ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ואדים מולדבסקי נגד שירות בתי הסוהר :

בפני כבוד השופט הבכיר, שמעון שטיין

תובע

ואדים מולדבסקי (אסיר)

נגד

נתבע

שירות בתי הסוהר - נציבות שב"ס

פסק דין

המדובר ב-2 תביעות קטנות, שהוגשו על ידי התובע, המרצה כיום עונש מאסר לתקופה ממושכת. התביעה האחת, מתייחסת לכך, שהחל מתאריך 19.6.18 ובמשך 47 ימים, נשללה מהתובע זכות הטיול המוקנית לו, למשך שעה לפחות ליום, כאשר מיום 19.6.18 ועד ליום 1.7.18, הוצאתו לטיול הייתה לפרקי זמן של פחות משעה, והחל מתאריך 1.7.18 ועד ליום 6.8.18, למעשה לא הוצא כלל לטיול יומי, וזאת בגין כך, שאותו טיול, הותנה בכך, שהתובע יהא אזוק ברגליו, תנאי שהתובע לא היה מוכן לו ומשכך כאמור, לא הוצא כלל לטיול, בפרקי הזמן האמורים.

התביעה השנייה, עניינה בכך, שמאז שהובא לכלא צלמון, לא אפשרו שלטונות הכלא, הכנסתו של מתקן חימום חשמלי (להלן: "הפלטה") השייך לו ושאותו רכש קודם לכן בעת ריצוי מאסרו בכלא אחר, בחנות הממכר המצויה בין כותלי בין הסוהר.

התובע הפנה לפקודת בתי הסוהר, תקנותיו, ופקודת הנציבות ושלפיהן, על פי טענתו, לא הייתה סמכות לשלול ממנו את הטיולים היומיים או להגבילם בכבילתו באיזוק ובאשר לפלטה, הרי שגם לגביה, מרגע שרכש אותה כדין, מחנות הממכר הנמצאת בכלא, רשאי היה להחזיקה בתאו, ולהשתמש בה תוך שהוא מפנה לעובדה שהוא סובל מבעיות רפואיות ונזקק לאוכל מיוחד, המחייב בישול.

בכתב ההגנה, ובמהלך הדיון בעניינו של התובע, העידה מטעם הנתבע, רב כלאי נופר קורבר, משב"ס, ושמתוך עדותה עולה כי על פי יומני הכלא המתנהלים מידי יום, הוצא התובע לטיולים בצורה סדירה בתקופה הראשונה, דהיינו מיום 19.6.18 ועד ליום 27.6.18, כאמור מיד יום לטיול, ללא איזוק, למעט יומיים, כאשר בתאריך 26.6.18, לא היה טיול מטעמי ביטחון, לאור העובדה שהתובע הועבר לאגף מיוחד, והיה צריך לבדוק את מעמדו, אל מול שאר האסירים.

בתאריך 25.6.18, התובע לא היה זכאי לטיול, בגין שפיטה בדין משמעתי ועל כן לא הוצא לטיול באותו המועד.

באשר ליתר הימים, העידה נציגת שב"ס, כי התובע זכה לטיול של פרק זמן של שעה ואפילו יותר, למעט טיול שהיה 21.62018, כאשר הטיול אז היה בין השעות 10:36 ועד השעה 11:23 (עמ' 4 לפרוטוקול).

מתוך עדותו של רב כלאי וקנין, אשר הגיע לדיון והעיד עולה כי החל מתחילת חודש יולי 2018, הוגדר התובע כאסיר בעל סיכון גבוה לבריחה (להלן גם: "סג"ב"), וככזה, הרי שחלה לגביו פקודת הנציבות 04.09.00 המגדירה ומסדירה את כללי ההתנהגות והסמכות ביחס לאסירים שהוגדרו ככאלה.

בענייננו, ההפנייה הייתה לסעיף 7 ט' שזו לשונו:
"[...] באחריות מפקד בית הסוהר לוודא כי ק. אג"מ בית סוהר יוציא הנחיות ביטחון בכתב לגבי כל אסיר סג"ב המוחזק בבית הסוהר ובהם כללי החזקת האסיר וההתייחסות אליו. ההנחיות יתויקו בתיק המנהלי של האסיר ובמשרד מנהל האגף הרלוונטי".

על פי עדותו של רב כלאי וקנין, המדובר בכלא המכיל כ-1,000 אסירים ובענייננו, רק לגבי התובע, נקבע כי הוא אסיר בעל סיכון גבוה לבריחה, ומשכך, פעל בהתאם לאמור בסעיף שצוטט לעיל.

במסגרת הסמכות שנקבעה באותו סעיף הוצאו לגבי התובע הנחיות ברורות ומפורשות, שכל יציאה שלו מהתא בו הוא נמצא, מחייבת אזיקתו. בהתאם להנחיות אלה, האפשרות להוציא את התובע לטיול יומי, הייתה בתנאי שיהא כבול ברגליו (ברגליו בלבד ולא בידיו).

בהתייחס לאמור, הרי שכל טענותיו של התובע לעניין היעדר סמכות בביצוע כבילתו באיזוק בזמן הטיול, אינה רלוונטית הוא הדין לפסק הדין אליו הפנה בכתב תביעתו (ת"ק (שלום נתניה) 1348/08 מגאדבה מחמוד נ' יוסף מנהל כלא השרון). כאשר באותו המקרה, לא היה מדובר באסיר בעל סיכון גבוה לבריחה ומשכך, ההלכות שנקבעו באותו פסק דין, אינן רלוונטיות לגבי התובע.

לעניין הפלטה החשמלית, נטען בכתב ההגנה ועל כך גם העידה רב כלאי נופר קורבר, כי בכלא צלמון, לא נעשים בישולים בתאים.

בכל אגף, יש שני אסירים הרשאים להחזיק פלטה חשמלית, לשם חימום, כאשר השימוש בפלטות אלה, מיועד עבור כלל אסירי האגף. עוד העידה רב כלאי נופר קורבר, כי קיים מכשיר חימום מרכזי באגף הפתוח לשימושם של כלל אסירי האגף.
עוד הוסיפה וטענה כי האפשרות של הכנסת פלטות חשמליות לכל התאים תגרום לעומס יתר ולקריסת המערכת החשמלית כולה.

התובע, לא הכחיש את העובדה כי הוא לא ניסה לפנות לאחד מאותם אסירים על מנת להשתמש בפלטה החשמלית המוחזקת ברשותו ואף לא פנה בתלונה על כך שלא ניתן לו להשתמש במי מהפלטות המצויות ברשותם של אותם שני אסירים.

לשאלת בית המשפט את התובע, מדוע לא פנה בעניינו על דרך של עתירת אסיר, העומדת לרשותו, על פי פקודת בתי הסוהר, השיב כי אמנם פנה בעניין זה ואולם, עקב מעברו לכלא אחר, הפסיקה העתירה להיות רלוונטית ותביעותיו בתיקים שבענייננו, הינה ביחס לעבר ולקבלת פיצוי כספי בגין הנזק "לכאורה" שנגרם לו.

ב"כ הנתבע, חזרה על בקשתה, אותה הביעה בכתב הגנתה, לחייב את התובע בהוצאות נוכח הטורח הרב שנגרם גם בעצם הצורך להביאו לבית המשפט וכן לזמן שני קציני שב"ס בכירים לשם כך, זאת גם, נוכח התנהגותו הכוללת של התובע המרבה בתלונות וטענות חדשות לבקרים.

בהתחשב בכל האמור לעיל, אני דוחה את תביעותיו של התובע ומחייבו בהוצאות הנתבע בסך 300 ₪, אשר ישולמו בתוך 90 יום מהיום.

זכות להגשת בקשת רשות ערעור כחוק, בתוך 15 יום.

המזכירות תשלח פסק דין זה לצדדים.

ניתן היום, ט"ז אייר תשע"ט, 21 מאי 2019, בהעדר הצדדים.


מעורבים
תובע: ואדים מולדבסקי
נתבע: שירות בתי הסוהר
שופט :
עורכי דין: