ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין רחל הר פז נגד לירן וקיל :

לפני כבוד השופטת הבכירה , רחל קרלינסקי

התובעת

רחל הר פז

נגד

הנתבע

לירן וקיל

פסק דין

1. לפני תביעה לפינוי מושכר, קרוואן בן 3 חדרים המצוי בחצר משק התובעת במושב כפר ביל"ו.

רקע

2. התובעת היא בעלת זכויות בעלות של משק הידוע כחלקה 129 בגוש 3791 המצוי ברח' הפעמון 50 במושב הנ"ל.
בין הצדדים נחתם, באמצעות בנה המנוח של התובעת שטיפל בהסכם השכירות מול הנתבע, הסכם שכירות ביום 1.1.12 לתקופה של שנה והוארך עד ל-31 .12.14. הנתבע התגורר במושכר עוד טרם ההסכם בכתב, שהוצג ע"י התובעת, ולטענתו כבר החל משנת 2000 ,למעט תקופה בת שנתיים (בשנת 2008) שבמהלכה עזב את המושכר וחזר אליו.

3. אין חולק שהנתבע לא פינה את המושכר עד כה וב עוד שלטענת התובעת ממועד תום פקיעת תקופת השכירות עפ"י ההסכם בכתב ועד היום ,לא השיב החזקה בו לידיה ואף לא שילם דמי שכירות מה שנתיים, טען הנתבע כי ביצע את התשלומים כסדרם לידי בנה המנוח של התובעת ופעל על פי המוסכם מולו, וזאת עד לחודש ינואר 2019 .
להוכחת טענתו הגיש הנתבע אישורים בכתב יד החתומים לשיטתו בידי התובעת ובנה והמעידים לכאורה על תשלום שוטף של מרבית חודשי השכירות ועל רכישת שני קרוואנים מהתובעת. לגרסתו התשלומים בוצעו לידי נציג התובעת באישורה ובהסכמתה עד ניתוק הקשר בשל מחלתו של האחרון.

4. הנתבע נדרש ע"י התובעת באמצעות בנה האחר להתפנות מהמושכר לאור תום תקופת השכירות, בין היתר, נוכח העובדה שהמושכר מהווה מבנה ארעי ושחיבור החשמל בו אינו תקין. בנוסף נטען ע"י התובעת שהנתבע ערם פסולת ואשפה בחצר המשק מבלי שהשטח הושכר לו ונדרש לפנותה.
לטענת הנתבע, ניסיונות התובעת ובנה לפנותו הגיעו לכדי מסע איומים ובקשה לסעד של צו הרחקה כנגדם עפ"י חוק למניעת הטרדה מאיימת, בעוד שבנה המנוח של התובעת התחייב בפניו מספר פעמים כי יוכל לגור במקרקעין לכל תקופת החכירה של התובעת במקרקעין, קרי עד 2033 כשוכר משנה, ואם החכירה תחודש אף בתקופת החידוש.

דיון

5. בחינת מסכת הראיות הכוללת, לרבות עדויות הצדדים הביאני למסקנה שדין התביעה להתקבל.
התובעת כבעלת הזכויות במקרקעין עמדה בנטל ההוכחה באשר לזכותה לפינוי הנתבע מהמקרקעין בהעדר הסכם שכירות תקף מוכח בין הצדדים לאחר שקודמו פקע . לפיכך, על הנתבע חל נטל ההוכחה והשכנוע כי תקופת השכירות מעבר לנקוב בהסכם השכירות בכתב הוארכה, משך התקופה וכי עמד בתנאי ההסכמה בע"פ הנטענת .

הנתבע הציג מסמכים בכתב יד המאשרים תשלומים שביצע חתומים כביכול ע"י התובעת או בנה, נוקבים בשיעור דמי שכירות ומועד ביצוע התשלום. אין זהות מלאה בחתימות ע"ג האישורים הנ"ל ורק חלקן דומות לחתימות על גבי הסכם השכירות.
יוטעם, כי לא די בטענות התובעת, שמדובר בגרסה שקרית או כי החתימות אינן אותנטיות. התובעת הודתה במעורבותו הפעילה של בנה המנוח מול הנתבע ולכן לא היה די בהכחשותיה מול המסמכים שהוצגו, לולא הודה הנתבע כי במעמד הגעתו לניחום אבלים התנצל על העדר תשלום דמי שכירות מצדו והבט יח לסלק החוב. התנערותו המאוחרת מכך בטענה שמדובר היה בטעות לא נמצאה אמינה כלל וכלל. כך גם גרסתו בנוגע להסכמה כי יתגורר במושכר עד תום החכירה.
הנתבע הוסיף עוד ואישר כי לא ביצע כלל תשלומים מאז פטירת המנוח ואף הודה כי לא פנה אל התובעת בניסיון לבצע תשלום שוטף. על כך אמר (עמ' 6 לפרו'): "האווירה היתה כ"כ מגעילה, שהדרתי את רגלי מרשעים, הרחקתי עצמי מרוע".
בחקירתו פיתח הנתבע גרסה חדשה על פיה הושכר לו גם שטח החצר בתמורה לתשלום של 1,000 ₪ לחודש עפ"י הסכם בע"פ עם המנוח, אך ראיה לביצוע התשלום הנ"ל בניגוד לראיות כביכול לגבי המושכר, לא הייתה בידו להציג. לבסוף הודה כי הוא אינו מעוניין להמשיך להתגורר במושכר ולמעשה אינו מרוצה ממנו, אלא שאין ביד ו משאבים כספיים למימון מעבר למקום אחר.

6. מן האמור עולה כי מול הפרה מוכחת של חובת תשלום דמי שכירות, לפחות בחלקם , קמה לתובעת עילת פינוי.
מכל מקום התובעת הייתה נכונה במסגרת בקשתה מהנתבע להתפנות ,לוותר על חוב העבר ועל הקרוואן ע"מ לאפשר לנתבע לפנות את המושכר במטרה לצמצם הוצאותיו וזאת על רקע יחסי השכנות הטובים שהיו ביניהם עובר לסכסוך , אולם הצעתה נדחתה ע"י הנתבע. גם אם התובעת או מי מטעמה לא דרשו את הפינוי במשך תקופה ארוכה ,יכול שהנתבע זכה ברשות שימוש במושכר , וכלל לא נטען כך מצדו , אזי גם ביטולה של שכירות או רשות שימוש שניתנה , מבלי שהוכח כדבעי שניתנה לתקופה בלתי מוגבלת או עד תום שנת 2019 (כטענת הנתבע) מקימה לתובעת עילת פינוי.
[ ראה ע"א 8331/03 בשארה נ' טנוס ( 12.5.09) ]
במצב עובדתי זה ,אין הנתבע יכול לכפות על התובעת הארכתה של תקופת השכירות עד למועד שיעמוד בהלימה מלאה לנוחותו לפנות את המושכר.

7. אשר על כן, ובהתחשב בכל האמור, התביעה מתקבלת וניתן בזה צו פינוי המושכר כנגד הנתבע לפיו עליו לפנותו מכל אדם וחפץ בתוך 60 יום.
אני משיתה על הנתבע הוצאות ושכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ₪.

ניתן היום, י"ז אייר תשע"ט, 22 מאי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: רחל הר פז
נתבע: לירן וקיל
שופט :
עורכי דין: