ברוכים הבאים לאתר פסיקה - פסקי דין בחינם, להלן פסק הדין ש.א. פרומט סחר ושרותים בע"מ נגד פסק דין :

לפני כבוד השופט יהושע רטנר

התובעת

ש.א. פרומט סחר ושרותים (1994) בע"מ

נגד

הנתבעים
.1 אלנהראון לסחר ועבודות כללית בע"מ חברה פלסטינית מס' ח.פ.563430818 - מחיקה 21.6.17
.2 עבד אל קארים שריף

פסק דין

1. לפני בית המשפט תביעה כספית על סך 347,587 ₪.

2. התביעה כנגד הנתבעת (להלן: "הנתבעת") נמחקה (החלטה מיום 21.6.17). פסק דין זה מתייחס למערכת היחסים שבין התובעת לנתבע 2 (להלן: "הנתבע").

3. התובעת הינה חברה העוסקת בייבוא ושיווק שמנים, כימיקלים וכלי עבודה לרכב ולתעשיה. הנתבעת הינה חברה הרשומה בשטחי הרשות הפלסטינית, שעסקה בזמן הרלוונטי לתביעה בשיווק שמנים וכימיקלים לרכב ולתעשיה.

4. התובעת נהגה למכור לנתבעת מוצרים לצורך עיסוקה. ערבים להתחייבות הנתבעת היו הבעלים שלה מרואן דאהר (להלן: "דאהר"), תושב הרשות הפלסטינית, וכן הנתבע תושב ירושלים. כתב הערבות נחתם ביום 19.1.10.

טענות התובעת

5. הנתבעת נותרה חייבת לה 347,576 ₪ נכון ליום הגשת התביעה. הנתבעת לא פרעה את חובה, ואף אמצעי תשלום שנתנה (שיקים) לא כובדו. על הנתבע לשלם לתובעת את החוב של הנתבעת בהיותו ערב.

טענות הנתבע

6. הנתבע אינו מכחיש את חתימתו על כתב הערבות. בזמנו היה שותף בחברה בשם "שריף בע"מ" אשר עסקה בשיווק ומכירת חלקי חילוף לכלי רכב. חברה זו הפסיקה את פעילותה. היתה לו היכרות עם דאהר, מנהל הנתבעת, על רקע יחסים עסקיים ביניהם. בשלב מסויים , כאשר דאהר רצה לרכוש מוצרים מהתובעת באמצעות הנתבעת, הוא פנה אליו על מנת שיהיה ערב (לפי דרישת התובעת להמציא ערב), והוא הסכים. זאת מאחר וידע שמצבו של דאהר מבוסס וכי יש לו נכסים רבים.

7. בזמן שחתם על כתב הערבות הוא סמך על סוכן המכירות של התובעת אותו הכיר, מר אבי בצלאל (להלן: "בצלאל"). הוא לא הבין את תוכן כתב ערבות ואת המשמעות המשפטית שלו. הוא לא הבין שמדובר בערבות שאיננה מוגבלת בזמן ואיננה מוגבלת בסכום , וכי אם הנתבעת לא תשלם את חובותיה הוא יצטרך לפרוע אות ם. הוא לא קיבל העתק מכתב הערבות.

8. לפני שחתם על כתב הערבות ביקש מבצלאל שלא לשווק לנתבעת סחורה בסכום העולה על 20,000 ₪ לחודש, וכי אם זו האחרונה תצבור חוב להפסיק מיד את הקשר עימה. בהמשך בצלאל מעולם לא מסר לו שהנתבעת צובר ת חוב גדל והולך.

9. הוא הופתע שהתובעת פנתה אליו ומסרה לו שלנתבעת חוב של מאות אלפי שקלים. בלית ברירה הוא שילם לתובעת 110,000 ₪ , מתוך הבנה שלא יידרש לשלם יותר. לאחר מכן, כשהתובעת דרשה ממנו לשלם את יתרת החוב, הוא הרגיש מרומה.

10. בזמן שחתם על כתב הערבות הוא סבר שערבותו הינה לחובותיו האישיות של דאהר ולא מעבר לכך. אם היה יודע שכתב הערבות הינו לצורך חובותיה של הנתבעת, לא היה מסכים לשמש ערב.

11. התובעת התרשלה והפרה את חובותיה כלפיו, בכך שהמשיכה לספק לנתבעת סחורה גם לאחר ששיקים שלה החלו לחזור וכך איפשרה לחוב לתפוח.

12. סיכומו של דבר, הנתבע טוען שהוא לא ערב לחובותיה של נתבעת. לחילופין הוא טוען, שהוא סילק את חובו בכך ששילם לתובעת 110,000 ₪ , וכי אין בסיס לחייבו מעבר לכך.

דיון

13. בפני בית המשפט נשמעו עדויותיהם של בצלאל (סוכן המכירות מצד התובעת), של מר איציק אטל (מנהל המכירות של התובעת), וכן של הנתבע. תצהיר מנהלת החשבונות מטעם התובעת, לענין גובה החוב, הוגש בהסכמה ללא חקירה.

14. שוכנעתי שהנתבע חתם כערב לחובותיה של הנתבעת, וכי הוא הבין זאת היטב. הנתבע אישר בחקירתו הנגדית שהוא הבין שהוא חותם על ערבות. כמו כן הנתבע אישר בחקירתו , שהוא הבין שמדובר בערבות לטובת רכישת סחורה על ידי הנתבעת מהתובעת. הנתבע היה מצוי בקשרי מסחר עם התובעת עוד לפני שנוצר הקשר המסחרי עם הנתבעת. לנתבע הייתה היכרות עם מנהל הנתבעת, ועל פי עדותו הוא סיייצור קשר עם התובעת. יתרה מזו , הנתבע הסכים לשמש כערב לחובותיה של הנתבעת , על מנת לאפשר את הקשר העסקי החדש שנוצר. הנתבע איש עסקים ותיק ומנוסה , והוא הבין שהתובעת לא תסכים למכור לנתבעת סחורה מבלי שיהיה ערב באופן אישי.

15. הנתבע סותר עצמו בתצהירו. מצד אחד טוען, שלא הבין שהוא ערב להתחייבויות הנתבעת. מצד שני הוא טוען , שהוא דרש מהתובעת שלא למכור לנתבעת סחורה בסכום העולה על 20,000 ₪ לחודש , וכי עליה למנוע מהחוב לתפוח. יש בטענה השניה של הנתבע להוכיח, שהוא הבין היטב שהוא ערב לחובות הנתבעת, ועל כן רצה לעקוב אחרי מהלך העסקים עימה , על מנת לוודא שלא מצטבר חוב גדול.

16. עדותו של בצלאל, סוכן המכירות, שטיפל באופן אישי בקשר עם הנתבעת ועם הנתבע, ובמכירת הסחורה , עשתה רושם אמין. על פי עדותו , כאשר קיבל הזמנת סחורה מהנתבעת באמצעות דאהר, הוא נהג להתקשר לנתבע לקבל את אישורו. אם הנתבע היה מאשר את ההזמנה הוא היה מוציא אותה לפועל. אם הנתבע לא היה מאשר את ההזמנה הוא לא היה מוציא אותה לפועל. כן לפי עדותו , כל אמצעי התשלום עבור הסחורה נמסרו לו על ידי הנתבע עצמו , ולמעשה מי שניהל את הקשר העסקי בין התובעת לנתבעת היה הנתבע. הנתבע לא סתר עדות זו.

17. בצלאל העיד ביחס לנסיבות החתימה על כתב הערבות. על פי עדותו הנתבע הבין היטב את מהות חתימתו. בצלאל העיד שהוא מסביר לכל ערב, שאם הלקוח לא יפרע את חובותיו בגין אספקת סחורה, הוא יהיה אחראי לשלם עבורה באופן אישי. הנתבע לא סתר עדות זו ואני מקבל אותה. יתרה מזו, בין בצלאל לנתבע יש היכרות ארוכת שנים עוד מלפני הקשר בין התובעת לנתבעת, על רקע יחסי מסחר ביניהם. הנתבע הבין היטב שהוא ערב להתחייבויות הנתבעת, וכי רק לאור ערבות זו התובעת הסכימה לספק סחורה. עובדה זו מצטרפת לכך שהנתבעת הינה חברה ברשות הפלסטינית ומנהלה דאהר הוא תושב הרשות הפלסטינית, ועל כן התובעת עמדה על כך שיהיה ערב שהינו תושב ירושלים, שכן העריכה שלא תוכל לגבות חובות מהנתבעת היה ולא תפרע אותם.

18. העובדה שהנתבע הסכים לשלם לתובעת 110,000 ₪ מחזקת את גרסת התובעת ומחלישה את גרסתו. לא סביר שהנתבע היה משלם לתובעת סכום כה משמעותי, אם לא היה מבין שהוא ערב לחובותיה של הנתבעת. הנתבע הבין שמדובר בחובות הנתבעת ולא בחובות אישיים של דאהר.

19. אני דוחה את טענת הנתבע שהתובעת התרשלה כלפיו, בכך שנתנה לחוב לתפוח והמשיכה לספק סחורה גם לאחר שחזרו שיקים. כפי שהוכח הנתבע היה בקשר עסקי רצוף עם התובעת באמצעות בצלאל , ביחס לכל הזמנה והזמנה שהנתבעת עשתה. יתרה מזו, כאשר החלו לחזור שיקים של הנתבעת, התובעת פנתה אל הנתבע והוא מצידו פנה לדאהר לברר את הענין. הנתבע היה יכול בכל עת לעצור את אספקת הסחורה של התובעת לנתבעת, אולם נמנע מלעשות זאת מסיבותיו הוא. הנתבע היה מודע לכל המהלכים העסקיים שבין התובעת לנתבעת, והיתה לו שליטה עליהם. בנסיבות אלה אני לא מוצא שהתובעת התרשלה כלפיו בכך שנתנה לחוב לתפוח. על הנתבע לפרוע את מלוא החוב.

20. התובעת ביססה את גובה החוב באמצעות כרטיס הנהלת חשבונות.

סיכום

21. התובעת והנתבעת היו בקשר מסחרי. הנתבע ערב להתחייבות הנתבעת. הנתבעת נותרה חייבת לתובעת את הסכום כמצויין בכתב התביעה. הנתבע הבין היטב את מהות התחייבותו כערב והיה מודע למהלכים העסקיים שבין הצדדים. על הנתבע לפרוע את חובותיה של הנתבעת. דין התביעה להתקבל במלואה.

תוצאה

22. אני מקבל את התביעה במלואה.

23. אני מחייב את הנתבע 2 לשלם לתובעת 347,587 ₪. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה (14.6.16) ועד היום. כמו כן הנתבע ישלם לתובעת שיפוי בגין אגרת בית המשפט ששילמה (משוערך להיום), הוצאות משפט בסך 1,500 ₪, וכן שכ"ט עו"ד בסך 68,000 ₪ בלבד.

24. התשלום יעשה תוך 30 יום מהיום שאם לא כן יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ניתן היום, י"א אייר תשע"ט, 16 מאי 2019

צ.


מעורבים
תובע: ש.א. פרומט סחר ושרותים בע"מ
נתבע: פסק דין
שופט :
עורכי דין: