן ביום 20.12.07))" (עניין יושבאייב, סעיף 8 לפסק הדין).

12. בית הדין הארצי חזר ועמד על התנאים הנדרשים לצורך הוכחת תביעה מכח תורת המיקרוטראומה בעב"ל 57714-11-12 המוסד לביטוח לאומי נ' אסתר נח (ניתן ביום 22.12.2014) וכדבריו:
"על מנת לבסס את עילת המיקרוטראומה יש להוכיח שלושה יסודות: הראשון, תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונישנות; השני, קיומו של קשר סיבתי בין התנועות לבין הליקוי הגופני מושא התביעה; השלישי, קביעה שלפיה כל אחת מאותן תנועות גרמה לפגיעה זעירה המצטברת יחדיו לכדי ליקוי גופני. רק משהוכחה התשתית העובדתית יועבר עניינו של המבוטח למומחה-יועץ-רפואי לבחינת הקשר הסיבתי (היסוד השני) ומנגנון הפגיעה (יסוד השלישי)". (ההדגשות במקור – א.ר.).

לאור עקרונות מנחים אלו, נבחן, אפוא, האם התובע הניח תשתית עובדתית לקיומה של מיקרוטראומה.

13. כמפורט בפרק העובדתי, במהלך 25 השנים הראשונות לעבודתו כמפעיל שטח, עבודתו השגרתית של התובע כללה פתיחה וסגירה של ברזים בגדלים שונים וכן חיבור גמישים כאשר בכל הפעולות הללו הוא נאלץ לבצע תנועות סיבוביות חוזרות ונשנות בשתי ידיו תוך הפעלת מאמץ בעוצמה משתנה. בהתאם לעובדות אותן קבענו לעיל, התובע נדרש לבצע תנועות סיבוביות רבות בידיים במהלך כל משמרת ובהיקף מצטבר של מספר שעות ביום. לכך נוסיף כי משך התקופה הארוכה בה שמש התובע בתפקיד מפעיל שטח במהלכן הוא חזר על אותן תנועות באופן חוזר ונשנה מדי יום ביומו באופן שגרם לנזק מצטבר . לאור האמור, אנו קובעים כי התובע הניח תשתית עובדתית ראשונית לבחינת פגיעתו על-פי תורת המיקרוטראומה ויש מקום למינוי מומחה רפואי שיחווה דעתו לגבי הקשר הסיבתי בין עבודת התובע כמפעיל שטח לבין התסמונת הקרפלית דו-צידית ממנה הוא סובל בכפות הידיים.

14. שונים הם פני הדברים בכל הקשור לעבודת התובע בחדר בקרה. עבודתו שם התאפיינה במעקב אחר התהליך במתקן ופיקוח באמצעות מסכי הבקרה. עיקר עבודת הבקרה כרוכה בצפייה במסכים לצורך איתור תקלות. ההקלדה או ההקלקה של התובע על גבי המחשב אינה מצריכה דרך כלל, הקלדה מעבר למספרים בודדים או מילים ספורות. התובע הבהיר כי עיקר העבודה היא לדפדף בין מסכים באמצעות מקלדות ומסכי מגע כדי לבדוק את כל יחידות הציוד בתקן וכן כי הדו"ח שהוא מכין בתחילת המשמרת מבוסס על דו"ח מובנה שכבר מוקלד, כאשר הוא מעדכן את הנתונים בדו"ח. ההקלדה אינה מתבצעת בקצב מהיר וברציפות, אלא תוך כדי בדיקת המידע/הנתונים המופיעים על גבי המסכים. המצטבר מכל האמור לעיל הוא, כי אף שהתובע מבצע פעולות רבות באמצעות המחשב, אין הוא נדרש- כעולה מחומר הראיות שהובא בפנינו, להקלדה מרובה או מאומצת במסגרתן. פעולות ההקלדה/ההקלקה אותן מבצע התובע אינן שונות בהיקפן מכל עבודה משרדית אחרת בעידן העבודה המודרני בו המחשב משמש ככלי מרכזי בביצוע העבודה ומרבית הפעולות מתבצעות באמצעותו. יתר על כן, בעידן המודרני, גם בשעות הפנאי נעשה שימוש רב ויומיומי במחשב או באמצעים טכנולוגיים נוספים הדורשים הקלדה או שימוש בעכבר, כך שעל מנת שניתן יהיה לייחס את הפגיעה בכפות הידיים לעבודה נדרשת הקלדה אינטנסיבית ומאומצת. ההקלדות /ההקלקות שמבצע התובע אינן נעשות ברציפות או באינטנסיביות אלא תוך כדי הפסקות, כשלרוב מדובר בהקלדה של מספר ספרות או של מילים ספורות בכל פעם. רצף הפעולות אותן מבצע התובע בידיו אינו קבוע, אלא משתנה בהתאם לצרכים העולים מהשטח. גם אם יש בהיקף ההקלדות שמבצע התובע משום מאמץ פיסי מסוים לכפות ידיו הרי שמדובר במאמץ של מספר דקות בכל פעם, שאין בו כדי להקים תשתית עובדתית מיקרוטראומתית. אשר על כן, בגין עבודתו בחדר הבקרה לא מתקיימת תשתית עובדתית מכוח תורת המיקרוטראומה, ודין התביעה ביחס לחלק זה של עבודתו להידחות כבר בשלב זה.

15. החלטה על מינוי המומחה תינתן בנוגע לעבודת התובע כמפעיל שטח תינתן בנפרד.

ניתנה היום, י"ז אייר תשע"ט, (22 מאי 2019), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.

מר אהוד בוך
נציג מעסיקים

איריס רש, שופטת

מר אברהם פרקש
נציג עובדים


מעורבים
תובע: יוסף זהראלדין
נתבע: המוסד לביטוח לאומי
שופט :
עורכי דין: